-~--------~ ~'--------~-~:::::::::::::::~---J ~--~ r העפר גקליר ןבעי תפנימי בבקרו -ב (Q) י~ךןי ווןןוווmwג שירים בשער: על פי אגרן שילה, פורטרט עצמי כסן-סבסטיאן, ראה עמ 144 שבא סלהוב 4 רמי סערי 7 עודד פלו 11 יסמין אבן 13 J פיליפ שולץ, מאנגלית: משה דור 15 ראובן רותך 17 לכבוד אגודת סופרים ואמנים - עתרן 77, ,-----------------, 18 אסף מידני רוני סומק 20 ת"ד 51208 ת"א 67137 תמר משמר 21 נולי עומר 25 אבקש מנוי לשנת 2009 שחר-מריו מרדכי 28 יחזקאל נפשי 31 שם ושם משפחה פנינה פרנקל 31 מרדכי גלדמן 32 כתובת ניצה תומרר 35 דני סער 39 טלפון סיפורים '-----------------~ 40 מה עושים החירשים כשיש אזעקה, גונן נשר ביש המזל של אבא, שמחה שם-טוב 44 מדורים תר,ד סמדר שרת 45 חצי פינה, רוני סומק : הרולד פינטר, מאנגלית: כרית נואל 16 ביקורת ספרים אמריקה שרה, עודד פלו: ארנסט המינגווי 19 רוני סומק על האקדמיה .ל.לשוו ערבית מאת שלומי שיחה עם צביקה שטרנפלו , שי רותך 22 חסקי ועל המשרד .לסיפורי הציבור מאת גלעד מאירי 6 מצד זה, עמוס לויתן על ג'יהדא מאת מתיאס קונצל, שמאי גולן על ספר הגעגועים מאת אהוד בן-עזר 10 על שיח שאנה מאת אכווה גלוקסמן ועל אהרן מגד 36 אורית אילן על אף אחד לא שייך .לכאו יותר תיאטרון , כרמית מירון על ייאנדהיי בתיאטרון בית לסין 46 ממך מאת מירנדה גיולי ועל פשר הלי.לה מאת מייקל קרקס 12 יוסי נונע על להביו חתו.ל מאת סם שי וקובר 14 רשימות, מאמרים יערה בן-דוד על אמי מציירת מאת ברכה רוזנפלד 14 מתי שמואלוף על קצה הכדור מאת רמה לרסקי 16 תמר משמר, כתיבה במחבואים, על המבט והקול כרית נואל על ראשית מאת מאיר שלו 17 הנשי קבו.ל צעדינו מאת רונית מטלון 26 לי עברון-ועקנין על חתונה שבלג מאת יעל בן-צבי 18 ברק פז , אפשר גם כך , חמש שנים למותו של נתן יונתן 29 עדי מרקוזה-הס על נפש ערומה מאת עדה למפרט 24 רבקה שאול בן-צבי, בין נובלה של קנוט המסוך לאייב יהושע 33 ~ןןןן לגיוו &33• םב n-ועבם תועםיים • פברואר · ינואר 200!1•35 ועייח ירחון לספרות ולתרבות העורך המייסד: יעקב בסר ז"ל המו"ל: אגודת סופרים ואמנים לקידום הספרות והתרבות עורכים : מיכאל בסר 1 עמית ישראלי .גלעד Iton 77 עמותה מס' 580073575 חבוי המערכת: שמעון בלס, ופי וייכוט, עמוס לזיתן 1 בתמיכת משוד החינוך 1 התרבות והספורט אסף מידני 1 תמו משמו 1 ששון סומך 1 ודני סומק, אריה Literary Monthly אביב · עיריית תל יפו - האגף לאמנויות סיון, יובל פז, דורית פלג, עודד פלו, שלום וצבי, יעקב First Editor: Jacob Besser קרן יהושע ובינוביץ לאמנויות שי שביט Amit Israeli Gilad, Michael BesserEditors: המערכת והמינהלה: טל': 5618271, רכזת מעוכת: גילה שאול Editorial Secretary: Gila Shaul ת"ד 51208 ת"א 67137 ניקוד: פסח מיליד Editorial Board: Shimon Ballas, Amos Levitan, Assaf המערכת אינה אחראית על תוכן המודעות Tamar Mishmar, Yuval Paz, Oded Peled, DoritMeydani, מועצת המערכת: אוופז, טלי שוווצשטיין · יצחק אוובוך Peleg, Shalom Ratzabi, Arie Sivan, Sasson Somekh, בסר 1 משה דור 1 נתן זך 1 א.