"מי

 •עה 

 יוסל כירשטייז 
- פרידה 

 לקראת כתיבת  הטור הזה  חזרתי ושאלתי את עצמי: יוסל בירשטיין
,  סופר יידי?  סופר עברי?  <יוסל השתלט מהר יחסית על  הלשון העברית, וכתב גם עברית.>  ואולי הוא שייך לזן  של סופרים  שמקום הולדתם  אינו מחייב, וגם לא חשוב ממש, מבחינת 

 יצירתם, כי  יצירתם היא  כלל אנושית.  אם תרצו
,  קוסמופוליטית. ואולי
,  יגידו: הוא היה סופרה של ירושלים. כמה סיפורים נכתבו על נסיעותיו בקווי האוטובוסים השונים של ירושלים? הוא הכיר כל קו
,  כל וחד ב, היה בקי בחיי העיר
,  ירושלמי לכל דבר
.  לעומת זאת  יבואו חברי גבת ויטענו בשכנוע מלא, שיוסל בירשטיין היה איש גבת, והראיה 
- כמה סיפורים נכתבו
,  לטוב או 

 לרע על חיי  הקיבוץ, גם ביקורת וגם  שבחים. גם  זה נכון.  איש לא יגזול  מאנשי גבת את גאוות-גבת,  כלומר את יוסל  שלהם, 

 רועה הכבשים הסופר
. 
 וגם נציגי  הקהילה היהודית  באוסטרליה ירימו  קול מחאה: גזלנים! יטענו
,  עלה בדעתכם לגזול  מאיתנו את יוסל בירשטיין
, 

 שעשה בקרבנו  את מיטב  שנותיו? 

 מה אומר  ומה אדבר, אין  תשובה בפי.  כל הטוענים  שיוסל בירשטיין  שייך להם 
- צודקים. הוא שייך לכל. הגורל  שיחק לידיו. יוסל
,  בדומה לצ'כוב,  ולסופרים אחרים, ידע לדייק  ולאפיין את קווי  האופי בעמקות חסרת רשע 
- דבר נדיר במקומותינו
. 
 בל יחשוב  מי שלא זכה לקרוא את סיפוריו  של יוסל בירשטיין ,שמדובר במצחיקן. לא, בשום פנים ואופן. יוסל היה אדם. רציני
,  מקצוען ממדרגה ראשונה, שידע לאפיין  בדיוק אמפירי את התנהגותם של בני  אדם ומצא,  שרבים מהם מחפים על חולשותיהם  בהתנהגות המעלה חיוך
,  הרמת גבה,  או גיחוך
.  יוסל בירשטיין ידע לאבחן את הסיטואציה האנושית הרווחת כל כך ולתאר 

 אותה בהומור  חם, אמפתי וחכם. 

 שיחק לנו
,  לישראלים, המזל
,  ששהה בקרבנו  במשך שנים  סופר כל כך אנושי
,  כל כך מוכשר
,  שפעמים רבות  העשיר את חיינו  בחוויות המקרבות אלינו את האנשים המצחיקים כביכול, אבל האומללים באמת, אותם קלט בחושיו האמנותיים והאנושיים 

 מאוד. 

 התרגלנו לנוכחותו  המובנת מאליה.  ולפתע פתאום,  מודיעים לנו  שהאיש איננו  עו.ד "גיבוריו"  מסתובבים כאן
,  נוסעים בקו תשע בירושלים, מסתובבים בתל-אביב, חיים בגבת, ואילו הוא איננו
.  לא נותר  לנו אלא להיזכר בו
,  בכאב, ובגעגוע  מ~מי.ד גליון זה בחלקו הארי מרגש לזכרו של יוסל בירשטיין הסופר והידי.ד 

 על כתי  קברות, כמות למתחילים וכמות אחרות 

 התקיפה האכזרית,  הברברית, נגד  חלית ישורון
,  שגרמה לה  חבלה גופנית  וזעזוע נפשי
,  עוררה ים  של ברברת  רכילותית המאפיינת כל כך את החברה בישראל בכלל ואת "הבוהמה" התל-אביבית בפרט. האם אין דרך לומר את כל השבחים על 'חדרים' מבלי לפגוע בכתבי עת אחרים? 

 אחת, אפרת מישורי
,  שגם כותבת  שירים, אינה  מסוגלת לנסח  דבר הערכה לעורכת 'חדרים'  שנפגעה על  ידי פושע מבלי  לטעון ש'מאזניים',  כתב העת הוותיק,  ביטאונה של אגודת הסופרים העברים,  שנוסד על ידי  ביאליק, איננו  אלא "בית 

 קברות", ואילו  'עתרן 
77'  לדעתה של אותה  גברת הוא  "במה למתחילים".  לא ארחיב  את הדיבור  על 'עתרן 
77',  אציין כמה עובדות: המשוררים 
- זלדה, אברהם חלפי
,  אבות ישורון
,  עוזר רבין
,  יונה דולך
,  נתן זך
,  אורי ברנשטיין
,  אנוד אלון
,  אגי משעול
,  ועשרות משוררים  נוספים, לא היו  בתחילת דרכם כשפרסמו שיריהם 

ב'עתרן 
77':  אותו הדין  ביחס לפרוזאיקונים  כמו אהרן אפלפלד
,  א"ב יהושע,  סמי מיכאל
,  יצחק אורפז
,  אהרן מגד
,  חנוך ברטוב, ג'ון אוארבך
,  רחל איתן
,  יוסל בירשטיין
,  שמעון בלס,  מיכל גוברין
,  הדרה לזר
,  שולמית לפיד
,  יורם קניוק,  ועוד רבים וטובים אחרים 
- כל אלה לא היו  בראשית דרכם כשהתחילו  לפרסם ב'עתון 
77'.  עם זאת  איני מכחיש 
- עשרות משוררים  ופרוזאיקונים התחילו את דרכם הספרותית אצלנו. היום  הם במרכז  הספרות העברית.  ואני גאה בכך
,  שעד היום,  'עתרן 
77'  הוא במה פתוחה ואוהדת גם  לכותבים בראשית דרכם. 

* 
 בגליון זה  אנו מביאים שני סיפורים מומלצים מתחרות הסיפור הקצר בנושאי ים  וספנות.  עד כאן
,  נתראה בגליון  הקרוב! 

 תודות: 

 לדורית אוליך על תרומתה 

;B 9.1~'
 לזאמנות לע
D'  על התמיכה בגליון  זה 

J"~. '0 
 ליוסל ברגנו,  למנחם פרי  ולנורית שני 

 יוסל  בירשטייז  שני  חלומות 

 תפוח אפוי 

 על  יוסל  בירשטיין:  נורית שני 
- "משיחות עם  אבא"  מרדכי דוניץ 
- "אחד משלנו"  רינת גל-און
_-:_Q: יוך  ש 
j אתמול: 

 שירה  בן-ציון בן-משה  גד  יעקבי 

5 9-6 
10 
12 
13 

---·
14 
21 

 אורה עשהאל  אנוד אלון  פסח מיליד

·--·
26 27 
32 _ 
 אורי סטריזובר  יאירה  גנוסר 

 סיפורת 

 הסיפורים המומלצים 
- תחרות בנושאי ים וספנות 

 מימי פסח:  הסירה 

 גונן נשר:  מלוח  ביקורת ספרים 

 מירי פז  ורוני סומק  על בגדאד 'אתמזל מאת  ששון סומך  יהודית  רונן על  קולה של  מצרים מאת וירג'י
_~_ יה 
rr יאלסון 

 הרצל חקק ?~י!~ל~
1 !י ך
1 חר~גרל מאת  בן-ציון יהושע  שמואל שתל  על דלת  לחלום מאת  אונו קיילאס 

39 40 
33 36 
16 17 
' 18 
19 
 יוסל בירשטיין
,  פורטרט מאת  יוסל  ברגנו 

~ם~
m~ים~~~~ת
mח~
--, 
 יעל מדיני  על ארתה
-J שיקה מאת ולו
~ אןונר 

20 
 ת"ד 
16452  ת"א 
61163 
 מזרד~ השערת  מאת אלישבע גל 

21 
 אבקש מנוי לשנת 
2004
 חלי  אברהם איתן
. על

_ 
 שם ושם

 מאמרים,  רשימות, תרגומים 

משפחה
..".".................".."."..".."."."..".".."................."....."."......".".. 

 תומס ברנהרד 

-
22 
 יהודית אוך~;ז

:
'
·· 
 ~ל  ג"ג מארקס 

 דו"ח נסיעה  לידיד לשעבר;  מגרמנית: הנוי וסומן ומיכל בן-חורין  ~להיותסופר משמג:.
.~iבלבבר
:9~. י 

24 
כתונת
.........".."."................".."...........................".".."........................... 
טלפון".".
".".............."..".."."""."."..".".."".............."..."".."..".".......... 

-· ·· -··· -·· 
 מדורים 

 לפי שעה 

-
 יעקב  בסר 

 מצורפת המחאה על-סך
250  ש"ח עסו 
11  גליונות כולל  משלוח 

4 
בנק
.."."."."..".........".סניף
..""".".."..".".".... מס' המחאה
..".."............."..

 המלצות  'עתרן 
77'  חצי פינה 

-
 נורמנ מקגיג:מ
-אנגוית:
· 
 קובי אור 

19

 רוני  סומק 

 עמוס לויתז 
:-עלספרו של משה בז שאול,דוע אתי!וה  מאת שפינוזה, על ספרו של  עמנואל לוינס 

·
'----------------~ 
28 
 תגובות:  יעל  מדיני: נורית  גוברין  תיאטרון 
- כרמית מי
. רון על  "מירל'ה אפרת"  ועל "צור וירושלים"  בבית-ליסין 

 ~ןןןן 

42 42 
 גליוך זה  רואה אור בסיוע אמנות לעם 

 שנה נייח 
•  גליון 
281  .אדר תשםייד .ינואר-פברואר 
2004•28  שייח 

 מחמד המזה  ע'נאים, שלום וצבי
,  יעקב  שי  שביט 

 ירחון לספרות  ולתרבות 

 העורך: יעקב  בסר 

 המו"ל:  אגודת סופרים  ואמנים לקידום  הספרות והתרבות 

 חברי המערכת:  שמעון בלס, עמוס לויתן,  ששון  סומך, רוני 

 עמותה  מס' 
580073575 
 סומק,  אריה סיון
,  צבי עצמון
,  דורית פלג, עודד פלו
, 
 בתמיכת  משרד החינוך
,  התרבות והספורט. 


Iton 77 
Literary Monthly 
 עיריית תל-אביב  יפו 

-
 האגף לאמנויות. 

Editor: Jacob Besser Managing Editorial Board: Shimon Ballas, Amos Lvitan, Shalom Ratzabi, Sasson Somekh, Rony Someck, Arie Sivan, Zvi Atzmon, Oded Peled, Dorit Peleg, Mohamed 
H. Ganaiem, Jacov Shai Shavit Vice Editor: Amit Israeli Gilad Graphic Design: Michael Besser Editorial Secretary: Gila Shaul 
 עורכת משנה:  עמית  ישראלי-גלעד 

 המערכת והמינהלה:  טל': 
5618271,  ת"ד 
16452  ת"א 

 עיצוב: מיכאל  בסר 

 המערכת  אינה  אחראית  על תוכן המודעות. 

 רכזת מערכת:  גילה  שאול 

 ניקוד: שמואל  רגולנט, פסח  מיליד 

 מועצת  המערכת: יצחק אורבוך-אורפז, גילה בלס,  משה 

דור
,  נתן זך
,  א.ב  יהושע,  ש.  גיורא  שוהם, אנטון שמאס 

 המערכת אינה עונה בכתב על פניות כותבים ואינה מחזירה כתבי יד אלא אם צורפה אליהם מעטפה מבוילת וממוענת. חומו יש לשלוח דק בדואר רגיל, מודפס בדווח כפול על צר אחד של הנייד. רצוי לצוף דיסקט, בתיאום עם המערכת. פגישות עם העודך  רצוי  לתאם מראש. טל': 
561827103 
1565-253X ISSN iton77@actcom.co.il 
 מאמרי מחקר  מועברים ללקטורט  מקצועי 

 תצכ'ימהעת8771  
 .םהוש תלייא :ןח םוריע רהנב .זהה תאצוה ירפס ןרתע'77'2004,87  'מע רפס .ןושאר /.רשוא" ףוטע תוכימש  םבצמ ןוחכיפב רסח ,תוינפ דיעומש םהל- לע ףא לוכה- יוכיס "תודרשיהל בג) .<הפיטעה ץרפ :יקצינזר רבעמ .םימיל תאצוה  ןרחא :רלפלפא החירפ .תיארפ מ"הברב לש .וימי ןיקפיצ- אפור ידוהי תאצוה רתכ2004,199  'מע דרוהש ותגרדב היסורב תיטסינומוקה םיחאה דג הילמעו ולביק הקזח לע שנועכ לע תריגה ונב ב"הראל- חירבה םוקמ ,םיטפוקב שמישש םרצבמ לש םידוהי וטלמנש וילא ינפמ םיערופה ברעמל תא ורפס ספדנש הילגנאב -ב11987  הלגתנוב2001- תונחב םירפס  ~ו1:  
 תונשי /תודבכו הסוכמ תורעי ;דע ;םיקורי ;םקמועבו םיריש םיקוחר םידקרמ לע רוע /;ףותה ינאו דוונ האל עיגהש ;קוחרמ ;תופצל םהינפב לש "םישנא 'מע)36(.   ירפס ןרתע'77'2004,64  'מע רפס .ןושאר רחאל" תורשע תונשרוביד1/  עתפל ;יתמלא יתכפה םליא הפשל ;ןימוי-תקיתע התליחתש ;קיחב ףא אלש התיח תפש /.םאה הפש הב ורמאנ ;םילימה אלש ורבע תא לד/.םייתפש--/  םליא ;הפשל היקודקדש ;םידהדהמ הידודיחו /,םיררמצמ היתודוסש ;םייובח התומליאו "התקעצ ,'תומליא') 'מע(. 61  ב11835 םירבקהו ובש םישמשמ םוקמ היילע .לגרל םייחה תודידבב לע ,הגספה יקבאמ םויקה ,תודרשיההו םימיצעמ תא רשקה םהיניב םהו םיכפוה .םיבהאנל המחנ .יקסב'צחופ .ןזרזמכ :וכרע חרוא לאחשע ןומצעו ביני ,(יקסב'צחופ) תאצוה ירפס ןרתע'77' 2004,236  'מע ןמורה ילארשיצראה ןושארה בתכנש ידיב השא אבוה) סופדל ידיב הינינ לש .<תרבחמה םישמושמ לע ידי ןאזוס ,גאטנוז המידקהש אובמ רפסל ותאצוהב .תשדוחמה ףזוי :יקצרובקש יתש תוחיצר ייחב ם,פוליכה :תילגנאמ הנפו .יול תאצוה תרנכ2004,160  'מע רוספורפ ,תורפסל רגיהש היקבולסוכ'צמ הדנקל יקצרובקשכ) <ומצע םוחתו ותוחמתה אוה ירופיס ,םישלב ןחוב תא תויונמוימ הריקחה ולש הרקמב חצר שחרתמה 'גלוקב וב אוה .דמלמ 
פ.;-rmr· ~:;ו;נ ליt'1.נlנ. 0   לע עקר יישק ,תודרשיהה ,תוסנרפתהה ולצבו לש םויאה ,יברעה ימיב ,הנידמ-םורטה תורסייתמ תויומדה יטוביחב שפנ ,םייגולואידיא ,םיירסומ ףאו .םייטורא הרוביג לשיקסב'צחופ1  ןמיסב :בכוכ ירשי םיררושמ םידוהי תורפסב .םלועה100  ;םיררושמ רחב :ךרעו רמתיא ,טסק-זועי תאצוה -רקע ספיספ2003,288  'מע היגולותנא םהיתוריצימ לש םירושמ 
 וורו :וריאןמתרלא- רלרבז/  םירפ- לת ב,יבא תאצוה למרכ2003,247   םייח ,גרבצלז אוה יאלקח לעב המשנ ,הרתיודצלו1  ותשא תנגרנה~~ה,  תבורק ותחפשמ הריעצה -ילאידיאה תיטס הכלמ דועו הירלג לש תויומד ,םידוהי וא אצוממ 'ידוהי ובתכש תונושלב תונוש םייתאמב םישימחו םינשה .תונורחאה ךירנייה ,הנייה ףסוייקסדורב1  הזלארליש-רקסאל1  ןלא 
 'מע בוציע ריעה תינרדומה םתרישב לש  םיעוריאו םירייצמה הנומת היח לש תישאר .תובשייתהה ,גרבסניג ןיירוא הידואל דרנןהכ1  לופןאלצ1  קיציארגנאמ1  דועו םיבר 
 ולדוב ןתנו ןמרתלא םהירפסביחרפ  .םירחא היגולותנאה הכורע לע יפ 
 ערה)1857(  םיבכווז: זזתב)1938(.  ריעה איהש הרופאטמ ךרכל ינרדומה לצאולדוב1  ריעהו איהש תניחבב ןויסינ רוציל סותימ סותאל ימואלה  ןאמלס :חחלאצמ רחא .ןאכמ תאצוה םע;רבוע חריש2004,70  'מע רפס םירישישיש.  ורפס ןושארה לש ןאמלס החלאצמ בתכנה .תירבעב--"  תוm·~  ןדודמכ,'11tf!t1ftי\.  םיררושמה םיפתתשמה .הב ,םיאשונ תללוכו תויפגרויב תורצק לש 
 לצא.ןמרתלא - ךשמבו ,םינשה םג ;יתדמל תא ירוע 
 ןתנוי םייח :לרוג קחרמ .עוגעגו תאצוה ,םלש-רוא תוא-רוצ םילשורי2004,71  'מע רקובל" התא ;םק ומכ ;חתפנ ךותמ ;קנרא םלשל~נ:ו~ג/  ומכ רטש ףסכ ;הוהמ לפוקמ;ויתוצוjב  עורקו ;טעמ  לישהל /.ילעמ ומכ יתייה שחנל ;הבשנש ןיב םיירפסמ ;.ריינל ךכ /םתחנ ילרוג םילימב תורזגנ ;ישרושמ .בואכמה םע ןושל ;תלצפתמ .םייתשל ,תחאה /-תיברע רכז אמא .בור.על /,היינשה תירבע לילב ףרוחi  "בוהאל 'מע)112  לזמ' 
 רקובל התא "םק 'מע)48(,  ,('ברקע 
 הנליא :לאיבא הגרעה זו,אזה יריש .הבהא תאצוה תירפס םילעופ2004,   ללח :לזרב תריש ץרא ,לארשי םזינויסרפסקאיארבנ י ירזאיבצ  וינואל :ןיקפיצ ץיק ןראבב .ןראב 
63  'מע םוחב" לוקה ;הזה םינינפ תופשחנ לא  ,םזהשזהימתת,ןרמלקחציג,ברנגרי הקיטאופ .תרוקיבו תירפס םילעופ  :תיסורמ הניר .ןרקומ תאצוה תורבחמ תורפסל2004,176  'מע 
 ;םוי זאו ;החונמה תחוורתמ לע תוודא /;םימה תובוחרב םיריהב שמשה 2004,734  'מע םזינויסרפסקא יאובנ תרישב ץרא  רפסמה םולע ,םשה ידוהי םע היססבוא יקסביוטסודל תוימשיטנאלו זעוב :ילאערזי .לכירדא תאצוה ץוביקה רחואמה ירפס ןמיס .האירק 
 הניגפמ ףנע ;חרופ הניא תשקבמ רושיא ,םעטמ טושפ "תחרופ 'מע)17(,   לארשי- ךרכה ישיש ךותמ תודלות" הרישה תירבעה תביחמ ןויצ דעו "ונימי ולש1  דעתמ טורטורפב תא םתוהש הינמרגב לש יקסביוטסוד ותשאו תררס השבכה הרוחשה2004,134  'מע 
 שדקומ הרישל הניינעשהנונגסו  ,הריעצה תא םהיישק .םתבהאו רופיס ורפס ישילשה לש זעוב .ילאערזי ירוביג 
 תוחילשה תיאובנה לצאתשולש  תרגסמה אוה עסמ ךרועש רפסמה וירופיס םיאצומ רבעמ" הנובתל 
ש  םיררושמה ,ג"צא ןדמלוהיתתמו  תובקעב יקסביוטסוד לאינלדרגנ1  שואיילו- תא תלוכיה חוודל לע 

4 


ו

: 
~ 
1 
 ליוס
 זביושטיי

2004-1920 

 ישנ תחלומו

 ך(מתו ההסדר ,"חלומות"
2003( 
N  ינ ךמתהל בברחו הורוא .התקהלות

 יאנ לשוא רשוט אשנמצ ,שם המ .קורה רהשוט במשי :לי םשו .דבר ומישה .מת יאנ .מתפלא ומישה תמ הוז םשו דבר?
!  יאנ ןמזמי חרו לש תזמר ,מפורסמת רשתשי ילפנ רהשוט הבקול .הנפלא זא ע:.ד ושכשמישה ,מת הז אל םשו דבר
•  תהזמר השר היפ מאוד
,  לאב רהשוט אל .מתרשם יאנ ןמזמי חרו לש האש ,רגילה בשתש דלי רהשוט םותתרש המהזימר לש .הזמרת יאול עיושפ רהשוט ףוא אהו .יתרשם רהשוט הוהאש םישובי הז דלי .זה תהזמר ,שרה לאב םשניה אל .מתרשמים םה םמשלבי ,זרועות םמפני תא בהג .ומתרחקים םג תהזמר .נעלמת יואנ דעומ אוקור רלע.ב םגב :המתרחק

 וכשמישה תמ הז !משהו

• 
N 
 ינ במתקר רלבו לגדו השדומ ריות הלכריכת-שחיי

 השז העת .נחפרה אל קרחו יממנ דעומ שאי קשצוע :אלי הז אל !קבר שהאי רמף:פ יל
,  לאב םבחלו ישכחת תא שמו
.  אהו ףמוס ואומר
:  תזא תברינ-שחייה

 יאנ במשי ול ישאנ ,יודע ןולכ יבאת .לכאן .לשחות לאב ןעדיי ןאי ,מים להכו ,יבש אהו .אומר יהורדת ימעל תא להתרמי יוהצמדת ואות ןלדופ הבור
.  להתרמי ,נרטב בונרט םג :תוכנו ישת תמגבו יושנ .בגדי-ים שהאי ראומ :לי לאב ןעדיי ראי-אפש .לשחות אל תידע דשעו

 ליוס ,בירשטיין :צילום ןיונת קטורגובני

 ןאי ?מים תא ,זה יאנ ראומ
,  אל .ידעתי

• 
 רינוא-פבורא

 יואנ רנשא לעמוד
,  :משתאה ךאי ראפש ךשכל-כ ?טעיתי

1:ןן.





 ו~  יוסל 
 זנירשטיי

 לילה 
 חשמ


N 
 בא שלי ידע לשעשע בני-אדם. פעם  הוא שימח עשיר אחד. סוחר נעליים, ואבי
,  ילד בן שבע, הייתי שותף 

 למעשה.  הסוחר העליב אז את אבא. אמר עליו שהוא גנב.  לא היה לו ספק שאבא יגנוב ממנו שאריות עור אם ישאיר אצלנו את הסחורה, ודרש שאבא יבצע את מלאכת הגזירה בביתו
•  כך יוכל להשגיח שלא תחסר לו אפילו פיסת עור אחת.  בערב סתווי אחד הלך אבא לביתו של הסוחר ולקח אותי איתר. בשעה שיגזור את המגפיים,  אשב אני מתחת לשולחן
,  ארים כל פיסת עור שנפלה, ואמסור אותה לידיו של הסוחר
.  אבא הציע שאלווה את מלאכתי בהכרזה 'אדון סוחר
,  הנה העור!' בניגון של תפילת 'אדון  עולם אשר .'ךל~ סגולה טובה ונגד עייפות ונמנום. היה עליו לגזור ארבע או חמש שעות,  ולא יסיים לפני חצות.  כשהגענו לחצר ביתו של הסוחר כבר היה חושך
,  ואבא סבר שלפני שאנחנו נכנסים כדאי לשנינו להשתין. בימים ההם עוד לא היו בעיירה שלנו חדרי-שירותים, גם לא בבתים של עשירים. אם אצטרך להשתין בזמן העבודה, זה יגזול זמן וגם יביך את הסוחר. מה לא עושים למען פרנסה, נאנח, וכיוון אותי שלא אשתין נגד הרוח, כדי שלא אצא רטוב  מהפעולה.  מתחת לשולחן בביתו של הסוחר עשיתי כדבריו של אבא. הסוחר אסף את פיסות העור  בסל קש ולא התרשם לא מן המילים 'אדון סוחר' ולא מן הניגון של 'אדון עולם'.  כשהתחלתי להתעייף, והרגשתי שעוד מעט אירדם, החלפתי את המילים 'אדון סוחר' 

 במשחק 'קפוץ עכבר' והסוחר צחק. גם אשתו צחקה קצת.  אבא והסוחר נורו למוות בדרכם לטרבלינקה. הגרמנים רצחו אותם ביער סמוך לעיירה  ~זריץ'. במותו היה אבא כבן חמישים, ואני הייתי בן עשרים, וכבר חייתי במלכודן  שבאוסטרליה. היום אני בן שמונים, וחי בירושלים. יצאתי הבוקר החוצה, לראות מה  קורה בעיר וללקט פירורי זיכרונות מאותו לילה שמח.  הלכתי ברגל. נסעתי באוטובוס. דיברתי אל עצמי גם פה וגם פה. ברחוב פגשתי זקן 

6 

 טשנמל טמהשק .בביתו סבאוטובו יהחלפת המיל םע ענוס רצעי חשבר םמטלפוני .סלולריים

 -:וו

 אהו ףהחלי המקומות-ישיב ךבמהל .הנסיעה בכשהתייש ,לידי דחש התחיל םשג יאנ רמדב 'בטלפון הורצ םלקו רולעבו .מקום הרא ,שטעה ישאנ רמדב קר לא 'עצמי םנש ,לרווחה לוהח ןלהתלונ לע תהעלבונו בחייו
. 

 ~וו

 םג ןהזק בברחו המנ ילפ~ תעלבונו לע .אצבעותיו םשניה ושאל םא דעו ראפש קלצחו

 ץבאר .הזאת

 ןהזק הפנ ןלג .הפעמונים םהנמלט-מן-הטלפוני דיר .מהאוטובוס יואנ יחזרת לא .עצמי םג אאב 'שלי רשכב ההי שמות ןמ ההגזיר קושת במרו ,עייפות שהתאוש טמע הלמרא ץהקיפו 'העכברי הוהי עמשועש קמהמשח ושהוא-עצמ דלימ .אותי ירצית אשאב היקנ יל 'כדור אוהו אהמצי יבשביל קמשח אחר
•  לגי לג הממחט ,משומשת העש רקש הבקצ 'אחד ,והנה ההממחט ההפכ לעכבר
.  אהו םש תא רהעכב לע ףכ 'ידו וביד תהאחר תהנחי המכ הקל לע ששור ףהכ
- רוהעכב .קפץ הגוב ההקפיצ ילפ תעוצמ .המכה ינעשית המומח .למשחק םג הבנגיע הקל ההי רהעכב ישל ץקופ דע .לתקרה אאב להפי הבכוונ תפיס רעו ,גדולה םע בזנ ,בקצה יואנ 'הכרזתי ובאות ןניגו לש ן'אדו :עולם' ץ'קפו רעכב תלפסג 'ההר
- רוהעכב תנח ריש ךלתו להס ושבידי לש .הסוחר רהסוח חשכ הלשם-מ ןהזמי תא אאב לא ובית ח'שכ אשהו בחיי חלהשגי ועלי אשל ,יגנוב ןוהסתקר תלדע ךאי יאנ העוש תא .זה אל עשמ -אף םפע לע קמשח .כזה דעו ךבדר ןלכא רסיפ יל אאב רשלסוח וולאשת ןאי ,ילדים םוג אל ויהי ,להם טושק לגדו רשור .בביתם ועכשי רכב להפי רהסוח

 ובעצמ תחתיכו 'עור יואנ יהקפצת ןאות םעכברי לסלו
.  'אשתו רשכב ההית ,במיטה השמע תא הבעל קצוח הויצא תמבוהל דמאו ,מחדר-השינה תלראו המ .קרה אל אהו אול אהי אל וצחק

 בש םי ר .כרת יבשת הידי האחז קבחל ךהר לש ,לחייה תלהראו אלאב ןשה אל והתרוממ ןזמ בר ואפיל לחיוך
.  םא שאפגו בשו תא והנמלט-מהשקט-בבית ת'וא

 ,הנמלט-מן-הטלפונים ראספ םלה המ ראמ אאב ובדרכנ .הביתה ודיברנ לע קהצחו לש רהסוח לוש ואשת השנדבק ממנו
•  ההי ךחוש ,מסביב יואנ יאחזת וביד לש אאב יואמרת 'לו ושמעכשי רהסוח חבט אל ביעלי ואותנ 'יותר אול דיחשו ושאנחנ םגונבי וממנ .עורות אאב ךמש יאות בקרו ריות ואלי רואמ ךשההיפ אהו .הנכון רהסוח ךימשי דלחשו ,ולהעליב

 יכד בששו אנבו ואלי קלהצחי אותו
.
• 
7 
 רינוא-פבורא


ו~
gl  חתפו
 יאפו

 ה הי יל םש ,טוב האמר ההאש הועלת לאוטובוס.

1  םקוד ןלכ ויצאנ דיח תמבית-האבו יהמרכז רשמעב .לרחוב וביקרנ הבמחלק

 .הסיעודית יאנ םבפע .הראשונה ההאש הביקר תא .בעלה ילפנ ששלו ,שנים אהי ,אמרה לנפ ול 'הזיכרון זומא אהי המביא ול ששלו םפעמי עבשבו למאכ השהי באהו ועלי ברו .ימיו .שייזכר אל הנרא סאוטובו .באופק ההאש השלפ למהשרוו רהקצרצ השל תמפי ,ריחנית ההתיישב ילצד לב~ הוניגב תא ההזיע .מפניה הניגב תא ההזיע .מזרועותיה לע די תאח השל טבל רהמספ .מ~ם אהי הנשאר ,בחיים ,סיפרה יכ ילפנ ףסו ההמלחמ והעביר האות -ממחנה תהמוו הלמחנה-עבוד ןקט קהרח בצפון
.  יאחר 'השחרור הבדרכ רלכפ ,הולדתה הפגש ואות ,ברכבת תא ימ דשעתי תלהיו .בעלה יראית תא הבעל םבאול לש ההמחלק .הסיעודית ביש לע םכיסא-גלגלי סמכונ ךבתו .עצמו הכשהבחינ יב רעוצ ןומתבונ 'בו ההתעורר האצל .שאלה 'עכשיו ןכא ,בתחנה ןכשאי שאי 'מלבדנו םוג סהאוטובו אל ,מגיע אהי אל קתתאפ .ותשאל אהי הראת ישאנ ןמתבונ םג הבאש לע ,גלגלים השחית בבמצ .דומה תמשותק הוצעק הקפוא הבפי -הפתוח .לרווחה אהי הביקש אשל באיעל רושאומ הל תא .האמת םג ,היא לכ יימ ,חייה תדובר .אמת רשאומ הל םא ןנכו המ השאמר המנהלת-המחלק הכשהציג יאות יבפנ םכול :באולם ישאנ רמספ םסיפורי םמצחיקי םלאנשי לע ,גלגלים הוז קהעיסו ישל .בחיים ,שם ,מרחוק ינראית הל אדווק יד שפוי
•  'וכאן ,מקרוב יבוודא .ובוודאי הובעיני יאנ םג אל ךכל-כ .צעיר זא הז המ ישאנ העוש ?בחיים םהא ישמעת םבאול האיז לקו ?צוחק הלאוזני אל עהגי ואפיל ץציו לש .צחוק ,היא-עצמה ,למשל אל ,משותקת םוג אהי אל .צוחקת אהי הסבור ישעל .להתבייש ההאש ההחזיר תא תהמפי תהריחני הלמקומ ךבתו 'השרוול :ופסקה ם"העול רכב אל .צוחק אל "היום. אהי ההניח לע הברכי הקופס קמפלסטי ,כחול-כהה הששלפ קמהתי ,שלרגליה :והוסיפה

 ,"פעם "כן. הז ההי ,שם .בצפון המחנה-עבוד .קטן םחמישי תבנו 'בערך ןכול תמתח ללגי .עשרים ןשאבי .נכון קהצחו אל ההי ןבי תהבנו אאל הבינ ןלבי רצעי ראח הממחנ םהגברי .הסמוך רהצעי עיד ןלתק ,נעליים ,מגפיים עיד אלהטלי ימעיל .צבא רתפ יכובע ףחור .לגרמנים הואל ושמר .עליו אהו ההי במתגנ ההחוצ המהמחנ ושל אומבי הל רבסת תפרוס .נקניק יחצ .בצל םפע אהבי הל ישנ .שזיפים ושמ ההי ,חיים ווקרא ול .לדליק םג אהו ההי יבקוש ןב .עשרים .גבוה ובלונ .אמיתי אאב 'שלו השהי ראית ,במחנה ההי ףנוז .בו לבשבי ימ אהו ןמסכ תא ?חייו םא ,ייתפס ויהרג אותו
.  לאב קלדלי אל עשמ בקולו
.  למכ םחמישי

8 

287
 תהבבו רבח קר .בה הואצל חצמ רהשיע ,מחדש םוג אהי החית זא ובלונ .טבעי

~ 
 שרע לש סאוטובו במתקר עקט תא .השיחה הז אל ההי והק שלי
,  םוג אל .שלה סהאוטובועצר
,  שאי רצעי ירד
,  ךמש תקלו ה~על תא ומכבסי ,הקצרים זהזי תקלו לע ואפ תא ומשקפי ,הכהים םובעל ומעינינ םבצעדי .שקטים

 ~ו ו

 ההאש ההצביע לע ההקופס ,הכחולה השהניח םקוד לע ,ברכיה הואמר לשהמאכ ההז ףמשות קללולי .ולבעלה יכפ רשכב האמר יל
,  אהי הפגש ואות תברכב יאחר השחרור
,  ימ דשבעתי היהי .בעלה תכשהרכב הנעצר אול הזז השע ,ארוכה ויצא םשניה שלחפ .אוכל הבבקת תכפרי הריק םמאד ומצא לע רהתנו ץתפוח-ע יאפו רוסוכ יזרו .עליו ההאש הפתח תא המכס ההקופס הוהגביה האות יאל
,  ץשאצי הפנימ הוארא תא .המאכל יאפו קבדיו וכמ .אז לאב הל הנתקע ההנגיס ההראשונ .בגרון םפתאו בניצ קלדלי דלנג העיני רוהעבי עאצב תמלטפ לע יהלח .שלה םפע אהו אהבי הל תצנצנ םע שדב .אמיתי אל ההי רמקום-מסתו .במחנה םה וליקק תא שהדב יבל רמסתו
,  ווצחק בבל םוג .בקול קלדלי םנעל ימלפנ העיני דכשבעלה-לעתי םסיי .לאכול םה דעו והספיק סלתפו תא תהרכב .שלהם שאי ,ממשפחתה רבכפ ,שלה שואי ממשפחתו
,  הבעייר שלו
,  אל ונשאר .בחיים םה והמשיכ דיח זלמרכ ,פליטים יואחר ההרב םנדודי והתחתנ יכד ללקב הדיר .בירושלים ןכא םבירושלי רהתעור לאצ הבעל קהחש םלטעו בשו ומאות .מאכל ההאש החזר הוהרימ יאל תא ,הקופסה ששאחו ובריח לש חהתפו האפוי
,  הואמר םשבימי םהראשוני םשלה םבירושלי והי םהתפוחי ץבאר םקטני דמאו. ששלו תנגיסו ןואי .תפוח

 וואיל םמחיר ההי הגבו מאוד
.  ןולכ והגיע יליד ,פשרה לשהבע קיסתפ הבמאפ ההז קר ששלו םפעמי .בשבוע םבימי .קבועים םע םהשני דיר רמחי ,התפוחים לאב תלעומ תזא םה ותפח ווגדל
,  ןולכ אל ההשתנת .הפשרה לכשהבע השל בהתייש ללאכו תא חהתפו ,בירושלים רכב םבפע ,הראשונה אוהי ההתיישב ומול
- עהופי קלדלי ,שוב לבכ יופיו
.  םפע אהו שממ ןסיכ תא .חייו בהתגנ תבחשכ ההליל ףלצרי השל ןונת הל .נשיקה םש ,במחנה אל ההי םלה מקום-מסתור
,  וואיל ןכא ,,בירושלים לכשהבע לאכ תא ,התפוח ההי להמאכ ועצמ .מקום-מסתור ותאוות לש הבעל םלתפוחי אל הדעכ םע הזמן
,  םוג קלדלי אל לחד עלהופי דלנג .עיניה לכ .השנים דע ילפנ .חודש זוא בסיר םפתאו הבעל םלטעו מהמאכל
,  קולדלי אל .בא הככ הז רכב .חודש ויכל תלהיו ול םחיי ,טובים ואיל אל ההי עשומ לבקו אביו
.  לאב אהו עשמ בקולו
,  רוה וג אותו
. 
 ה"את ןמוכ תלמו לבגל הנער "כפרית? ההי אאב ושל רגוע בו
•  קולדלי ההי

 .מוכן

 לאב בכשהתקר אהצב ,האדום םוהגרמני והתכוננ ,לסגת ההתפשט השמוע ישלפנ םבריחת םה וישמיד תא ישנ .המחנות קר םהגברי ושיצטרפ םלגרמני .יחיו םהגרמני וברח אול והספיק סלהרו תא ,המחנות לאב אאב לש קלדלי חהכרי ואות ףלהצטר .אליהם הבחורש הסמוכ תלמחנו ויר לבכ םהגברי .למוות םג .כלדליק ההאש הסרג תא ההקופס הוהנחית האות לע ברכי
.  יבל קלדלי ןאי הל ךצור .בתפוחים אוהי המכיר תא .בעלה דעו ,ברכבת יאחר השחרור
,  הראת הכמ אהו .עקשן אוהו רנשא הכז םג יבל זיכרון
.  עכשאגי ההבית
- לשאו~ תא .התפוח יכשאכלת תא חהתפו תבבי
- אדווק להבע השל ההי .בראשי ביש למקופ לע -כיסא

• 
9 
 םגלגלי וופני םקפואי .ונעולים ךמתו םסיפורי רמאזו ההשלוו
- רספ שחד לש ליוס ןבירשטיי השירא ראו הבספריי ההחדש

 רינוא-פברוא


ו~

 ו~  משיחות עם אנא 

 נורית שני
,  בתו של הסופר יוסל בירשטיין
,  משוחחת עם אביה 

""~  ול בל ישיב אינו עונה יותר. אני מדבר עימד במשיבון 
...  מיוח.ד הוא יודע את כל התשובות, את דברי עימד 

 במשיבון המיוחד, הוא יענה לך."  אלה היו המילים האחרונות של אבא שלי שעברו את סף משככי הכאבים והגיעו אלי
.  למה הוא התכוון? 