ב. יהושע, אריה סיון Rony Someck, Jacov Shai Shavit, Rafi Weichert iton77@actcom.co.il 1 ש. גיורא שוהם www.iton77.com המערכת אינה ערבה בכתב על פכירת כרתכים ראינה מחזירה כתבי יד אלא אם צרופה אליהם מעטפה מבוילת וממוענת. חרמו · יש לשלוח רק בדואר וגיל, מודפס ובררת כפול על צד אחד של הנייר. אפשר בצירוף דיסקט/תקליטור. לפו שעה בזמן שעבר מאז הגליון האחרון , הספיקה להתחולל מלחמה <או שמא מבצע • "עופרת יצוקה"), וישראל עומדת לאחר מערכת בחירות, שבה זכה גרש הימין ברוב ברור והשמאל התרסק. אין ספק שהפחד והיאוש שיחקו כאן תפקיד מכריע. אפשר אולי להבין טוב יותר את התופעה הזאת אם נידרש למדורו של עמוס לריתן , 'מצד זה', בדי ר נו ב"אמנרת המרות" של החמאס רב"שיח השנאה". בכל מקרה, קשה לומר שהאופק נראה בהיר ומבשר טובות. בעניין זה, מחזור השירים של רמי סערי , בהמשך הגלירן , נכתב ונשלח בעת המהומות יברון' אך הוא מיטיב לבטא הלוך רוח כללי' לתחושתנו: "בין לבין תשומת הלב; מתמקדת ~נוכלים מנהלי העניינים; אלה העושים כמיטב יכולתם כדי שהדור הבא לא יקבל את שאנחנו קיבלנו: חינוך , רביאות, אוויר , אמונה באדם רמים". הגלירן הזה מביט גם באופן מסרים לאחור , בסיפורו של גונן נשר "מה עושים החירשים כשיש אזעקה" מימי המלחמה הקודמת; רעוד: זrריש של תמר משמר '67',זrריש של דינ סער על "הקטיושה הראשונה" ליד "הגדר הסרנה"; בשיחה עם צביקה שסרנפלד , שחלקים מספרר הראשון יומן מילואים מימי האינתיפאדה הראשונה נדפסו מעל דפי 'עתרן 77', מסופרת האנקדוטה כי עותקים מהספר נגנבו בשעתו מחנות האונירבסיטה, תופעה שקשה היום להעלותה על הדעת. מיכאל בסר, עמית ישראלי-גלעד שבא סלהוב אורחת מהגיהינום ,~לל~~ ע~ o/ י :ק~ד ל 'f9 ן :ק א fל- fר ~Wת;קף w ד ה~וק~זr~אירiזrאירiזr w ד o/ מ; א; ;ry ~קאל א; י~~ י~~ י~~ תזr~;ג ד~~ a י~ ה;י - ~יןה ~9ה~~ י~~ - ~ין ~י o/ קין ~יךי;~י ~a?.9 ת לפ ' ל באמסטרדם T : ·: : : -: ~ךליז ,t' ~א'עדף o/ ם ביב;:אליt~~~~עtי~ןה לאו~נות ז~~ ס~~נות ס~ה ח;ךים ח;ךים ע.י~י סמ;ן םיךך;ש~זr וכמה זד המבט הזד : -ז T ז--- המאה העשרים, שנ;ת השמ;נים. ' : -: ' :.'' T T " שנים ךז;ת, ךע;ת T T ' T לזr1 אי קרירות ~יך;~ית א; עיד;~ית ?~עז ס~~ת :קלום, דלות ךלוסה :קחוט זr w ~ךה ~יז ז?ייךה ו~יז הךךpז ל ' א ~קלל.ח ל'א ~~לה v ~ז?