 שלושה שבועות מאז פטירתו. פותחת קובץ חדש בלפטופ. שואלת את אבא מה דעתו על הפדנט, התאהבתי לאחרונה באותיות 'אריאל'. יש בין האותיות הרבה אוויר. באוויר הזה אני מתהלכת יד ביד עם אבא שלי והוא אומר: "אני מלך ואת נסיכה. יש לנו חדר ובו מסך ותהום עמוקה, אד עולה  מתוכה, מתאדים בו סיפורים. נעמוד על סף הדלת, אם נראה סיפור בזקל נקטוף אותו לפני שיתאדה בשכחה." חיי היומיום שלי חולפים כמו סרט המוקרן על פני ולוכד אותי בתוכו. בסרט של חיי אנשים חיים בוכים על אבא. הם אומרים שמת. אני הייתי ליד מיטתו כשנפטר. לי יש חוויה אחרת 
- אבא עדיין  מחייך אלי חיוך שובב. בינתיים רק אני מבחינה בחיוך השקוף. האחרים מזילים דמעה.  אני בכיתי לפני שמת. בחלק הראשון של הסרט הזה, בסצנה ששמה החיים. הספקתי לספר לו בחייו למה אני בוכה על מותו
.  פעם בכיתי כשציירתי בסטודיו
.  אובדת עצות מול הבד לא ידעתי איך לסיים ציור. ירדתי ברחוב דיזנגוף בתל-אביב וראיתי איש עומד מול חנות נעלי-נשים. התלהבתי. באתי הביתה, הוצאתי את הנעליים  מן המגירות, הורדתי את הספרים מן המדפים וסידרתי לי בסטודיו  חנות נעליים. ציירתי נעל-נעל. כשהגעתי לאיש לא זכרתי איך  עמד שם. מה מחפש איש מבוגר מול חנות נעליים לנשים? אולי הוא 
 משוגע ומחפש נעלי-נשים למטרות מפוקפקות. איש כזה שולח מבט לאחור שמא ייתפס בחולשתו
.  אולי הוא מחפש מתנה לאחותו
.  אם כ,ך לאיזו נעל יכוון את מבטו? עלי לדעת את הסיפור שלו. הזמנתי  את אבא לסטודיו
,  הוא הסתכל על הציור וסיפר לי סיפור
,  הוביל אותי
,  ובחושך של העיניים העצומות ראיתי תמונות וידעתי את סיפורו של איש הנעליים שבציורי 
.  אבא אמר: "איש הנעליים הוא אני. אנחנו באים ממשפחה של תופרי גפות נעליים. פעם חלמתי להיות פסנתרן. ראיתי בחלום פסנתר כנף, פתחתי אותו ובמקום מיתרים, הפסנתר היה מלא בנעליים."  אבא הלך. נשארתי לבדי בסטודיו. ציירתי אותו מול חנות הנעליים  ותהיתי מה יהיה כשימות, הרי אני אשאר עם המון ציורים ללא  סופים. בכיתי ובדמיון ראיתי את ההלוויה שלו.הגיעו הרבה אנשים, קברו
,  הספידו והחלו להתפזר. נשארתי ליד ערימת העפר והפרחים  ולי לא הספיק. בדמיון
, בסטודיו
,  דיברתי אל אבא: 'נשמה, נשמה היכנסי לתוכי והמשיכי לספר סיפורים.' עמדתי בסטודיו
,  ובהלוויה שבדמיוני
,  ראיתי את אבא בא, פניו כנגד גב ההולכים, שפתיו ממלמלות. התקרב, כרע ברך וביקש שאשב  על כתפיו עוד פעם אחת, כמו שנהגנו כשהייתי קטנה.  זו בקשה אחרונה. אני עולה ורואה מכתפיו כל מה שתמיד ראיתי מן  הגובה הזה. את הקרחת שלו. פעם חיתה ככוכב בסבך חשוך. בצעירותו היה שערו של אבא שחור וסבוך. הקרחת גדלה והפכה לצלחת ובזקנתו הפכה לירח מלא. הייתי בת ארבע כשחיתה כצלחת. על כתפיו ביום חם השתקפה בה שמש זורחת וכמו אמא המבריקה את כלי הכסף בשבת, ירקתי על הקרחת.  אבא ניגב את הרוק ואמר לי מלמטה שאם שוב אירק, לא יוכל  להמשיך לשאת אותי על כתפיו. ומאותו רגע אצטרך ללכת ברגל. עמדתי בסטודיו ,ציירתי לאיש הנעליים שיער כהה וסבוך והתפלאתי 

10 

 של האשה רם וצרוד מבעד לקיר
.  :ךן. 

 "אולי אפשר  להפסיק עכשיו?" אני שואלת  אותה. "אני עומדת לשיר' היא עונה.

11 
 "איש עומד פה למות אולי ניתן לו מנוחה, אני מציעה.

11 
ו~ו

 "אני לא  מירושלים, היא עונה, "באתי  מרחוק לעשות מצווה."

11 
 האשה שרה  מצווה, אבא  מחרחר ואני שותה  שעות אבא, את  חום ידו 

 המתגבר. 

 לילה אחרון עם  אבא, הוא מתעורר  ואינני יודעת  שזו תהיה  הפעם  האחרונה. דיבורו עולה  לו בקושי
.  "בול בל  ישיב אינו עונה יותר. אני מדבר עימד במשיבון מיוח.ד הוא יודע את כל התשובות, את דברי עימד במשיבון המיוחד' הוא יענה  לך."  במאי הסרט  נתן מילים  בפי אבא,  נתן מילות  שיר בפיה של  בעלת המצווה. שיר ארוך מאוד ולו מילה אחת ביידיש: "א טאטע, או א טאטעניו". היא שרה מעבר לקיר בפס קול מעגלי' הנחתי את ראשי  על סורג המיטה ובכיתי. 'על מה  את בוכה,' אני שואלת את עצמי  ושותה את  חומו. אבא  עוד נושם  ואני בוכה  על מותו של  האיש היחיד שדאג לי כל חיי באמת.  ומי ידאג  לי עכשיו?  כל נשימה של  אבא אנחה יהודית קטנה. כל  נשיפה אנחה רפויה  אחרת היוצאת מפיה של  דמות על  במה. שורה  ארוכה של  דמויות  קרעי נשמה,  נפרדות בצער  מן הקהל  במערכה אחרונה. 

 עכשיו שבת,  שלושה שבועות מאז פטירתו של  אבא. ערוץ שתיים  מקרין את סיפוריו
.  בחוץ אבי מסתכלת  בטלוויזיה. שם מקריבים  את אבא מספר סיפורים בשידור חוזר
.  בתוכי אבא  ממלא את  כל הפינות.  אני שואלת  אותו "נו? מה  העניינים?" והוא? מהלך  יד ביד  עם 

 אשה, אומר: 

 "אני מלך  ואת נסיכה. יש  לנו חדר  ובו מסך  ותהום עמוקה."  "הצץ לתוך  התהום, אתה  רואה מה  יש שם  ממקום עומרך?" אני  שואלת. והוא עונה: "אין שם כלום!"  על מסך  ערוץ שתיים  מוקרנת תמונה. אבא  מתהלך במרעה עם  העדר ומספר לחמור סיפור מן העיירה. היה היו אחד-עשר  אחים עניים שהציקו לאחיהם הקטן. רבח מהם הצעיר ומצאה אותו סינדרלה. הסירה טבעת מאצבעה ואמרה לו: "קפוץ פנימה ולא יציקו לך."  קפץ אל תוך הטבעת ונעלם.  באו האחים  לסינדרלה ובקשו את  אחיהם חזרה. הבטיחו שלא  יציקו. ענתה שאי אפשר להחזיר את האח הקטן
.  עכשיו כבר  מאוחר מדי
. 
 מן המסך  אבא מספר לאומה סיפורים, מיישיר אלי מבט  ואומר:  "ניגשה אלי אשה  בסוף המופע.  לעיניה משקפיים  עבים והיא אומרת  לי ללא  דמעות: "באמצע הסיפורים שלך נעלמ.~:ו לי. ובמקומך עמד אבא שלי שנפטר לפני שלושה שבועות. אני מאוד מתגעגעת אליו. רוצה לזכור פרטים. פרטים אני זוכרת אבל אני לא מצליחה לראות אותו. אתה נעלמת ואבא שלי עמד מולי וסיפר לי סיפורים. זה הכי רחוק שהסיפור יכול 

י וסל יברשטיין' פורטרט  מאת יוסל ברגנו 


 על אבא  שלא הבחין איך בגיל ארבע, על כתפיו' ציירתי את הציור  הראשון שלי
.  אצבע בתוך הרוק, שמש  זורחת על  הקרחת.  פעם אחרת  בכיתי בלילה  לפני שנפטר
.  אחזתי בידו. מתוך  שינה אצבעותיו מיששו  את ידי' חש  שדבר מה זר 

 אוחז בה. התעורר  ואמר לי "נורית את  שקועה בסיפור' אני את  זה צריך לעשות לבד ואת תצטרכי למצוא את המילים לב.ר

11 
 שלוש פעמים התעורר ואמר לי דברים אחרונים. בין שהתעורר ונרדם חשתי את חום ידו. כפות ידינו דומות. יד של אשה בת ארבעים על יד רפויה של גבר חולה. כשהייתי קטנה לא יכולתי להירדם ללא היד הזו. היה מספר לי סיפורים לפני השינה  אך תמונה לא  נדבקה לתמונה, לחלום, ללא  חום היד על לחיי
.  יום  אחד אמר לי
:  "איזה מן קשר  אבי עושה איתך
?  אבא-בת' יד- יד' יד-  לחי. לא  בריא לנפש  שלך. מהיום אספר  לך סיפורים לפני השינה  בלי ידיים.

11 
 סיפור אחר  סיפור סיפר  ולא נרדמתי. הציע  שאני אספר  והוא יעצום  קצת את  העיניים. מדי  ערב הכנתי סיפור ולא סיפרתי' כי בכל  לילה, לאחר  שסיפר את  סיפורו' נרדם.  מאז ועד היום, ארבעים  שנה, לא  אחזתי בידו לפני השינה. עכשיו  הוא ישן ואני אוחזת בידו עת הוא שוקע בחלום. אני שותה עוד שעות אבא. מעבר לקיר חדרו בהוספיס, אשה מקריאה קטע עיתון ביידיש, לאשה חולה ממאה-שערים. אינני מבינה את היידיש, רק כמה מילים חודרות  מבעד לווילון בפתח. פלעסטיניענס, ריאקציונערס, ישראעליען. אבא מתעורר' לשונו אינה נענית לו והמילים שהוא חושב אינן  מתגבשות לדיבור: "האשה  מקרינה, הוא אומר  ואינני יודעת אם

11 
 הוא מדבר  על האשה  שמקריאה או עלי האוחזת בידו
.  "האשה מקרינה,  מקריאה מילים קטנות. לא צריך מילים גדולות כדי לספר סיפור 

11 • 
 שקע ונרדם. נשימותיו כבדות ומחרחרות. השעה כבר עשר. זו שעה 

• 
1 1 
 שאבא אוהב לישון
.  בלילה בזמן השינה  הוא נח מן הכאבים  וקולה  לקחת אותי
." 
ינואר -פברואר
2004 


ו~ דאח
ומשלנ

 ~ו

 ליוס ןבירשטיי
- ולזכר


 ימרדכ ץרוני


 ה המרא ההי ,משונה לע לגבו הסוריאליסטי
.  םביו ששמ ,חמימה

 ו תבבי ןהעלמי הקטן
,  בבישו יהפסטורל ,נס-הרים ןהשוכ יבהר ,ירושלים אהוב תלמנוח םעולמי רהסופ יהדו-לשונ לש תיידיש-עברי ןהאחרו
- ליוס .בירשטיין אהו בשכ לע עמצ לש אבן
,  המכוס ,בטלית בומסבי וכיתר ואות יבחצ ןגור תמאו ורעי וואוהבי
,  םביניה וחברי

 ,הסופרים יקורא וסיפורי ,הקסומים ,הנבונים םוהמצחיקי םלעיתי דע

 ,דמעות יובנ ומשפחת .הקרובה םהמלווי תא ליוס ןבירשטיי ובדרכ ההאחרונ ובא במקרו םוג ,מרחוק לכ האל ושאהב תא וסיפורי
,  ושגרמ םלה אל םפע תלהתרגשו תולהתפעמו ,מחוכמתם תחריפו ,לשונם רובעיק קמהדיו יהלשונ לש

 םהניסוחי .והתיאורים לכמקוב םברגעי םמרי ןמעי ,אלה םכשקורעי הקריע םומספידי תא ימ ששנט תא ועולמנ ,זה םמבחיני עבשפ לש ,דמעות ןשה יביטו בלכא ,עמוק הוהדממ אהי וביטוי .הנלווה ,מרגנית ורעיית לש ,יוסל החית ההראשונ ןמבי .מספיריו רכב הבמילת ההראשונ ההקל לע במצ חהרו רהקוד ףשעט תא םהנאספי בסבי .הנפטר הבקול דשרע ומשה אהי התיאר תא הפגישת ההראשונ םע יוסל
,  השהתרחש ילפנ הלמעל םמשישי השנ ןבמלכוד .שבאוסטרליה אהי

 החית זא תב
16  אוהו ןב
19.  אהי התיאר תא ,חתונתם תא םחייה

 ,המשותפים תא למסלו םהנדודי ךדר תיבשו תוארצו ,רבות דע םבוא ללישרא תבשנ
1950  םוהתיישבות ץבקיבו .גבת רלאח רשמזכי הקיבוץ
, גבתי
,  עשמ תא רסיפו וחיי לש ליוס ,באוסטרליה אהו טהחלי דמי םשמשו השאוסטרלי אהי ץאר לש ,כבשים בחיי ליוס תלהיו הרוע םהכבשי לש .הקיבוץ ההעובד לשיוס אל הרא ןבמלכוד בקצה-זנ לש ,כבש אל השינת תא והחלטת לש .גבתי ליוס ךהפ הלרוע םהכבשי לש ץהקיבו ךלמש
11  םשני .תמימות אהי תלעומ תזא החית הלמור הלשפ תהאנגלי .בקיבוץ המילותי ,הנוגעות ושיצא קמעומ ,לבה וזכ בלקש בר תולהזדהו םע

 בהכא ושממנ ונבע .דבריה


 רכאש ואלמנת לש ליוס הסיימ תא ההספד הבקורא תא דאח ומסיפורי ,הקצרים ימלא ההומור
,  בהגי להקה בהר םוהדומ ץבפר לש ,צחוק קבדיו יכפ השקר לבכ םפע הב ליוס ועצמ דעמ ילפנ תמאו יואלפ שומעיו
,  רבאינספו ,מקומות רוסיפ תא סיפוריו
.  ול עג טק הנדמ ההי ,לנוכחים השז העת ושמע תא לצלי וקול רהמוכ לכ .כך

 םההספדי םהנוספי
- לש ובת ,נורית לש וחבר בהקרו ךועור וספרי םמנח יפר
,  לש וחבר עלמקצו רהסופ ןד בניה-סרי
,  והבליט יקוו יאופ םשוני לש ואישיות ת,א וסגנונ יהעממי-ספרות ר,ז'אנ אשהו דיס םושגר ול ךלהיהפ רלסופ למקוב לע לכ תשכבו ההאוכלוסיי .בישראל םרבי ןמבי םהמלווי וסיפר םמחוויותיה תמשיחו םע ליוס וומסיפורי ,הכתובים ווניס טלצט ומאימרותי ,הרבות ושאפיינ תא אישיותו
.  רההומו לש יוסל
,  בבכת לובע הפ ,היה רויישא
,  קחל יבלת דנפר רמהאוצ יהתרבות ילאומ לש וכולנ
,  ךויהפו הלירוש תרוחני ולנ לולכ האל ושיבוא אחרינו
. 
 ןבי להקה בהר אשב דלכב תוללוו תא רהסופר-המספ ,האהוב ןנית ההי ןלהבחי םברבי ןמ םהסופרי םהעברי ,הבולטים דדו גרוסמן
,  םחיי באר
,  'פרופ ןגרשו דשק ,ואחרים רומספ בר לש יחבר ץקיבו תגב ןוכ םחברי

 םמקיבוצי .אחרים

 ופטירת לש ליוס ןבירשטיי הצוינ הבהרחב יבאמצע תהתקשור .השונים םביו והלוויית והובא תשיחו םע ,סופרים םעיתונאי םוידידי ,קרובים םובמוספי םהספרותיי לש תשלוש םהעיתוני םהגדולי ופורסמ תהערכו לע ןבירשטיי הסופר
.  'פרופ םאברה ןנוברשטר המהאוניברסיט ,העברית ובמסת ההמקיפ

 ו"גלגול לש למעי תבחוצו ,ירושלים" השהופיע ףבמוס תלספרו לש ,"הארץ" רמזכי ולקוראי םהרבי לש ןבירשטיי יכ םהשורשי לש וסיפורי םהמופלאי םמצויי קעמו ךבתו תספרו .היידיש תא וסגנונ יהעממ הבווריאצי תעכשווית-מודרני בשא ליוס םמהקלאסיקוני ,הידיישיסטים רבעיק םמשלו ,עליכם דובמיוח ימ"סיפור ,הרכבות" לשאצ ליוס והפכ ילסיפור םהאוטובוסי לש :'אגד' דבמיוח בכת לע ו"ק
9"  ,בירושלים וק אשהו ההרב עלנסו וב ךותו יכד ונסיעותי ההי לנתק ובדמויותי ,הספרותיות ןהאזי ,לשיחותיהם דולמ תא יגינונ תההתנהגו .שלהם

 זמא תהופע רספ ושירי ת
M  םשמי ,זרים השהי ןראשו וספרי
,  רואש עהופי ,במלכודן והופיע דעו רשמונה-עש םספרי .משלו השיש םספרי שביידי רושנים-עש .בעברית אהו םתרג תמעברי שליידי םשירי לש םחיי רבא םוסיפורי לש םנסי .אלוני ןכ םתרג תמעברי שליידי המחז תמא ףיוס .בר-יוסף אהו םתרג תלעברי שמיידי תא ןהרומ ימפר -עטו

12 

287 
 שלו 
- פנים בענבים, הנותן ביטוי לוגש  לפני יחידות צבאיות וגם לפני תלמידי בתי 

~ 
 רב, לעיתים עצוב עד דמעות, ולעיתים ספר
.  העברית במבטא היידישאי' תנועות  קרובות מעלה חיוך מעורב בדמעות.  הגוף והידיים 
- כאילו היה מתפלל 
- כאשר היה שוקע בתוך דמויות הסיפורים שלו' 

glו

 בשיחתי איתר' לרגל יום הולדתו ה
80-,  הזכירו לצופים את המגיד של העיירה 

 .תידוהיה אוה קיזחה תא ויעמוש חתמבבר  אוה חתפ ינפב תא ובל הדוהורפסהש םינפ 
 דע ףוסרופיסה.  םיבנעב אוה םצעב ,היפרגויב יכו רוביג 
 רפסה "ןייבשריט"- אוה ןייטשריבומצעב.  
 'פורפ םחנמ ירפ ראית תא לסוי רפוסכעדיש  רפסב הז אוה ררוע םייחל תא לכ 'ויתויומד 
 רפסל 'רופיס ,החידב חסנל הרימא,הפירח  שגפש ימיבוייח.  
ל םורג עמושל .קוחצל ךותמ ותוישיאהמחה  "ןייבשריט" אוה רפוס ידוהי שפחמה 
 וינפו םיינכייחה ןתינ היה ,םשרתהלאוהש  "ןוקית" ןרקו הווקת תואיצמב לש .םויה 
 ףא םעפ אל יניצר אוהשו דימת שודג.רומוה  אוה שאוימ הבצממ לש תורפס ,שידייה לבא 
 לבא תאז התיח תומשרתה.היוגש  ןיידע שי וב קיז לש הווקת רשאב ד.יתעל 
וטה" הירג לש ןייבשריט איהוטה הירג לש 
 לסוי" היה דחא םירפוסה םיקימעמהרתויב ריהצה  תוברת שידייה לש "םויה- 
 'לארשיב דחא הרושהמ ,הנושארה היהש'ונל  ןייטשריב .חנאנו 
 'ןאכלארשיב.  אוה היה ןושאר םירפוסה 
 ירחא ףסוי םייח 'רברב חיכוהש רודהשונלש  לסוי גהנ עיפוהל הרבחב 'ונלש לש ירבוד 
 אוה םצעב רוד :ךשמה אוה ונניא אלא לוגלגה ,םשמ םוקמהמונממ  שידיי ,םילשוריב םיתיעל .תובורק אוה בהא שגפיהל םינפ לא םינפ 
 רמא 'פורפ םחנמ.ירפ  אוה ומצע "עיגה  םע להק ירבוד ,שידיי רשא וריכזה ול תא ידוהי ריע ותדלוה תינלופה 
 .קסאילדופ-הלייב אוה שיגרה וניניב ,תיבב ונחנאו ונלביק תא וינפ 
 לסוי ןייטשריב יח רציו .םילשוריב אוה היה דחאונלשמ.  'ולוק'ותודידי  דימת םוחב בר .הבהאבו 
 ותוישיא .תיתיבה רוכזנ דימת וריכזנו דימת הבהאבדובכבו.•  אוה םג בהא דואמ עיפוהל םע וירופיס ינפל להק לש ירבח ,םיצוביק 

 יוסף דוניץ 
- עיתונאי הכותב ביידיש
. 
 מתוך ה'~ארווערטס
'  מס' 
482 ,31,  גליון  ינואר 
2004. 

 //חיוך של 
 /אתמול/

 כמה מילים על רומן בלתי-נשכח בין יוסל בירשטיין לבין אמנות לעם 

 רינת גל-און 

 צת לפני השעה ארבע אחרי הצהריים, עוצרת מכונית מסוג ואן המשפחה, הילדים, וי וסל' האיש המכר גר הזה, בקולו המיוחד' נהפך

p  בחצר בית ספר קהילתי. יוצאים ממנה 
- יוסל בירשטיין' בתו  במהרה חבר לכל ילד בכיתה.  ילד  שובב, עם עולם של דמיון' שופע 

 נורית שני' ואשת הסופר המסורה לו' גב' בירשטיין (המתלווה  טוב לב והומור' במפגש מרתק הנקרא "תן עיניים לאתמול בחיוך".  לעיתים תכופות לבעלה במפגשיו>.  אנו יושבים בחדר סביבו' מחייכים, מזדהים איתר' ובאמצעותו מזדהים  המפגש מתחיל באופן לא-פורמלי בין כתלי חדר המורים: יוסל מתיישב  עם גיבורי הסיפור שלו
.  מציאותי כל כך' דמיוני כל כך' וקרוב כל כך  בפינה, בידו כוס תה, מסביבו קבוצת אנשים שהזדמנו לחדר המורים אלינו
. יוסל הנביס אותנו שותפים בעולמו הצבעוני
.  והם מקשיבים בעניין רב לסיפוריו המרתקים. וכך' המפגש בין הסופר  אף לא פעם אחת לא סיים יוסל את המפגשים בשעה היעודה. עם סיום לבין תלמידים והוריהם, שאמור להתחיל בשעה חמש, פותח ביציאה המפגש (מתוך עשרות מפגשים בכל שנה, בבתי ספר וביישובי אמנות לבילוי של צוות מורים לעולם הסיפורים האינסופי של מספר צנוע, לעם> היו מתקבצים סביבו הורים וילדים ושואלים שאלות, כמו מנסים  שמקפיד להגיע הרבה זמן לפני השעה היעודה. לזכות  בעוד כמה דקות במחיצתו' עוד כמה פיסות של סיפור שטרם וכאילו חלפו רק דקות ספורות, וכבר קוראת לנו רכזת התרבות להיכנס הספיק לספר
.  וכך הסתיימה לה חוויה מרגשת וייחודית בין כתלי בית לכיתות, וכולנו מגיבים באכזבה על שהגיע הזמן לחזור לכיתה ולהתחיל  הספר' שהותירה אותנו נרגשים ומעונגים ומלאי הערכה לאיש נפלא
.• בשיעור
.  ואז' האיש המכר גר' הצנום' נמוך הקומה, נכנס לחדר ביחד עם בתו' מתיישב ופותח בסיפור. עד מהרה משתררת דממה. הילדים  רינת גל-און 
- מאמנות לעם 
- לשעבר מנהלת מדור בתי ספר קהילתיים. במסגרת  וההורים קשובים כמהופנטים: קצת על הילדות שלו' על בית אביו'  תפקידה ליוותה  את יוסל  בירשטייד בעשרות מפגשים עם תלמידים והורים
. 
ינואר -פבוראר
2004 

=י 
ו~ בן-ציון בן-משה 

 סונטות 

ה.


	 .א ג. 

 אךףך ה!ל;ם  ב; חבלתי וארףך;ת


WiJ .רת ח
f ה 
iJ !ל;ם 	 ב~ךח; ענכה ~~לף ד~יק;נכ:ר ע
1 ;ת 
י;.r.יר
• ,-: -T 
-

 והאדים מפחד את לחיי 


: :· --• . ::· ::· 
 ז- 

~w א ~ם  מ;נ:וי ~די ~ר;ב  ויכלה מה שהיף ח!לי 

WiJ ~ים 
~ry ~יאף~י עד
qל;ם


~q ךיפףת; ~ל 
9iJ אקי  א; ~.ןה  ~ל 
9~iJ  ~יס 
iJה~~ לךא;ת ~סקיץ  ךלא 
~q ל;ם 

--T :• -:• : • : 
ף~
ryQךר ~ת רא~י עד 	 י~ ~ת 
f ל ב;ך;ת 
i] ת~ת ~~~רים 

 מה שהית ה 	 יאהבת נדמה שזפה  שהיה השתפה 

-
:· ד:דד-:- · 


T -: 0 TT :• -:• :• : • 
?ד
1 לי ~ל~ז:וי  ~דרו 

י~~;ש~ף ף~קף~י 
:p  מ; 
fהף

 שזה עתה למדתי לאה 
i 

 והדברים אינם  בכפי שהם באמת 

:•: :• • : -T T -:•:•:• •:: :• •• :• • : T •• • T : -: 
 בכל השמים ב!ל;ם  ההףא 


--T 
w:p ם ~לא 
~iJ~ז:ו י 	 י~ע;ד ךדק סרףס 
iJפ;
w ב ~זדה ~נכ~ה 

ד- -· 


:p  מ; ~לי 
iJפ;
Qע
7	 ;זךבכ
f אן 
qt\ ~ים עם רףס 
i] ד;~ה  ךחבכף ש;ק על :רר  ל; עצמ; שה;ליד אביו  ~ת ~די 
iJ רל 

• T • :•
 על ת~~ ~סר ~עיר 
t ןה 


: 
 וה;לידה אןפ; 


• T • : 
wiJ ח 
?זtט; ף~~נכרר

 ךזך' 
iJם:~ ~זך' ע.י~יו 
~w קף ~ת 
9iJ  ~דה 

 ~~הףב ~ל ~הף~ה


 בכמ; נגע זהב באש 

•• : T T 
: 
 ז 


-
 הזפתח;ללת בחב;


·.. : :· :· : . 
t סב ך~~ןף  עזפ; 

 ף~~הף~ה ~ל ~הףב 


:p  ~י 
~~1 דבף  ~~סלים ~ל 
t' ש  לךא;ת ~~דל  ~~יו ך~
1 ~ב לב;.  עי ~י
v חריף 
iJק~~ ר~~ןף 
iJ .א~.ח ק~,ף~ם ~ת ~די 
ry  ~לףב. 

	.ב .ו ו
. 
 ח~ה 
iJ ל;לה כ
1 דה ש;~ה ~עט 


t' י~י :כ;ל 
?Q ל.ק ~ת;ך 	 יע.י~ ~ה נ;ןא 
iJ ~קר 

~~

 ע,~ה 

 ~ך 
iJ ל;לה 
i] הףא ב;  ןעד 


 ~ת 
f ל 
iJ ~ךא;ת ~ןאף  ע.י~י 

 בשם האהבה  ףבשם בכל  שחסה 


:•• 
ז-:-ז


TT"." T :•• 
 ל~ר ף~ך~ר 
:p  ~פ;ך 
:p  לף~ה  ~ת;ך ע.י~יס 
iJ ב;ע,ך;ת 
:P  ~סם ל~~
9ryryד ך 
iJק~~
i] הףא ף~~ :די ך~ל ~נף~ה ף~נף~ה ~ל
iJ ט 
t' ש 
iJ !ל;קךת ן~;ת~ ~ם ן~ע  ל~י ף~ם 
f הף 

 ~לר 
t\ ר 
ry ה~י~~ ע;ן 
י;.r.יר

:pףלtזry~יס
w ם 
ryי~
9ט;
o
0 0 00
: 
 עיני מלרא;ת את ה~,ן  שרשמה 


T : T ."" :• 
-


 ~ת ~חי
t נ:וי ך~ת ~שף~נ:וי  ס~לחי ~ת ~פףח;  על 
iJ קיר 
i] הףא ~ת 
:p  סב ס
t\ה~~
iJה~;~
t' ל:ר ך~ל ~~רר 
ry ך;~ט  ף~ןא ~ע~ם רףח; 
:pףלtז חל.ל
w ם ~ד  ~סליל 

 ~~סד א; 
~t' י~ה 

 ואטם את אזנה

 את יפיח  החי 


:• -T : 
 ז: 
T 

--T: T ."" 
~w א 
iJ ~ה 
~~Q ר 


~ת
q ןןה ךק
9 ם 
ry	 הלף~~מ~?~ ף?
iJ~~ין
7 ק;לי 

 הףא 
iJ ~ה ו:ז~~	 וי בלכתה  אחרי 

 הזפיליל ףמתיפח בכז;נה


T : -•• -: • • •• -	:---T : :• : 
 את שבףעת;  לבל ילכד 


•• T 0 -: T : ."" 
 ~ת ~ף~ה 
i]זp~~~ר 
 על 
fל ק
9 ~י 
ry א;ך 


 שףב לע;לם  בשר 	 רבבשס~~~~ף
:p ק~ת ךרף~ה 

TT  :זז 

 על בכל  רשמי הצל 


T-•• -•• : • T : 
 בכהלכו פרפר 


T :-•• T 0 : 
 ~ל ח.ץ 	 יא;~
~ryףריtז  לך;עים 

 והעיבף לרגעים על בכל הרגעים.

 בגביע פרח הס;גך  על טךפ;.


·-	-: -.. -:·--. ·: 
14 
-ד•:-••-

 המשתלח להטמע בת;כה.

T :
:••• 
•ד:•


-T T 
 :ז 
• 
 גליון 
287 

~ sו

 ן~ 

~ 
י
. 
 כל הט;ב וכל החסד  אשר נ~הם 


:· -T 
-:•:•:דד: •:ד

t ~ינף י~~ ~~ך ~י~ם  ~סת ~~שףת  ~די;~ה ~ל  ~לה ~ע.י~יסם 

 ט. 