ייר ס 0 ור ו~ד fל- f ר ~ה w הוא ~ל~י ~רה? השא;ל חיתה העיד כלה -: ז: ז T'T'• ~~o/ ז:רי לזr1 אי :ק~ד ~סד ~~ז:רי ל~ב'ע t' ר ~ין ~ז ' את ז?י~סה הגדת שוב~ תודת החיתוכים כ;ךה ~ת םילpזס הייתי ש;נה: 0 • T T ו אבל אולי עכשו אני היא שא;מרת אהיה אשר אהיה :· : .°' ."' -: ."' : ."' ."' ."' ."' ' ' -: T : --T -: o/f לא ח~~ז:ייי ~ןאו:יי א;נ;ן;ן תע~כt ס~ל.ר ~~ןה וש~זr לה ילדים ~p לו~ת ~p ל;~ים מלטשים נטושים מכ;כבים שנטשת. אתהי :.•"T":•:T";· -ז : ז -ז תע~כt ס~ל.ר ~~ןה ." ' T : T י ס f ~ב o/ל 1 היה נ;כבים מכים משחירים משירה ז;כרים צעקה T T : ': T ' ' ' ' : -' '•, ' T TT הייתי ש;נה: T ' 'T האב ג;לה על-ידי הבת --:'' -'." T T א;ך;ן ~נ;רא " ם ס~ה ~ל;ן והבת ג;לה על-ידי האב TT ••: -T --: ל"א ל~~ o/f ל~נ:ינכ fם:~~ ~שוט;ת !עם ~ר~יו רח~~נכ; קי~~~ ~ע,~קי ם:~~ ךקוךים. כ;~ב ~סד סכ"ל ג;ליז ~9ת,? ~כ;ת w ת ~ר o/ ת כנ~~~ה~י~~~ ה~~~ ה~! f ןג o/ ס.קרס זזr~ .ר ויש לי שם ויש לי אשם והוא מי • : •• T • •• : •• • :•• ת~י~~ ד~ז ~~ י מלבד לבבי? • T : -: • ~ז Q ~יז ~~9 ~ת ~ןאו:יי י ךסק;ל ס~ה ן;~~~ ל . א נביאהי ל . א ח;זה 0 T T : ל"א ר;צה. ע,ז " T משבי ינואר כרו ע;לם חדש TT T T -T •• : ב א;ו:יי ~ןה שמש ב " סר בשר פריחה כלי;נית • : • T • : • •• :· :• :• קרוף ג;ב ~~חים דק ל"א ןה ~o/ ר ס~ה ו~~ר ~~נכם ~~9 ~קלך~ה זrור ~ל;חי 9רזrךזr ך~ד ל " א :נ;רל~ח חתומה T -: א יסב הא;ר פניו T T T •• T ~~יב ;חי ע,ן~ל ~ל t ה ד ~ז כ;~ב ~י 9 ~י ל " מה אתה ר;אה? '." T -T fב; t:' י f ל.~ז:רי fקו~י ז " f נ;~לי עי את ןק י~~ י אני מנשה עכשו לשמ . -: ' T : -T -: ' -: א ל~ש;ת זקעור ס;~י 1 ע,ד:ז ~ל~ד ל " ס t:' ם שו~;ןי ~ליי ס t:' ם י~זr א Qf ~יזי f ~ש א מאלפת בלילה הזה ל ·-: T : - :.··:·:· א מביהת השאל;ת נשמט;ת אחת ל --T : • •• : " א f ת;ןת סחתו~ים. ל " " ל "ל " ·:·:·.. : א ~~ק.לת ~~~גועים נ;תרה T : (הלילה הזה) ;· -T -: המלים אהבהי אחר;נהי בדד נ;פל;ת : T T T -: -T -:-• • מתוך הספד תורת החי תוכים ) בכתובים) ~~י~סז ה~י~~ . ינואר-פברואר 5 רמי סערי בלי א' בלי ספק ~לי ע:ז סדע, ר~pז~ס סןה תו p ס תאוצה ותחת: משוררים טריויאל!לים : ז :--::.:.. ז .. ~ל~חים ~שולי ס~י~ה ו~~חוךי ס~לעים, ו~~~ים ~אור סךךקוךים :קגןר ס~רי~ה ו~נ:ר~~ךת ס;~יןה . ~ם ry ל~ה של כלבתי ל"א נגרע, והיא • : :-• • T : -:· זו~ה ל~בוךים q ןזקים ל~~רים: .ר~ע ל~גי W ספוליקי~ה טלכנpזי:ז על סכ.ל ו~ן ס g עד רסרןסה ל"א ר~~: ~או~ה זולת זחיחות הדעת של דמגוגים -:.