 כמה שנים חלפף מאז אחזף 

· -ד ד ד: 
··  דד:- 

 ע.י~יס 
f ע.י~י ךלא  חךפף ~ד ס

w לל ל~~~
~ryד~? לבז  ~ת 
f ל ~~,זזף 

ז
• 
~~~, ה~: ס~נ:יי~ה  לך~דים  ~~ין ~ןם  מ;ךה 
f ~ה ~ל.א  לא ;מ~~? לא  ל~ח.דים 

 כבר אחרים ךה;תירף  את שכשל 

T "." •: • • ••
ם~;י~י~ ן~ה ם~~~~ ע,רלה 

~מ~~ ~ת  ק;?י ס~
.ר~~ סח;לה 

 נ~כ.ח; להמלט  לנףס עמם  מנףסת 

f מ;סה ז:ו~לה 
ry  רףס :~לה 

•:ד-

~p ךש;ת ~ת  ס~עףט 

 שנ~זברים שנ~לנ~ם נחרת 


T 
:: 
-:
-
T • T •• 
T 
0
::·-:• T • : •: • T : -:• -: 
: : 
i]י~~ ל~? ~הףא סי ךר;קט 
7:?ה~~~ ~ר;לה ף~~? ~פ;ך  ?ד~רףף ~ך~ר ל~? ר;ע.ד  ~ל ~~סיר ת;ח~~~ס ~ל  ןךד ~~ע;ךר
7 ק;ל ת~י~~ קפ;ן ב~.ע~ ף?~ל ס
9ryד
o ~;ךד  ך~סר 
:p ם~~ דןב;ת  ~לי ך~ל:ר 

 ך~ל 
f ל ח~~~ס
f דךכ;  ?ךא;ת 
7:?  סןש ~ת  ~ן~ה 
fדךכ;
. 

 ~ךא 
ry7:?ת~~ ס~~ים 
ת;פקכנ~pזס ם:~~ ~~דק  ,זכף~ית 
f ע.י~י ~ךף~ה  ךלףק;ת א; 
f א;ר ע.י~יו סספ;ת 

 ~ל ~לי ;ני~~ י;ן~ ך~ר ~ל שד א; ~ל ה~~ ך~ל ב~~~
7~, ז~יו ~ן  ס~~ר 

 ה;?יר דק  ע;ף ס

wם:~ ~ח~ה 
f ק;ל; י~~?~ס ~ת ק;ל ס~נףת דסד~יל
. 
 יא. 


 מזעם הזרה מחמלה 

· --· 
:ד-
• ·:·: ד


 ך~ין-א;~ים 
:p מ; ~ו 
f אן ס~ל  א;ך משמש  וצל מצל

. 
. .. . .. ... 
 וכפה עלי לספר 

:ז ז ז- 
:-·· 
f ל ח.~א ~~סד ו~~?
f~. ךם 
f ך~ה ס~~ש 
f~.ךם
w ח סגףף 

 ?ח~ס~י 
~~w דה 
:p  ח~ס~ר .זף;לע ~~די ןקףב. 

 ח. 

 גם הכמישה  לא .זףאחר לב;א 

--:• ד 
:-··T 
?~~~q לף ק
. ר סחךף רב,ע~~~? ח.ם 
iJ~r: ךס
9 סו ~ל  ~ך;ת סס~ב ד~ך
w ת 
iJ 'ל?ת 
:qרת
P י ב~~ ~ל ר:~~ ~ל  ע.י~:ר 
ij נ~;ה;ת  ~~קי~ת ס~ךב ~~~דים סנ;ה;ת 

 ז; ~סי ז;
~w ~ןה ר.~
f ה 

 ס~~י ךס~שף~ה  ז:וזד ~ל ס
:p  ל~ים  ך~ל ךב;ךי ס~ר  ס~ךךמ;ת ~א;ך 
ף.ל~~pזס ~ל
w סר ז;רס ת;ב~~
ijםי~~;פ:
f מ;סה :ז
· ם סב
. ל ~לה  לא :נף~ ך~פ;ך ~יו ~ק~ה 

 לא תפרח  נ~כל;ת אש  את כל הכלה 

T •• :-:•
."" 
-
 ך~~ןף ~~שף
pת-r:ז~ם  ךק;לן סןח;ק  ס~מףם 
~~g ך .זףף~ה ז;ת;מ~;: יזל  הזל והעשיר  ף~ןידףת 
:p ~לף ס~ק 
f אן ך~ר-~ה 

• :•: ---· T : 
 ד 


 :~ךה ר~~-ך;~;: ל~? ~ליו ד~
w. ב ;ש~~? ך~ין י;ן~ ~ה  המפארים את  ח~יו הרשים  אףלי האשר  אףלי האהבה 

:T:-•:• -ד
TT 
-
0
T 
-: -
T -"." 
T 
-
 מ~פי הנזרים  מאהבה  א; אףלי  מראה הזאבה 

..-· ד 
·.. ז-:-

--::· -:ז

הת;מ~;: אנ~ל  אני ינ~ל השיר  ~ך;א;ת ע.י~:ר הףא סע.דףת 
הןיז:r~ס 
• -• • :-:• T : 
 ~~די ~ך~ב ש~~~
f חףצ;ת עיר. ל~? ~ס~ק י?~? שףב  ךלך~י~ה ~לא ד.ח~~ לב;א. 

 משכנות שאננים, פסטיבל משוררים בינלאומי ירושלים, 
23-19  באוקטובר 
2003 
15 

ינואר -פבוראר
2004 

~ו
 וזיכרונותי לש באוה

 ~ו ןששו :סומך דבגדא ''אתמול ץהקיבו ןהמאוח;ןסימ ,קריאה תסדר ההכבש

 ההשחור תבעריכ ןחנ רחב
159 ,2004  'עמ

 ןאי יראו ריות ןמששו ךסומ רלתוא רהמגש ךהמוסמ רוהמסו רביות ןבי תהתרבו תהערבי רלעב י .ת ותרגומי ןמ ההשיר ,העריבת ומחקרי ם[רוב תבאנגלי [ובעריבת וומאמרי לע ההשפ תוהספרו םה ההתרומ תהמשמעותי רביות תלהכר ושכנינ .ולהבנתם ישהר

 ,ספרות רובעיק ,שירה םה ןהצופ עשבאמצ ו ות

 תמתפענח האות תישו החמקמק ההקרוי ח'רו .עם'

 ובספר וזיכרונותי ההיפ דנבדא ל'אתמו אהו ףמשת ואותנ תבשמח תההתוודעו ושל תלספרו הערב י ,ת ובאהבת האלי ,וליוצריה דבמיוח ,העירקים תובהכר ההתוד ילמ ושחשפ םאות ובפני
- ומורי םהמוסלמי

 תבבי רהספ ןהתיכו יהיהוד .בבגדד םהשפעת

 ההחשוב ועלי תנמשכ דע ,היום אהו .מודה דבגאד ל'אתמו אהו ההרב ריות תמזיכרונו .נעורים אהו תעדו תמרגש לע ההתפתחות לש ההק י הל תהיהודי ההעתיק דבבגד הוסביבת מהמוסל י ,ת ןשמתוכ ויצא םחוקרי םוסופרי יבעל ,שם םמהפכני יומתקנ ,עולם דלצ יבונ תאימפריו תכלכליו בבמער חובמזר .הרחוק רהספ בכתו תבתמציתיו ,רבה הבאירוני ,דקה אונקר םג ןכרומ תהתבגרו לע וצמיחת לש ךסומ רכסופ רוכחוק .ספרות ןששו ךסומ דנול דבבגד ב
1933- בועז האות -ב
11951  םע תהתפרקו ההקהיל תהיהודי .בה י רצ תהרפתקנו תומרדנו
- אול תציונו
- עהני ואות תלעלו .לישראל ההתאוו םלספרי ההתעורר וב רכב ובילדות
1  אוהו אקר סבבולמו טכמע לכ רספ השנקרלידיו
.  רכשבג שנכב תלספרו .הערבית יגילו רספ דאח להובי רלספ .אחר ,כך ,למשל ךהולי ואות וספר לש אטאה ךחרסיי לע ההשיר םהטרו תאיסלאמי תלקריא ויצירותי לש רהמשור יהסור ןב ההמא -ה
11  ואב אאל-על .אל-מערי תשפ ההקריא ההראשונ ושל החית .אנגלית ייהוד דבגד וקרא ,באנגלית ודיבר תבערבי תבגדדית-יהודי וושלח תא דיל י םה דללמו ,ב'אליאנס' םש ולמד םג תצרפתי וא תבבי רספ ''שמש יהיהוד
1  םש ולמד תערבי .ספרותית ןכב הלמשפח ןמ דהמעמ יהבינונ
- ואבי ההי דפקי קבנ רבכי וואמ ת'מושל ,הבית' וכדברי
- הזכ ךסומ ךלחינו הולהשכל יבבת רספ .מעולים תבבי רהספ ןהתיכו יהיהוד ''שמש ההי םתלמיד לש םמשכילי יוחוקר תספרו ,מוסלמים ושעודד תא וניסיונותי םהראשוני תבכתיב .שירה ךהמחנ הוהמור תלערבי דמוחמ השראר חלק ואות ראית םלמפגשי םע םהמשוררי םוהסופרי ,המוסלמים םשזכר תחרו זבמרכ ותודעת דע .היום ךסומ עהתווד םבאות םימי

 ילחלוצ םהמודרניז הבשיר ,הערבית אוהו מתאר
1  ןבי רהשא
1  תא ומפגשי םע םיוצרי ונושי ןיאסי
1  באל-סיא
1  ובולנ יאל-חייזר
1  םוע רהסופ יהפלסטינ אג'בר םאיברהי אג'בר דילי תבי .לחם םבאמצעות הגיל תא םהזרמי םהחשובי תבספרו תובהגו ,האירופית סמג'יימ סג'וי הווירג'יני ףדול דוע


 רסארט וקירקגור
.  ועליית ללישרא הגדע התקופ לש תהתעוררו תספרותי תסוחפ
- ,לימוד תכתיב השיר יותרגומ ,שירה תוהשתתפו הפעיל םבחיי

 םהספרותיי .בעיר ההקהיל תהיהודי דבבגד
1  יכפ אשהי תמצטייר ובזיכרונותי לש ךסומ
1  המציב םדג רמעור הקנא לש תפתיחו לא םהעול ךתו השמיר לע תזהו תומסור .יהודית ייהוד דבגד והצטיינ שממ יכמשמר .מסורות םה והי םחילוני וששימר תא םמסורת תהיהודי דמח וושימר םבשפת ,הערבית-יהודית-בגדדית השכב

 הקדומ לש ןלשו ,המוסלמים הששיבשו יאחר ושנטמע יבקשר ןחיתו םע .בדווים המרשימ םג םצמיחת תהכלכלי תוהתרבותי לש ייהוד דבגד. -ב
1910  הדמ דהריבו יהחברת הבקהיל תהיהודי קבעיר םלפערי םהכלכליי הבחבר תהישראלי תבראשי ההמא ה
:z1-60  םאחוזי םמתוכ והי ,עניים החמיש םאחוזי
- םעשירי רוכשיעו ההז
- .קבצנים
30  םאחוזי והשתייכ דלמעמ .הבינוני ךבמש
30-20  השנ ההשתנ םמצב אלל .הכר רמקו

 עהמיד אהו רבמאמ םשפיוס רהחוק ןרב-המוניטי

 יאל יכדור ב
1971- בבכת תהע ךשער
MIDDLE EASTERN STUDIES.  אהו סמתבס לע ךמסמ אשמצ יכדור יבגנז דמשר ץהחו הבריטי
.  בכת ואות ןאהר

 דדו ,שוחט ימ השהי ןמתורגמ ההקונסולי ,הבריטית שוהתבק לע ייד ומעסיקי רלסקו חולנת תא במצ ההקהיל .היהודית הבכמ ןמ םהפרקי םהמרגשי רבספ
1  למגול ךסומ תא םסיפור יהטרג לש םמנהיגי םיהודי הבמפלג ,הקומוניסטית ההאסור .בעירק דאח ,מהם ןששו

 ,ולאל אהוצ גלהור הבתליי ב
1949-.  ואחיינ לש

 ןהמהפכ יהיהוד טהקומוניס אהו רחוז ,בתשובה

 רהמתגור .בבני-רבק ימ ראמ השההיסטורי אל תחוזר לע העצמ
- םפע הכטרגדי םופע .כפארסה ךסומ ראומ ומשה םג לע םיצירת לש םסופרי םעברי ייליד קעיר
- ןשמעו ,בלס יסמ למיכא יואל .עמיר תא תחוויי ההמעבר תוא יהחיצו לש םיוצרי יעול תארצו םהאיסלא ןבי םמורשת תהערבי ןלבי תהמציאו ההחדש לבישרא ,ביטא ולדברי
1  תבתמצו
 יהאמנות םהשל רביות ירונ ,סומק ובשיר אהנפל לע םתמונת הז דלצ הז לש ןב ןגוריו םואו םכולתו ההתלוי תבבי הקפ ,במעברה ןוהמתבונ הב בחוש ם"שא ;תולים הז דלי הז רגב ,ואשה זא םה ;בטח ןחת ,וכלה"

 דנבדא ל'אתמו אהו רספ לש .אוהב אהו המחוו רלעי
1  הלאנשי רובעיק הלמשוררי יולחי תהתרבו םהתוססי ,שלה ושעיצב תא ודרכ לש בהכות רכחוק תספרו .ערבית תהפרעו יביהוד דבגד ב
1941- הוהעובד ךשסומ ועצמ ץנאל םלפרס תא ושירי רות וגרמי םבש ידבו יכד אשל ףתיחש תחרפ ויהדות
1  םאינ םמעיבי לע .אהבתו וכמ רהסופ יהמצר בנג'י ,מחפוז תשא ויצירת רחק הופירסמ יברחב ,העולם ףמעדי ןששו ךסומ רלזכו ם"עידני םרבי לש תידידו "ושיתוף לע י"ימ בהרי תוהמחלוק ושהי םקצרי םומעטי ריות ימכפ .שתיעדנו"

 םמעטי םהספרי םהמחזיקי רעוש הכ בר ךבכר הכ

 .דק דבגאד ל'אתמו םמסתיי דבעמו
159  רומותי תא תהקורא ןבצימאו הלהרב .יותר בחיי תלהיו ול .המשך
• 
 ימיר זפ



 דבגדא זבלו

 ההער תאישי לע כגדאד
,  לאתמו תמא

 ןששו ךסומ

 שי םספרי םהתולי לע םצוואר ומפתח.זה חהמפת הלקופס ,השחורה הלקופס השב םמרופדי תהזיכרונו השאת אל .זוכר דבגאד ל'אתמו
1  וספר לש ןששו ךסומ אהו רספ .כזה תמנקוד ומבט לש רהמחב

 ןששר סומך
,  ןב
17  ובהגיע ץלאר

 וזה רספ לע יימ ונעורי רבעי .הבירה תמנקוד ומבט לש אהקור יהאובייקטיב
- וזה רספ לע הקהיל ישאול ואינ מכיר
1  ךא שי ובאפשרות "ל"תרגם תא הסיפור רלסיפו ההקהיל ושל
1  שולהתרג ךמדר רהתיאו


16 

287 
 ,סגנונם םלחנ .ומקצבם ןהדיו יהתיאורט תבשיר

~ 
 םאו םכולת'ו המלוו םלעיתי תברשימו םתווי ן<במינו רסבי
,  ושאינ עמפרי ףלרצ <הקריאה ךונסמ לע הטרמינולוגי תמוסיקלי .מקצועית רהספ עמצי ןעניי בר םג הלאל םהמתענייני הבהיסטורי תהמודרני







 ~ו ו

 לש םמצרי הוסביבת תהערבי ןבעיד -הפוסט יקולוניאל יובנושא החבר םבמצרי .הנאצריסטית םע תזא רויות מכל
,  וזה הסיפור יהאיש םהמדהי לש הנער ,מצרייה השנולד ב
1904-,  הלמשפח העניי רבכפ ,נידח יטמא האלזהארי ,שבדלתה רואש ההצליח םע ההתבגרות דוכנג לכ ,הסיכויים ךלהפו הלאושי תמרכזי הבחבר תהמצרי .והערבית קמרת תלדע
- םוג לע ךכ דמלמ רהספ
- םאו םכולת'ו הנמנע עמלהופי בבמער ,<אגב (מדוע? יולדבר תמחבר הספר
,  רד" הוירג'יני דניאלסון
,  אהי ההופיע םפע תאח בלדב
,  הוהי הז םבאול האולימפי זבפרי רבנובמב
1967.  תא תהכנסו עהמופ אהי ההקדיש

 רלאוצ יהמצר להמדולד רלאח תתבוס ההמלחמ דנג לישרא ד<ע ,מותה התרמ הלממשל ריות -מ
100,000,1  ,לי"מ םרוב ףבכס בוזה תמתרומו

 יתכשיט ,נשים השאספ הבהופעותי תהרבו יברחב

 םהעול יהערב
,  הרא 'עמ
211(.  םאו ,כולת'ום השאישיות הנחצב הועוצב תבמפסל ,פלדה החתר תבעקשנו לא הההכר תהמקצועי לוא ההתהיל .והעושר רכב הבהיות תב ,שמונה-עשרה אהי הביסס הלעצמ דמעמ דמיוח רבקהי ןוכשרו השירת הזכ הלהערכ .רבה תזמר תמיוחד וז הפרצ תא החישוקי םהחונקי לש ההחבר הב החיית הוהעפיל לא תפסגו ההקרייר תהמוסיקלי תהמצרי

 .והערבית

 רד" הוירג'יני ןדניאלסו
,  תהמנהל תא ההספריי הלמוסיק תעולמי תבאוניברסיט ,הרווארד השהת םבמצרי הלמעל שמחמ םשני ךלצור תכתיב .מחקרה תניכר האהבת הלשיר תהערבי לבכל תולשיר םאו םכולת'ו ,במיוחד תובולט הבקיאות ההרב םבנושאי .אלה הספר אהו ךמסמ ,חשוב דהמתע ןה תא תההתפתחו תהאישי תוהמוסיקלי ןוה תא תהאישיו תרב ההעוצמ לש םאו םכולת'ו
- תהפורצ ךדר טכמע לבכ .תחום ןאי התמ ,אפוא יכ תזמר וז הזכת דבמעמ לש תמנהיג תתרבו לוש לסמ ,תרבות אשניש לע יגל האהב הוהערצ םבמצרי יוברחב םהעול יהערב דע ,היום םכשלושי םשני רלאח ,מותה ב
3 רבפברוא
1975• 
 ןעיו םבתצלו תתהלוכ ההלווי ,ההמונית עשהופי ןביומו יהקהיר ,'אלאהראם' ושב ופורסמ םקוד הלמות ידפ עמיד םיומיי לע הבריאות ,הרופפת דמעי לע תהפופולריו ההאדיר הממנ הנהנת תהזמר הבמדינת '<עמ
172(.  הוירג'יני ןדניאלסו תמציינ יכ הלווי וז החית הגדול הבהיקפ ומז השנערכ שכחמ םשני םקוד לכן
,  גלמנהי םמצרי רנאצ
,  רואש הב והשתתפ הכארבע ןמיליו םמצרי .אבלים םאו םכולת'ו הזכת םלמקו לש דכבו ןבפנתיאו ההשיר ,הערבית וול יאנ יהיית המחליט לע םש הספר
,  יהיית המוסיפ הל"קול לש "מצרים תא תהתוספ ם"והעול ,הערבי" תשיר םאו םכולת'ו הומורשת םה תנחל םהעול יהערב וכול ףוא רמעב לו
.• 
 תיהודי ןרונ


 רמזהי הבמלחמ דנג ה"הקנוני ,המשולשת" ודהיינ דנג ,בריטניה תצרפ וישראל
,  ושתקפ תא םמצרי הבתגוב תלהלאמ ההתעל ף<חר ןניצחונ יהצבא -החד ,משמעי) קחיז תא ההאוויר תהלאומי םבמצרי הבאות .עת םאו תכול ,'ום השנסחפ ףא אהי לע יגל ןהשיכרו יהאנטי-קולוניאל יוהאנטי-מלוכנ א<הי העצמ הנפגע תקשו תמהתנגדו ךהמל קפארו הלנישואי

 םע ודוד
,  ףשרי יצבר
,  קבנימו יכ המעמד יהחברת

 ואינ יראו דלכבו תבי ,המלוכה) החיזק הבאות תע תא ררפרטוא השירי .הלאומיים םשיעור לש האל לבכל השירי םבשני
1960-1952  ההי םכחמישי !אחוזים השיר םהמפורס ה"ואלל ןזמא אי "סלאחי ן<זמ בר ,חלף קנש ,שלי!) לבע ןהסגנו יהצבא
,  השזכ ילליוו יתזמורת ,נרחב לבכל הז לש יכל הנשיפ ,ותופים רנשא ובתוקפ ןכהימנו םמצרי דע
1977,  תע רהומ רבשי יהלאומ תהפחו ימיליטנט"כלאדי
,  "כלאדי י<ארצ
,  (מולדתי תמא דסיי .דרויש ימ םשיז תא תהחלפ םההימנוני ההי אהנשי דאנו ,אלסאדאת השנמנ ףא אהו םע ןגרעי םהקציני ,החופשיים סשתפ תא ןהשלטו ב
1952- שויר תא תכהונ תהנשיאו רמנאצ רלאח ומות לש הז ףמהתק בל ב
1970-•  תסאדא רבח ןבהימנו שהחד דלכבו רביקו שרא תממשל לישרא םמנח ןבגי םבמצרי דולכבו תפתיח אהמש ןומת םלשלו ןבי ישת .המדינות ,אגב םע תצמיח ההתהיל לש םאו םכולת'ו תוגאו הההערצ האלי םבעול יהערב
,  אהי ההוזמנ רלשי םוג קלהפי םשירי םלאומיי רבעבו תמדינו תנוספו בבמרח יהערב ןובי השאר
,  אהי ההקליט ןהימנו ילאומ ,לעירק ,שנכתב ,כנראה דלכבו ההמהפכ השהעלת ןלשלטו תא רמשט םהקציני דבפיקו דעב םאלכרי

 םקאס ב
1958-• 
 עהמיד ףהמאל לע םההימנוני םהמצריי עמופי רבספ הקול לש ,צמרים רהאוצ ןבי ודפי עשפ לש ,פרטים םתיאורי ל<כול םתצלומי םהיסטוריי (מרתקים תותובנו תמעשירו לע ןמגוו לש .נושאים ולפנינ תיציר רמחק תרב-תחומי ,באופייה תהמובא ןבלשו תסיפורי ,קולחת יפר םתרגו ,מעולה(!) ,המעיד ןבי רהשא ןובאופ ,בולט לע תשליט תהמתרגמ יבנבכ

 ההשפ תוהתרבו .הערבית

 רהספ עמצי ןעניי בר בלאוהי המוסיק לבכל הומוסיק תערבי במיוחד
,  ובהגיש םלה חניתו ןמעניי ןומגוו
,  עהנוג ילקשר תהזמר םע ,מלחינים םכותבי םומפיקי ךולדר ;יצירתה הלמבנ ישיר ,הזמרת ,תוכנם

 ההמצליח הבחוכמ הרב תובמחתרתיו הסמוי ךלהפו הביוגרפי תפרטי הלביוגרפי .קולקטיבית תמנקוד ימבט
- וזה רספ לע דהכבו אהל דאבו לש רהעי הב .נולדתי רמוז דמאו דלהיוול םבמקו ךשאינ ליכו רלחזו אליו
.  תלחיו םש השנ יוחצ
,  תולדע תשהגבולו ןעדיי .חסומים נכון
,  ךבמש םהשני יניסית חלמתו יקוו ךאור יוקוו ,רוחב עלשמו ,סיפורים קלהתרפ לע םתצלומי םבה יראש "ה"תינוקי ץצ לע לספס ןג ושנטע דלי .החידקל ןכמוב םג ושהי יתצלומ ההמלחמ רמפברוא
91  דובגדא ההריח זא חברי לש

 קאב .שריפה

 יהור וסיפר ,בנוסטלגיה םסרטי םבודדי ישראית וחידד תא תהמציאו ןבשחור-לב
,  יאמ ןעדיי תמבשל תא המ ושאכלנ ,שם ההמוסיק תהעירקי אהי -פס לקו גשתענו קלהתרפ לע םסול םהתווי ושל ת,ולמרו לכ האל דבגדא ל'אתמו אהו יהפיצו .הנפלא ןששו ךסומ רחופ לבשבי אקור יכמונ תא תהשכבו .הארכיאולוגיות אהו ןמסמ ,רחובות עמצבי לע תגבולו ההשכונ הב נולדתי
,  במרחי תא ההטריטורי תהתרבותי ןונות יל די תאוהב תבצומ הב חרו תמערבי תפוגש חברו .מזרחית םמי םרבי וזרמ תבפר לובחידק זמא בעז םאות ןששו
,  לובכ ,זאת רבגאר ל'אתמו קר רמגבי תא ןהצימאו םלאות .מים אתמול
,  םהיו ומחר
•• 
 ירונ קסומ


 םאו םכולת'ו
- תהאח

 הוהיחיד

 הוירג'יני :דניאלסון הקול לש ,מצרים :מאנגלית החנ 'עמית-כוכבי ספרד ההוצא 'לאור החיפ
308 ,2003  'עמ

 הכמ ומבינינ ,יודעים יכ דאח המשירי לש םאו ,כולת'ום תהזמר תהנערצ תוהמפורסמ רביות םבמצרי םובעול יהערב ץ,אומ יביד רהמשט יהמצר ןכהימנו יהלאומ לש ההמדינ ב
1956-?  םאו ,כולת'ום תב םכחמישי הבאות ,עת הנישא לע יגל תהלאומיו תהערבי תוהמצרי ,הגואים ושמצא תא ,ביטויים ןבי השאר
,  הבהפיכ תהצבאי עשביצ ןארגו םהקציני םהחופשיי םבמצרי ב
1952-.  ההפיכ וז השמ

 ץק ןלשלטו ךהמל ,פארוק סשנתפ יבעינ םהמהפכני רכקשו ובטבור םלקולוניאליז יהבריט יוכמשאחראי
,  הבמיד ,רבה תלהנצח הנחשלות הוסבלותי לש ההחבר .המצרית רהמשט יהמהפכנ
,  ושבראש דעמ לגמא בעד לא רנאצ יהכריזמט
,  חהבטי ילתושב םמצרי ןעיד ,חדש בטו ןלאי ךערו .מקודמו דאח םהביטויי םהדרמטיי תללאומיו תהמודגש ההי תהלאמ תתעל ץסוא תו"ליד םמצרי ,מחדש" חבמינו

 ,הנאצריסטי ב
1956-•  םג המ גשהוצ ןכניצחו ימצר

17 
 רינוא-פבורא


~ו
 גגו גדמגו רבחצ תהפרטי

 ~ו ךב ןציו :יהושע תשתיק להתרנגו י תהוצא גאסטרולו
2003,398  'עמ

 וספר ןהאחרו לש ןב ןציו עיהוש שתי
p ת להתרנגו אהו ןרומ יירושלמ
,  ןמעי ךהמש ץלקוב םהסיפורי אשהוצי :לאחרונה הת יאנגל םבירושלי םולקבצי

 יפות רגד רעוי אבופ
p. 
 ןמעניי ןלציי יכ ךבסמו ילמד תליציא רהספ רלאו
,  עהופי וספר לש סעמו זעו רסיפו לש האהב ךוחוש
,  רהמתא םג אהו תילדו הבשכונ ההסמוכ תלשכונ ומגורי לש רגיבו שתי
p ת .התרנגול עיהוש רמתא ובספר םישראלי םותיקי ,ועולים םהמנסי דלשרו וא תלהכו ששור תבמציאו ההחדש תהנוצר ץבאר .ישראל ,בעצם יבשנ םהספרי ואנ םמוצאי םישראלי יקש םיו םהמתגוררי תבשכונ הגאול תובשכונ ,הבוכרים ףבסו תשנו ה
40- תובתחיל תשנו -ה
so,  ךא ןבאופ יטבע
1  םממוק וספר לש עיהוש הבקהיל ,הספרדית תבשכונ ,הבוכרים ווספר לש זעו בביישו יהאשכנז
1  תבשכונ .גאולה העובד :מעניינת הזלד

 תהמשורר המופיע יבשנ ,הספרים ןמעי טחו .מקשר

 ובספר הז לש ןב ןציו עיהוש םתופסי םמקו טבול םהדמדומי םהחברתיי םוהתהליכי ,המשיחיים ושאפיינ תא בהיישו תבשנו -ה
so•  תמבחינ ועיצוב
, 
 ענ רהספ ןבי רז'אנ ןרומ ההחניכ רהמתא תא והתבגרות לש רהגיבו רהמספ יאל ןלבי ןרומ יהוו
1  רהמתא םתהליכי םחברתיי םומשיחיי בבקר יבנ .השכונה וזה םג רסיפו תהשושל לש למיכא ,ופלומה אוהו רמספ תא הסיפור לש ץאר :ישראל בהא םוהא םמככבי הבתחיל יכשנ לגיבורי-ע
1  טכמע יכבנ ,אלים ךא תלמרו םאמונותיה תולמרו םכוונותיה ,הטובות ךהדר תלהתרסקו הסלול וכמ םג ךהדר .לגהינום לכגוד ,עוצמתם ךכ תנראי ההנפיל רבאו דח .יותר םעולמ ךהול :ומתפורר םילדיה םנפוצי ללכ בער הוהמשפח תהספרדי ,המורחבת השב לכ ,הילדים לע ,נשותיהם םמתגוררי תתח ושרביט לש

 יאב ,המשפחה .קורסת

 וילדי לש למיכא םמאפייני תא ןמגוו םהשבילי םהמשרטטי ךחת לש לישרא ןבאות .שנים ללכ תדמו רהשב יהאיש .שלה רסיפו םהחיי לש ההמשפח ןוכ יקטע יההור םסביב ךמולי לא בנתי :הכישלון ,המשפחתי יהאנוש .והלאומי ךבתו תההרואיו לש

 תהציונו ,המתחדשת םנשחקי ,אנשים תמתפוררו

 ,נשמות תהרגש דהיח תהולכ .ונמחקת ןהניסיו שלחפ הנחמ ,במיסטיקה תבאוטופיו לש ,גאולה תבאמונו תטפלו םבשדי ,ומזיקים ואינ חמצלי עלהושי תא .הגיבורים תהציפיו תהמשיחיו רבסיפו ןה קחל תמאוויר

 ,התקופה רומדוב םבמשיחי :שונים תמשיחיו ,דתית


 הנפוצ רבעי ההשמוע דשנול דיל לבע ישנ ,ראשים םוהמקובלי םרואי ךבכ תאו םמשמי תלביא חהמשי .בקרוב יבעינ ומשפחת וושכני סנתפ יאל ףכתחלי דליל ,שמת לצ ףהרוד ואות לכ וחיי
1  ובהיות ןמעי תמ יח
1  ךהמהל םבעול וואינ חמצלי שלממ םחיי םאמיתיי .משלו תתמונ תהמ יהח תותמונ דהיל רמבש ההגאול ןה רבגד םמוטיבי םפולקלוריי ,עממיים םהמצויי יבסיפור םע ,רבים םוג תבמסור .היהודית ,למשל קבפסו רבספ :ישעיהו ה"הנ ההעלמ ההר תויולד ,בן" אשהו להסמ הלתקופ ,המשיחית תלתקופ .הגאולה ןכמוב
1  שי ךלכ םהדי םג הבתפיס תהנוצרי .הקלאסית תמבחינ ,העלילה ותחילת לש ןהרומ
1  םע ולידת

 ןכ "ג
,  ן• "'הדי
t;  .דנ

תקיתtזי  להתרנגו

 לש יאל
1  תמבטא ,ציפיות וואל ןאכ .מתממשות ההציפיי אהי הלתקופ ,משיחית תלתופעו :מופלאות ה"האדמ תרעד
1  םבתי ויקרס
1  תהשיטפונו ויקח םעימ יחי "אדם 'ונו '(עמ
35(;  ןואכ
1  ךבמהל ההעליל שי :קריסה לש ,מציאות לש ,בתים לש .משפחות ,בעצם ימ השציפ תלמלחמ גגו גדמגו תעולמי לקיב ,אותה תלפחו רבחצ תהפרטי .שלו המבחינ ,סגנונית דהיל
1  רהמספ תא ,העלילה שמשתמ םבדימויי םמעול םהחיי לש ,השכונה לש .המשפחה ךכ ללמש ובתאר תא ותגובת לש ןסימו ולתחזיותי תהקודרו לש החנוכ יהכורד דלעתי ,הקומוניזם אהו :כותב ו"פני ונעש תחיוורו וכמ

 בהחל אשהבי ולנ ימד רבוק םחכ ימרדכ .החלבן"

 תא יפנ ואבי תבשע ברי םע ואמ אהו רמתא :כך

 ו"פני והי םאדומי וכמ טהבורש לש הזלד .השכנה" םהדימויי ,הביתיים ,הפשוטים ,כחלב וא ,בורשט םה ירכיב ההמטאפוריק םבעול עהמב לש דהיל םובעול םהחלו .שלו ןחלק לש תהתמונו תקשורו
 דשאיב תא טהחו הבסער אוהו ףנסח לא דיע יבלת .ידוע" התמונ הז תמסמל תא וגורל לש יאל ללכ ךאור .העלילה ךא להסמ טהבול םמכול אהו .התרנגול במוטי להתרנגו רמתחב םלעול להנופ
1  תלהתרסקו .הכואבת ךכ
1  ללמש
1  אכשהו דלומ המלאכ לאצ ןרוב הסנדלר
1  בכות דהיל :המספר ן"רוב אנש וראש לכתרנגו לבלו טהמבי לא תהאנושו הבתנוח ההדומ ןלסימ "שאלה '(עמ
229(.  תמו להתרנגו תבע תהשתתפו יאל להחיי בבקר שמשמ הכפר לומצי תא וחיי לש יאל ןבאופ יסמל
1  ךא האות העדנ תשבהצלח ההאמונ הוטקסי האינ תעומד םלעול ןהיש ךלאור .זמן תמו להתרנגו ההי םג ןסימ רמבש ,רעות הוהציפיי למהתרנגו טהשחו הלכפר הולהצל תהולכ וונמ .גח ההנפיל המתחיל הבאימ לש תמלחמ םהקיו

 תומתעצמ םכשנוחתי םפגזי .בשכונה ההמלחמ תשוחק תומרסק תא תדמו ,האב דוהיל :כותב ה"ז רכב אל ההי אאב לשהטי ךמור בלבותינו
1  ינהנית תלראו ואות רשבו :ורצוץ" םוהדימויי םהבאי דמי רלאח ןמכ םמשקפי תא :המפנה א"אב חפת תא להמנעו דהכב לש סתרי להברז חבמפת ,שחור לגדו דכי העקור לש "ילד '(עמ
227(.  רתיאו הז םמקדי תא תהיפגעו בהא :בפגז האות די העקור תמשמש

 ההשלכ ולעולמ לש המספר
1  השכ קרחו היהי ומעולמ לש .האב תקריס ועולמ לש דהיל תמודגש רבית ,שאת תבע ושאמ תמוסר ואות תלבי ,היתומים ולממלכת לש בהר .לוונטל יאל
1  השז העת םהתיית ומאבי
1  דמאב ,בית ,משען םובעצ :הכול ו"יד לש בהר ללוונט הבלע תא ףכ ייד וכמ היונ יבמע "הלוויתן '(עמ
234(.  דהיל יהמשיח
1  רשביש ,גאולה ואינ ליכו ,להושיע אוהו ועצמ לנופ ןקוונ עונבל ךבתו םעול לש .רשע ללכ ךאור ,העלילה ךהול םהעול ןהיש דומאב ומכוח
1  רבמישו יהסמל יוהמעש .כאחת רוכאש ןהב שמבק םמהא רלהמי תא תהעששי בחשמל
1  אהי :אומרת ר"האו לש תהדורו םהקודמי ההי ראו יפנימ אויצ ןמ להאוה לא .העולם" ובסופ לש רדב
1  דהיל ,הנביא ושלידת העורר תציפיו אלבו ,הגאולה ושאמ הראת וב לגלגו לש דאח םהתנאי ,הקודמים רנות .רווק ובת ,היחידה דור
1  הנולד ול םמיחסי םע תאש ,איש .לידיה םאמנ שי זרמ השלידי הנישא םבנישואי םאזרחיי אול ,דתיים ךא םהיחסי םהאסורי םמטילי לצ לע רמבש .הגאולה ישהר ןאי חל"משי "החדש ןב אשיקר ועלי ,קדיש םובעול ושב ההאמונ םוהסמלי לש םהעול ןהיש ואיבד ,מכוחם רנות אהנבי ,גלמוד ,נואש טכמע .ערירי הלידי תנענש לע ןרומ ההאהב רהאסו הומת יבדמ ,ימיה הונותר קר ורד
,  יפר .האהבה תזא לכ ,הישועה הז השריד
,  וז .השארית הז טהמע רשנות

 רלמצע ןמ םהעול שאבד
1  ןשהרומ ההז אהו םרקוויא


 תמשיחיו תציוני תומשיחיו .קומוניסטית הבמשפח תבטבעיו ףלנו יהיומיומ יהירושלמ
1 למשל
1  :בביטוי להתפוררותו
•  לש יאל
1  רגיבו רהספ
,  םמתממשי לכ יסרג ו"היינ וכמ תמכוני השאיבד תא םהבלמי שבכבי

• 
 להרצ קחק


 .המשיחיות יאל ועצמ
1  רהמספ תא רהסיפו
1  גמוצ עשב .האחיות" לכסמ שלמימו לש תציפיו .משיחיות םע והולדת שוי םג ידימו יפרט
,  :אישי י"הרגשת וכמ ןעפיפו

18 

287 
 קיילס: 

~ 
 "אני ספינקס  בלב המד~ר 

 דוני' הגורל  מדבר". 

glו

 רוב השירים  נכתבו בחריזה וגם תורגמו מחורזים. 

 הקריאה בהם  קלה <החרוזים עוד מקלים עליה) והקצב נשמר בשורות הקצרות. גם הסגנון קל וזורם  והקורא אינו נזקק למילונים ולאנציקלופדיות <המתרגם אף הגדיל והוסיף ארבעה עמודי הערות  ופירושים). אונו קיילס  לא נמנע גם משירים בלתי-  מחורזים ובקובץ  השני למשל'  ישנם שירים 

 ששורותיהם פרועות, קצרות  וארוכות, ובתיהם  בני 

 שורותיים ובני שש  שורות, בנויים זה-אחר-זה. 

 מבנים "פרועים" כגון כאלה  זקוקים לעיתים  לתוכן קונדסי: "אני צוחק לשמש. /גם היא צוחקת" <עמ' 

30(.  עם זאת, בספר תורגמו אך שירים ספורים 

 מהסוג הזה. 

 איני קורא  פינית ואיני יכול על-כן  לדעת אם  התרגום מדויק ונאמן למקור. עם  זאת, אני מתרשם 

 כי התרגומים  בשירי ספר  זה הם  טובים ואמינים. 

 במבוא שהעמיד' מעיד המתרגם  על נקודות משותפות לו ולקיילס "בפרטים הקטנים של  היומיום". השירים  הם שירי אמת,  ונקראים לעיתים  כאילו רמי  סערי המשורר תרגם  שלא מדעת את ספר השירים שהוא עצמו יכול היה לכתוב. הקוראים העברים חייבים לו תודה על שזיכה את  עולמם השירי בשירה פינית משובחת. 
• 
 שמואל שתל 

 חצי 
1, 


~,;,~~תיך~א~ונ ו 
~ 

 המנסחים הרהור פילוסופי
1  כמו: "בראשית  חיתה 

 המילה/ 
----מקורה בבריאת  ריבונו-של-עולם"  <עמ' 
42(.  בקבצים הבאים איני רואה שינוי בסגנון או 

 בתמטיקה. גם השיר שתורגם  מן הקובץ  שהופיע 

 אחר מותו של  המשורר אינו מפתיע  בחידושיו' ושורות כמו "ממש בלי משים התחייבתי; ליופיה של בת-הים" יכלו להופיע גם בקבצים קודמים. התקופה שבה פרסם אונו קיילס את קובצ י  שיריו 
)1931-1922(  היא גם  קצרה מדי לשינויי צורה ותוכן.  השורות הבאות, מתוך  הבית האחרון של  השיר 'ארד' <עמ' 
68(,  מתמצתות, בעיני
1  את שירתו של  אונו 

 ךןני סןםק 

 הקפיצה המכרעת 

 הףא ה;~יא ה;ן ~ל  זיןרי~?ים 
םיtז~~ף 
 הדלת לחלום והדלת  למוות 

 אונו קיילאס:  דלת לחלום, מפינית: רמי  סערי' הוצאת  כרמל ירושלים 
106 ,2003  עמ' 

 אונו קיילס,  גדול משוררי  פינלנד בין שתי  מלחמות העולם, נולד בשנת 
1901  וגדל בבית  סבו וסבתו, על שום שנתייתם מאמו והוא בן-שנה בלבד ואביו' 

 שיכור והולל, זנח אותו לגמרי. 

 השירים מלאים  עצבות של  בדידות וכאב  של יתמות:  "אדווה רוחשת  מחוף החיים; לא  ת~מע פה 
- לפני-הקרח של  הלילה; יש ריק נצחי" <עמ' 
40(.  זאת גם שירה  של חוויות דתיות: "חרטה, הכאה-  על-חטא, חזרה-בתשובה, בקשת  מחילה וחיפוש חסד" <מבוא, עמ' 
12(.  אלה ודאי תוצאות החינוך  שקיבל בבית סבתו' הנוצרייה האדוקה, כפיצוי על 

אהבת -האם הנעדרת. 

 הספר כולל תרגומים משישה  ספרי-השירה של  קיילאס, ושמו  "דלת לחלום", לקוח מתוך  כינויו המקובל 
- "משורר שתי  הדלתות": הדלת  לחלום והדלת למוות. "החלום והמוות" הוא גם שם הקובץ  החמישי' הקובץ  האחרון שראה  אור בחייו של  קיילס. 

 השיר הראשון בקובץ הזה מסתיים בשורות: "רק  שתי דלתות  נותרו לי;  לחלום ולמותי" <עמ' 
91(.  השיר הבא  בקובץ זה מצהיר: "בכל  מקום הייתי  זר". הזרות  הזאת היא אוניברסלית וכוללת אפילו  את האופן שבו הוא מגדיר את  עצמו: "אותי בתוכי  גרר זר"
,  המילים החותמות  את השיר
.  מעניין'  ומבחינה מסוימת  גם מ~חם 
- הוא השיר  שלפני 

 האחרון בתרגומי  הקובץ הזה, 'מזמור שמחה', בו 

 "התבן הישן" משמש  גורם לאושר  ולשמחה. השיר  מתחיל: 

 "בזמן 

 שהיה לי קשה  מאוד' 

 פתחתי את  התנ"ך הישן" 

 ומסיים בשורות: "סגרת י  את התנ"ך הישן 

 כה רב היה אושרי," 

 השיר האחרון שבקובץ  הזה הוא  שיר-תפילה: "ברכנו  ושמור עלינו 
-- עד שתחת  חסדך 
/  תפרחנה 

 השממות". השורות  האחרונות של  התפילה "הנח  חתם על ערימ;ת המחא;ת עברו רהףט,

T ••-: --T
• 
:
: -
 צריך לאשפז  את השורות האלה.  צריך למחוא  כף לדייקנות הנוראה בגבול הזה שבין שיגעון  לשפיות ובעיקר למלא  כריכות  ריקות במים. אחרי "הקפיצה המכרעת
11  תמיד מתחשקת  עוד 

 קפיצה. 


 שטיחים, צ!זףרים, הזפט;ת החדיש;ת ני;תך
. 
.. : -·: -. -. . . . : 
 הףא חקיף  ~ת ~ית; 
f ~~נןים בע,רףג;ת ~דז:זים, 
~9 ?ים ף~~ןק;ת. ף~זי
q,ה~;ר ם;ק~~
iJ'ן;כ~
iJ ~~ז\ים ז;כ~לם 

 ראה ברכת  שח!זה לתפארת 

:•:• : 0 : T" : -00: T T 
ה~~~~
f ז;כ~ן?ים .םי~~ז,

 .ןה ~ןה ט~~ ל~~י ע~~~
~ם:~ ~ק~י~ה סראש;~ה 
f
 ן~חדז:זי
:p ~ל 
iJרי~~~ ס~ח;ך' ם:~~~
iJ
~.םי~,ק

 למולדתנו 
/  לנוח בצל  כנפיך" יכולות להיות  תפילתו של  כל עם. אונו קיילס נאמן לעצמו וקורא  לשיר בשמו  הייחודי "תפילה  פינית".  כבר ציינתי את  מקור הדתי~ת שבספר.  השיר 

 המתורגם ראשון מסתיים בשורות: "היבול היקר  אי-פעם 
/---- יאסף אל  האסם של  אדון  הקציר", הוא האלוהים. המוות כאמור  הוא נושא  החוזר בשירים  מתוך הסתכלות  פילוסופית: "סכום  החיים והמוות 
-- הנצח" <עמ' 
21(. 
 הקובץ השני קליל יותר מהראשון. יש בו "הלל  לחיים", "פנטזיות  של ילד", שירים פרועים  במקצבם ומשוחררי חרוזים. "הוא אהב לאהוב את  נעוריו; ואת  צלקות חייו" <עמ' 
37(.  יש גם שירים 

19 

ינואר -פבוראר
2004 
 הבאחות תהמפונק ;והמנצלת הוהנ החתול שהיא


 במצ יאנוש יבל אה" תידיד שנפ הלגבירת ההגלמוד אוהי העד היחיד

 הלתהפוכ ההאחרונ :בחייה הוהנ האש המואסת


 ו .:ןן

 ההידיע רבפרוו םהמשמי השל אוהי הכמה רלעקו -לתל

: 
 יולו :ארנון האות ,נשיקה תהוצא
 םגווני
2003,127 
 'עמ

 ם"גש דיר ובאות רבוק וכשבא לא תבי תהלוויו דלהיפר ,משמעיה לאב דע השהגיע ההלווי רלה

 תהמנוחו הזרח "השמש.

 טבמשפ הז חנפת רהסיפו ר"קבו "בירושלים אשהו

 דאח תמשמונ םהסיפורי םהמופיעי דיח תבאסופ

 האות הנשיק לש תהסופר יולו .ארנון המשלוש םטעמי יבחרת וב טלציטו תבפתיח יסקירת לע

 :האסופה ,ראשית םמשו אשהו טמשפ הפתיח רנהד
1 
 :לדעתי ,ושנית םמשו תשמרוכזו וב תרבו תמסגולו ההכתיב לש ,הסופרת ןגם-כ :לדעתי :ושלישית תא ""השלישית ריות יל תלדחו דלמוע רמאוח .יותר וועכשי לאשתד סלבס תא ידעת ת<והיו עשמטב םהדברי הרשימ וז הכול לע דעתי
1  בשו אל חאטרי תא אהקור הבחזר לע העובד ,זך) טבמשפ הפתיח הז תמצויו יח" םמילי תרגילו ןוה תמתנהלו ןלה בבקצ חנו רובתחבי השוו ללכ .נפש דובניגו תלפשטו ,המשפט דמי ובקריאת אנמצ אהקור ףבכ עהקל ןבי עאירו אשהו ייחידא םלקרובי ואלי דמצ אחד
1  דושמצ ראח אהו חשכי ילמד םבעול לש יבנ .תמותה תובע הובעונ תאח םג חלוק אהקור קחל עבמס רהמוכ תמ"בי "הלוויות רל"ה ,המנוחות" שומרגי חאזר תשווה-תחושו םבעול םשחלי ועלי יחוק עטב יקוסמ לש תחליפו גמז .אוויר שוי וב
1  טבמשפ ,זה םג תלחו םוג ,יובש םג תקדרו לש רסגרי ו םג תצחו לש רזוה .רקיע שוי וב םג רהומו

 אל ימקבר ,ומצליף ךא בנוק דומעמי םדברי לע .דיוקם ךומתו התפאור וז
1  תהחסכני םבמילי הועשיר ,בתכנים תמתממש ובדמיונ לש אהקור הבמ השעלי
- רכב שי ול לע המ ךלסמו
- שיתרח רסיפו רשידב תבפרש ומות לש ואות ,שמעיה ךשימשו המיני הובי לא תפרש וחיי
1  בוקרו ילוודא םשג ולאל ושבא דלהיפר ממנו
.  דועו
1  תמנחש תקורא יכמונ
1  יכ ימ השפתח טבמשפ לש הכתיב התמ תכזא יודא ןצפו הבאמתחת ומשה .מפתיע ןולכ יכדא ךלהמשי

 .בקריאה

 ,ולכן ,ראשית ,כאמור הז טמשפ הפתיח .נהדר

 רואש :לשנית

 הז ימוחש .ומורכב


 םבהסכ אהל בכתו ןבי רסופ ,לקורא יולו 'ארנון ,מצדה העוש יכפ ,יכולתה ,והקורא ומצד
1  הידל ימפר הרוח יכפ 'יכולתו יכפ רצונו
.  אל העלי ה"המלאכ "הגדולה 'לגמור ךא ןאי אהי המבטיל העצמ המנגיע הבפני .הקטנים תמבחינ רהסיפ השל

 הכמו רכמספ יהעממ ןבסגנו "ה"סקאז 'הרוסי

 ושגדולת ןבלשו רדיבו
1  ןבלשו ,שיחה ששי טשחו וסיפור הנתע דלצ הז וא הז םוג רמנת הקדימ ,ואחורה ךא דתמי ריחזו למקורו
.  תמבחינ ההתנופ

 תוהגמישו קוהבר שי ומשה ידה-מופאסאנ .בסיפוריה

 'למשל םבמקו ןלדו תבהשלכו תהצפויו יבחי לכ דאח גמבני-זו תבעקבו ישינו ףחרי דהעומ ללהתחול ,בביתם תשולח תהסופר ןקר ראו לע
"."  ואות [[פסנתר ןבכשטיי ר[שעב [איתם תכבר ךדר
- לע ןסיפו תארניי ,עולים תליבש ,אחרת ,לקיבוץ ,ומשם םע הכמ תתחנו ,ביניים תלשכונ .הברוש תא לכ תתולדו [[המשפחה
."  גספ טוקל ץבע זהאגו קהמברישלו
.  המ רמוז "יהיה. תלחיו בלעדיו
.  דכיצ אימל

 תא ומקומ רפסנת ןקט תמתוצר תחבר תמכוניו

 "יפנית? '<עמ
125(.  ורוב וככול לש רמגז ההאוכלוסיי לש האות הנשיק הנמנ םע דהמעמ יהבינונ המבחינ תכלכלי וולדמויותי התודע תעצמי תמפותח תוטביע ןעי תמפוכח ילגב םסביבת .האנושית הההרגש אהי ישבלו ןארנו תבת-בי תבמסגר זו
.  הדומ ששחו אברי המנח האות אשל תלהתנסו הבחדיר םלעול אמופל הממנ
- ,לעצב 'למשל תדמויו תהמתקשו דלתפק תבמסרג ההנורמ
 באבי יכד תלהיו בבל ;העניינים הוהנ שאי דמוס ךהמסתב לבחו" לבעיגו חמת ךשבתו לעיגו ,מתח ךתו ןשגרעי והוויית רקשו ולמשפחת ;בארץ הוהנ האש השבעלומי םהדהויי הנישא הלבעל לבש ףצירו םמקרי לנטו ןהיגיו
1  ךא לבגל תנסיבו םהחיי אהי תנעשי דלמוק להפעי יבחי ;שניהם הוהנ בא ןשהתחל ןלמהדרי לשבכ תזא המ בטו ששי ול אגירס אדינקות השבאמצעות ליכו אהו םלקיי רקש יח םע ובנ רהחוז ;בתשובה הוהנ האש אבמלו הימי םשפתאו במתקר האלי םבי רגב יתמהונ ןואי אהי תיודע שלפר תא 'מטרותיו ךא החש ובהשפעת תהגורלי לע ;רגשותיה דועו הכהנ .וכהנה יולו ןארנו םג תמנייד תא אהקור ןבי יער לישרא הומרחבי םוג המנפיק םלה יכרטיס הטיס םחינ הלאיטלי .ולאנגליה אוהי המזמינ ואות רלבעו תבשלהב האהב ךולדעו ,בה קלעסו תבשרג ,המטבח ללגד םילדי תבדרגו תשונו לש ,סיפוק רלקשו םקשרי םאנושיי תולתהו ,עליהם קלעסו תבמקצועו ,שונים ץלשפ הדיר -לצורך-או ,מתוך-גחמה אלמצו דסע תופתרונו םשוני ,למצוקות ,לבדידות .לערלות-לב

 םמהפרטי וחני םגרפיי םהרשומי בבג רהספ ואנ

 םלמדי ישוולד ןארנו הנולד .באנגליה 'כלומר אהי תנמני םע ההשור תהמתארכ תוהולכ לש םסופרי םהעוקרי ובימינ ץמאר ץלאר םומפרסמי תא םיצירותיה אל תבשפ םאמ אאל תבשפ םארצ .השנייה ר<ברו לשאצ יבלו ןארנו
1  השעלת הארצ ,כחלוצה םג לישרא אהי (מולדת. שי םמה םשה -דו םלשוניי ןמבט הומליד וא תמילדו הרכ שוי םמה תשלמרו םבקיאות םבשפת ההחדש םה םנעזרי דבי .עורך תמקריא ההפרוז לש יולו ןארנו הדומ ןשאי אהי תמשתייכ ףא אל תלאח תהקבוצו ההאל
- תוזא םמשו םשא םאמנ ההפרוז תהעברי השל הרעננ ,וקולחת הפ םוש העול אהי לע םשרטוני .משונים :למשל ה"עור ל<ש האש (מסוימת "חף '<עמ
17(, 
 ףח ?ממה

 ןשרטו ףנוס םבתחו הז אהו ןהלשו רהת .גרמית למשל
1  רכאש ומישה לשוא תא :זולתו ה"בכמ האת "מוכר. תא "המחשבות."[שלך?] '<עמ
14(,  הבהצת ההראשונ הדומ רשמדוב םברישו טפטנ וכלשה
1  ךא הבהצת ההשניי חמבלי יהביטו יהאנגל
A penny" 
 וסגולותי לש טמשפ הז תחוזרו תומופיעו לבכ דעמו


 .המקובלת הבעט ןהאמי
- וא אשמ קנדיי רונאמ
"thoughts
.for your 
 ואיל שמרא ץשוב

 ימעמוד .האסופה ןמוב לשבכ רסיפו ןה תלובשו הצור תאחר םבהתא ולדמויותי תהראשיו וולנושאהעיקרי
.  למכ ,מקום יולו ןארנו הנא המבטיח הונא .מקיימת המ םג לשע הכתפי אל תרובצ תמשימ ההאמיר תהאולטימטיבי לע ב"המצ ,האנושי" .להיפך אהי המסיר במ"המצ "האנושי תא אה"

 .הידיעה אהי תמתמקד בבמצ יאנוש יכפ אשהו

 רמית םג יבחי תבריו .שונות 'למשל רהגיבו רהמתא

 ךכ תא םסיו חהוויכו רהמכוע ץשפר ובינ ןובי ואשת

 םבמיטת :הזוגית ק"הסד ןבי וגופינ ץפר בלרוח לש שמרג .כדורגל .קפאנו רהאווי אקפ "מסביבנו. הכמ
 הבאצבעותי תהנוקשו תבמקלד
- לכ רסיפו םחיי רמעור ןעניי ומשל טוצוב תא רהמית יהרגש ןהמכוונלו
.  יולו ןארנו המשול הלעוש 'בפלך ךשמתו שגו יובלול לש רצמ יגולמ ר<צב םפרטי לש ההווי ,אישית) אהי תמושכ לבכ םפע תא תכמו רהחומ ההנכונ יכד תלטוו וממנ טחו קחז שוגמי ו<אישיות לש ,הגיבור) ושאות אהי תמלפפ תלפקע ההדוק .<לסיפור) ההנ האש תערירי אשל היכל אשל תלהיעשו ,לרוקחת לאב ההפסד איצ הבשכר ןשכ תבאמצעו


 תהתרופו גשבהיש היד אהי תזוממ הנקמ תמקורי
 רבסיפו ברכי קמובה רשתיא םאנשי םשדרכ

 ללתב תא םשיחת םבתרגומי םמילוליי תמשפ םאמ תהאנגלי םלשפת תהעברי ,הנרכשת הז ההי מצוין
.  לאב אל הז .המקרה וא זהשעטנ .הלשוני :למשל ,"לפעמים הכשהי רהחד קרי ,מאדם יגנבת םג ילעצמ יחצ השע לש הפריט יעל רפסנת '<עמ
16(.  המ שלשלו םהמלי תהאחרונו תהמפורכסו "ול"גנבתי בהשוב םשקד ןלה
- רכאש זשעטנ ןממי הז ואינ השגר תרווח ןבסגנו ?בכללותו ןבסגנו ושאינ ןמתכוו תלהיו ,זרוק ?"שינקינאי" םלתחו התורפ הז תמצטרפו םג תפרכו .עובדתיות


כa 
287 
 :ןן. 

s
ו

~1 
. ~ 
 ך~לי  לע,ש;ת ע;ן  ך~ר א; 
םי~pז 
 ~לי ע;ן ללמד  ך~ר א; 
זp~:ם 
ל;: ס
o ~ים, ל;: סע;ןם  ב~ךל; 

9 ךם י
ry ~ה 
~q ר;ן י~:
-,;ל;מו;נ~

 היטלטלות האני במטוטלת  הזמן 
-ה~
Q נכת את  הזמן החיצוני  קצר היריעה עם  הזמן הפנימי  של  הכותבת, הנזקקת  ליריעת זמן רחבה 
- מומחשת  במטאפורת הסולם ששלביו מתהפכים, בעוד היא  עולה ויורדת בו
.  האסוציאציה לסולם  יעקב מרחיבה  את המשמעות לרבדים רוחניים יותר
,  ואילו  בסיטואציה המוחשית  של הזמן החיצון תמונת הסולם  נגזרת דווקא  מן העולם  המוחשי: הדוברת  מדמה  עצמה לילד על מתקני גן השעשועים, שצהלות השמחה והחרדה שלו הן התגלמותה של אותה תחושה 

 ברגע אח.ד 

 יחסה של  הדוברת אל  הזמן הולך ומסתבך
,  וככל שהוא אוזל
,  הוא ממחיש  ביתר שאת  את תחושותיה  האמביוולנטיות ביחס אליו
. 
 הבית האחרון משקף  את הפער בין האני המוחצנת, 

 האקסטרוורטית, ויבן האני המופנמת,  האינטרוורטית. 

 ההכרעה הסופית בסיומו של  השיר היא לטובת  האפשרות הראשונה: "אבל יש לחץ קהל  וההצגה חייבת ועלי לעשות דבר או שנים." 
/  טרם יהיה אחרון  ימי 
- אתמולו". 
• 
 חלי אברהם-איתן 

 גד יעקבי 


 פנאי פתאומי 

 ~ה ע;~ים ~אן ם~יךים 

 ~ין ק~
9 א;ת ם~ח 
o/.א;
9 · ~ים ם
HOMLESS• 
 אףלי ~חי
t ה ~~~יףת 
ry  ם 
 ם~~ק~י ךאףלי ~~~עים ם
7P~71J ~ים 
 ק~~ך ואףלי ~~ליל.י ~אחלו 
~P ךד~י 
 לה; א; 
~~~w י ם~
Qי~~ ~סדי ם
9מףך
, 
~~~gר
7 ש;~ן ~רי~מףס 
יpז~. 
 שמא ך;צים השירים לגעת מעבר 
,לדברים

:•  ד 
.-·· --ד
····:· ד:-
• 
 לדל"ג על  מל;ת המפלט,

T : • -• -: • 
~IJ ~ים, ,םי~~~~ ~ק~,ףם  םךחףק, 

 ך~ז ~נקר 
ry  ם ~~מ;ןןים  עם ם~
o/.  ם 

o/.~t;יףtt ~לי;ת ךה;נ:ויו קךע.י
q ל;מ;ת. 

 ךדק ם~~ל;ת  נ;סר;ת ~ל  ם~:ם 

 ך~ל סע.~ים, ~ל  ם~ןק ךסד~ם ךם~~י 

 ועל הכאב  והאם יש ענבים על ה~ר
n. 
:--:••:-... ז-:
.-"ד-

 אז נאים  השירים עם  פנאי 
יiזאתפ 
0
0 : ' -: ' ' -' T T 
ףד~י~ה
qד
w ה מ;וידה א;סם  ~ת;ך .ם~~~

21 
ינואר -פברואר
2004 

 באופן פרדוקסלי'  כאשר מקטע  חיים שלם  חולף,  כאשר תקופה שלמה  מחליקה כמכונית במחלף  ונעלמת מהעין או כאשר  ימים תמימים  מתפוגגים. היא אינה שותקת, לעומת זאת, ביחס לזמן המיידי
,  השעות הקצרות, ההווה הקצרצר, שבהרף-עין נהפך 

לעבר
,  ואפילו לא  מאפשר להשתהות בו
,  בין אם  לצורך שעשוע  ובין אם  לצורך הרהור  וחרטה.  הדוברת מתקוממת  על כך שזרימת הזמן של  השנים והימים התמימים זהה לזרימת הזמן של השעות  קצרות הזמן. גם אלו וגם אלו אובדים: "שעות."  נבלעות בחוצנו של  נצח 
/  צר וקצר וקמצן
,/  חוטף לעצמו  ובולע 
/  ולא מותיר  לי  שעה 
/  להשתעשע". השיר הצמוד לו בקובץ 'עולה 
- יורדת 
- עולה' (עמ' 
25(,  המזכיר ~קצב  של מטוטלת או של  מחוגי שעון
,  מצר גם הוא על הזמן האוזל
,  אך בעוד שבשיר  הקודם הביטה הדוברת על  הזמן מבחוץ
,  הפעם היא מפנה אותנו אל הזמן הפנימי שלה. בשיר זה נבחנת יכולתה להתייחס אל הזמן האוזל באופן מאוזן
,  מפויס ושלם. בדיעבד  היא מתבוננת  בדרך בה  בחרה לנווט את  הזמן הנזיל ובדרך  בה בחרה לנווט בין האני המוחצנת, הפרקטית, שעליה  "לעשות דבר או שניים" ובין האני המופנמת-  היוצרת, הזקוקה  למרחב זמן בלתי מרגבל
,  שאינו תלוי בזמן החיצוני: 

 ר 
i י~:
-~qךי
1 ע,ר
" ב י~:
- :ז~רי 

1 ע,ד:ז לא  א.דע 
?o ש.ב ס:זתים 

ר~?
9 ם ננ;ובף~ה, 
?~~9 ם ,ה~;כ~

לקצ
' ב ~ת  צ;ךקת ל~?
ry  פ,ץ. 

 מס~~ת 
~9 לם ע;ןמי  ~ל~יו מנ;וס~כים ני
1 ~ני י;
. רדת-ע;ןה  ע;ןה  ךי;ךךת,  ס;ף הףא ~ם  סנ;וסלה ;מ~ ~לי 
~19 ל;: ק~,ע-ל~?~ א; ך
f ~ת-ש,דים  ~~סל;ת סש~
ry ה ;:ןן קריא;ת
q ךןה. 

 א.יך אף~ל  דשים 
:zי~~
~~~י ~ה 

 ש.~דאי  ך:.ש ם~~ ךע;ן  ~כ;נף :מים 

 ף~ת;כי ש;
ry ק ק'
ry לת, ו;נ~" א.
. (לת" 

 הףא ל;
ry ש ~~,זני ס~~י~ית, 

ל~~ש.:ל
ro  ~סל ךסס~;ה
oת~:

 למשל: "נפגשנו לראשונה [בשנות החמישים]  בקייטנה שארגנה  התנועה בכינרת" (עמ' 
8(
 תנועות הנוער נהגו לארגן  טיולים ומחנות  עבודה  ולא קייטנות 
- אותן ארגנו גופים אחרים.  במילים אחרות,  נקודות תורפה  אלה מגולמות באותו  טעם שלישי שברישא של  רשימתי ביקשתי  לדחות את פירושו למועד מאוחר יותר. עכשיו הגיע שעתו: אותו משפט פתיחה נהדר שציטטתי ושקשרתי לו כתרים חף מנקודות תורפה אלה. מזאת ביקשתי להימנע בראשית הדברים. קודם-כל
,  משום שיותר  נעים לעסוק  בשבחים. ושנית, הקורא  שיתעייף בדרך
,  יקרא לפחות  את השבח  ויחסוך מעצמו  את 

 אי-השבח. 

 אם יטען נגדי מי שיטען שאני נטפלת לזוטות 

 זניחות, מה  גם שאינן רבות מספור
,  אטען נגדו כי 

 לדעתי אין שום  הצדקה ולו גם לזוטא אחת  שתקלקל את השורה בפרוזה של ולוי ארנון
.  לו חיתה  יד 

 עורך מנכשת  את העשבים השוטים מסיפוריה 

 (ובהזדמנות זו גם  מאחידה את  מיקומם של  סימני  הפיסוק ומזהה את  הצלם שצילם  את התמונה המסקרנת המופיעה על כריכת האסופה שעיצובה 

 נאה ביותך) חיתה  אותה נשי
p ה רואה אור ברה 

 ושלמה.  לחתימה: כמה  סיפורים באסופה  זו התפרסמו  עוד  קודם לכן בכתבי-עת  שונים (וגם באכסניה  זך), אולם  כאסופת סיפורים זה פרסום בכורה של  ולוי ארנון
.  אם כך
,  נרים כוס  לחיי ספריה  שבדרך! 
• 
 יעל מדיני 


 נעה במטוטלת  הזמן 

 אלישבע גל: מורה השעות, הוצאת עקד' 
2003,104  עמ' 

 קובץ שיריה החדש  של אלישבע גל מורה השעות  עוסק במספר  נושאים: מטוטלת  הזמן, שירה  בראי  השירה (ארס-פואטיקה), אקטואליה, מוות, חוויות  אישיות ועוד
. 
 אלמנט הזמן עובר כחוט המקשר  ומלכד נושאים  אלו למקבץ  מגובש, שהמשוררת  בחרה לכנותו  "מורה השעות"
,  כשמה של  מחרוזת שירים בשם  זה, כשלעיתים  מודגש יותר הזמן החיצוני ההיסטורי ולעיתים מודגש יותר הזמן הפנימי.  למשל ,השיר 'בדרך כל הימים' (עמ' 
24(  עוסק  במצוקת הדוברת מול שעון הזמן האוזל ומתפוגג:  ר;~ה ~ת ;כ
o/~ ים ח;
7פ;ת
;~q ליק;ת 
~ryי~?
IJ ~ים 
 ךש;סק.ת. 
/  ך;~ה :~ים 
o/ ל.~ים ,םי~~ םי~~;פ~~
-/  ךש;סק.ת.; ך;~ה 
o/ ע;ת נףג;ת;דמ;ג;ת; ~~ךע;ת 

~ry;נ~ ~ל ;ח~~ ~ו  ך~~ר ן~~~ך
,;  ח;קף ;;מ~~ן ףב;לע;  ולא מ;תיר  לי שעה;  להשתעשע; א; 

 ?~~סרט 
:  ~ליס 
_· ך~ל
·" זה/ 
T  לא ;קת~~
"~w ע;ת  ה;ןכ;ת ~ךךר  ~ל מ~~ים;  ךמ:~ים. 

 מול שעון  הזמן עומדת  הדוברת, ומתמודדת  עם מהלכיו בשתיקה או בהתקוממות. היא שותקת, 

~ 
-==




 ו  :וו  עלתה כלהכות

~ ~ 
 דו"ח נסיעה  לידיד 
 רלשעב

 תומס ברנחרר 

 מגרמנית: חכרי וסומן, מיכל  כן-חורין* 


	כ פי שאתה  יודע, כבר  זה יותר  מארבעה  חודשים אני בורח, אך  לא, כפי שרמזתי  לך' בכיוון דרום, אלא  בכיוון צפון'  לא 

 תומס ברנהרד 


 החום הוא שמשך  אותי' בסופו  של דבר' אלא הקור' לא האדריכלרת, אדריכל ואמן בנייה יקר שלי' אלא הטבע ולמעשה  אותו טבע  צפרני מסוים  מאוד' שעליו  דירבתי איתך  לעיתים כה  תכופות,  זה המכונה  טבע .וחרג .וארקטי, שעליו כתבתי חיבור כבר לפני שלושים  שנה, אחד  מאינספור חיבורים נסתרים, חיבורים סודיים, שלא  נועדו מעולם לפרסום, אלא רק להשמדה, שהרי לאחרונה יש לי שוב כוונה  להמשיך ולחיות, לא רק להאריך את  קיומי' אלא  להמשיך וללכת מתוך  שחרור מוחלט, אדריכל  יקר שלי 'אמן  בנייה יקר שלי 'שרלטן-משטחים  יקר שלי
.  וכביכול בסודיות  הרת גורל' בחשאי' אדון יקר שלי
.  תחילה  חשבתי לא לכתוב לך יותר בשום  פנים, כי זה כבר  שנים רבות מאוד  נראה לי שהיחסים יבנינו נתונים באמת  ובאופן שאין  להכחישו בפני  סיום, רבאש  וראשונה משום  שהם הגיעו לסיומם הרוחני' לעולם לא לקיים יותר קשר עימך' זו חיתה הכוונה שלי' ומטבע הדברים שלא  לכתוב לך אף שורה אחת  יותר' שליחתה  של כל שורה נוספת אליך  נראית לי כרב  זה זמן רב  כשטות גמורה, שליחתה אל זה שבמשך  עשרות שנים היה ידיד' בן לוויה רוחני' אולם לבסוף זה עשורים כה רבים הרי אינו אלא אויב, אויב המחשבות שלי' אויב החשיבה שלי' אויב הקיום  שלי, שאינו אלא  קיום רוחני. כתבתי  לך כמה  מכתבים בווינה ובמדריד,  ולבסוף בובדפשט ובפלרמו 'אך  לא שלחתי  מכתבים אלה, באמת  מיענתי  וביילתי את  כל המכתיבם האלה, אך לא שלחתי  אותם, כדי לא  ליפול 

 קוונן לחוסר  טעם עלוב. השמדתי מכתבים אלה  ונשבעתי שלא  לכתוב  לך אף  שורה אחת  יותר' אליך  כמו לכל  האחרים, אף  שורה אחת יותר
.  אינני מרשה  לעצמי שום  התכתבות נוספת. כך' אני נוסע זה כמה  שנים  ברחיב אירופה  ואמריקה הצפונית, אולי אפשר  לקרוא לזאת שיגערן חסר תכלית, כפי שיכול היית לומר' ללא קשרים, ללא התכתבות, שכן  יצר השיתוף  שלי מת  לפתע, לאחר  שבמשך שנים לא נעניתי לו. פניתי'  כמו שאומרים,  לתרך-תרכי פנימ.ו ולא יצאתי עוד מתרך-תרכי החרצ,ן.  אך איני יכול לומר שתקופה  זו חיתה  חסרת משמעות  בעבורי. בקיצור ולעניין'כתבתי  כמה מאמרים בעובר ה"טיימס", מאמרים שמטבע  הדברים  לא התפרסמו' שכן לא שלחתי  אותם ל"טיימס", לאחר שהתיישבתי 
 ישיבת קבע  במובן האמיתי  של המילה באוסלו.אוסלו היא עיר משעממת  והאנשים בה  הם חסרי שאר  רוח, בלתי  מעניינים לחלוטין' אולי כמו  כל  הנורווגים, כפי שלמ
m י מכל  מקום רק  מאוחר הרבה יותר 'לאחר  שהגעתי  עד לגבהים של  מורמנסק. שם  התוודעתי לגזע כלבים, זה המכונה  שארפלר, שעד  היום איננו מוכר  כלל במרכז אירופה, ולבד מזאת לכך  שהאוכל רגוע ושהטעם האמנותי הנורווגי בזוי. הרי לך ארץ בלתי פילוסופית לחלוטין' שבה כל צורה של חשיבה נחנקת בתוך פרק הזמן  הקצר ביותר
.  למדתי זאת בבית הבראה במו סין'  עיר קטנה  ו בה אבשים  מסכנים, המרגשים  את השעמום באמצעות נגינה בפסנתר; אומרים שלכל  משפחה שנייה במוסין יש פסנתר' ואכן בבית שבו העברתי את הלילה הראשון 'או  מדויק יותר' שבו  בקושי שרדתי,  ראיתי בעצמי  פסנתר כנף  מסוג םנדורפר'  שמוכרח הייתי להאזין לו' והוא היה כה לא-מכוון' עד  שגם המוסיקה חסרת הטעם ביותר' למשל  זו של  שוברט, כאשר  נוגנה  עליו' נשמעה  מעניינת; הודות  לפסנתרים הלא-מכוונים שלהם, קיבלו  אנשי מוסין באמת,  וכפי שאני  מניח, הנורווגים כולם,  מושג על  אודות 

 מה שמכונה מוסיקה מודרנית בת-זמננו פחות או יותר מעצמם,  אני 

 יכול לומר'  שהרי אין להם  כל מושג ממנה. אך  חוויות נורווגיות אלה,  שכמעט גזלו ממני כל תקווה בדרב עתידי' ושהתמצו בספירה של  כובעי  פרווה ושל  נעלי-בית מל~ד  ושל מגפיים מל~ד  וכמו שאומרים,  בפרוורטית שבכל אפשרויור
i  הנגינה בפסנתר' לא .הן  שגרמו לי לכתוב  אליך שורות  אלה. היה לי חלום, ומאחר  שאתה אספן של חלומות, איני  רוצה לחסוך  ממך חלום זה שלי שחלמתי  ברוטרדם, שהרי  אני' כפי  שאתה יודע, שוחר וחסיד חסר פשרות של  המדעים, ובמיוחד זה שלך'  והנה אני פשוט  מתעלם מן ההתקררות המוחלטת של  יחסינו ומדווח  לך על החלום שחלמתי רבוטרדם, לאחר שעזבתי את אוסלו' ועצרתי זמן  מה בלינק, בקיל ובהמבורג, וכן כמה  שבועות בעיר הדוחה בדיג, שבה  בדומה למעשי  בנורווגיה, ניסיתי  את מזלי כמטפל, אלא ששם  על כל  פנים, כמטפל  בחרלי נפש,  חלמתי וגם זכרתי' שהרי  אתה יודע, אמנם  אני חולם  מדי לילה, אך  אינני זוכר  את כל החלומות הללו שמדי לילה 