---:·.. ז . ךהוקי ןשון ךעז:יירי ~גנות טובות כביכול' היא שוכבת על הספה T ---·: ·: ' T : ' עגבניות אטום בקופסה. בקיצור: אם אלכס לינק היה עובר ליד העלילות עם מצלמה הוא היה ממסגר כמה. הכוח בעלילות האלה הוא ביכולת המדויקת לנפח את שרירי הגיבורים גם אם נבראו מראש לשחק בשוליים. הכוח הוא ביכולת לצלם פוטר רגע ולשמוע את הרגע הזה שואל את הקורא: מה הסיפור שלך? ·:· רוני סומק אבן ונשיקה שלומי הסקי: האקדמיה ללשון מגומגמת, הוצאת כרמל-עמדה 2008,50 עמ' "שירה", אני מצטט את רובוט פרוסט, "היא דרך לתפוס את החיים בגרונם". מבחינה מטאפורית • מתאים המשפט הזה לכל שיר • מבחינה פיזית • זוהי 1 בעיני 'ברכת הדרך לקריאת שיריו של שלומי חסקי . הספר נפתח בגרון 1 במילים מגומגמות הנזקקות לשרירי השפה כדי להיפלט מהשפתיים. חסקי הופך את התהליך למוסד וקורא לשיר הפותח פוסו רגע גלעד מאירי: המשרד לסיפורי הציבור' הוצאת כרמל 2008,153 עמ' אם להשתמש במטאפורה מוסיקלית, הרי שהמשרד לסיפורי הציבור נכתב לקול הצ'לו . גלעד מאירי עוקף את התזמורות הגדולות. הוא לא צריך תופים, חצוצרות או כינורות. הוא יודע שהצ'לו הוא האנושי שבקולות התזמורת ועל סולם התווים שלו יטפסו גיבוריו אחד אחד בצעדים של מקהלה גדולה. בשפה קולנועית: אלה סרטים קצרים המצולמים בשחור לבן 1 אבל עם הנשמה הצבעונית ורבת הדקות של "חלף עם הרוח". המחבר יוצא עם מצלמת כתף בלדב ומצליח לצוד רגעים שלא צריך בשבילם אור של פרוז'קטור . הוא גם הבמאי 1 גם המאפרת, גם שחקן המשנה ומה לא. האפקט הוא אפקט מוזאיקה. אבן ועוד אבן. פעם אבן צבעונית במיוחד. פעם אבן מהוהה ופעם אבן שעוד לא החליטה אם להיות בזלת או אבן חול מתפוררת. כל האבנים מתרוצצות על שפתי המספר 1 שהוא יותר מכשף השבט מאשר זה המתקתק אותיות למודל האחרון של •WINDOWS אבל שלא תהיה טעות: אלה לא סיפורים המתנהלים 1 רק על המגרש הריאליסטי. אלה סיפורים (כמו לספר כולן) 'האקדמיה ללשון מגומגמת: בשיר ס~ך~דית ~9 לון ס~רול~רי המחושמלים לא פעם בפרט לא צפוי. הנה לדוגמה החזק הזה יש "מילים", "הברות", "משפטים", ומכרסמת בניחותא :-::·".:. ז הסיפור "טיל". הוא מתחיל בעוד כלבי הרחוב מתרוצצים ורצים בשורות : "כבר יותר :-:•• ז: •::•:T• מחודשיים אני מחכה לטיל. ~~q גה סשו~ךים ל~חגה ס~~~י~ים המשרד לס•פרר• הציבור בחנות אמרו לי שלושים ימי ךתון :קרי ~י חו~~ים ~ז ~ך~יע גוער :וא•ך • עבודה. שלשום התקשרתי ואבנים גם יחד . ל'א לזה הכינו אותי . • • • :• : ---• T -: לחנות. המוכרנית אמרה לי עשרים שנה באוניברסיטה T ' :·; ' T T T :' ."' שעוד לא ערבו השלושים?."", וארבעים וחמש בשרותים ברור שהמילה "טיל" היא :-: ז .: ז ..-...' טיפת דיו המכחילה את כוס אבל לח!לים יש תכנ!לות םמשלה '." T •; ' ' : T '' ' --T -: ~לי 9 ~ק ו~לי ע:ז סדע. הישראליות מתגלה במאצ'ואיות שבשיר 'קרבי', הנימה החברתית זועקת ב'דו"ח העוני', הביוגרפיה עולה על אוטובוס בדרך לשיר 'בת ים-חולון', והאהבה עוצרת בתחנת דלק וממלאה את עצמה ב'בנזין: רבור שהחלוקה הזאת אינה מוחלטת. יקרני' ,למשל, המתחיל בשורה "אבי רוצה אותך 1 בשר טרי 1 מגולח, קצוץ שיער."" הוא גם שיר אהבה. 'עדכון לביאליק' אינו רק ב.ב. לשיר ילדים של המשורר הלאומי . הוא גם אגרוף חברתי שגיבוריו הם: "יוסי בסכין 1 "אותיות". הפעולות הן "סוגר", "עוקר", "מסרס", ו"נושך" • ללא ספק פעולות אלימות • בעוד שבחלקו השני של השיר האותיות "מוטלות על מרפסת השורות". אם ללכת רחוק, הרי שהאסוציאציה היא: הנה מוטלות שורותינו. בשיר אחר ('משחקי לשון') המתכתב עם השפה, המשורר כבר מפויס. העברית סקסית יותר 1 פותחת חלון ונותנת לרוח זרה לטפוח על פניה. האירוניה מנקדת לאותה עברית את הצורה ומותר לה אפילו לפנטז "על חיים באי של מילות שרשרת/ בשפת הנביאים /שקמו לתחייה", של אותה שפה מתנהל הספר הזה. · ת· בין הא' וה המים אליה טופטפה. המסלול הבליסטי שלה ישתנה בסיפור 1 ..., אבל הנוכחות שלה כבר במשפט הראשון היא נוכחות ~- יי~ -·.·. ח מנצחת. גלעד מאירי יודע להרחיב את הטריטוריה מ"העתידות" של "בזוקה" למרגש המסדרים עליו מנגנת תזמורת הצבא האדום מארש ניצחון. היכולת החזקה לנוע ממנעד למנעד מאפשרת לקולו ללחוש ולצעוק באותה אוקטבה. המשרד לסיפורי הציבור הוא ספר ישראלי מאו.ד תמונות ממנו מודבקות באלבום התצלומים של כל אחד מאיתנו • יש בו את המודיעין של העירייה (בסיפור "המשרד לסיפורי הציבור"), יש בו עובדים זרים (בסיפור "חנוך") יש בו מכונאי (בסיפור "רכב אש") וסיטרואן (בסיפור "יונים"), הישראליות אינה טקסט של מדליק משואות, היא ישראליות של מי שחי ברווח שבין השוק לסופרמרקט, בין מי שקונה עגבניות כלאדי לבין מי שקונה את הרסק של אותן ב' בלי עילפון ג' בלי רצון ו' בלי יידישקייט .רה 7 וכ ס~~זקים ~ע,ב;ןהי ~~עט עד עלפ;ן ע~~~~ סס~ים, 1 ~~לו ל~גי ~ן סז~ן ס~ץ ~ה~~המות: ~ך;ן ס 9~ךים ןה ק; ה~;ם בשעה שהשתעממתי • : -:--: • ·: T T : ' - היהודי אווז כלאחו כב;ך חביל;ת • -: I T --: • T • : ת;ן ~די ע,די~ת קלל םי~pז~ סןצ;ן לה~חז ~~V? הו חביל;ת צווו כל כל; ליד מכ;נת -: -: '•,T T ' -: -: שאינ; א;מך לי ובו וחצי ובו T T • T T • • • • • •: עלה על ועתי לפתע פתא;ם : " -·: : • : --T T ס~הי~ה w;rr~ה .~ w ~י~י ~צכקן ל~גי rrw כ · ל ~~לם ך~ז ע;לים ך~~ים ס~~לים W ל סק~~ן , - ' ~~יקים ל~צ;לי ,ה~;ש י~~ ~~לע ~ין ס~ע,לות: w ~~יו 17 ת:~ ר~ w ה םי~י~~~ ~גוידים א; n ;לב ע,רלים ז ·:: שו " ב ובה של האנ;שות :· T ••• :· . ב .ר~ם W ל ס~יו בענינים משמימים ומשעממים ז . א; גבו, א; לפ n ;ת שפה ומ;לדת, '."."' T T T : ."' :• .ה~וצ~~ ~ין ?;ין ז;ושו~ת סלב ~סוק ו : :: --: . . : -.' ך~ם ~ין 17t\ ף ~סי ל~~ ,ה.ל~תך.