* עריכה: רות  רמות 


22 

 יאנ .חולם הכמ םמעטי םה תהחלומו תשבאמ יחלמת םוג !זכרתי יכפ השאת ,יודע הז םשני תרבו יאנ חבור המאוסטרי לא םמקר בםר ריות המארסםרי יואינ הרוצ םבשו םפני בלשו הבחזר ,לאוסטריה יאנ רסבו ,כעת אאל םא ןכ ויכפ תזא יעל .בכוח ךכ יאנ ,נוסע קמדוי ריות
,  התוע יל בכר םשני ,באירופה יוכפ השאת ,יודע הפ םוש הבאמריק ,הצפונית ךמתו הכוונ אלמצו ,מקום ושב לאוכ שלממ תא תהתוכניו שלי
,  רולית קדיו תא תהתוכניו םבתחו ההפילוסופי ,הקיומית ןשעליה יסיפרת ךל הכ תתכופו הוכ תארוכו דע אשל תיכול תלשא תזא דעו
,  התחיל םבדרו לחב טירול
,  יולפנ להכו לע רה .ריסן םמשו אשל ירצית ךלהפו אל למוח-אוקספורד
,  םוג אל ;למוח-קיימברידג' יהר שי קלהתרח שברא הורבאשונ לובכ חהכו למכ ,האונירבסיטאות יאמרת ילעצמ דתמי םבשני ,האחרונות יוכפ השאת ,יודע הז םשני יאנ ענמנ למכ םהספרי יבעל ןהתוכ האקדמי
,  קמסתל ןמ ,הפילוסופיה לככ ישאנ יכול
,  ןמ ,הספרות לככ ישאנ ליכו
,  רמחומ הקריא בכלל
,  לככ ישאנ יכול
,  ךמתו דפח ךשאהפו תבאמ הלחול שנפ עולמשוג ףולבסו תאמו לבעלי לבגל רחומ הקריא ;זה ןמכא םג םהקשיי לבכל עלנו יברחב האירופ ןובצפו .אמריקה ימפנ האסי ןקינ יב דתמי דהפח להגדו רביות
,  הוהנסיע ישל ולהוד ההסתיימ םג אהי ןבכישלו ,מוחלט יכפ השאת ,יודע יוהר אני
,  האת ,יודע לבע המבנ ףוג .חלש ,והנה האמריק תהלטיני ההפכ הלאופנ ההגדול רביות בוהדר הדוח יאות
,  להכו םנוסעי םלש המאירופ הבאיצטל לש תנכונו טלהושי העזר תסוציאלי ,וסוציאליסטית לשבפוע האיננ אאל גסו הדוח לש תדאגנו רית ינוצרית-סוציאלית. םהאירופאי םמשתעממי ,למוות םומתערבי םלה לבכ םמקו הבז ההמכונ םהעול יהשליש קר יכד טלהימל ומאות םשעמו אירופאי
•  תהמיסיונריו אהי המיד המגרנ ,גרמנית דשע םהיו ךא קור האמלל תא ,העולם קר הדרדר תא םהעול וכול .למשרבים ההכנסיי ההרעיל תא האפריק םע םאלוהי רהיק ההדוח ,שלה תוכע אהי הנכונ ללהרעי תא האמריק .הלטינית ההכנסיי תהקתולי אהי תמרעיל ,העולם תהורס ,העולם תמחריב ,העולם וז אהי .האמת יוהר יהרגמנ וכשלעצמ למרעי אלל ףהר תא םהעול וכול ץשמחו ולגבולותי אוהו אל ,ינוח דע השז וכול היהי למורע .למוות ןלכ יהסתלקת ןמזמ ןמ ףהדח ההמגונ ישל תלרצו רלעזו ילבנ םהאד הבאפריק םובדרו ,אמריקה יושבת לא .צעמי אל ןנית רלעזו ילבנ םהאד םבעול ושלנ
,  רשכב תמאו םבשני אהו וכול .ציבעות אל ןנית רלעזו ,לעולם הבדומ ילבנ ,האדם יכ םשניה םאינ אאל תצביעו .גמורה לאב תזא תלמד יהר יממנ םוג ךבכ ןאי במדור .כלל תהאמ ,היא ישאנ הרוצ קר בלכתו ךל
,  רכלומ קר רלספ ךל המ ישחלמת ,הלילה יכ הז עשוי
,  יאנ סבור
,  אלהבי ךל .תועלת יחלמת לע האוסטרי תבאינטנסייבו וכז ן,כיוו םשמש ברחתי
,  המאוסטרי השחית יבחלומ ץלאר תהמכוער רביות תוהמגוחכ רביות .בעולם הכול
,  לכ המ םשהאנשי ץבאר והז ותפס דתמי הכיפ רוכמעור ,התפעלות אל ףנזק הלאוסטרי וז וול הכנקוד תאח רשאפש ההי לבכל תלמנו .לזכותה יארצ ההתגלת יל ןכשממו יפרוורט םוכטמטו נוראי
.  קר תאימ םערי ,פגומות םשו רדב בלד ףמנו ,מבעית םובערי תפגומו האל ףובנו תמבעי הז םחיי םאנשי םרשעי םושקרני .ובזויים יא ראפש ההי ,לדעת המ ךהפ תא םהערי תלפגומו לכ ךכ, תא ץהאר הלשוממ לכ ךכ, תא םהאנשי םלרשעי םולמריי לכ .כך ,הנוף ךעלי ,לדעת ההי הכ ערש וכמ ,האנשים הכ ,פגום הכ מרי
,  הז וכמ ,אלה הכ םמבעיתי ןבאופ תממי לחלוטין
•  יכשראית יבנ ,אדם והי םלה םבמקו םפני םפרצופי לש ,רשעים רכאש יפתחת ןעיתו י,נאלצת אלהקי הלמרא םהטמטו תוהרשעו ושהודפס ,שם לכ המ שראיתי
,  לכ המ ששמעתי
,  לכ המ חשמוכר יהיית ןלהבחי וב
,  רעור יב .בחילה ךבמש תשבועו ,רצופים ךעלי ,לדעת ינידונת תלראו עולשמו תא האוסטרי ההדוח והז
,  דע ףשלבסו ךמתו שייאו לבש ההשמיע הוהראיי םהממיתי ההאל יהיית רלעו ;ועצמות לבש יהתנגדות הלאוסטרי וז אל ייכולת סלנגו וול הנגיס ,אחת םג אל םללגו וול הלגימ .אחת ןלהיכ ישהבטת יראית קר רכיעו ,ורשעות עטב רמכוע יושקר עורש

 םואנשי םמכוערי םורשעי ,ושקרנים יראית תא ההזוהמ תוהרשעו תוהנבזו

 .:ון

 םהמוחלטי םשבאנשי .אלה לוא ,תחשוב ישראית ךא קור תא ההממשל וא קר תא המ השמכונ תשכב תהעלי לש האוסטרי וז
,  לכ רדב יארסםר ההי יבעינ עלפת רלדב רהמכוע ביותר
,  שהמטופ רביות
,  ההדוח .ביותר

 ~וו בבצמ זה לש זנק ינפש ,חמרו יכפ לשיכו תהיי ,לומר יהתיישבת ,לבסוף רלאח ישערבת הכמ הוכמ םפעמי לע יפנ האוסטרי תהמכוער הוהבזוי תוהטיפשי והז
, התיישבתי
,  תזא ךעלי ,לדעת הבצור תהאופייני לי
,  רבחוס ,נשימה לע שגו עסל דאח לע ההאונסברג
2  לש ,זלצבורג םומש יהבטת המט לע וז
,  רהעי ההאטומ ילגמר לבגל התושבי הוההרוס ילגמר לבגל ,האדריכלים ךעמיתי
,  גזלצבור השעוד תמופקר ןלשיגעו תהגדלו יהפרוורט .שלהם המ ועש יבנ םהאד ,האלה ,האוסטרים המפנינ וז לש האירופ םבארבעי וא םבחמישי םשני ?בלדב יחשבת יל יבעוד ביוש לע שוג .הסלע לכ הכול הזווע תאדריכלי השב והתרוצצ יבנ גזלצבור תלעשרו םאלפיה םכנציונל-סוציאליסטי םוקתולי ישונא םזרי יושונא ,יהודים םלובשי תבחליפו רהצמר-ועו תהמחרידו .שלהם יבעוד ביוש לע שגו עהסל לע גההאונסרב לש ,זלצוברג חמוכר יהיית ,להירדם וכמ ,שאומרים תמאפיס תכוחו ,קוסמית יאדונ
,  ןשכ עלפת יהתעוררת לע גהקאהלנבר לש .וינה רותא לעצמך
,  לאדריכ ןואמ הבניי ריק שלי
,  המ יזכית תלראו גמהקאהלנרב רלאח שהתעוררתי
,  יבעוד ביוש אל לע שגו עהסל לשע גההאונסבר לש ,זלצוברג אאל לע לספס ץע במרקי הבמעל בהרחו ההמכונ הימלשטרסה:
3  יראית תא האוסטרי וז
,  תמעורר ,דחייה תצחנ תחיו העול ,ממנה לע לכ יבנ םהאד םהרשעי םוהבזויי השב לוע יבניינ ההכנסיי יובניינ רהמנז יוהיכל ןהתיאטרו תואולמו םהקונצרטי םששמ איצ םבעול ,לתהילה העול תבלהבו למו יעינ תונשרפ .כולה יבעוד םסות תא אפי
,  ךא יעינ יואוזנ תפקוחו הלרווח ךמתו התאוו הגדול סלתפו תא ,המתרחש יראית תתח םרוש יתיאטרל זע דכיצ אהי תנשרפ ,באטיות יראית האות תנשרפ דע לשכ המ רשנות הממנ החית החלק

 הקטנ
- התחיל עבצב רצהוב-שחו רואח ךכ עבצב ראפור-שחו
- העשוי

 ראפ קדבי ,ומסריח בולד המז אל .כלום רוכאש יראית יכ המהממשל ,האוסטרית השחית זמא ומתמיד
,  האת ,יודע ההממשל תהמטופש רביות ,בעולם הומהכמור תהקתולי ,האוסטרית השחית זמא דומתמי תהנוכל ריבות ,בעולם ונשאר קר םשרידי םנוצרים-סוציאליי םוקתוליי -ונאציונל םסוציאליסטיי ישבקוש ראפש ןלהבחי םבה ךבתו שגו םפח ראפור-שחו חמסרי ,זה זא ,נשמתי ףוא ,שהשתעלתי להוק .לי ינשמת הלרווח הובהקל הכ ,רבה דע .שהתעוררתי ילמזל בהר ינמצאת ,ברוטרדם האות ,עיר האת ,יודע לשמכ תהסיבו אהי ההקרוב יל רביות ןולכ ההיקר יל רביות ןמיב לכ .הערים םג םא הז תעשרו םבשני האוסטרי וז תהמגוחכ האיננ הראוי םבשו ןאופ בשידור הב עוד
,  יהר לשבכ תזא שוברא הובראשונבעוברך
,  יאדונ
,  היהי הז םמשו העניין
,  ךכ יאנ סבור
,  תלדע ישאנ יעצמ רלאח תעשרו םשני תרבו לכ ךכ בשו יחלמת .עליה
• 
 םיושלושת-המלכים
41984 
 תהעוו םהמתרגמי

 ךמסמ יספרות ,זה יפר ועט לש רהסופ יהאוסטר סתומ דברנהר
)1931-1989(,  בש יבוודא חלהוכי תא הפוריות לש תהיכולת-לשנאה-עצמי תהמתגלגל טלמניפס לש תביקור תתרבותי .ופוליטית

 בהמכת עהופי הבתוכניי לש ןהתיאטרו יהעירונ לש םכרכו 'מס
52,  ב
21- רבינוא
1984• 
 תהזכויו תשמורו תלהוצא פזורקאמ
)SUHRKAMP(  טבפרנקפור נע" .מיין

1•  זרמ הלמפלג תהנוצרית-סוציאלי תהאוסטרי ומייסוד לש לקו ,לוארג שרא רהעי יהאנטישמ לש .וינה
2•  גהאונסבר גוקאהלנבר ע<מופי <בהמשך םה תשמו םהרי .באוסטריה

3.  םש לש ברחו יבפוכר ,וינה תבקרב .הקאהלנרבג םבתרגו :מילולי ל"שבי .שמים"

4.  םיו גח ינוצר
1  ןמצוי הבשיש בינואר
. 
 רינוא-פברוא


23 
ו~
-~ c::: 
 להיות סופר משמע להיות 
ינרא

~ ~ 

 יהודית אוריין 


24 

 גבריאל גרסיה  מארקס: לחיות כדי לספר
,  מספרדית: טל ניצן-קרן ,הוצאת עם עובד 

2003,552  עמ' 

 הכרך הראשון  של הטרילוגיה  האוטוביוגרפית לחיות כדי לספר איננו מן המסולתים שבספריו  של הסופר  הישיש והחולה. הגייזר
,  שזרק את  מימיו לגובהי שבעת הרקיעים, שכך משהו
,  ובגיל 
71  הוא יושב  לחבר ביוגרפיה  שתתחקה  אחרי חומרי  המציאות אשר מהם נרקחה  הסיפורת הנפילית  שלו. והמציאות, כפי שהוא  עצמו יודע,  לעולם היא  נחותה מן  הבדיה. להיות סופר משמע להיות בדאי
,  ואין כמארקס ג'ונגלו
,  רב מג,  פיתום ולהטוטן
.  למקרא אחת הפיסקאות  מתוך מאה שנות  בדידות 
)1972(  הגרתי דמעה. לא מחמת הצער  ולא מחמת הכאב אלא מחמת התעלות של עונג,  ולוא רק בשל כך אני  בעלת חוב  לו. זוהי  החווייה האסתטית השגיאה ביותר
,  והיא קרתה  לי למיטב זכרוני גם למקרא "סיפור פשוט"  לעגנון.  הרומן הלטינו-אמריקאי הזה סחף כהוריקן את  הסיפורת העולמית,  העלה אותה 
- עם מלוא  האחריות שלי כקורא ומבקר 
- לשיא שלא  התחולל לפניו  ואחריו ואחריו במאה ה
20-•  לאחר גל  הביקורת חב להבת הגיע  מאה שנות  בדידות לפופולריות  המונית נטולת תקדים,  מה שהביא  כמה קונסירים  סולדי חוטם לזרוע את זרעי הספק. קשה כנראה לקונסירים  מקצועיים להזדהות  עם טעם ההמונים,  דרושה 

 גליון 
287 

 להם מידה  של בלעדיות.  יוליסס לג'יימס ג'ויס רב ההשפעה נותר רומן  מופת למיעוטים,  מה שמאפיין  אמנות  גבוהה, ואילו  הרומן הספרדי היה  לנחלתם של קוראים  מן השורה. בכך  אבדה לו  האקסלוסיביות האליטיסטית,  והיו שתיארו אותו כסופר של רומן  אח.ד 

 ג"ג מארקס הוא כאמור בכיר סופרי  המאה הקודמת,  שלא חיתה  מבורכת  בסופרי מופת בהשוואה למאה ה
19 וביחס לאוריינות הגבוהה ששלטה בה.  מאה שנות  בדידות, שראה אור  ב- 
196 7,  הפיח רוח  חיים ברומן 

 הריאליסטי שנטה למות.  הריאליזם  הגיע לפסגותיו הגבוהות במחצית  השנייה של המאה ה
19- ,בעיקר ברומן הרוסי
,  הצרפתי והבריטי
,  כשהתואר  ריאליסטי משמש בכפל תפקידים. הוא  גם הגדיר  וגם דירג.  בביטוי ריאליסטי  התכוונו באותם  ימים  גם לשייך  את 

~ 
~--------=------====== 
 היצירה לאסכולה, שפולשת לתחומי חיים  נחותים, וגם  לשמות ולהעריך  אותה כבעלת  מלאות פסיכולוגית  וחברתית.  כשזרם ספרותי  מסוים מגיע לידי  מיצויו  המושלם הוא  נקלע למשבר ונבלם  במבוי סתום.  היורשים והבאים אחריו  אינם מסו גלים עוד  להעפיל אל מעבר לפסגות שהושגו
,  והיצירתיים שבהם נאלצים לשבור את הכלים,  לכתת אותם  ולהנביע זרם  חדש ואחר
.  זהו 
 תהליך שמתארע בכל האמנויות.  כשהפציעה  המאה ה
20- נקלע הריאליזם  הקלאסי למצוקה.  ג'ויס טרם מצא את  ייחודו  בסיפורי "המתים"  של דבלין
,  עד שהעלה מן  הנבכים את זרם 

 התודעה. 

 הריאליזם האורתודוקסי התרדד במחצית  הראשונה של המאה,  התרוקן ממלאותו ,נעשה חיצו בי
,  ביהוויוריסטי ומצומק <אר בסט המינגוויי
,  למשל>. הכותבים הצרפתים ניסו 


2 
! 

b'
7 
~~ 
 כמסוממים להתחדש  בניסיון הנפל 

 והפוליטי' של  לחיות כדי לספר 


 (ן: 

~
 שכונה "הרומן החדש'.' עד  שקם 

 עיתונאי קולומביאני' גבר  מעורר 

 בעל רעמה  עבותה ושפם  דרום 


 ~ו

 משובצים פניני סיפורים מושכי לב.  האינטלקטואל המוכשר  והנבון הזה,  שחדל מלימודי המשפטים באוניברסיטה של בוגוטה, למגינת  לב אביו הרוקח  הלא-יוצלח, 


י

 אמריקאי' שהנשים  את הספרות 

 הסוציאליסטית המתקנת  במגיה 

 עכו"מית. ברוני הבננות  הגרינגוס, 

 שהביאו לידי שגשרג קפיטליסטי 

 את עיירת מולדתו ארקטקה 

 המופיעה בהרחבה  באוטוביוגרפיה 

 שלפנינו 
- רוששו אותה  והשמר  אותה לאחר  מכן' מתוך  אותם מב יעים  קפיטליסטיים עצמם.  קולומביה, שחיתה  וחינה "המדינה  הכי רצחנית",  הפכה תחת  קלידי  המדפסת של  מארקס לאיזו ישות הזויה. המציאות הנטורליסטית והאידיאולו גית חיתה אצלו  לבכחנליה פרועה, המתחוללת  בדרכי העפר  של מקונדו 

 הדמיונית, ובטבח  שנערך 

 בפרולטריון המקומי  בגדשה שפיכות הדמים לכדי זרם שוטף 

 ומבעבע כנהרות גועשים. ושוב,  בתחרות שבין עליבות המציאות לבין ססגוניות הכתיבה מנצח הדמיון
.  כך' כב  יגרד לפטרסבורג  של דוסטויבסקי שאליה עליתי  לרגל' אין לי כל  עניין בארקטקה,  המככבת  בביוגרפיה של  מארקס. אני הייתי נוסעת כתרמילאית לקולומביה כדי לבקר במקונדו של מעלה, שאיננה, מבלי שנכחדה. התמיסה 

 האלכימית הפלאית  היא שהולידה  את הכינים המכונפות של העוני ואת הרפאים המבויתים  המבעתים, והיא שמטהרת  את האם הגדולה 
 בת מאה  כבת י"ח 
•  שחיתה לזונה הגדולה,  כשהיא ממורקת  מכל אינצסט. ובמרקחת  זו  משתופף מלאך  בעל כנפיים עצומות הדובר  ארמית במלונה שבחצר  הבית, והממדים  מקבלים נופך מיתולוגי, מופלג וגיגנטי,  בהיותם צמודים  להיסטוריה ועם זה על  זמניים  ואל כרונולוגיים. גבורותיו  של סימון בולינו  מראשית המאה ה
19- שלובות בהרפתקאותיו  ו · של פרנסים ודייק, יורד-הים מהמאה ה
1•  מארקס הצעיר העריץ את  ברוחם ואת  פרקנו 

 ואת טרזן והקומיקס, וכילד ינק חלב-תרנגולים והפיק ציפורים גדולות מפיו של סבו
.  חולמני וצייתן ומתבונן וזוכר' וגם חולה רככת וחסר סיכוי לחיים. גביטו הזאטוט היה אהוב על סבא מארקס, זה הקולונל המנאף שהזריע רבות 

 מנשות המחוז, כשסבתא  הקנאית אוספת  את 

 כל צאצאיו כגורים מתחת  לחצאיתה. כילד הוא  מוקף נשים  בשרניות, רוחשות  ובעלות תושייה, 
 דודות אחיות  ומשרתות, להגניות ומספרות  בדותות, עובדות  אלילים וסוגדות לקדושות  נוצריות. זו חברה  מצ'ואיסטית מטריארכלית,  "הגבר הוא מלך  הבית ללא  עוררין' אבל  השולטת היא אשתו
.  כלומר: גבר שבדל"ת  אמותיו הוא  שופע רוך ועדינות ובפומבי הוא  מתבייש בזה" <עמ' 
94(.  בהיתוך של  תרבות ספרדית ואינדיאנית נולד הקולומביאני <אחותו התינוקת חיתה "בעלת צדודית אינדיאנית"),  בעירוב גזעים דרום-אמריקאי  מיוחד הנצבע  בכל הגוונים שבין החלב לקפה ובכל צבעי הביניים המולאטיים. זוהי כמדומה חברה נטולת  תודעה גזעית, המספרת  בכל ההתוועדויות שלה  סיפורים ובדותות ואירועים פוליטיים עטויי  מיסטיקה.  גביטו הקטן  והמפונק נתגלה כבדאי כרוני. את  כל דברי ההבל  שסיפר להוריו עיטר בגוזמאות  כדי למשוך  את לבם של המבוגרים. התהלך שם בארקטקה סיפור אפל על על קנאי שקבר את אשתו הרקדנית היפהפייה על מחרוזותיה,  מסרקיה ושנציה, וכך נתגלתה  אחר כך גווייתה  בשלמותה מבלי שנאכלה. זוהי דוגמה כיצד הופכת אצל המספר הזה כותרת עיתונאית  לסיפור מסתורין
.  לאורך כל  הטקסט האוטוביוגרפי' ההיסטורי 

 שהתפלמס בבתי הקפה עם עמיתיו 

 העיתונאים, דבק  בביבים שבצידי 

 הדרכים. הוא ינק את  כל הליחות 

 והמזגים וארבע  המרות המפורסמות 

 של ימי הביניים מקלון וכלימה 

 מקירקסים וחינגאות ובתי בושת,  מהם נשאבו הדם והריר' הניח  והזירמה בריאליזם סמיך
.  הוא לא  ניהל מלחמות  סגנוניות, הוא  דיכא  את האינטלקט העומד כשוטר ואת הרפורמטור החברתי שבו' ולא הבליע מסרים פוליטיים. ואף  שפסע במסדרונות הדיפלומטיים של בירות אירופה, נשאר כל חייו  במקונדו' נאמן  לחומרים הנחותים  הנטורליסטיים העממיים  שהתלבשו  בגדי אגדות  והגדות, תמיד  ולעולם  רק מספר  סיפורים, הנראטור 


 האולטימטיבי. "האמת  שמעולם לא היו הילולות הגונות ופוריות מאלה.  מי שעמד  על כך מיד הייתי אני'  שהשתתפתי בדיונים הקולניים בבתי הזונות על יצירתו של ג'ון דרס פסוס או  על השערים  שהחמיצה קבוצת 'דפורטיבו 

ג'וב יוד'.  עד כדי כך' שאחת  הקורטיזנות  השנונות מ'החתול השחור', יגעה מלילה שלם  של פולמוסים בחינם, צעקה לנו כשעברה  על 

 ידנו: 'אם  הייתם מזיינים כמו  שאתם מזיינים 

 את השכל, אנחנו כבר היינו טובעות  בזהב!'"<עמ' 
126(. 
 המצאת הריאליזם הפנטסטי המארקסי גאלה אפוא את הרומן הריאליסטי תצפור' והשראתו  על הסופרים בני דורו נעשתה מצמיתה ובלתי  אפשרית. קודם כל' המשאב  המקומי הבלעדי  של שדים ורוחות. הוא לא ניתן להעתקה לעולם  האורבני' הרציונלי' של  אירופה ואמריקה. יש  לו מקצת  גילויים, מחרידים  למדי' בסיפורת 

 האירית השואבת  מתרבות דרואידית עתיקה 

 <הריפוי לקולו  גבלו' למשל>,  אבל היא חסרה את חדוות החיים הפגנית הלטינית. השפעתו והניסיון לחקותו אינם נעדרים גם מהכתיבה  העברית, ונוצרו כאן כלאיים תפלים  כמו  הרומנים עתירי  התיאורים של  מאיר שלו 'שהם  ניסיונות מזויפים  לשתול כאן סאגות מיתולוגיות, שאינן עשויות ללבלב במציאות  המונותיאיסטית שלנו' הלבושה  בגדי בטון  ומלט, המוצפת  בבהירות של  האור והמנטליות 

25 

ינואר -פברואר
2004 

c::: 
 הישראליים פמזנםנלה ועד  רומן רוסי
. אצלנו


 :דו 

 "המיתולוגיות" המקומיות מופיעות רק במדורי


~ 
הבידור
.  את מארקס  אי אפשר לאמץ בסיפורת 


 אורה עשהאל 


~  שלנו. 

~ 
 לאחר ההתוודעות  המפעימה שלי  עם המ~יה  שלו הלכתי לנבור  בחמדנות בכל ספריו 


 "שני שירי עצב" 

 המקודמים והמאוחרים,  שתורגמו אחר כך  לעברית <טל  ניצן-קרן המתרגמת 
- מצוינת>. 

 צפיתי בסרטי הטלוויזיה  המהממים שלו
,  שכן  לא רבים  יודעים, ועוד פחות מזכירים,  שהאיש  שימש כתסריטאי  מופת בטלוויזיה 



N+N=2N 

 הקולומביאנית, הרחק מן  הזבל הטלנובלי  המוכר לנו
.  כל סיפוריו  משנות ה-
so,  בטרם חשף את גילויו הייחודי
,  אף הם  סיפורים  מעולים, 
תפזמa שלכת, פרסומו הראשון
,  דרך  אין לקולונל מי  שיכתוב אליו
,  אהבה בימי  כזלירה המספר את נפלאות האהבה שנרקמה  בין הוריו
,  כמתואר באוטוביוגרפיה שלפגינו
.  על אמו  המיתית הוא  מספר בעמ' 
54:  "הודות לבריאותה הטובה זכתה לחגוג את יום הולדתה התשעים ושבעה עם אחד עשר ילדיה ועוד ארבעה ילדים של בעלה, שישים וחמישה 

 נכדים, שמונים ושמונה נינים,  וארבעה עשר 

 בני נינים",  מה זה  אם לא  אימהות ככוח  טבע.  הספר שלו  עלילותיו של מיגל  ליםין מוסווה  בצ'ילה הנשכח היה  אכן ראוי  שיישכח, אך לעומתו כרוניקה של מזזת ידוע מראש הוא  ספר בלשי  ענק, שמנתץ את כל כללי  הז'אנר 

 המשמימים <אותי>  ויוצר הינדיו מדהים. 

 מארקס הוא  סופר הרבה יותר  ורסאטילי מכפי 

 שנוטים להציגו  בתואר המסייג,  ריאליסטן 

פנטסטי
.  ראייתו רוויית  דקויות עם היותו 

 מתפרץ, הוא  חושי וחושני בעל יכולת נרטיבית  חד-פעמית ושליטה  מצוינת בבניית  מתח, עם קשת צבעים אדירה שיוצאת מלמטה מהרחוב  ומרקיעה לספירות עליונות,  בקרנבל אינסופי  גורף. עמדותיו הפוליטיות אידיאולוגיות,  העובדה שעושרו המופלג ונכסיו  הפזורים בפריז ובברצלונה סותרים את הקומוניזם הדהוי שלו ("התמלוגים הראשונים שאפשרו לי להתפרנס מסיפורי ומספרי שולמו לי רק 

 כשהייתי בן  יותר מארבעים", עמ' 
140(  אינה 

 רלוונטית כלל. הערצתו העיוורת לפידל  קסטרו הדיקטטור  ואיבתו הקודחת כלפי ארצות  הברית וכלפי  נציגתה הקרובה לנו  במזרח 

 התיכון הן  חסרות חשיבות.  בקרב סופרים  אינני  משחרת אחר  הרגי דעות ולא אחר פילוסופים חברתיים, אף לא היסטוריונים או מדריכים  רוחניים. כל הזהויות הללו אך מפריעות  לכשרון המספר ומקלקלות את השורה.  רק יכולתה של שחוזרה היא שמחזיקה כמו אטלס  את כל  עולם הספרות.  סיפור, אלוהים, סיפור. 


f ל ס~~ב מןה  ~סא ~סי 

Q ך מ:פל 
t' ך~עים ף~מ;~ה  כר;מ;ן;מים.  עשרים וארבעה  זףג;ת 

T T -: : :• :• 
f ל ~סי ~רףף ב~~ נ~ם,  ~~ךים ך
t' ך~~ה ~רף~ים 
~ry~ל
f דף י~~~
w ת סא .ןדע  ף;י~ית ל~ל.מףת ~~מ
9 ~ת  ~~לי ~ס
qt' ן~ים לעד:ז  :ןעף ך~ר על א;ן;ת 
מזp~~ש:  ס:ה ?ב~;פ:

?ה~מ~ דק עד:ז ?י~~~

מ~יג;~ה 
)2N(  ~~חילה 
?ry~l] ל.ק ךי;~ךת ~ת ס~~ר  ך~ל מס~~ת;~! ~;ן;מ;ר~מ
7ת;~!

ת;ל~~~~ ~ן!~ףק ל~~
ry~71]ק
1 ת 
ע~~~ ש~~ ~שףט 
f ר 
ry  ~חילף מ~ןי;ת מ~~ס~ה  ןמ~נףט 

 חם אחר 

 סע.ץ  ההר 


T T 
 השמים 


• -T 
 האדם 


T T T 
 מדור  ~סי ~ם  סע;לם 

 כרוניקה ישראל 
2003 
 עיתון "הארץ" 
7  בינואר 

 ~נקר ל
t\ סר ~גףע  ת~ת 
~tיל-~~יב  נןת;ן 'ס~ךץ' ך~~
g ם ~עמףן; סראש;ן  ~יןה 
f לל ע;ל~ית ת~~ ת~~~מ ע.~ת :ן~?~י~

 ~~ןךג;ת 
1/Jt\  מ~ד:~ים ~ך
n ;ב ראש-~~ה ~~כף~ת 
~.כה
wז~~
,  נ;נכר ~~יל זקפ;ת 

 רם. 


T 
 ~למה 'י~~ ~ב;לד ך;ר ז:ד~~ ר;~ה א;ת;  ןד;~ג 
w;nש
~t\  סד מד:רים,  ע;;ד 
t ר' ע~~~ ~~גףע ךלא ה~~ ד~;ל  טפףל רפףאי  נגלל פחד מהרש!~;ת 


,•" TT '' ---: '. ' : ' 
 הזפפ;ת מ;ביל;ת לשלףלית אדמה 


T ,•' :-• • • 
 י 
: 
ה~;ק~ ה:~~מ ~נכי דיר;ת 
~t\ת[/ ~רים ע;דןים
t רים  מהפיליפינים, נשנ!~ה  מרףסיה, 


T: '' T ' : -' ' ' ' -'' 
 ~~לי~ית ס~ילדדים  זףג הדים ~~ג;ךר על מ~ג.  שני תאילנדים נדר:פם 
הפtמל 
:··-·-:· ז:-:ז-:

 פ;גשים בעזי,


··.. : . : 
"t\ ף ~סי לא "?ע~~~ ש;אל עזי בעברית


:.:· ··.... 
 "לא לא"  ע;~ה ס~סי 

 נפנים חתףמ;ת 


:-, T : 
~ry  ~ז לל.~ת 


• 

26 
 מתוך שירי  אי אפשר העומד  לראות  ארו בספרי  'עתרן 
77' 
 גליון 
287 

 אבזז אלזך 


~ ~ 
1::: 
~1 
~ 
• 

ז~~ ~עיר
7~~IJ  ק~ר ;ל~~ מ~?יל ~נ;ול;~ן 

 לסץ ~ל 


~7 ע;ת מ~~ל ~נכח ~נ;וס~ר ~ין מ~יסרים ךק;ל; ל~~
7~1  ק,ה 
~o/ ת;ל.ל ז'י ~ק,ט ~ך~ש ש~~~ף
f ~~f  ע;סיו  י;~ך ה~~~ ת~!~י:נ~ ~ל 
~~~rו  י;~ק,ת ~ת מז;ילף~ה מ~ל~כ;?ית ע.ת ~קר טך~~;ק~ ~עיר סךח;~ה ן~~ ן~~ ן~~~מ ~ך~ן 
~7 סה ~ליו ר
1 ס ת~~~ תף;ת; ף~מ;ןד :דיו ךדףי 
f !אדי ~~יי מ
ry ד ד~י ק;ל; ח~~ ~יר 
~
7 שף מ~~פ;נ;ת ם~~~ ~ן~ש 
f ק~י ע~~
V/  ירי מ~~ש מ~
o/ת~~ ~ך~ה
7ש
1~rו 
 מע;פפת בפראףת ףכנפים ך;פפ;ת עיפ;ת מפליג;ת המנגינ;ת העגףמ;ת על גג 
ןr;בג  להגיע 

• -: -T ---: T • : --• : -••-: : • -T : T : • :• :• : 
• 

7~7  ~י י~; מנ;ף עלפ;ן ל;~ף לא 
:ry  לף ל;~ת ;ל~~

~9 ?יסה ~ל
qוrלי?  ק;לסת 
7 ף זקי~ה 
~  ~ד~ם 
f ד~דף~ים מד~~ה ד;ק,ךת כק מ~ןק 

Qת~~ ~ת
Qף מ
Q ם 

~w דע ע;
7 ה ל~~מ
9 לעים ך~
7 ע;ל ~נ;רה;ל.ל ל;
ry ט ~~לט 
f ~ל ל;לה לח;ל מלח 

 ~ל~ה 
f ל~ה ל;
ry  ~ת 
שךקpו~o/;ת~ ת~~ר~ ~ש 

~w דךת ~ת ד~ש 
V/  יר; ~ד
o/ דש ט,ק~~ ~סריש מ~ל.ו ~~~חים ש~~~ וי~~~ דק ח~
1 ך סר
1 ך 
f ףב; 
~~V/ יר מ~לג מש;~ף ב; שףם ~רףש לא 
:V/ יב ל; מק~~ת מח~ש 

 דנת המיתרים 
וrרתנב  אחר ך;געת והמגע ך;טט

•• ----" T •• -•
ז:-:


ז--:

 הףא י;ךן 
fע;ן
riוrן~~ף  סדר ךסריס~י ןוףי 
fV/ ר;ן  ז;ךם 
t~1  ~ר ו
. ו דכ
v ~יר ש;ךק ןר
1ס
Q ע,דת 
f ןקים קר~ה  נכמףז ס~ים ~נ;וה;מ;ת ז;ישףק;סיס נ;וח~ת; ט;~ן 
Qf מר ת~~;ס

ד••


•:-::•: 
:•זז:


 סביב; אלה מסלסלת 
וrרעש  לסחט ס;ן; אל :פ;ס
r~ 
T :• :• 
• 

 ~ז'ילז 
7~f  ב;נ; 
f ~שף~ה ~ך~ה ת~~ מנ;ף ~בףל ~ל ~ש ~ל~ש ך~~ף ~א ןש
1 ט 
f ע;ך~יו 

7~7  ~ל ~~ילה ~קללת
7 ע;ל.ל ו~~ ף~;ע~ ס~ה ~ת 

 מ~קי~ה 
f ז'יש;~יו הףא ~ת מ~חי~ה 
Y.f י~יס 
o/וrס~יו:נ 
 קשףסה ~ל 
o/ נ:וי~ת; ת~~~ ךסע.~ים םי~~~~ ע,ד:ז 
f ~ן ~עףל 

. ןה ~~יעים ~ש:ת 
t רףת ~קן~ת ~קףקים
7 ק,~ת 
fן~~ לא םי~י~~~

ינואר -פברואר
2004 

• 

27 





 מצד זה 


~~~~~~~~~~~~~~~~~~-~~ 
~ 
~ 
SI 


~ו


 עמוס 
 ןלוית

 מוספים, ספרים,  אירועים 

 הדיאלקטיקה של  הנאורות 

 העימות אליו נקלעה  צרפת בפרשת  הרעלה 

 האיסלאמית הוא דוגמה מעניינת ל"דיאלקטיקה 

 של הנאורות": מצד אחד היא מחויבת, בשם 

 הנאורות, לערך  של הפרדת הדת מהמדינה: 

 מצד שני היא מחויבת, בשם  אותה נאורות, 

 לערך של  הסובלנות כלפי האחר הדתי
.  מה שלא תעשה היא תצא רע: או שתיכנע לדת,  או שתאטום  לבה בפניה <מה שקרה  בינתיים, כאשר החליטה לאסור כיסוי ראש, וסמלים דתיים אחרים, במוסדות ממלכתיים>. מה  שמזכיר קצת  את הדילמות של השמאל  הישראלי' ובעיקר שולמית אלוני' ביחסה  לחרדים. לסתירה דומה נקלעת הדיאלקטיקה של  האמנות: מצד  אחד' אין בעיניה שום  דבר קדוש 

 שאסור לחללו 'אפילו לא חיי אדם (וראה מיצג  הדם של  דרור פיילר בסטוקהולם>:  מצד שני  אוי ואבוי  למי שיחלל  את יצירת האמנות עצמה, שהיא לבדה, כנראה, קדושה בעולם <וראה  התגובה של  חסידי האמנות,  למעשהו של  השגריר מזאל>. 