ק~~~ ~נג;~לים ~~הלי סע~~~ים, . אבל תחושת הועב האפשרי :-• T : ·: T T TT -: T ל~ n ;ת ?.9ף, w ם א; ,ד;ב~ אלה הע;שים כמיטב יבלתם כדי · ·: T : T : -•• : • T •: •• ~t' ל.~ת א;ת; לסר~ין ~ת ואש; : ז ז בגדים יפים, מצב דוח ט;ב, . ריס ~י n ;ס ~;ית ס V?חי . א ל~~; ~ת Wונ~~~ W סו;ו ס~א ל . ק~ 7 נו: חנגון' ~ריאות, ~דיו' ה~מו~ ·· רל~שר ~ע ·ל . ס w ~ז:יי ~ז על w;rr י ס~י ,;א~ w ~~דיי ~ין ~דת ד~ים p ~י ~ס~ה ~p רי ת;ל~~ סכ"ל ןה די ~ע~ף ובסדו, גם אם מה שבשאר T : • ·: -• -··:· : ~~ןם ו~:ם . ~ש ה~י;ן ~~רי~~וסם: ~ל~י פו~ק~~;~ךים םיקזילpז~ ~ה כ ,ק~~ל הוא ןק ח " המהום של כלבה ,מוצה T '•,: T : -'." : ' ?;ין ~ןת ד~ים ~ס~ה לזק~זקים, ז- אבל מנגסי;ני העשיר בתחום ידעתי • : : -' T '." ' : ' ' T -: פו~ק~~;~ךים ~ל~ים ~די ל " לךסל להס~ר ל~ך~ו . ~ם על ןה א לס~יס ריס ~פ;ת ד~לי ry ם W ל ~גי העמים הכנועים איננגו ש;נה :· :· •• • : -• -T .W י;ם שבחמר להתע;ךך אליו T •• •• : • : T : ·: ·: ;ש~ p חים ~ע,וו~י סז:יקש:רת ~עם ~לל ךע~ו ~ריס ~פ;ת ד~לי ry ם למעלה מה שתמיד למעלה ן~ס;נ;ת סק.~ע םיקו;זסpז~ ל w שום ~ט;ס ~ינ; ~~רקק . ר~ע. א; ח~~ דךע ~P. ה. ל;;י~ ,~ T : -: ' T '." -T : -: של בני העמים המתריסים: : ·: • • :--• -T • • ולמטה זה נע ונד, מסת;בב. '' : ' T T T '." T -: הע;לם הוא מה שהוא, גשם זלעפ;ת T : -•: •: •: -T T י~~ ~זקיס ~ת ואזקי ~הקרת wrrם:~ בליל;ת נדירים כאלה אני משאיו • : -• -: ·: • •T • :• ••: ~;א 9~ 1 ל;ן סך~ה ~pרי p צ;ת ~חוץ א; ~צ:רת ~ w ~צ:רת, והכלבה תמיד שמחה וך;אה כ;כבים נ;פלים . • : • T :· : : :- · ז ז :· ז · עם ס w ל.דיז~ה רלו~ה ר!הוודים ~ . ר~ע, ו~ wי~~ ה;וד ס;ף ס;ף כשאני מנגיה למלים האלה :· •• T • • -• -• :-·: : ל p דו ס w,ה~ סמום םילpז~ ר~~ף ך~~ש לל~ף א;סה עד שנה, משתדכת אחדי --:-'." ."' T : ' T '' א; לברת לה ך~ן גביות הבית כאלו אני החלילן T • :--• -: • : • ---• : א; בשו. T T פסי באקדח, /משה עם רימון; והמה הרחוב. ובאו לקטטה; גברים; ונערים; דקרו וידו; ויצאו על; תנאי", חסקי , כפי שאפשר לראות, מטיב לערבב שפות. הוא אדכיאולוג המכיר גם את העברית מה"מדף העליון" וגם את העברית המתגלגלת ברחוב. הוא יודע ש"שידת הפחד נחבאת/ אל הכלים" (מתוך השיר ,)'ךרח' השימוש בשפה אינו דק שימוש אותה הופך את האחריות למילה לאחריות מהמעלה הראשונה. הדיוק הזה הוא לפעמים גם המשקולת שקושר המשורר לפה הרוצה לצעוק. זהו דיוק מאופק. ויאמר מיד: מאופק לכאורה, כיון שאותו איפוק מדומה הוא אבי אבות הצעקה. הנה, למשל , '1 במאי.י השיר נפתח כך : "בדיוק היום, לפני 14, הפך היום האדום הגאה את חברבורותיו והיה למין קיטבג/ ענק, מאובק ובעל אינספור פינות חדות ~v ~לין ת.?~;הך ~חן ~ת ~זp~ב סז?י ב~pז~ל ~ה~ה ~ך;ש . הוא יום שחוד. המוות אינו כלול במשקל, ואנשי הצבא שיבואו בהמשך השיר "לא ציינו שמשקל הקיטבג אינו פוחת/ לעולם'.' זהו שיד המוריד את המילים לחצי התורן. לידו מודפס השיר 'אבנים' המוקדש לזכר יפית: "ערב בעולם/ סוודר אהבה/ מכסה את היקום; ערב בעולם; אבנים נושקות לאנשים; השוכבים תחתן'.' אין פיוס בשיר הזה. ובכל זאת יש בו נשיקה. וזהו , לטעמי , סוד קסמו אדספואטי. זהו שימוש של מי שמבין שהשפה, ככלי שמצווה עליך בגסות לשאתו בכל; שנייה; של הספד הזה כולו: אבן ונשיקה. עבודה, לפעמים מתעכבת בגרון. המאמץ לחלץ משארית '.'".ךייח הדיוק הוא סכין . היום האדום ינואר-פברואר ·:· 7 ו גלות ןמרצו שמעון בלס: תום הביקור' הוצאת הקיבוץ המאוחד, סדרת הכבשה השחורה 2008, 140 עמ' כבר חמישה עשורים פוקד שמעון בלס באופן קבוע את שדה הספרות העברית. בניגוד לבני דורו' הוא מתעקש לעמוד על מפתן הדלת כאורח, לעתים כאורח לא רצוי שמטריד את מנוחת דיירי הבית. ביצירתו נפרם החיבור "הטבעי" בין הספרות העברית לבין הטריטוריה הישראלית הריבונית ומתערבבים המרחבים והשפות. בדומה ליעקב סאלם, גיבור הנובלה "תום הביקור", מאמץ בלס אסטרטגיה של "גלות מרצון" ביחס למנגנוני הילידות המדומיינת הפועלים בלב הקאנון הספרותי העברי. יצירתו נעה על קו הגבול שבין הבדיון למציאות, בין ההיסטורי לפואטי, בין הסיפורי לאוטוביוגרפי. האסטרטגיה הנרטיבית שלו תומכת במבנה עלילתי קטוע, פרגמנטי ובעל פיצולים ומבוכים רבים. גיבוריו משתייכים לקטגוריה של האנטי-גיבור הנושא הזהות הכפולה ולכן גם בודד' זר ומנוכר . במרכז הנובלה "תום הביקור" נמצאת דמותו של יעקב סאלם, שדבומה לדמויות אחרות בספריו של בלס, משלב בין תרבויות ומרחבים מנוגדים. סאלם הוא יהודי שנשאר בעיראק בהגירה הגדולה של שנות החמישים אך הגיע לישראל כפליט פוליטי עשור אחר כך. כעבור מספר שנים עקר ללונדון, הצטרף לקהילה פוליטית של גולים עיראקים והפך לחוקר ומרצה באוניברסיטה. גולה עיראקי החי יבן נאמנות לעבר ולחבריו הגולים ובין בריחה ממחויבות לטריטוריה לאומית בהווה. כותב ביורגפיות של אינטלקטואלים ומנהיגים עיראקים ודרכם את הביוגרפיה של עיראק. סיפור המסגרת מתרחש ערב הפלישה האמריקנית לעיראק ועוקב אחר היממה האחרונה בביקורו של סאלם בישראל. המפגש עם הידידים המעטים שצבר לאורך השנים בישראל מעמת אותו עם בחירותיו האישיות והפוליטיות, עם חלקים מושתקים בעברו ועם תחושת הבדידות והתלישות המלווה אותו. סוגיה מרכזית הנעה כחוט השני יבצירותיו היא חוסר היכולת לכתוב את הביוגרפיה האישית והלאומית כסיפור שלם ואחי.