 "איש לבדו' או לא" 
- זו השאלה 

 משה בן-שאול הוא אחד המשוררים המוכשרים בשירה העברית כיום. משורר בכל רמ"ח אבריו ושס"ה גידיו
•  משורר היודע מהי מילה שירית,  צירוף שירי' שורה  שירית, ובקיצור מהו שיר  <ומה איננו שיר>. משורר  מיומן ואמן מנוסה 

 שמבחר שיריו כל לנוי <הוצאת קשב  לשירה 


2003,735  עמ') בחמישים  שנות כתיבה 
)-1954 2003(  ראה לא מכבר אור
.  לא קשה  להדגים את  יפי כתיבתו  מתוך אינספור 

 מקומות, אך  מכיוון שהספר  הוא גם  מעין 

 אוטוביוגרפיה שירית,  אני בוחר  שיר מוקדם  מן המחזור  "אוטוביוגרפיה: צרפת 
1959": 
 רעב 


 מתחת לפרוות הכבש פרוסת-לחם בחמאה  הייתי רעב  מוך-דייה 

178  ס"מ על 
62  קילוגרם נייר העיתון זז בנעלי הקפואה
.  המטרד בפריז שוקולד חם, רציתי לישון  בצלחת מרובעה 

 <עמ' 
84( 

 לא רק  שיר נפלא, מכל  בחינה שהיא,  אלא גם 

 שיר מעורר  ציפיות. נראה  היה כי משה  בן- 

 שאול' לו רצה, יכול היה, לפי כישוריו  וכשדונותיו' להיות  מעין נוטרלו  נובט, בזים  חיכמת או מחמוד  דרוויש, של  קולקטיב אנושי  גדול למדי' אך  מסיבותיו שלו  דחה אפשרות זו
.  לפיכך' כשקוראים  את המבחר כולו' מתברר  כי שמו'  "כל לבדי", אולי שלא  במודע, איננו  לגמרי מקרי. כל  לבדיו של  משה בן-שאול הם 

 אמנם עשירים, מגוונים, ויפהפיים מאוד' 

 ומבחינה זו איננו "לבד", ובכל  זאת הוא הולך בדרך נפרדת משלו ונזהר שלא להצטרף לדרכים אחרות. ייתכן כי בכך ויתר על מקום  מרכזי יותר בשירה,  שהיה ראוי לו
.  נראה כי  כבר בשלב  מוקדם יחסית, הוא מסייג את  עצמו 
 ממעורבות יתר. בשיר 'מיניאטורות תל- 

 אביביות: אוקטובר 
1976',  המובא מפי דוברים  שונים, אומרת  "מנורה": 

 מתחת למנורה מצטבר אור הסברים 

 מנייד באים  ולאן הולכים  כל הדברים 

 שיר מחאה  הוא לא  הז'אנר שלי  אם הוכיתי בסנוורים אני עוצם עיניים 

 <עמ' 
91( 

 אם נשים לב לתאריך שבכותרת המחזור'  אוקטובר 
1976'  ניזכר מיד  באוקטובר 
1973'  מלחמת יום הכיפורים והשבר הגדול שהיא  חוללה בחברה  הישראלית. השיר  הזה נכתב  שלוש שנים בלבד אחריה, בתקופת  המחאה הסוערת של אותם ימים, ושנה אחת לפני  המהפך של 
19 77'  כך שהאמירה  "שיר מחאה  הוא לא  הז'אנר שלי"  איננה מקרית.  מחזקת 

 אותה גם השורה  הבאה "אם הוכיתי בסנוורים 

 אני עוצם  עיניים", 


 אין לומר  כי הוא  עיוור ממש  למתרחש סביבו
.  נהפוך הוא, אלא  שאולי מחמת  רגישות  יתר  הוא עוצם  עיניו מפני  הכאב והסנוורים. השיר  'ברחוב חולדה  הרסו בית' (באותו  ספר מופלא לטעמי לפעמיםאני'
1978(  הוא שיר  קינה ו  גיש  על הרס ההיסטוריה החלוצית של  הארץ:  "ברחוב חולדה  הרסו בית/  וילדים מצאו  את  ערש הסוציאליזם הציוני; פה גרו בבצירן  ואשתו; שכתבו מכתבים לביירות" <עמ' 
95<;  אלא שהכול במבט  מרוחק ובפרספקטיבה  מאוד  אישית. בבית  שלפני סיום השיר  הוא אומר:  "ברחוב חולדה  הרסו בית/  ברחוב ס. יהרסו את ביתי; וילדים ימצאו את בדידותי" <עמ' 

28 

 ול הל וקלזי
.  תאח ןמה תעוסק ףא תבזהו

~ 
 ההכפול לש קיצח וישמעאל
,  םהשואלי תזהויו הז :מזה י"מ לבן-ישמעא יומ ,כבשאול ימ להשוא ;ומי להשאו ימ להנשא הומ ;השאלה והיינ וובאנ ;והלכנו ץוהאר הברכ "וקללה '<עמ


 ~ו ו

(. 232 
 םאול לככ רשספ ,זה למכ וספרי לש ,בן-שאול במתקר תלהיו יהכ שמפור יוהכ ,מעורב אהו

 ןעדיי העוש תזא קבאיפו ,רב םבהתא

 הלפואטיק תהיסודי שלו
,  תהמאמצ תא תנקוד

 טהמב לש ןהמתבונ מהצד
,  לע יפנ :העושה

 דתמי שי למסתכ

 םואד ופול ומלמזה תא תתור תההסתכלו

 '<עמ
234(. 
 םאד ופול אהו רהספ יהלפנ ןאחרו רבמבח ,זה ילפנ דהספרעו מ
1999- םישיורי םשדחי םוארחי אשל וכונס רבספ
,  םהחותמי אותו
.  הדומ םשבשירי האל שי ןמעי ןחשבו ,נפש וא תלפחו התהיי ,מאופקת לע ךדר דהלב השב רבח .ללכת :למשל ;"."אספתי םשירי ,נמוכים םכשיבולי ,נמוכות יאספת ,אסיף ;נהייה ,הליכה ,עזיבה "היעזבות ר<בשי ,'ניירות ,ועוד'
255(.  הנרא וכאיל רהמחב התוה ובינ ולבינ לע ""האסיף ההז לש ם"שירי םנמוכי םכשיבולי ,נמוכות" ושסופ ה"עזיב .והיעזבות" רבשי ''קריאה אהו :כותב ו"העכשי שהאדי רשוב תא ;לבי לכנע תדורס עמרוב לש /כפור. ראומ :לעצמי יחבקנאאות
/."/  יהקיפינ תא ההיל "אוהבת '<עמ
256(.  ההמיל תהמחובר ""חבקנאאותי המיטיב ריות למכ המיל תאחר שלהדגי תא דהלב .הנורא במוטי קהמתחז רבשי אהב

 :'פחים'

 יאנ למגד םשירי יכד בלאהו יכד תלמו םבה

 ימ עישמ לקו

 השור תהניצב ,לבדה חברוו לכפו ו,כמ שלהדגי

 תא .בדידותה הנרא יכ דבמיוח םבשירי םהמאוחרי תמשנ
2001,  שי האיז רהרהוביקורתי
,  לע דרכו
.  ללמש רבשי ל'אב 'עכשיו אהו רסוק תא וחצר ,השירית אומוצ ה"שנתמלא םשני ;רבות ,ברוחות םברגי "וכדומה. רכלומ העזוב לש לכ ימינ .דברים תובשורו תהמסיימו

 אהו

 בבעצ .אופטימי ולעצמ :יאמר המ הישתנ םא שאי ,לבדו וא אל

 ךוהחיו קהמר-מתו

 הפונ לא ההקצ '<עמ
28(. 
 לש הל קלזיו
>Le Clazio <  רסופ צרפתי
,  ןב ההמא ה
20-,  רשחיב
27  ,ספרים ההרב עלנסו

o  נ~:ו
-א

 לכ
 ןלב

 םבעול ן<מי ומרק ופול ,בעצמו> דבמיוח תבמדינו םדרו ,אמריקה בוכת לע םהמיתוסי הוהתודע לש םהאינדיאני .במקסיקו ובמוט אשמבי ןב לשאו :נכתב ה"הי יא ,פעם תלע ,ערב האיז סטיפו ,אחד בשישו ההי ילפנ ןהחלו .הפתוח רבחו רחס ,מידה רקמו .במקצת ושמ ההי ,אדם םאד ופול
,  תארש ופני לכש טפוש די
,  שהמחפ תפינ ששמ לבכ .מקום אהו ביש םש תשעו ,ארוכות ענ בקושי
,  תבגומח .הקיר" תבדמו וז רבוח לבן-שאו תלהיו :כפילו תדמו הנווד
,  טפוש דהי האציל
,  שהמחפ לבכ םמקו ת"פינ "שמש ן<מעי ת"פינ טשק "לחלום
 <לביאליק הב אהו .מסתפק ההבחיר והז ""בשוליים אהי .מרכזית רבשי ם'אד ופול ביוש תבשדרו 'בן-גוריון :נאמר ם"אד ופול ביוש

 תבשדרו ;בן-גוריון ורכב ;אבד ותקוות

 "בשוליים '<עמ
205(.  םאד ופול אהו תדמו ,מסתתרת ןמי תצללי ההשרוי .בצל רבשי ל"א "תחמוק :נכתב י"ראית ךאות םאד ופול
,  לא ,תחמוק לא ;תסתתר ןבי תחוברו והפרדנ עוהמב יהמודרנ לש יפירור הטיח
..."  '<עמ
208(.  רלמחב
, בן-שאול
,  שי ןדי םודברי םע להכפישלו
.  ובאות רשי אהו הפונ ואלי ואומר
:  ל"א שתבק ואידיאול תגיר לש ימאחור "חצר '<עמ
209(,  רכלומ ואידיאול תגיר לש מסתתר
,  לאב ןאי הז למחול ישינו לש שממ בהתנהגותו
.  םהיחסי ןבי רהמשור ווכפיל םאינ חבהכר :הרמוניים י"קמת לע םאד ופול ;להורגו אול "יכולתי אהו ראומ םבמקו ראח :ומוסיף ם"א םאקו ךלהורג םאד ;פולו תאמו "אני '<עמ
216(.  תלמרו יחילוק תהדעו ,ביניהם אל ןנית .להפרידם וזה רספ ,מורכב שהדור רמאמ נפרד
.  םלאד ופול שי תזהויו תרבו תומתחלפו השמקנ ול

 רהמשור ה("את בתגנו תזהויו תחדשו םאד ופול
..."(  ףבנוס לע תהזהו ,המקורית השהקנ
96(.  םא חבפת רהשי המ אשנמצ ההי ש"ער םהסוציאליז ,הציוני" יהר המ אשיימצ רלאח סשייהר ובית ושל אהי ."בדידותי" יאיננ הרוצ תלהיו דח ימשמע בנדון
,  דמצ אחד
,  ראפש תלראו תזא ךכהמש ךהמהל םהמסתיי ובבדידות לש ;היחיד דמצ ,שני ראפש תלראו תזא גכסו לש המחא ,מאופקת השאינ תמסתפק קר ןבציו ,עובדה אאל תמבקש םג סלהתרי לע תהתמעטו

 ההמהפכ .הציונית

 המחא תמעודנ תכזא ראפש אלמצו םג רבשי םקוד ח'לוק יל ההרב ןזמ רלספ לע 'ילדותי םש :נאמר
"... םליוני םקוראי ךטייבל םביו 'ו םקוטפי ;רקפת ןבי םהסלעי לש ;דיר-יאסין חלוק יל ההרב ןזמ ףלאסו םגרעיני לש ;דלעת רולחב ןלקסיקו "צהוב '<עמ
94(.  ""דיר-יאסין ןו"לקסיקו "צהוב םה יבוודא םצירופי .טעונים ןייתכ רשבשי ךהארו ר'ספ םקטלוגי 'פרטיים
)1985(  עמצי לבן-שאו ואיז אשהי הפואטיק :אוניברסלית ת"האפשרו ההפשוט יאנ ;מאמין

 תשהאפשרו ;הפשוטה אהי תתזוז די
, עין
, 
 /מודעות השקט .לכדליות יבנ ;האדם םאינ םרעי הומ סשהכע ;עושה הומ תשהבדידו יוכיס ;התהום תברחובו ;המרכזיים לש תהבירו "העולמיות '<עמ
155(.  רבשי ,זה ושב אהו רמדב םע ופרננד המהונגרי לע ההדיקטטור לש ןאישטב
,  םע ןנורדי ,מאלג'יריה תודמויו ,נוספות אהו המנס ץלחל האיז המכנ יאנוש ףמשות לש :חמלה ת"האפשרו ההפשוט יאנ ןמאמי /באפשרות ההפשוט קלהימח תלהיו א

 הבאת ינ "באני
- והיינ ןמעי תהתמזגו תאמפתי

 לש יאב .ואתה תבבי ראח ובאות רשי אהו ףמוסי ונס םגויי המ השנרא יל יכאב ןמאמי ישיר

 :והגותי

 יכעל :להוסיף רשי אהו המעש תהיזכרו

 םבאנשי םשאינ םזכורי ןואי םבה תבהירו הקפ תולחיצ די קומרח תמרירו (המרחק

 טמשפ לשיכו שלשמ םג תכותר היפ :לכתיבתו

 ר"שי אהו המעש תהיזכרו םבאנשי םשאינ ,זכורים" םלה אהו עמצי ,אמפתיה הקפ תולחיציד
,  ךא םג קמרח מריר
.  המ עשמצבי לע כך
,  יכ אהו ץמאמ שמרא י"שול "דרכים לע יפנ ך"דר .המלך" ןניסיו ףמקי דלהתמוד םע אהנוש אהו רספ םהשירי םאד ופול מ
1995- ק,העוס םג תבשאל תהזהו םוג תבשאל ,האחרות י"האנ "האחר לשהמחבר
.  םבדברי לשע בג ההעטיפ רנאמ יכ ם"אד "פולו אהו ו"כפיל יהבדו לש המשורר
,  ןמעי ואלטר-אג ושל רהמסיי ץבאר לישרא ךועור תמסעו ,מרתקים םריאליסטיי םוסוריאליסטיי יברחב לתב יובעמק "התודעה. ילפ והמוט לספר
,  םהש ם"אד "פולו חלקו ךמתו ןהרומ
Proces-verbalLe  ה<חקיר לש <תודעה

29 
 רינוא-פברוא


ו~
s 

ו
~ 
 בן-שאול שוקל'  בדיעבד' במצב רוח אירוני'  לעין במבט ראשון
.  למשל' אם אלוהים  הוא  מהו הטוב העליון'  שהיחיד' אם יחתור  אליו' 

 "בעצב אופטימי",  את השאלה  החשובה הזו:  הטבע, והאדם,  כחלק מהטבע,  הוא חלק ימצא  בו את תועלתו האמיתית, ועשוי 
 עלהגי "מה ישתנה אם איש לבדו'  או !?"אל חרף מאלוהים,  אזי כיצד ייתכנו רוע ואי-שלמות  בו לאושר נפשי <עמ' 
30(, 
 חשיבותה, והשינוי  הגדול שבכל זאת חיתה בעולם?  שפינוזה מתמודד עם שאלה זו  ודומות  בעוד שלפי האתיקה של החובה 
 <<הקנטיאנית

~ 	 עושה, כנראה שלא יכול  היה לנהוג אחרת, כנאמר בשיר הבא 'כאלה וכאלה': 

 אבל אף 	 םפע אינני מגיע לפינה/ שבה אוכל 

 לעצור בידי  שלט האומר  דבר מה/ או  להפגין 

 רגש או  לצעוק בפנים  גלויות." 

 <עמ' 
287(. 
 <כמה קל>  להיות שפינוזיסט 

 למאמר זה  שתי גירסאות.  כותרת הגירסה  הראשונה היא:  "להיות שפינוזיסט".  כותרת  הגרסה השנייה  היא: "כמה קל להיות  שפינוזיסט" <וכותרת הגרסה המשולבת היא זו  המופיעה למעלה>.  אף שכתבתי לפני  עשרות שנים  עבודה לתואר  מוסמך' שעסקה מבסכת התיאזלזגית  מדינית  של שפינוזה  <הנחשב גם  למנשרה של הציונות  והמדינה>, הרי  רק למקרא אהתי
p ה שלו'  בעברית הגמישה והנפלאה  של תרגום  זה <תרגם  והוסיף מבוא ירמיהו יובל' הקיבוץ המאחד 
458 ,2003  עמ') נתברר לי  עד כמה אני  חש קרו ב ליהודי זה, ברוך שפינוזה 
)1632•1677(,  מצאצאי האנוסים,  שחי בהולנד  לפני יותר  משלוש מאות  שנה.  ובאמת, מצאתי שקל מאוד'  ואולי אף נפלא, להתחבר אל משנתו התיאולוגית ואל תורתו  האתית של שפינוזה,  היא "הפילוסופיה של  האימננטיות", כפי שמגדיר;ן יובל.  משנה  זו 
 שקראה תיגר  על המסורת  היהודית-נוצרית ששלטה עד אז במערב; שבמהפכה המושגית  שחוללה שללה אמנם  את קיומו  של אל  טרנסצנדנטי' אך לא ביטלה כליל את מציאותו; שבמקום אל בורא הקיים מחוץ לעולם, העתיקה  אותו אל תוך העולם, כסיבתו הפנימית,  האימננטית 
- היא בהחלט משנה משחררת!  לא בכדי  נחשב שפינוזה  לאחד ממייסדי  התרבות החילונית המודרנית. כותב יובל: 

 האינטואיציה היסודית  של שפינוזה  קובעת שאלוהים אינו יכול להיות נפרד ממרחב ההוויה; הוא אינו בורא את העולם, אלא זהה איתר. כלומר
1  אלוהים ה  רא העולם בכדלותו  ובאינסופיותו. ה'אתיקה' מנסחת זהות זר  במטבע  לשרן מפורסם "אלוהים או הטבע"
)deus sive natura(.  רבים טענו  שבכך מוריד  שפינוזה את  אלוהים למדרגת הטבע; אך באותה מידה ניתן  לומר שהוא מרומם את הטבע למדרגת האל. 

 <עמ' 
17(, 
 [להשקפה זו  השלכות רבות  יותר ממה שנראה 
 לה, ולא נעסוק בהן כאן]. 


 מה ששובה לב  בפילוסופיה של האימננטיות,  זו אחדות היש, הדוחה הן את השניףת <של אלוהים וטבע, או גוף ונפש> והן את הרדוקציה הנטורליסטית לטבע חומרי גרידא. היו דורות  שפירשו את שפינוזה  לשבח ול גנאי 

 כמטריאליסט. פירוש  אשר מתעלם  מן העובדה שהטבע, או אלוהים בתפיסתו' הוא רב פנים,  והעולם החומרי  הוא רק אחת הפנים הללו'  כאשר בצדו  קיים העולם הרוחני  או הנפשי כהיבט ישותי מקביל ושווה. כאשר מתבוננים  לעומק בהשקפה זו  מבינים, כפי שמסביר יובל'  כי "העולם שבכאן הוא מרחב כל היש, כי  העולם הזה  <ובני האדם שבו> הוא המקור היחיד  לכל נורמה,  וכי כל מידה של שחרור' צריכה לבוא מתוך עולם זה ולהתממש רק בתוכו" 

 <עמ' 
21(, 

 עוד יותר  מההשקפה התיאולוגית  של שפינוזה  "על אלוהים"  <חלק א'  בספרו>, שזה בכל זאת  עניין קצת מרוחק, קל  יותר  להתחבר' לדעתי'  להשקפתו האתית  במובנה המצומצם,  דהיינו  כשיטת מוסר  הקובעת נורמות,  תקנות וערכים 

 <במיוחד חלק ד'  בספרו>. בהידרשו לנושא זה  מסביר יובל'  כי אפשר להבחין' בדרך כלל'  לפחות בשני  סוגים של אתיקה: אתיקה של "דרך חיים"
>virtue<  אותה דורש שפינוזה;  ואתיקה של "חובה"
>duty<  אותה דורש קנט.  בניגוד לאתיקת החובה השואלת "מה אני  חייב לעשות" <בדרך כלל למען האחר>, אתיקה כדרך  חיים שואלת "מהי הדרך הרצויה שילך בה  האדם כדי  להגיע אל המעלה הטובה",  כלומר 
 משליט האדם  את התבונה  על טבעו'  במעין  אקט של "אלימות  שכלית": הרי  באתיקה כדרך  חיים <השפינוזיאנית> פועל האדם מתוך טבעו  ומגיע בדרך הרמונית אל "אהבת אלוהים  שכלית", [עדי  אופיר בספרו לשון לרע <עם 

 עובד 
2000(,  הנוקט אתיקה קנטיאנית  קיצונית, 

 מרחיק לכת עד כדי  הכפפת כל  שיקול מוסרי  לשיקול של טובת  הזולת, ושולל' בתוך כך מן  העצמי אפילו  את זכות  ההגנה העצמית.]  מעניין לראות כיצד מנסח שפינוזה,  בלשונו  שלו' אתיקה זו  של "המעלה  הטובה" כדרך 

 חיים. כידוע, ספר "האתיקה" כתוב כספר 

גיא ומטריח. כלומר' כל חלק כולל "הגדרות"'  "אקסיומות" ו"משפטים", הנובעים  אלה מאלה וזה מזה, כאשר גם ההוכחה .ל.ש.מ<
- מה שהיה  להוכיח> מוכחת בשיטה זו.  ספר ה"אתיקה"  בספר מופיע  בו' בעצם, פעמיים. פעם בלוויית 


 פרקי "עיון"  בין ה"משפטים", שהם הסברים  וטיעונים נרחבים הנלווים להם, וזה  רוב הספר <עמודים 
403-75(  ופעם בצורה  תמציתית, ללא  פרקי העיון'  המצטמצמת לכדי  חוברת צנומה  <עמודים 
432-405(,  בדברים שלהלן אני  מצטט  ישירות מחלק ד'  המתומצת <"על  שעבוד האדם  או כוחן  של הריגשות")  שבסוף הספר  <ומביא,  בין לבין' את פירושי שלי הנפתחים במילה  "כלומר"), 

 משפט 
20.  "ככל שאדם חותר  יותר לבקש את 

 תועלתו ומסו גל לכך' כלומר ככל שהוא חותר  ומסוגל לשמר את יישרתן'  יותר הוא ניחן  במעלה הטו בה." 


 כלומר: "המעלה הטובה"  היא בראש ובראשונה  שמירת היישות  והתועלת העצמית של האדם. 

 משפט 
21.  "אין אדם יכול להשתוקק להיות  ברוך אושר' לפעול היטב ולחיות  היטב, אלא אם בו בזמן הוא משתוקק להיות, לפעול' ולחיות, כלומר להתקיים בפועל."  משפט 
22.  "אי אפשר להשיג במחשבה שום  מעלה טובה,  הקודמת לזו  <לחתירה להשתמר>."  משפט נסמך.  "החתירה להשתמר היא  היסוד  הראשון' והאחד ויחיד  של המעלה  הטובה." 

 כלומר: "להיות,  לפעול, לחיות" 
- "להתקיים בפועל" הם תמצית האושר
.  יש שיראו  בכך מוסר תועלתני' אבל ראשית, אין שפינוזה מוצא בכך כל פסול; ושנית, כפי שנראה להלן' תועלת עצמית איננה עומדת, לפי דעתו' בשום  סתירה לתועלתו של הזולת.  [בסוגריים אעיר:  לא מכבר  נכחתי בהרצאה בבית אריאלה בתל- 

30 

 באבי
)26.1.04(  לע ןהפסיכואנליטיק ףוהפילוסו יהצרפת קזיא .לאקאן ןבסרטו ועלי ענשמ ןלאקא :אומר א"אלמל תתודע תהמוו אל והיינ םיכולי תלשא תא וחיינ םהנוראי םבעול .הזה יכ קר תידיע תהמוו 'הגואל רכלומ לשלכ הז שי ,סוף המחזיק ואותנ .בחיים" ילדעת וז האמיר תשרלטני .ושקרית ,שפינוזה למכ ,מקום רסבו .אחרת 'לדעתו 'כאמור ,"להיות 'לפעול ,לחיות" רכלומ ""להתקיים וזה ""אושר ןואי יל קספ אשהו .צודק] רנחזו לענייננו
•  טהמשפ אהב םמסכ ףומוסי לע םהמשפטי .הקודמים

 טמשפ
24.  ל"לפעו ןבאופ טמוחל ילפ המעל ,טובה ופירוש 'לפעול תלחיו רולשמ תא ויישותנ ה<שלוש האל םמשמעות <אחת תבהדרכ .התבונה ךמתו דהיסו לש תבקש תתועל "עצמנו.

 :כלומר תהתוספ ןכא אהי תהדגש התפקיד לש ""התבונה תבבקש ת"תועל .עצמנו" השפינוז 'מסביר 'להלן המ וכוונת ובאות ב"טו .עליון"

 טמשפ
72.  ו"איננ םיודעי תבוודאו רשדב םמסוי

 והנ בטו וא ,רע אאל םא ןכ ואנ םיודעי אשהו ךמולי תבאמ ,להבנה וא ליכו עלמנו ומאיתנ "להבין. טמשפ
28.  ת"ידיע םאלוהי אהי בהטו ןהעליו לש .הנפש המעלת ההטוב ההעליונ אהי תלדע "אלוהים,

 :כלומר יבשנ םמשפטי האל ךכור השפינוז תא בהטו עוהר םע הההבנ ו<א .הידיעה> בהטו ןהעליו הוהמעל ההטוב ההעליונ לש ,הנפש םה תידיע ,אלוהים עבמשמ 'השפינוזיסטי 'כלומר תידיע םאלוהי עכטב .העולם םהמשפטי

 םהבאי םמדגישי תזא יותר
.  השפינוז ראומ םבה

 ששי ההתאמ אל קר ןבי עטב דהיחי הומ בשטו 'לו אאל ןבי לכל םטבע לש יבנ םהאד הומ בשטו ,להם םא םה םנוהגי ךמתו האות תידיע בהטו .העליון

 טמשפ
31.  ה"במיד רשדב המ םמתאי 'לטבענו חבהכר אהו בטו "לנו. טמשפ
35.  ה"במיד ישבנ םאד םחיי תבהדרכ ,התבונה םה דתמי חבהכר םמתאימי .בטבעם
11 
 טמשפ ךנסמ
2•  ר"כאש לכ םאד שמבק ןבאופ ימיונ תא להמועי 'לעצמו יבנ םהאד םמועילי הז הלז ןבאופ "מיוני,

 :כלומר םמשפטי ,אלה ,ונוספים םאומרי ןשאי הסתיר ןבי בהטו לש דהיחי ןלבי תטוב .הכלל םא לכ דאח ףישא ללפעו ילפ ותועלת ר<כנאמ הלמעל
- לע ייד רשימו <יישותו תבהדרכ ,התבונה ליועי רהדב ןבאופ ימיונ םג ולזולת
ולסביבתו
.  ליוב רמסבי יכ ה"ההכר תהתבוני המביא תא 'היחיד ךמתו תהבנ ותועלת ,האמיתית תלרצו לבשבי לכ דאח ראח ובאות בטו אשהו הרוצ לבשבי ועצמ י<עמ
31(, 
 םא רלחתו םלסיכו ההגירס ההראשונ לש 'המאמר ןנית רלומ יכ השפינוז ההי אל קר יהיהוד יהחילונ 'הראשון יכפ ןשמציי קבצד וי 'בל אאל םג ימנביא תכלכל קהשו 'החופשי הנקוד לשיוב אל דעומ העלי .כלל הקש אשל תלראו ובדברי לע תהתועל תהאישי ההמרב תא תהתועל תהכללי רכמבש ותורת לש םאד תסמי
)1790-1723(  ישח הכמא השנ 'אחריו בשהס םאות לע תהפעילו תהכלכלי .האנושית ובספר רעוש םהעמי רמדב תסמי לע ד"הי

 "הנעלמה ההמסדיר תא תפעול קהשו יהחופש
>laissez faire<  ושב לכ דאח לפוע ןלמע ותועלת 'שלו הומרב ךבכ תא תתועל .הכלל ןאי קספ לשק םונעי רלהתחב הלתיאולוגי הולאתיק ,כזאת השאיננ תתובע ומאיתנ תמצוו ,מיוחדות אל םבתחו ההאמונ אול םבתחו ,ההתנהגות ריות רמאש הלאתיק המחמיר תהתובע .הקרבה המ םג ,שהיסטורית הנדמ יל אשהי המוכיח העצמ הכנכונ .יותר ההאתיק

 לש ,הקומוניזם 'למשל :הגורסת ל"מכ דאח

 ילפ ויכולת ל'לכ דאח ילפ ,צרכיו" אהי האתיק

 לש ,הקרבה תהתובע תלקח ןמ דהאח תולת

 'לאחר אשל העמד דע םהיו הבהצלח ןבמבח

 ןהניסיו יהאנוש א<ל ץבקיבו יהשיתופ אול

 רבמשט .הקומוניסטי> התביע וכז הלהקרב אל

 תמועלי לאצ ,שפינוזה ףוא לע יפ ןכ אהו 'סבור

 ושחלק לש שאי אל ,יורע ,בגללה אאל להפך
. 
 האתיק וז תמשרת הבהצלח דע םהיו תא רהמשט

 'הדמוקרטי-בורגני חהמוכי תעמידו ,גבוהה

 ,יחסית תלעומ םמשטרי .אחרים

 דע ןכא ההגירס ההראשונ לש 'מאמרי םאול

~ 
 אל ייכולת םלסיי .בה הרצת ד"י ההמקר "הנעלמה ךובמהל ההכתיב עהגי יליד רספ ,חדש םתרגו ןראשו תלעברי לש םאלוהי הוהפילוסופי תמא לעמנוא סלוינ
)1995-1906( 
 ~ו ו ףהפילוסו יהיהוד יצרפת ם<תרגו תמצרפתי רוביאו לדניא ןאפשטיי תועמי ,עסיס תהוצא גרסלינ
2004(,  םטר יקראת תא רהספ 'כולו םאול יאנ סמתבס לע אהמבו ןהמצוי לש תעמי ,עסיס יכד םלהשלי ןכא תא ההמהפכ לש השפינוז תבמהפכ דהנג לש ,לוינס הבקווי :הכללים סלוינ במסר תלראו םבאלוהי אמוש לש ,הכרה ילפ תמסור תההגו .המערבית תשאל וקיומ וא ואי-קיומ לש םאלוהי האיננ המעסיק .אותו ""קיום אהו רתוא השהפילוסופי תמייחס ילמושא ההתודע :שבהשגתה המ "ש"קיים לנכל "ב"הוויה '[וכך ףהשקי השפינוז לע 'האל עותב עלהגי הלהכר תשכלי .שלו] םאול להא תלדע סלוינ ואיננ דעו דאח ןמ ""הדברים םשהאד הרוא םאות םכקיימי ,בעולם אאל אהו רנות ץמחו .להכרה סלוינ עמצי השמ ושאיננ סנתפ קכחל ןמ םהקיו םבעול אנוש תמשמעו גמסו .אחר גלמוש רהנות ץמחו ולתפיסת לש ,האדם ךא רהחוד לבכ תזא 'לתודעתו שי תמשמעו תהמזעזע תא םהקיו והשל לש ימ קשר קמעני תשמו ,<האדם <כזכור בלסוב .אותו בכות תעמי :עסיס

 סלוינ טמסי תא ןהדיו ןמ ההשאל לע תאודו וקיומ לש םאלוהי הלשאל לע תאודו .משמעותו אהו ןטוע ושמשמעות :מוסרית אהי האיננ ,ייצוג אאל .תביעה סלוינ גמצי תא תפריצ להא ,לעולם ןככינו לש סיח ,אחו ,אתי הכדריש ,לפעולה אול אכנוש תלהתבוננו .עיונית יאנ במחוי תלזול ילפנ ישאנ התוה לע .קיומו תמחויבו תזא תמשמש ןכא הפרדיגמ ולמשמעות לש יהאלוה י<עמ
31(, 
 ילו סנ 'עורך ילדבר ,עסיס ""דקונסטרוקציה הלפילוסופי ,המערבית לכול .שפינוזה יוכמילדת :שלי םא השפינוז העש ובשעת ""דקונסטרוקציה תלד ,היהודית דוהעמי הבמרכז תא ההאמונ ,וההכרה יהר סלוינ בש דומעמי זבמרכ תא 'הציווי ודהיינ תא ,המצוות רכלומ תא ההמעש יהאת אול תא .העיון סעסי ,כותב יכ ההתיאולוגי תהשואל תשאלו לע ""הקיום תנתפס לע ייד סלוינ תכהסתגרו

 םהאד ובעצמ .ובהכרתו קר ""הציווי אמוצי תא םהאד ומעצמ חופות ואות לא האחר
.  תהפתיחו לא ,"האחר" אהו 'אומר אהי הניגוד לש ההחווי ,המיסטית תהתופס תא שהי כ ת"אחדו
11  רשמעב ילו 'נוי ל ב םיגורי .ולאחדויות אדווק ""האחרות אהי וז תהמכוננ תא ""האחריות לש םהאד תוא ""בפרוותו

 .הטרגית

 רינוא-פברוא


31 
 אלה מקצת מן  המושגים המרכזיים  בהגותו של לשאוב משניהם. אם קל לך מדי להיות 

ו
 י

 לריבם, על קצה המזלג. אין  בדעתי או  ביכולתי שפינוזיסט,  וקשה לך  מדי להיות לויניסט, 

 פסח מילין


 להכריע בין  שני גדולים  אלה, אלא להציע תוכל תמיד לאזן ביניהם 
• 
s

~ 

ו
~ 
 לא בניתי  חומה 

 למיכל סנונית 


~ גטת
1ןן
77. 
 לא ~~ינ:יי  ח;~ה 

 לא רציתי שהאהב;ת

T•••:T ד-:

 :נ;ו~~שו פ:~
{i ל  לא רציתי  שהשירים 


• • -:• • • T 
 יתנפצו :פמ;  גל אל גל


-:· -: : -: . 
 :פמ; גל אל גל 


-". -: 
 ~~~ע;נכי ~ס
7 כ;ת ~ל ר~~~

:p מ; :ז~ר;ן ס~
w ר~ט ~ת 
רונPזס  ונשארז-וי נפה פעור 


T :• : • -: : :• 
 זה קרוה למי 
 אשקור חתמו עכשיו  על מנוי  שנתי ל 
 ן~ןן

 שירה וסיפורת  מקוריות ומתורגמות
••• 
 ביקרות ספרות,  תרבות וחברח
••• מסות
.•• מאמרים
••• 
 טורים אישיים 

 לא הלכז-וי  לשא"ל נא;ב 


: 0
T 
• : 
T
 זה הזמן לחתום עליו  ולדעת בדיוק 

 :פיצד לגרש הזפכא;ב 

ד: ·· 


: --..
 על מה אתם חותמים 

 לא ~~ינ:יי ח;~ה



.ג;
11 ת? 

 :פדי שהזפלים לא יעופו מעל 


-•• T • • -:• :•• 
 דק ח~
ry נ:יי א;סן ~ל 
9~Q  ל 


'i>i)''i> -;,y.J-;, 

 לכבוד 

~:ד
w ן ,;ע~
~9 ר דע;, 
~9ר


 עיתון 
77  ת.ד. 
16452  ת"א 
61163  הנני מבקש להיות מנוי על 
1r עתוך 
1177  וכל מה שפ;תר 

-·:" -T : 
 לשנת 
~52004-200 
הצפנז-וי


. : -: . 
 שם 
---- נתונת. --וופלט----

 ~סררי גו~ך


 מצורפת המחאה על-סך 
230 שי
r ח עכור 
ll  גליונות כולל משלוח  :פדי שאראה שוב מחר 

T 
T :• :•: :• :•• 
 הנקורות 

 מ~קין;ת 
וריiט~ח  לי  ~ת ס;ן 
pזס7 ים  סךבח ~;י~יסן  חךליק לי  ~ת סא;ר 

 ופתח את הזפעברים 

 ד- 
:· ד-:-- · 

 ~שוט חדכ?ז:יי  ;ין  י;ם ולילה 


T -: : 
 ;ין א;ר ?ח~ך  ;ין חךף ד~:ץ  ;ין גוף ?גוף  ;ין י~~ ל~~י 


 בנק סמ.----
/ סניף
____ המחאה מס 
1  חתימה---- ת אריך
_____ 
 לכברד אגודת סופרים ואמנים 
- עתרן 
77,  ת"ד 
16452  ת"א 
61163  אבקש מנרי  לשנת 
2004-2003 
 שם רשם 


.".".""".""."."""""""""."".""""."""""""".""""""."""."""""."".""""""".""".""""."""".""."".""."".""."""""החפשמ

."""""""""""".""""""""""""""""""""""""""""""""""""""""""""""""""""""""""""""""""""""""".""""."""""""".mוסr 
ופלטן
...........""."""""..."""..."".-....-..."-..."""""""""...."""""."""".""."""...""".""""""....""""."""".""."".""""""""""""""". 

 מצורפת המחאה על-ךס 
250  ש"ח עבור 
11  גליונרת כולל משלוח בנק
........".""................"............. סניף"
..".."......................................... מס'
.......".................".."......... המחאה
..........................."""." 
32 

 הסיפורים המומלצים 
- תחרות הסיפור הקצר בנושאי ים וספנות 




 הסירה 

 מימי פסח 

 בא אמר' "אבי מוכר אותה. עכשיו עוד אפשר לקבל  עליה מחיר טוב. מחר יבוא מישהו לראות אותה." קולו היה צרוד ולא דמה כלל לקולו הרגיל שהיה עבה

N 
 ורם. זה היה הקול בו דיבר אלי כשסיפר לי על אמא. אבל אז הוא ממש גמגם.  עיניו הלחות הביטו קדימה אל המקום בו מסתיים הים ומתחילים  השמים. מכיס מכנסי החאקי הקצרים שלו הוציא ממחטה אפורה  ובתרועה גדולה תקע בתוכה את אפו.  היינו רק שלושה על הסירה, אבא אני וטוויסטר. אמא כבר חיתה  חלשה מכדי להצטרף אלינו
.  ידי האחת התהדקה סביב החכה שלי ובשנייה חיבקתי את טוויסטר  שהחל ללקק את לחיי כאילו הבין במה מדובר. הוא לא רוצה שתמכור' אמרתי לאבא. טוויסטר לא החמיץ אף  "הפלגה". היה יושב בחרטום הסירה ואוזניו השחורות מתעופפות  ברוח המשתובבת. בשבתות של סערה כשלא יצאנו לים הסתובב 

 בבית חסר מנוחה. גם אבא. 

 הוא יתרגל' ענה אבא ושאף לריאותיו שאיפה ארוכה מן האוויר 

 שריח דגים אצות ועצב נתעדבבו בו
. 
 היינו רחוקים מן החוף כשני קילומטרים. השמש כבר הראתה סימני  עייפות ועשתה דרכה אל יצועה שבאופק. עוד מעט יכסו אותה 

 שכבות המים הכהים כשמיכת פוך כבדה. סירתנו נועדה והתרוממה 

 על הגלים שגלשו לעברנו וקצפם הבריש בדפנותיה. הים אמר לנו לילה טוב. דרך עיניו נראתה רצועת החוף שקטה ודוממת כמו גלוית  נוף של ארץ רחוקה.  אבא גלגל את הרולטקה שלו' כך כינה את החכה. האוויר מתוך חזהו 

 התפרץ החוצה באנחה. 

 "צריך לחזור'" אמר ורוח הערב עברה בבלוריתו שצבעה היה כצבע  החלודה שפשטה בברזל שחיזק את דפנות הסירה שלנו 
,  "מתחיל  להחשיך." שברי העננים שעיטרו את השמים החלו להאפיר כאילו 

~ sו

~1 
~ 
 הזדקנו פתאום. 

 עד שחלתה אמא, היינו ממשיכים לשוט אל תוך החשכה. המחלה  תקפה אותה בסערה שהחלה בגל אדיר
,  גוש גדול שהתגלה בשדה.  מאז שהחמיר מצבה, השתדל אבא לשהות יותר בחברתה. גם בדיג  לא מצא מרגוע מדאגותיו
,  אבל אמא עודדה אותו לשוב אל הים.  //זה יועיל לילד
,  תראה כמה הוא רזה," גייסה את מילות הקסם של 

 //טובת הילדו~. 

 אבא טבל את המשוטים במים הקרירים וסובב את הסירה לכיוון החוף. הסירה חתכה את המים שקרני השמש הפכו אותם למראה והם רקדו סביבה במעגלים. אהבתי את צליל פגיעת המשוטים במים שליווה אותנו בדרכנו הביתה.  אצבעות ידיו העבות של אבא חיבקו את ידיות המשוטים ולרגע נראה לי כאילו המשוטים הם עוד איבר מאבריו
,  חלק מזרועותיו  החסונות. זרועות שעבדו קשה כדי לשלם על הסירה הזו שלא יכולנו  להחזיק בה יותר
.  //אני צריך את הכסף בשביל התרופות של אמא, וו אמר כשהוא נועץ 

 עיניו בבניינים שצפו בנו מן החוף. 

 לא התווכחתי איתר
.  הלוואי שגם לי היה משהו למכור למען אמא, חשבתי
,  את האופניים השבורים והישנים שלי אף אחד לא יקנה. בשארית הדרך שנותרה לנו החרשנו כמו שני דגים. 

.3.3 
ינואר -פבוראר
2004 

 יכשהתבוננת ובאצבעותי ושלחצ לע םהמשוטי דע ושנעש חיוורותו~ הכפני לש ,אמא יחשבת ישאול םג יל ויהי תאצבעו הכאל .כשאגדל ~ו לאב םבמקו תהשערו תהאדומו ושהסתלסל ןעליה יל ויהי תשערו .שחורות יאנ רשחו וכמ .אמי יאנ םג הרז הכמו וואיל אאב הגבו

 .ורחב קר ןשבזמ ןהאחרו בהג ושל הנהי תקצ .כפוף תמתח תלחולצ והטריק ההדהוי ,שלבש ייכולת ןלהבחי ןבמי הגבע הקטנ השצמח ול תמתח ףלעור הוכשהי קמחב יאות יהיית ץלוח העלי יבשת .יןי יאול ךכ אהי קתידח החזר ךלתו בהג לש אאב אוהו היהי בשו ריש

 .וזקוף ילפנ אשאב שרכ תא ,הסירה והיינ םהולכי גלדו לבנח .אלכסנדר אאב ןהכי יל החכ המקנ ףסו ףומצו קמפק .שעם ןכפתיו והיינ םשמי

 םלח ושהרטבנ ו לג וגלנ רלכדו וכמ .בצק םהתולעי והי תיקרו ימד .בשבילנו קר תא םהקרסי וקנינ יכ אל ומצאנ םלה .תחליף והיינ םיושבי לע תשפ להנח ןבי
,םיג;t~נה  םמשליכי תא תהחכו םלמי

 .וממתינים םהמי והי םירוקי םומצחיני םוג םהמושטי והי .מסריחים

 ולנ הז אל לכ ךכ ההי .אכפת והיינ םיושבי טבשק יכד אל חלהברי תא .הדגים םלפעמי ההי רמספ יל לע .ילדותו בלרו והי ואל םסיפורי םשקשורי .בדיג דכיצ ההי ךהול גלדו םבאג דשלי ובית ץבאר הולדתו
.  ףבחור אהו ההי רש רב תא חהקר לומשחי תא טהחו ךלתו חהפת שנוצר
.  תלמרו ונסיוב בהר ,בדיג אאב אל ההי גדיי לכ ךכ בטו ךובדר לכל אל ותפסנ .כלום אאב ההי ראומ דשתמי ראפש דללמו ולהתאמן
.  ל"כ םהחיי םה ןאימו דאח גדול
,  ףא םפע אל םלומדי "מספיק. לבכ אופן
,  םג םא הצלחנו
,  אאמ האסר ועלינ אלהבי ההבית תא םהדגי םהמלוכלכי ושהדיפ חרי .רע והיינ םמשליכי םאות החזר לא םהמי םהמעופשי לש .הנחל םלפעמי הכשהי ןזמ אאב ההי המנק םאות רואומ הל ושקנינ םאות לאצ .סמי םה אדווק והי יד .טעימים אל קבדיו וכמ םהדגי אשאמ החית הקונ ,בשוק .דומה וכמ םכשאוכלי ץלקרי השז קממת לאב וטעמ אל לכש הסוכריי .רגילה

 יסמ גהדיי ההי רחב בטו לש אאב םמהימי ושעבד דיח תבבי תהחרוש .לשימורים אהו אמצ ולנ תא ההסיר .המשופצת םג תא ההרולטק

 ההישנ אאב הקנ וממנ רבמחי .מציאה


 יאחר רעש תשנו העבוד חהצלי אאב ךלחסו תקצ .כסף תבאח תהשבתו וישב אהו יוסמ לע תשפ םהי וושת .בירה אאב זהתרכ םבגלי םהגבוהי ושהכ רבשוב םהגלי ואמר
,  אתמצ יל

 הסיר .קטנה


 ,האשה המ ?תגיד לשא יסמ עשיד אשאמ תמתנגד .לזה אהי הרצת אשאב רישמו תא ףהכס תלקניי .דירה וגרנ זא הבדיר השכור רבאזו תהפחו בטו לש רהעי קוחל ימילד ההשכונ והפכ .לעבריינים החלומ להגדו לש אאמ ההי רלגו רבאזו ושב שי תבי רספ בטו .בשבילי והי םלה ההרב םויכוחי תומריבו לע כך
.  האת הרוצ ןשהב ךשל ליגד ?פושע ,זעמה יואנ לבכל ירצית תלהיו ןנג .גיטרה לאב םג ךלכ אל ההי ולנ .כסף אאב אל הרצ השאהי ,פושע לאב ההתקש רלוות לע חלומו
.  ימד שחוד ההי שמפרי קחל ןמ ןהחיסכו דשנוע הלדיר ימבל אשאמ ,תדע ךא אהי ףא םפע אל השאל רלמקו .הכסף ועכשי ה,כשנ יאחר ששרכ

 תא ,הסירה אהו דעמ דלהיפר .ממנה

 י"סמ לישאי ולנ תא ההסיר "שלו, חהבטי ,אבא וושלושתנ
 א<אב יאב <וטוויסטר וידענ השז אל היהי ואות דבר
. 
 אכשאב שרכ תא ההסיר אהו שח לכבע שרכו .גדול הסיר ומשל
 אלל ,שותפים .מלדבי ההסיר החית הישנ ,מאד הצבע יהמקור ידהו
 הופ

 םוש ץהע םג .התבקע א"הי "מיוחדת ראמ .סמי אהי תבאמ החית

 תקצ השונ תמסירו םהדייגי .שבסביבה אל תאליפסי ןכמות אאל תמוארכ .וצרה ה"מבנ "אלגנטי ךכ הכינ תא הז .סמי ןעדיי ףנד הממנ חרי ההדג הששכב רבעב לע .קרקעיתה

 אאב יואנ וניקינ תא ,הסירה וצבענ האות עבצב קירו אדש וואטמנ

 תבזפ תא םהסדקי ושצצ .דבפנותיה עכשהצב ,התייבש ףהקי האות

 אאב רמספ םפעמי ףוליט תא ץהע .הצבוע יאנ ריש יקפצת הפנימ יואחזת םבמשוטי וכאיל ישאנ רכב בבל .הים אאמ הבא תלראו תא ההסיר לאב אל הרצת ףלהצטר ואלינ ואפיל טלשי הראשון
,  יכ גדי ה"ז קעס לש .גברים" הבהפלג ההראשונ ושלנ תקצ הקאתי
,  לאב םבפע ההשניי רכב יהצלחת גלדו ישנ םבורי אואמ הבישל םאות תלארוח .הערב קר יאחר השחלת הביקש אאמ אלבו ועימנ .לדיג לכ ןזמ ןשעדיי אל הנחלש ןמ תהתרופו ,והטיפולים הרצת תלצא .ולבלות אאב אואמ ויצא טכמע לכ בער עלקולנו וא םלחברי וא וטייל דלי םהי ווישב תבבי .קפה םלפעמי יהצטרפת .אליהם אאב אל ךחס הממנ .כלום אהו הלוו םכספי וממשפחת וומחברי יכד לשיוכ קלהעני אלאמ לכ

 .שביקשה


 םבפע ההראשונ השהצטרפ ואלינ ,לדיג ההי השער לש אאמ ןעדיי ךארו םובמקו ללגלג ואות תלפקע תמהודק לע העורפ יכפ השנהג ,לעשות אהי ההניח ול שלגלו לע הכתפי .ולהתפרע יגל רהשיע

 רהשחו ,כעורב רהשזו יבפס השיב ,כסופים והתבדר חברו םהי

 השליטפ תא .פניה העור חזר קוהברי וכמ רהאו קהחז לש ץהקי רששר ובאות .יום תמבקש אמרפ חברו תרווי םהאדי חוהמל הקרא הל יאמ תלגע קולסרו לכ הנקוד הבגופ וכאיל החית תמשח םפלאי .נדירה ימד םפע ההי אאב במגני האלי םמבטי וועיני תהעצובו והתרככ .מעט אהי הנראת לכ ךכ ,בריאה עשלרג ושכחנ תא ןהסרט ןששכ הבגופ דועמ םלכרס ואות דע .תום וניסינ ךלמשו חולמתו תא תהשעו ןבה ודמינ הלמשפח תחסר .דאגות אאב ןהתקי השמשיי לע תאח תמדפנו ההסיר יכד אשאמ לתוכ תלשהו העלי ימבל ףלהיחש שלשמ ריות .מדי םלעיתי אהי החית תמנמנמ התחתי תואדוו םהגלי וניענע האות תכתינוק קבחי .אמה יאהבת דלעמו םבחרטו ההסיר ףולהשקי תבמשקפ קהפלסטי אשאמ הקנת .לי יראית יעצמ דכמפק תספינ המלחמ ,גדולה וכמ וז ישראית םבאלבו אשאב אהבי יל יאחר תמלחמ תשש .הימים אאב אהו יסגנ רוטוויסט אהו רהעוז .שלו אאמ אהי יארוסת ההיפ ישהצלת ימשב

 .האויב


 ימד םפע יסיפרת אלאמ לע תהרפתקאו גהדי לש אאב .ושלי ואפיל השהכיר רכב תא ,הסיפורים החית תצוחק וכאיל השמע םאות .לראשונה ם"יו דאח יהרגשת השבחכ סנתפ גד דכב "מאוד, יחזרת לע יסיפור

 םבפע יהמ עיוד ,כמה א"הו ךמש תא ההחכ יופחדת ישאנ דעומ

34 

287 
 ליפול אל  המים." אמא  חיתה מתאפקת  לא לצחוק כדי לתת  לי  בחברת אמא. הסתרנו ממנה  את מכירת הסירה והיא חיתה דוחקת (ו:

 לסיים את  דבךי. "הייתי כל  כך מבוהל ומבולבל, שבמקום לקרוא  בנו לצאת  לים.  לאבא שיעזור לי שמטתי את החכה עם הדג לתוך המים." כאן חיתה "הילד צריך אוויר צח," חזרה ואמרה ביושנה נשענת על הכרים 

 פורצת בצחוק. אוחזת בבטנה  וצחוקה הפעמוני  משתולל על פני 

 במיטתה, "אני מסתדרת  גם בלי שתכרכרו  סביבי כל  הזמן." 

1 

~ 
s
ו

~ 
 המים ומטלטל  את סירתנו
.  כשחיתה נרגעת חיתה אומרת, "גם אני כשלא הרפתה היה אבא רומז לי ,אני הייתי רומז לטוויסטר ושלושתנו 

 הייתי עושה  אותו דבר."  ואבא היה מושך  במצחיית כובעו ואומר, היינו יוצאים. מסתובבים שעה שעתיים בחוץ וחוזרים. תמיד תהיתי 

 צילום: מימי  פסח, מעגן סירות, נחל אלכסנדר 

 "אתם לא דייגים אמיתיים, דייג רציני לא  מוותר כל  כך מהר ,"ניסה לשוות לקולו צליל נזיפה. "אנחנו רק חובבים" הגנה אמא עלינו
,  מושכת אותי אליה ומנשקת  את שערי שהתקשה  מן השמש  והמלח שדבק בו
.  ניחוח הים  שעלה מגופה אפף אותי וגונן עלי מן הדגים המאיימים. 

 מחלתה של  אמא לא עצרה את מרוצה. פניה איבדו את הבוהק שקרן 

 מתוכן ועורה הפך  אפרפר ויבש כמו החורף הסגרירי שתפס את 

 מקומו של  הקיץ. הסערה  בגופה התגברה  והיא כבר  לא יכלה לבלות  עימנו. הים  נעשה חסר מנוחה וקוצף ומיעטנו לצאת לדיג. המהום המים החרישי שליווה אותנו בקיץ הפך רועם ככל שגבהו הגלים. באותו זמן בישר לי אבא על רצונו למכור את הסירה. הקונה נמצא 
 מה יגיד לה כשנחזור בידיים ריקות, אבל  היא אף  פעם לא שאלה  יותר  כמה דגים הצלחנו לתפוס. אמא מתה בטרם מלאה שנה למחלתה. כשביקרנו אותה בבית החולים  זמן קצר  לפני מותה,  היא כבר  חיתה מחוסרת  הכרה. כמו ים שנרגע  אחרי סערה,  שכבה נינוחה ושלווה כששככה  סערת מחלתה. כמו בים לא ניכרו בה סימני הסערה שזעזעה את גופה חודשים רבים.  כשחדלה להיאבק במחלה, ~ךמו לי פניה רכות יותר. או אולי היו אלה ומערתי שהסתירו ממני את סימני המחלה. כחודש אחרי מותה החל אבא למיין את חפציה. בתיק היד שלה מצא  מעטפה ובתוכה שטרות כסף אליהם היה מצורף מכתב: בשביל הסירה  החדשה שלכם, אמא.  מעולם לא הצלחנו לגלות איך השיגה את  הכסף ששלחה  לנו מגן 

 די מהר  ואנחנו חדלנו  לדוג. את  רוב זמנו הפנוי הקדיש  אבא לשהייה  העדן.  מימי פסח 
- עיתונאית וצלמת  במקצועה ינואר-פברוא

• 

35 


וו~(ו:
 "//מלוח

 גונן נשר 


 ה יכול  להיות, שהמים מרגישים? זה  יכול להיות שכואב למים? מה, מה, מה חיתה השאלה, אני מתכופף לעבר הפנים

1 
 המודאגות של הילד  הזה, ואחר כך הוא שוב פעם שואל:  זה לא כואב לים? מה כואב, איך כואב, אני לא כל כך מבין' אבל  מיד אני  שומע צחוק  וגיחוך שבאים מכיוון הנערים האלה, שעומדים  ממש קרוב  למים וזורקים  אבנים קטנות או  חלוקי נחל'  בתנועה  מקצועית וחדה  שמטרתה להקפיץ  כמה שיותר  פעמים את האבן  על פני המים. זה לא כואב לים, זה לא כואב לים, ממשיך לשאול הקול 

 הזה, המוטרד' ואני  מיד נזכר  באשה אחת שגרה  בים. 

 אם פעם היו  שואלים אותי  היכן נמצא המקום בו  ארצה לחיות  כל 

 החיים, אז הייתי  עונה: פורוייאר
.  פורוייאר' מפני שכל כך שקט 

 שם, במקום הזה,  כל כך  שקט, וקר  ומלוח וכחול  ובעצם כל מה 

 שאני אוהב,  כל התכונות  כמו צבע וטמפרטורה וטעם וצליל וריח, 

 בעיקר ריח,  שאני אוהב.  אני זוכר'  שהדבר שהרגשתי  באופן הכי 

 חריף, היה  הטעם המלוח.  וגם עכשיו' מקץ עשר שנים לשהותי 

 הראשונה בפורוייאר 'אני ממש מרגיש את טעמו המלוח של המקום 

 הזה. 


 הלשון מלקקת בהיסח הדעת את השפה העליונה, אחר כך מחליקה 

 מעט, לימין  השפה התחתונה,  בתנועה של עיגולים  קטנים חוזרת 

 הלשון ומלקקת את שתי השפתיים,  עיגולים קטנים, קצת מהוססים 

 בהתחלה, אחר כך  חזקים יותר'  רחבים, תובעניים,  מהירים. "בת 

 הים הקטנה שלי",  פתאום עולה  השם, "בת הים  הקטנה", שהיא 

 הבת של אודומאר  פולסאן הדייג,  אודומאר שלימוני  כמה דברים 

 על הים  ועל דגת הים,  ואשר בעיקר  היה מין  סוכן של ~לח, מתווך 

 ביני לבין כל המליחה הזו'  המסעירה והחריפה,  הסקסית. 

 אני חושב על זה,  שרק תחושה  יכולה לעורר תחושה. אי אפשר ממש 

 לזכור תחושה בכוח הזיכרון'  אלא באמצעות תחושה,  וזה בדיוק מה 

 שקורה לי עכשיו 'כאילו ההרגשה המלוחה הזו 'שאני מרגיש  בשפתיים 

 ובגרון ובעור ובבטן ובדפנות העדינות של מערות האף ובעור התוף 
 ובחניכיים הוורודים,  ההרגשה של עכשיו  וכאן היא זו  שמעוררת ומחיה את הזמן המלוח, זמן' שבמשך כמעט עשר שנים ומאה עשרים  חודשים ואלפי  ימים ומיליוני  שעות ודקות  ושניות, היה רדום, קפוא,  חסר טעם,  כמו ים  גדול שקפא והושאר מאחור'  ננטש בידי  ספן או  יורד ים או איש שנהג לבקרו מדי יום  בעונת הקיץ'  ובחורף הסתגר 

 בביתו.  אבל על  אשה מתה  אני רוצה לכתוב כאן עכשיו' אשה מתה, והרי  בגלל שהיא מתה אני  בכלל נמצא כאן'  על סיפון  עץ צר ולח  ודביק  של מעבורת  קטנה, במסע ימי  שיימשך יומיים  ואולי אפילו שלושה, כי זה מאוד תלוי בכיוון הרוח ועוצמת הגלים, "וכנראה שיהיה גם  ערפל", אני  שומע מישהו  אומר באנגלית.  זה היה מאתיו' איש צעיר מאברדין' שמסיבות שאף פעם בעצם לא נודעו לי' עף מפנימיית  בנים וכאן  על המעבורת  הוא משמש בתור שוליה של מכונאי ושוליה  של טבח  ובעצם כל דבר שאפשר להיות  בו שוליה, על המעבורת 

הזו
. 

 ומפני שאשה מתה, אני בכלל נמצא על המעבורת הזו'  וקר לי מאוד 'קר ורטוב ומלוח, מלוח, ממש כמו בפעם הראשונה שהפלגתי מאברדין לפורוייאר. אני חושב שעברו עשר שנים מאז, וכלום לא השתנה. אותו נמל רחוץ במי ים ושומן דגים וגושי מלח מטונפים  ושחורים מזפת ומשמן מכונות,  אותו רציף קטן ממנו דילגתי'  בזהירות, אל עבר גשרון העץ שחיבר בין  המעבורת והיבשה,  ואפילו אותם פועלי נמל' אשר פניהם, בגדיהם, דהו במהלך השנים, שערם  האפיר או  נעלם לחלוטין'  ובקרב כמה מהם זיהיתי  קמטים וצלקות  ואולי צליעה או גדם שלא היו לפני עשר שנים.  ופתאום אני  קולט, פתאום עולה מחשבה, אף אני  השתניתי קצת,  לא רק  הם, וגם  נסיבות ההפלגה הנוכחית שונות,  כי אז זו  חיתה  הפלגה עם "בת הים  הקטנה שלי",  ועכשיו' עכשיו אני  מפליג לבד'  לקבור אותה אני  מפליג. "אתה כבר מוכן לזמן הים?" חותך את המחשבות שלי הבחור הזה, מאתיו
.  אני מתבלבל: "זמן  הים?" מאתיו צוחק,  ועונה לי  בתשובה 

36 

 שהיא גם מין קביעה: "נו' חשבתי  שלימדו אותך  משהו על  הים, שם  ולבסוף איסלנד'  אלא מין נסיעה בתוך מסה  אדירה של  מסתורין (ן:

 בפורוייאר?" זמן הים, כן כן' זמן הים,  זה הזמן  שנבדל מ"זמן  ודמיון שנוכחת  עד קצה  גבולו של  האופק הנראה לעין
.  בפעם שעברה  היבשה", זה כמו שאודומאר אמר  לי כאשר  ישבנו על  סירת הדיג  חשבתי' וזו מחשבה  שניעורה לחיים מיד עם  הישמע הרעש  הנורא 

 הקטנה שלו' זה זמן "מושהה", או "מושעה", זמן שלא  מכיל בתוכו של התנעת המנועים בהפלגה הנוכחית, בפעם שעברה חשבתי: 'הנה 

1 
s
ו

~ 
~ 
 את החיים הנורמליים, הרגילים, שמתנחלים  על קרקע  יבשתית,  ומיד במקביל  לתמונת השיחה  עם אודומאר' מבליח, כמו פרט  מתשליל שצף  באמבטיה מיוחדת של  צלמים בחדר  חושך' משחו  שקראתי ומצא חן בעיני ובשום פנים ואופן לא מצליח לזכור מי  כתב אותו: "כאן, על המים, איננו בני אדם
...  אלא 
-נוסעים
...".  בתנועות בהולות של  התנצלות ואולי גם של  מי שמנסה  לפצות על  זמן יקר  שנגזל' אני  מהדק את  צווארון המעיל  ומוודא שתיק  הנסיעות הקטן  באמת כבר נמצא על המדף 

 הארוך ביחד עם  עוד כמה  תיקים, כמו  אסירים 

 קטנים ועלובים שחולקים תא  דחוס בבטנה  של ספינת גלות. אנחנו שמונה אנשים על  המעבורת, שכמו  לפני עשר  שנים, הפלגה  בה לא  עולה לי כסף, מפני שאיזה  קרוב משפחה של "בת הים הקטנה שלי" הוא  הבעלים שלה. המעבורת  הזו' שמדי  שבועיים  נחבטת לה בגלים הכחולים והקרים של  מי הים, היא מין משאית משא, אבל ש"נוסעת בים, לא על כביש", כמו שמאתיו הסביר לי פעם, והיא מובילה כל מיני ירקות רפידות וסוגים של בשר שאי אפשר לגדל בפורוייאר'  בגלל תנאי מזג האוויר
.  גם בפעם  הזו' כמו  לפני עשר  שנים, העיניים העייפות  שלי חיפשו חביות של דגים, אבל מיד נזכרתי  שפורוייאר לא  צריכה שיביאו לה  דגים, כי  "פורוייאר זו ממלכת  הדגה!" חזר לאוזניים  הקרות שלי' שעוד  רגע חששתי  שיישברו  וייפלו כמו  זרדי עץ'  הקול של  אבא של  "בת  הים הקטנה  שלי", אודומאר  הענק, שכל  דבר אצלו באמת היה ענק, הידיים והראש  והאוזניים והאצבעות  והאף והמגפיים והכובע והקול.  אין תאי  שינה במעבורת,  כי מי  שמפליג בה לא  ממש אמור לישון
.  רק להתעסק  עם המנועים וההגאים, להיות צמוד למכשירי הניווט והקשר' ובעיקר להזיז את ארגזי האספקה ממקום למקום, בגלל שתנודות הגלים וחבטות הים מזיזות אותם כל הזמן מדופן אחת  לדופן השנייה. ומפני שאני  הייתי' עכשיו  כמו אז' "האורח  החשוב של משפחת פולסאן", מאום לא נדרש ממני' זולת, אם כמובן יעמוד לי רצוני' להכין במטבחון קפה של ישראלים וסלט ערבי שמידת הדיוק והמזעור של חיתוכו סקרנה את אנשי המעבורת. תיארתי  לעצמי שגם  בנסיעה הזו' כמו לפני עשר  שנים, אעביר  את הזמן בישיבה, כשהגב נשען על אחד הארגזים, ובהקאות בלתי פוסקות  אל עבר הים, וזה היה בסדר  גמור מבחינתם  של מאתיו' ניק, ואדל' 

יוד גן'  מתיאס והאחרים. 

 לא היה לי שום מושג בניווט ספינה, ובניווט בכלל' ומבחינתי לא  היה המסלול  הממשי של  ההפלגה מאברדין לשטלנד  איילנו' פורוייאר 

 הים, הנה  הוא לפ~י, הים הוא דבר  דמיוני, אפשר  לדמותו לכל  דבר.'  לפעמים הים נראה כמו רחם גדול'אבל לפעמים אני מדמיין שלהיות  בים זה ממש  כמו אותה  חוויה המתרחשת  בגופו של  אדם שרץ  במקום,  על מכונת ריצה בחדר כושר. מד-המרחק  מראה שעברת  קילומטרים  רבים, אבל  בעצם לא הגעת לשום מקום, אינך רואה אף פעם את 

 נקודת הזינוק ואת היעד הסופי. וככה הים, שגם  אם ישנתי והתעוררתי  וראיתי זריחה של  שמש ושקיעה של שמש ואכלתי והקאתי את מה  שאכלתי, וגם אם  המעבורת התאמצה  ונחה ורטנה  ונשפה והתייפחה  ורטטה ונהדפה ונחבטה  והוטבלה ונרטבה והומלחה כמו דגים טריים  על שולחן נירוסטה ארוך במטבח  של איזו מסעדה, לא זזנו לשום מקום. רק כחול אנחנו רואים, כחול מן הסוג החזק, הכהה, כחול  משחיר' של  מי הים,  וכחול מן הסוג  הבהיר' של  השמים. לפעמים  היו ערפילים  קרים ומבשרי  רע, אפרפרים.  ולכן אני  מבין עכשיו  יותר טוב  את מה שאבא  של "בת הים הקטנה שלי", אודומאר הענק,  ניסה להסביר  לי על  זמן הים. ובכל פעם שאני חושב על אודומאר'פתאום מלוח לי בפה, ובלחיים, והעיניים צורבות מרוב מלח, ואני ממש לא יכול לדעת אם מלוח לי  בגלל הדמעות, או גם בגלל שזמן הים הוא מלוח, ולא משנה מה  תאכל או תשתה, קפה ושוקולד בלגי מריר ותפוח עץ ועגבנייה ויין  אדום ולחם שיפון ממולא  בצימוקים, כי בים  הכול מלוח, כל  מי ומה 

ינואר-פבורא


37 
 סשנכנ םלי ףמתעט הבמעט קדקי חול לש ,מלח וכמ ןניילו דנצמ קודבי ששמשמ תלעטיפ ישייר מזון
.  לבכ םפע רשאודומא ףצ הועול ,בתודעה יאנ בחוש לע םהדגי ושנלכד תברש ההצפופ 'שלו םצפי עלרג לע םהמי טכשמב לש התדהמ וא ההפתע םבעיניי ,שלהם ההפ םשלה רפעו 'פעור דומי ראח ךכ םה םמפרפרי לע ןסיפו ההסיר ושל ו'כמ ההרב ההרב תשטרו ףכס םחדשי ושנפל תממשאי לש .בנקים ,"תטעם הז ,טוב הז ףהחטי "שלנו' ראודומא ראמ יל ,פעם הז ההי שממ ילפנ רעש ,שנים יואנ יהגשת לא יפ תבעזר תהאצבעו תהמלוחו ישל במרו םי תא גהדגי שהיב חוהמלו .הזה יאכלת תא םהדברי ההאל ךבמש םשמוני ,ימים םדגי םקטני םודגי ,גדולים םדגי ושדג םאות ךבער שחוד ילפנ ושנקרע ןבי םהשיניי תהטוחנו 'שלי םדגי רשאודומא תו"ב םהי ההקטנ "שלי יואול םג דהדו טהאוטיס ,שלה אשל עיד רלדב לאב לבגל ישאנ אל עשומ בטו םוהחוטי םהעדיני לש ימכשיר ההשמיע ישל וקפא 'בפורוייאר יהסתדרת ראית יהכ ,טוב יכ ודיברנ הב"שפ לש ,הדגים" וכמ דשאח םהילדי רשג רבכפ לש ת"ב םהי "הקטנה ישל ראמ ם'דגי םשה ותל לע יאנקול לברז םקטני ךבתו ןמחס ץע השנבנ ןבאופ ,כזה ןשבי הקור הלקור שי ץחרי ,דק רהמאפש חלרו הקר הויבש הומלוח ץלפרו ,פנימה טולחבו רבבש גהד ווללטפ וכמ טמסז'יס ןמיומ ודייקן
.  ו םג 'עכשיו ךבער יחצ השע יאחר ושעזבנ תא חהמז חהמלו 'באברדין אל יהרגשת לבכל ושעזבנ 'אותו םג ועכשי יאנ שמרגי תא םהטע חהמלו שוהיב לש םהדגיגי .האלה ,ואדל אשהו לבכל ,קאטאלאני אשל שממ יהבנת ךאי אהו עהגי הלעבוד והז לש יאחרא לע םהשעוני תבמעבור ו םג ןמי תצוו יהוו לש שאי 'אחד רפיז תקצ חמל סג לע תהאצבעו תהקפואו תוהוורודו שלי
.  '"תמצוץ ץתמצו "לאט, אהו ןמדרב 'אותי ה"ז היעש ךל בטו 'בבטן הז רמסד ,אותה יואול םהפע אל "תקיא. אל רזכו יל לשראו ההי ןכא ילפנ רעש .שנים ןמהיכ אהו עיוד ?שהקאתי יאנ עמשוכנ סשיוהאנ רסיפ 'לו סיוהאנ ןהב דדו לש ת"ב םהי ההקטנ ,שלי" אשאב ושל אהו םהבעלי לש ,המעבורת רואש ההי םג הבהפלג אההי ילפנ רעש .שנים תבאמ המ שי םלה רכב 'לדבר ללכ ההחבור והז לש יפועל .המעבורת קר ללרכ 'עלי חהאור בהחשו לש תמשפח 'פולסאן וכמ םנתיני םועבדי יחצ םערומי םשמתלחשי םבפרוזדורי םצרי לש הממלכ לע תאודו .שליטם רכב אל םרואי םשו .יבשה קר לכחו הכה הלמט לוכחו רבהי .למעלה ךבער דעו םשעתיי וייר ,הערב תוהמעבור התהי וכמ תגחלילי ,בודדה ןמי םקיו יעצמא טשמנוו ודרכ ןבבט םהקיו 'הימי יואנ אל קמפסי בלחשו לע ההאגד לשמקוב רלספ האות 'בפורוייאר ההאגד לע םהאנשי וששח ימא .לאי תב םהי ההקטנ ישל הסיפר יל ילפנ רעש ,שנים ישלפנ ההרב דמאו ,זמן י"אול יאלפ ,שנים" וכמ אשהי ,אמרה םוג ועכשי ייכולת עלשמו תא להקו יחמימ ,שלה לצלו הומפכ וכמ ימ םהי ,שלה ילפנ ההרב דמאו 'זמן דעו ילפנ םשאנשי לבכל וחשב לע תהאפשרו תלבנו םבעצמ תסירו 'עץ םהגברי םהמאוהבי לש רפורוייא והי םשוחי ימהא םשלה לא יהא לש ימ השביקש םנפש .לאהוב השמונ רעש םאיי םקטני שי הבממלכ תהימי 'פורוייאר רוגב ישבא 'שלו רנורודייא 'למשל אל שפג תא תבבוא ועיני
 תהמאוהב הבעיני לש ,אשה קהשתוק הלחפש יבא 'אחר וכמ ןטורסאהו וא .מיצ'יניאס יומפנ אשל והי ,סירות םה 'שחו םלפעמי םה ושח תמאו םמטרי 'בלבד לאב םישנ םמרחקי ןבי ,איים םשנאמדי .בקילומטרים ך"אי ראפש לבכל תלשחו םקילומטרי םבמי םהקרי "האלה? ישאלת זא תא תב םהי ההקטנ 'שלי םוג ועכשי תנפלט המהפ ישל ההשאל 'הזו וומאתי למסתכ יעל וכמ לע ומישה רשמדב לא .עצמו ם"ה והצליח "בכלל? ישאלת האות ,אז יואחר אשהי האמר טשכמע ףא םפע ,לא םש"ה טכמע םכול "מתו' יהמשכת :לשאול ה"ממ םה ?מתו ?מהקור מהעייפות
?  יאול ומשה וכמ ןלווית עבל "אותם? יוחשבת 'לעצמי ןבזמ ישהיית למכורב ףבגו קהענ יוהאוקיינוס ,שלה 'חשבתי יואנ רנזכ קדביו הבמחשב והז ןכא וועכשי

 יאחר רעש ,שנים יחשבת לע תצליח תהכינר

 ישהיית ףמשתת הב דכיל םוג שכאי רמבוג

 ריות ם'שא יהיית עיוד השמחכ יל תהשתקפו

 תמאוהב ךבתו םעיניי לש הנער אול תמדליי

 תהשתתפו ,מברונזה יאול יהיית השוח רמה

 'יותר למשתד 'יותר וכמ ומישה אשל הרוצ

 בלאכז ףא אחד
• 
 תב םהי ההקטנ ישל ףא םפע אל הענת יל לע


 ההשאל 'הזו קור ץמק הכמ םשני ימצאת תא ההתשוב הבאיז רספ ןקט לשנפ ףממד לגדו חשרי קדב קואב טנפל ממנו
."..• לאב תמתח ילפנ םהמי םהכחולי ושח תבמהירו יבנ םי ,קנאים ראש ךבמש לכ םחייה ונטל לע םעצמ תא דהתפקי לש ישומר רהמוס 'הימי לובכ םפע ושמישה ימבנ ההיבש השח רלעב תאדמ 'אהובתו םה ומיהר רלחתו םבסנפיריה םהכסופי ףולשלו םחרבותיה תהארוכו
..."  זא להכו םבעצ םמסתכ תבקנא ,גברים

 יחשבת ןבזמ ישסגרת תא רהספ ,הזה ,ובעצם םג םהיו םגברי םחוצי

 םי יכד שלפגו ,נשים רדב אל ההשתנ זמא ןזמ ההתרחשות לש ההאגד ,ההיא תזול ההעובד םשבמקו ,בשחייה םה םמשתמשי הבסיר וא .במטוס יוהר הז קבדיו המ ישעשית ילפנ רעש !שנים ינסעת תבמכוני תמהבי הלשד ההתעופ סובמטו ץלאר תאחר תוברכב דלעו ,ארץ תובמעבור יחצית םי םשל ימא דאח ילא ,אחר .לפורוייאר ווז קבדיו ההסיב עלמס יהנוכח .שלי םאמנ אל שהחיפו ראח יאישונ םעיניי םעמוקי םואוהבי וכמ םי וא ההתשוק םה האל םשמניעי יאות א'אל לצלצו ןטלפו ןמעצב רבבוק דאח תבתחיל :השבוע ר"אפש רלדב םע ןאדו "נשר? חולק יל ןזמ ןלהבי ןמהיכ יאנ המזה תא .הקול ה"ז .אודומאר האת ,מבין תהב ושלנ הנפטר "אתמול. דומי ילפתת הבחוזק תא תשפופר ןהטלפו וכאיל ההי הב הבלפית והז ןניסיו ,לבטל ,למחות סלתפו תא דהי ההגדול לש ראודומא דולהגי :לו ה"ז אל !נכון לאב הז אל "נכון! םהפע יאנ ענוס לבגל ישאנ הרוצ 'להיפרד ובשמ לש סטנאטו יאנ ענוס 'עכשיו ובשמ לש ,המוות רלקבו האש יאנ ,נוסע אל וכמ ילפנ רעש ,שנים אל וכמ ילפנ יאלפ ,שנים וכמ םהגברי וששח םבי רהק לבשבי עלתבו תא .אהבתם ת"הב ושלנ "נפטרה, ראודומא ראמ יל 'אז יואנ ,חושב םהא 'אודומאר אהאב קהענ לש ההאש 'הזו עיד ישקראת תלב ושל ת"ב םהי ההקטנ ,שלי" הוז הנרא לכ ךכ אל רמסתב 'והגיוני יכ ןמהיכ םבעצ ליכו ראודומא תלדע תא ,זה ףא םפע אל יקראת הל ,ככה אאל קר הבמחשב וא הבלחיש ,רפה יאחר רשכב הנרדמ 'לידי תבבי ץהע לש .סבתה

287 
 רק במחשבה  קראתי לה ככה, למרות  שהיא בכלל  לא היתה קטנה 

 :ון. 

~ 
.=:::: 
~1 
~ 
 אלא ענקית כמו אבא שלה, ומכל הכינוי המתוק הזה שהצמדתי לה במחשבה, נותרה העובדה שהיא היתה בת, אבל גם ים.  אחת המרצות שלי באוניברסיטה ביקשה פעם "תחשבו בבית על  דוגמאות למטאפורה"  לסמינריון בשירה  בת זמננו' ובכל פעם שבת  הים הקטנה  שלי ואני התנשקנו' חשבתי  על זה, שבאיחור של  כמה  שנים אני מביא למרצה  הזו דוגמה  למטאפורה. "לשונות ים", זו היתה המחשבה שליוותה את ההתנשקות, כמו שקופיות או שלטים  בהפגנה או תוויות של  מוצרים, "לשונות  ים", בגלל  המליחות ובגלל  הרטיבות ובגלל' בעיקר' שבת  הים הקטנה  שלי היתה ים ממש,  אוקיינוס ענק,  שלשונה היתה כמו דג מפרפר  חם ומלוח, והשדיים 

 שלה מזווית מסוימת נראו לפעמים, בהפתעה, כמו גל גדול שגולשים  חטובים חוצים אותו  כסכין' ובין הרגליים  רשרשה אצת ים סבוכה  ושעירה ומלוחה. אפילו עצמות  הגוף, הלסת  והרקות ופרקי היד  והרגל וחוליות הגב, נראו והורגשו כמשהו  ימי' שוניות  אלמוגים 

 אורי סטריזובר 


 אינסומניח 

 לקראת 
wp ~ה י~~ פ;ךם ~ד;ך  זקחר  ש;לף א;ת; 
חוt~נ;ז  ע;ך  מ;זקך ל
t' ט, ע;~ד ~חר
7 חר 

~w ~רד ~ת סלש;ן
.  הנעל מתנדנדת  נ;פלת על  צדה 

T • -:· :· ;•;• : -: , --
 קשות, ואני הייתי כל  המסע הזה בים של  בת הים הקטנה שלי ספן 

 אמיץ בסירת משוטים  או רפסודיה  מעורערת, שזה  בעיני מדויק 

 יותר מלומר  רפסודה רעועה, ספן אמיץ  שהפין הוא משוטו' משוט 

 שחותר בעומק הקיום הימי של  בת הים הקטנה שלי
. 
 דגל משתחוות,  אצבע;ת לח;ת

-T : ;• ;• •;: -: • ;• •; 
:-•' : -: '
' " T
 ;י 

 ~~סח;ת ז;נת;ך ~.רב זקחר
.
 ומרוב שהאוזניים  שומעות קולות והעיניים רואות מראות  והמוח חושב מחשבות, מרוב שמלוח ולח, מרוב ים ובת הים, אני לא נותן  אני מגלגל  את שוליו ומסיד במשיכה 

' 'T : 
 דעתי לזמן שעובר  ולימים שעוברים  ולימה שנחצית  באטיות אך 

~זp~ט  ~ל ס~.ר
r,  ~ריף ד~ה 

 בדיוק רב  על ידי המעבורת. הנה פורוייאר' שוב פורוייאר' מקץ 

ד~? ~~וים ת~ר~~ ק~לים .םי~~~

 עשר שנים, ושום דבר לא השתנה, ומדוע שישתנה, הרי כבר אלפי שנים שהמקום לא משתנה. גבעות נמוכות וקירחות, בתי עץ בודדים, 

 צבעוניים, חלקם  מחופי זפת  שחורה, וקצת  לבן של  שלג מעטר  מדרונות, כמו  שיער לבן של  סבא.  אבל במקום איש צעיר ולב פועם ויד שמחזיקה ברעד את  ידה של 

~ח

 ;-יר י;


·

. רךת ע.דות על גו~י  ןא;ךה מטל  על פני
. 
-T'•, T : 
 ז- 


~ם
w ~ז:וי ךקוןה  ד~רי 
~~.~
. רת 


' : ' T :-·-: T ' ' ' • 
 בת הים הקטנה, אבל במקום זה, בא מן הים איש שקווים שחורים 

 של צער נמתחים על פניו העייפות, קווים שחורים, כמו פחם, כמו 

 עגולים עגולים באריו
.  לילה נצחי
. 
 בציור ההוא  של סמאל יאנסן מיצ'ינאס, שנולד וחי ומת בפורוייאר'  ח;~ד ע~~~~ ~קיו
p דד ס

w ~ה 


 קווים חזקים  אשר מוחקים כל פרט ותובעים לעצמם  את כל המקום 

 אני מנסה  לח;דד צל  חשכה 

T •• -: •• •• : ;· -: • -: 
 בציור הזה, הנורא,  שרק המוות האמיתי' שקורה בחיים האמיתיים, 

 קורי ע.דות ~תוחים  ~ין 
~pזקב;ת

 ולא קומפוזיציה של  מוות שנולדה  מתוך פאלטה  שחורה ומכחול 

 שחור של  צייר לבוש  שחור' אולי נורא יותר ממנו
. 
 וצפ;ך לבנה  פ;דשת נכפים 

• -T : ·; ·: T T : • : 
 ואז החרידה  אותי לרגע  המחשבה על דגת הים המורעבת, על הדג  והתנין והכריש  שינעצו שיניהם בבשרו  של איש שנופל' ממש באותו 

 ממש לפני שירדתי מן המעבורת, אני פתאום ראיתי: אפילו הים תי-;.ק~~
םיך~pז  ;-יל א;ך  ~נ;ומ;ל  כבר לא  כחול. לא,  זה לא  הים שלי 'זו לא  בת הים הקטנה שלי 'אלה 

נ;צ;סיס  ~ד~ךפ;ת על
9 ךקי גוף 

 הם גלים שחורים וגבוהים, שאיימו לבלוע כל מי שהתקרב  אל המזח, 

·אזקי
.
ה~~~ ~~קד  ~ד 

 האופן ששיניו  של איש ננעצות בבשר הדגה הרך' המלוח. י~~ נ;זקם ת;ק~~ ךש;קל 
הקtיpז~ 
 וגם זאת  ראיתי: אודומאר  פולסאן ושתי נשים  וגבר נוסף  עמדו' 

 אולי 
רפחוt

~p זק~ה לח.קד 

 מחכים לי' על  המזח, והייתי בטוח,  זה לא אמיתי 'זה  רק הציור ההוא 

w לןה לל~ן  ~ין ס;~י
.
 של מיצ'ינאס, ויקינגים ענקים ושחורים מחכים לגופת בתם התינוקת 

 שבאה מתה מן הים, הים הקיא אותה מלוחה וקרה. 

 מוקדש לטינגוסויגהור
1  טרול טוב לב  ושחיין מצטיין  מטורסאהון. 

• 

 יולי 
1993
-
 אוגוסט 
2003 

 גונן  נשר בן 
35  מקיבוץ שער העמקים
.  בעל תואר שני בספרות עברית  וכללית. 

ינואר-פבורא


39 
 יאירה גנוסר



ו (ו:

: 1 
 תמונות לב 
 רהעי

 ~ש ~ריס 

~9 סוות ~ן  ס~:ד 


 ~ם ה~~ ך~ם טוב  ~רי!~גרף 
9~9 	 ,ד קךד סךש ~~~סק.יס  היא מושיבה את פו  הו'ב 

w יד ~ת
w ש לר~ךת  לקדא 

 ל~~י ,םי~~ ~אן ~~די סךחרב, 


) -•: T • • 
 עמדו צריפי  שכונת נרדו
1'	 .ה ~ין ~פרת ~ריר  פרסו:זת לו ק~ד, "פו מו'ב"
. 
T' : -: " •: : T 
 ~~נכא ~ריךח,
Q ~סא 
לpז 	~,א~ מו:ז;ד~ית יי~~ת ~"עוץ לי גוץ לי", 

 עם מ;לדים סזקיד
"w יו ~ת מטוחן" 

 ד 

 'ד 

 את ילדיה  גולה ננ
iרד!זה,


: : : ' T '.'T : ,'' 
 מ~ז מ


. זקח 
~9 ה ~~יוכ  ~די ~ת מדד~
w ים 	 םס~ר~י ~ד~רף ה~~~ס~

~רירה
Q ;ךה ,יק~-ז~ל~ ו:גחוץ 


. 

 ~ד מכף
"w יו ~ת מטרחן". 

 הניחה מפזוה  מתחת לשטיח.  אפשר להס;ןדד.

' "" : • : T : '." -' T ---' ""' #• : -T ' '' 
 ח!זכנית מזדהה, זה אני,  שיד, 

' ' :-',' T -: ' ' T : 
 פ'ה ~תוב 
,דיקt  ~ת מטרחן. 

ל~גי
7~w ,ה~ ,ה~ד~~ עם סרס נררר~ה
, י~~ לא 
זיtז:ו~~  עם מ~לר
.  ל~גי ~ה
9 סן~ה ~~ךץ 
iJ ס~ים, 

 על כרס  תה נוספת  חיתה פרידה  זוכרת 


-.'' ,'' " 
 ז 
:

.''.'' T ' : T 
 זומונרת נעות, מדוגרת נערת,

T " : -T : 
 סבזוא פרידה,  סבזוא של אנא,

:•T.'' -

vw ם, ~איקד~י~ה, ~~יס זכ~ה טוחז
, 
ז:-


ז:-

 שיהיה לחם,  אמו, 
שזJשנ  מלחמה. 


T T : ' "',' : -T '.' ,'' :,'' .''' 
 נו, סתול ע;~ך ~~ריף ד


. ר~י 
ע,רי~~~ ~~לק ~רו~ית.  ~עקבות ה~~מ~עיי
.w ~ים 
 ה~~ר

ה~~?~ ~נררר~ה
w ס~דה קרמר~י
9 ~ית 

 במוסדרת המפלגה,

T T : ' -: : 
 ךסקרןנר~ ןץ ?לב סעיד'  רס~ריף מהר~ה, ~ל
w ייסיס 
מrכ;~~~ים,  ס~ה  תמונרת נערת,  מדוגרת נערת  בית רעד  לחכמי המפלגה. 

·--:·· : --.. 
 :זד 


: -T :
T " 
 ~ל.ב רי!~גוף
.  מז}ח ס~ה קר~ח  ";ויערת" לקוא ייי ~~יךן,  א;חב זקיךים
W ל ~קס ס~יר  זקלר 
~f'Jק"י
. 
"~Wס!
P ז זקלי !דק א;הי ,ת:~ם~מ
' ~ה ~רו  לי ~ריף ל~ירת נר". 

 ליל.א סרניו רס~~~::
יל,fז  עם ~~ירד' ~עד~;י
Q ~דית, 

J 
 לא הייתי  מנידה את הספ~ו
. 
נביכ;ל


T : • 
. -·: T . -• • T 
40 
·---
 גליון 
287 

~ sו

,~ ~ 
wה


qiJ~רים
W · ל מ

-

ל~~ ,הס?'כ; אוסח ה~ל~~ קומ;~י
9 ~ית 

ן'א
9 ן ס~יב, ד~ינ; סס~~ד ~לי ~רו~הי 

 ה;תירה את פרידה לל
' א פנסיה,

T: : ',' : T ': '.' T ' 
 והמשודד הצעה הרציני.  חנא אנו  חנא. 

: -:
" 
-ז
· ז
:·· -


-
-


 ~ף ?לא 
סופt~ ?אוז;ני
. 
יךונקt  ~נ:ייד ~לי ;כולות ךקו~~אק. ~ז;נךה. 

 נןם ג'וךג'  טו~י, 
ןרע~קt ר~~ ר~י~י 

 ו 


T : 
ו


 את יודעת  ילרה אומרים שאני נרעסת

'.' ,'' •:-•: • : --: 
םי~~~ לו
7ס~יר
.

 זק:פ;ךי ~נ:ריר ~לי ~כולות ךק;~~אק, .הך~~

ך
V?יוי ~מרךי 

יל.Pז ריןv 
 י 

TT ·:• ' ',' 
~~wי
7ח
9סרי


 בנה הצעירי  משה נדמי  ימיו נפטר מגורל נמ 

:ז -ז
··:-''
'

ח

-


 תמונות נערת,  מדוגרת נעות,

T ": -T : 
ל~~ חיא ;ר~ה ק~ת ~ק.ד
. 
ב~~ ת;~ה ו~~ ~~ךיף ~ל;לה  ר~יך ~ק;ם
7ל~~~ח ~ל סח;ל םסל י~י~~

 אולי כעס על המכנסים של וניב;

· -:· : -· ---
 ז- 


·
w ר~ק 

~g דרלי י~~פ;ת ד~לי
,  שלא חיתה  נהם פרוטה?  כשהומתי אז  מפתח מתחת לשטיח. 

T : "T T : T ','
-• T ---' -" : -T ' : -" ·: : 
 לו אנו חגא ומשה לא היו מ;צאים את זוג המכנסים 

' -T : ' -·: • : T ',' T -
~n,ל; ~חוץ,
9 מון לסלון,  ~יו ס;ה ד~ינ; ז;נ
9 תר~ב ~נזיו?  מתוך הספר החוצפה לחיות  ושיריה הרואה אור  הוצאת גוונים 

 סובה לכתיבה יוצרת 
- ~ןןןן 

 סדנה לשירה בהנחיית  יעקב בסר 

 למשוררים בתחילת  דרכם המעוניינים  לשפר את  יכולתם בכתי נח ולחכיו  סרגי שירח נוספים כשירח 
 תהעברי ושירח הנכתבת בארצות אחרות; ולמעוניינים  להתנסות בכתיבת 
 .שירח חסרנה תתקיים  במערכת 'ערתן 
77',  דרך בגין 
,72 
 .תל-אביב השירים הראויים יפורסמו בגליונות של 'ערתן 
77'. 
 מספר המקומות 
 .מוגבל

 פתיחת חסרנה מותנית  במספר הנרשמים. 

 פרטים: מערכת 'ערתן 
77';
;03 5618271 

 או ב
065-671393-. 
ינואר-פברוא


41 



11 
:(ו

gl 

 החליל הכפול 


 במאמרה "הכמיהה לשירה הטהורה" (אוקטובר 
2003,  גליון 
284(  מציעה עירית נחמני קריאה אחרת לשירו של פול צלאן 'שיבולתי. 

 הצעתה המפורטת והמנומקת משכנעת ומעמיקה. 


 בהמשך לזאת אני מרשה לעצמי להציע זווית קריאה נוספת. עלה  בדעתי שלא בכדי השתמש צלאן ב"חליל כפול" כ"מוליך"  לרעיונותיו ולדימוייו. ראשית, משום שהחליל הוא כלי נגינה קדום  שחלו בו פיתוחים ושכלולים במרוצת הימים. לפיכך ניתן לראות בו  כלי נגינה של כל הזמנים. שנית, היות שהפקת הצליל בחליל נעשית 

 בעזרת נשיפה, הרי בעצם נעשית היא באצעות מערכת הנשימה. 

 לדוברי ערבית טבעי לגמרי 
רנiול  שהנשימה והנשמה חד הם. אולם 

 הקרבה הפיזית המיידית יבן שני אלא אינה תלוית-לשון' אלא תחושה 

 בסיסית לכל בן אנוש. ושלישית, גם החליל בצורתו הכפולה הוא 

 כלי נגינה קדום. (רבשותי' למשל' תמונה מן המאה החמישית לפנה"ס 

 ובה מתואר גבר המחלל בחליל כפול בשתי ידיו.> כלומר, האפשרות 

 להפיק צלילים בעת ובעונה אחת וכתוצאה מכך ליצור מרווחים, 

 שבהם גם משיכה לצמצום וגם דחיפה להפרדה, היא קדמונית. נראה 

 לי שלא מופרך להעלות על הדעת שצלאן שיקע בשירו גם את 

 הרכיבים האלה. 
• 
 יעל מדיני 


 עוד על סיפורי ים וספנות 

 לעורך שלום 


 "שמחתי לקרוא את שלושת הסיפורים הקצרים בנושאי ים וספנות 

 ב'עתון 
77',  גליון 
286,  טבת תשס"ד (דצמבר 
2003(. 
 אני מבקשת להפנות את תשומת הלב, לספרו של נחום סלושץ ספר הים, שהופיע בהוצאת החבל הימי לישראל, בתל-אביב, תש"ח,  ובמיוחד לאנתולוגיה בעריכת ישעיהו פרישמן ואפרים תלמי: מברח סיפורי ים, "הוצ' חבל ימי לישראל' תל-אביב, תשי"ג, בסיוע ידידי 

 החבל הימי לישראל באפריקה הדרומית". בפתח האנתולוגיה 
- מבוא  של אשר ברש, ברוח דבריך. באנתולוגיה נכללו 
.  בעיקר סיפורים מקוריים של סופרי ישראל' ביניהם: יוסף אריכא; דן בן-אמוץ;  אריה טבקאי; אהרן מגד; דב ניר; ומנחם תלמי. בכל הקשור לסיפורי ים וימאים, הכרח להזכיר את הסופר ג'ון 

 אוארבך 
)2002-1913(,  "יורד ים וסופר", חבר קיבוץ שדות ים, 

 שכתב סיפורים באנגלית, שתורגמו בעיקר על ידי אברהם יבין 

 ואחרים, ופורסמו בהוצאות הספרים בארץ. 


 במרוצת השנים נעשו עוד כמה וכמה ניסיונות לעודד ספרות עברית  בנושא זה של הים והספנות, אבל זה כבר נושא למחקר מיוח.ד• 

 בברכה 

 נורית גרברין 

 גליון 
287 

Jn
~§ ~~גר

 כרמית מירון 

 שני מחזות בתיאטו רן בית-ליסין' דיזנגוף 

 "מיול'ה אפות" מאת יעקב גוודין; תרגום: מרים קיני; בימוי: מיכה  לבינסון; תפאורה: כנות קיש; תלבושות: דידי גולן; מוסיקה: אלדד לירוד 

 "מהו זמן? דבר מסתורי' חסר מציאות אמיתית, הוא כל-יכול' תנועה  המעורבת וקשורה לקיומם של גופים בחלל ולתנועתם." מה יוצר הזמן?  את השינוי." תומס מן: הר הקסמים כרך ב' (תרגום חופשי מצרפתית> 

 תיאטרון בית-ליסין עבר למעונו החדש ברחוב דיזנגוף. מה שהיה ישן לגבי  התיאטרון הקאמרי 'נמצא חדש לגבי תיאטרון ההסתדרות לשעבר'כמאמר  המשורר (אלתרמן>: "גם למראה נושן יש רגע של הולדת". טוב עשתה הנהלת בית-ליסין שבחרה לפתוח את העונה במבנה החדש-ישן  בשני מחזות מן התרבות היהודית: אחד מן העולם היירי' "מירל'ה אפרת"  (בתרגום>, והשני מן המקורות: "צור וירושלים" למתתיהו שוהם. ונתחיל  בגבירה, מירליה אפרת. יעקב גורפין'המחבר 
)1911-1853(,  נולד ברוסיה,  אולם בשל האנטישמיות ופעולתו המהפכנית בין היהודים, נאלץ להגר לניר יורק. שם העלה את רמתו של התיאטרון היירי מן "השרנו" המקובל  באותם הימים, לדרגה של תיאטרון מקצועי ואיכותי. "מירליה אפרת"  חיתה הפנינה בכתר המחזות של יעקב גורדין. הדמות הנפלאה הזאת, האשה האצילה, שניהלה ביד רמה הן את עסקיה המסחריים והן את מנהגי בני הבית, זכתה בסוף ימי חייה לגורלו של המלך ליו: ילדיה בגדו בה והשליכוה מביתה לעת זקנתה. בימים אלה, כאשר העיתונות מלאה בתיאורי ניצול מחפיר' אלים ופלילי של קשישים חסרי ישע, מצטיירת דמותה הגאיונה של מירל'ה אפרת כמתווה דרך אמיצה לאותה שכבה בחברה אשר נזנחה ונשכחה. מירל'ה אפרת, אלמנה, סוחרת אמידה, משיאה את בנה הבכור לכלה יפה, בעלת ייחוס  משפחתי' אך ענייה. צעד זה משנה בהדרגה את חייה, כאשר בניה, בעזרת 

 הכלה והוריה, מנשלים אותה מנכסיה ומכריחים אותה לעזוב את ביתה. שחקניות גדולות נמשכו אל התפקיד הדרמטי המעניין הזה: אסתר רחלה  קמינסקי' רובינא, ליאה קניג ומרים זוהר. יונה אליאן היא למעשה  ה"מירל'ה" הצברית הראשונה. עובדה זו ניכרה היטב במשחקה וגם בתרגום  ובעיבוד של מרים קיני. יונה אליאן היפה, הלבושה במחלצות מלכותיות (המעצבת דידי גולן>, גילמה דמות די משכנעת, אף כי לא השכילה להבליט  במשחקה את ההבדל בין הביטחון העצמי בתחילת המחזה לבין הכישלון  הצורב בסופו
•  רפי תבור' בדמות שלמן' מנהל החשבונות הנאמן של מירליה,  יצר דמות מעניינת ומגוונת, אמינה ביותר. כן הצליחה לשכנע רבקה גור  בתפקיד העוזרת מחל'ה, הקשורה בגורל גבירתה בכל רמ"ח אבריה. השתתפו 

42 

 השלישי הוא רצונו ויכולתו של הבמאי להעניק משמעות פוליטית-מודרנית 

~ 
 לבעיות המוסריות המתעוררות בהעלאת הסיפור המקראי הקדום, כולל פרשת כרם כבות היזרעאלי. שני סיפורים נארגים במסכת העלילתית של  המחזה של שוהם: מלחמת המלך אחאב ואשתו איזבל בנביא אליהו 
•  וסיפור  רציחתו של נברת. 

ו~ו

 יונה אליאן ורבקה גור
,  "מירל'ה אפרת" 


 עוד: דורית בר-אור
,  עדי לב, אברהם סלקטר ואחרים.  אף כי "מירל'ה אפרת" שייכת לדור ולתרבות אחרת, עדיין לא נס ליחה,  והצפייה בה גורמת להנאה לא מבוטלת. 

 "צוו וירושלים" מאת מתתיהו שוחם; עיבוד לשוני ודרמטי: יוספה אבן- שושן, יוסי יזועאלי; בימוי: יוסי יזועאלי; תפאורה: דוד שדיו; תלבושות: עפרה קרנפינו; מוסיקח: גיל שוחט 
- מנצח: סטנלי ספדנו 

 יש להניח, שעד אשר שורות אלה תצאנה לאור
,  ההפקה הגרנדיוזית "צור וירושלים" תרד מן הבמה (תוכננו רק 
15  הצגות>. אף על פי כן 
,  חשוב היסטורי הזה, על כל השלכותיו · להתייחס אל המחזה הקלאסי
,  תקוותיו וכשלרבותיו. ח"נ ביאליק כתב על המחזה הזה, שנכתב בשנת 
1933  בעבור תיאטרון "הבימה", אך מעולם לא הוצג, דברים אלה: "יש בו דקות  פסיכולוגית ועמקות פילוסופית. זו דרמה מקורית שעתידה לכבוש לה  מקום מכובד בתוך הספרות הדרמטורגית העולמית". אכן
,  מתתיהו שוהם 
)1893•1937(  הוא אחד המחזאים החשובים בדרמה 

 העברית, אולם נבואתו של ביאליק לא התקיימה. המחזה מעולם לא הוצג  על במה מקצועית. עוד בהיותי תלמידה בבית-הספר הדרמטי שליד "הבימה" 
)1948-1946(,  שמעתי מפי מודי: גבסיך, פינקל, ברטונוב ואחרים, על חשיבותו של המחזה "צור וירושלים" ועל הצורך להעלותו על בימת התיאטרון
•  אך' כאמור
,  הוא לא הועלה מעולם. על כן
,  יש לברך את בית
.  ליסין המחודש על התעוזה שהפגין
,  בהעלאת המחזה השירי
,  הפילוסופי 

 והמורכב הזה. 

 עד כאן המחמאות. להלן 
.  הביקורת. שלושה הם האלמנטים, שאליהם חייב  להתייחס הבא לביים בימים אלה את המחזה הנדון: הראשון והחשוב ביותר  תנ"כי (מלכים ,'א פרק .)א"כ השני ,שבלעדיו · הוא, כמובן,הרקע ההיסטורי לא יקום דרב
,  שירית ומורכבות · הוא המחזה עצמו.אך בשל שפתו המליצית עלילתו' המתייחסת למלחמה בין החומר האלילי (המלכה איזבל> והרוח 

 תזכורת קצרה: אחאב בן-עמרי, מלך ישראל, היה שליט גדול ואבסולוטי,  שדאג להרחיב את גבולות ארצו בעידודה של אשתו' המלכה איזבל' בת צור. במקורותינו המלך אחאב אינו זוכה לאהדה מרובה. עיקר העימות היה בינו לבין הנביא אליהו' שכידוע רצח ארבע מאות כוהני הבעל על הכרמל  (מדוע במחזה מופיע המספר 
800?!(,  אחאב היה מונארך אבסולוטי במובן  המודרני של הכוח השלטוני. הברית בין ישראל לבין צור בתחזקה מכוח  נישואי איזבל בת אתבעל מלך צור למלך ישראל, שהיה נתון לא מעט  להשפעתה האלילית והדורסנית. ספר מלכים דן את אחאב לכף חובה בשל יחסו לדת ישראל. במחזה של  מתתיהו שוהם הגיבורה הראשית היא המלכה איזבל .שאיפותיה, תשוקותיה והשקפת עולמה ההדוניסטית 
.  לעומת אליהו' נביא תורת ישראל המונותאיסטית. שוהם שם דגש על תאוות השלטון ועל תאווה בכלל' כמטאפורה לחומרנות מדינית-שלטונית. התחום הפוליטי-מוסרי-דתי וכושר העמידה על עקרונות הצדק 
•  מקבל יתר העמקה ומתח דרמטי
,  כאשר מופיע אליהו כנציג העשוקים על ידי השלטון.  · המחזה, שהוא כאמור קשה לפיצוח, זכה לעיבוד דרמטי בידי יוספה אבן שושן ויוסי יזרעאלי. זאת אולי כדי להקל על השחקנים ועל הצופים."  אולם המוסיקה של גיל שוחט 
.  שהתנגנה באוזני הקהל לאורך ההצגה  כולה 
.  גרמה לעובדה המצערת שקולות השחקנים לא הצליחו לגבור על  התזמורת, ורעיונותיו של שוהם כמעט שלא הגיעו לקהל. יונה אליאן  חיתה יפה וחושנית על הבמה, אולם היא לא גילמה דמות אמיתית של אשה  אוהבת שלטון
,  הרוצה לגבור על תורת ישראל ונביאה. 

 שלמה בר-שביט וגיל פונק, "צור וירושלים" 

 ברשימת השחקנים הארוכה יש לציין את שלמה בר-שביט, שגילם דמות  אמינה ומעניינת בתפקיד אחיקר
,  שר בחצר המלך. השתתפו עוד: עודד  תאומי' גיל פונק, אוהד שחר ורבים אחרים. אפשר לסכם ולומר שהעלאת המחזה "צור וירושלים" חיתה אכזבה כואבת, למרות הרצון הטוב של 

 המונותאיסטית (הנביא אליהו>, הוא אגוז קשה לפיצוח בימתי. האלמנט התיאטרון
,  של הבמאי ושל השחקנים. 

• 
43 
1 

 אקויים 

 שרב ר  יו:נ על זכויוו 
J  ו 
1 י
1 צרים 


i· ACUm 
 ליצירה שלך יש 
 תזכויו

 מטבע הדברים,  היוצר מעוניין  יוחר מכל בפרסום ובהכרה של עבודחו מצד הקהל. 

 אין חחליף להחרגשוח של הפרסום הראשון במוסף הספרוחי, או  לריח הדפוס בספרך החדש, אך כמו בכל עבודה שבה  הושקעו מאמצים רבים,  זכוחך הבסיסיח היא  לקבל חשלום  עבורה.  אנו דואגים שחקבל אח מלוא החמורה הכספיח עבור כל שימוש ביצירחך ושלא יעשה בה שימוש בניגוד לרצונך. 

 באקום חברים כ-ססס
4  יוצרים ישראלים: מלחינים, פזמונאים, מעבדים, סופרים, משוררים ומו"לים למוסיקה, ומיוצגים בה 

 למעלה ממליון  וחצי יוצרים מרחבי העולם. בנוסף לשמירח הזכויוח וחלוקח החמלוגים, חרטה אקו"ם על דיגלה אח קידום 

 היצירה הישראליח. הכלי העיקרי שלנו לקידום ועידוד היצירה הנו חחרוח פרסי אקו"ם ננוצח הזהב), המחקיימח מזה 
43  שנים. 

 זהו מפעל הפרסים הגדול והחשוב ביוחר בישראל ליוצרים, בו מחולקים פרסים כספיים לעידוד היצירה המקוריח מדי שנה.  אקו"ם חומכח גם בפרוייקטים  חרבוחיים ולא  מסחריים נוספים  כגון המגזין שבידך, המקדמים אח היצירה המקוריח ומעודדח  אח חברי  אקו"ם להשחחף בהם. 

 הצטרף עכשיו  לאקו"ם וקבל:  ~הגנה על  זכויותך  ~טיפול משפטי, ללא תשלום,  בנושאי זכויות  יוצרים ~חלוקה מהירה ומדוייקת של תמלוגים עבור שימוש ביצירותיך. 
~  בית של יוצרים  ליוצרים! 

 להרשמה ופרטים  נוספים: 

03-6113475 03-6113428 03-6113412 

www.acum.org.il 

 משרדינו נמצאים ברחוב חובל 
9,  פיכח החילזון 
1,  רמח-גן 
52117' ח
.ד
.1704 אק
t ם אינה  גונה תשלום מחברי האג
1 דה למעט דמי  הרשמה סמליים 
lחד-פעמ
11 ם בס 
150  ש"ח. 

;: -