ד כתיבתו מדגישה את הסתירות והשרבים המרכייבם את סיפור החיים, את הזיכרונות שמנסים להשתיק ולהדחיק, את המפוצל שעובר תהליכי האחדה. "העבר הוא מדינה שממנה כולנו הירגנו" טוען סלמן רושדי בספרו מולדות בדיוניות. תחושת הריחוק מהעבר מתחדדת ומחריפה אצל סופרים שהיגרו ממולדתם ומשפתם מכיוון שהם חווים את הניתוק בחייהם במרחב אחר 1 דבר היוצר ניתוק ממשי מהמרחב של העבר. הסופרים הגולים ממחוזות הולדתם יוצרים בכתיבתם "מולדות בדיוניות", מה שמזכה אותם ביתרון מוחשי על סופרים שכותבים בתוך המרחב והשפה הלאומית. סאלם הוא גולה שהנאמנות והמחויבות לעבר ולמולדת העיראקית שממנה גלה באות לידי ביטוי ברצון לכתוב את הסיפור הלאומי ולהשתתף בבניית "המולדת הדמיונית". בניגוד לעיסוק הרחב שלו בביורגפיות, הוא מתקשה לספר את הביוגרפיה הפרטית שלו ולהתעמת עם חלקיה המוכחשים והמושתקים. "אני חושבת שאתה מנהל איזה משחק מחבואים עם עצמך. כאילו מחפש מפלט בביוגרפיות של אחרים ומתחמק מהביוגרפיה שלך" מתריסה ידידתו של סאלם בבקשה שיעלה על הכתב את סיפור חייו . סאלם מודה שהבחירה שלו בכתיבת ביוגרפיות של אחרים היא בעצם הדרך היחידה לכתוב על עצמו; "מחפש מפלט בביורגפיות של אחרים? אם בכלל יש זיקה לביורגפיה כלשהי במה שהוא כותב, הלא זאת הביוגרפיה שלו." כתיבת [אוטו]ביוגרפיה מכילה בתוכה מנגנוני מחיקה והדחקה. היא כופה על הכותב בחירה בתיאור מסלול חיים עקבי המייצר סיפור קוהרנטי ושלם. "תום הביקור" מתמקד בנקודות השבר וההתפצלות ובנקודות הבחירה במשך החיים, תוך הבניית הסיפורים האפשריים שיכלו להתפתח בכל התפצלות. המוקד עובר מהסיפור האחיד והעקבי אל תערובת מסועפת ורב ממדית של סיפורים פוטנציאליים המסתתרים מאחורי סיפור החיים הרשמי • בתהליך חשבון הנפש שלו עם עברו מדמיין סאלם את חייו כאסופה של סיפורים מפוספסים שלא התפתחו לכדי סיפור שלם. מה היה קורה לו היה מתאחד עם אהובתו העיראקית בלונדון' ולחלופין 1 אם היה מהרג לישראל בשנות החמישים עם משפחתו? זיכרונות? המיוחד שבו? גם זה יבוא כל עוד הוא מחזיק בעט. אבל מה יכלה להיות הביוגרפיה שלו לו היתה נענית לו? שאלה יתומה שחוזרת ומתגרה בו כל אימת שמהרהר במסלול חייו . ואם היתה מצטרפת אליו ללונדון האם היו מנהלים את חייהם כזוג גולים , מקימים משפחה ומגדלים ילדים כשאר הגולים מעיראק וממקומות אחרים? ואולי היתה משפיעה עליו לחזור לישראל ארץ הולדתה, שבה תרצה לגדל את ילדיה? והוא, איזו תמורה היתה מתחוללת בו בתוקף הנסיבות כגולה בחברה של גולים הנדרשים להסיג את זהותם מפני זהות כוללת? ]"" ]כך הוא נשאר נאמן לעברו , נאמן לזהותו ולכל מה שמסמלת בעיניו <עמוד 65(. האם סיפור חיים הוא תוצר של הנסיבות שנכפות מבחוץ או תוצאה של בחירות אוטונומיות של הפרט? השאלה הזו אינה מוכרעת ומוטענת בהגדרת "הגלות מרצון". האוקסימורון הזה משלב בין נאמנות לעבר ולזהות לבין תחושת החופש הנובעת מחוסר מחויבות לטריטוריה לאומית. בלס מציע את האוקסימורון הזה כנקודת מוצא של כתיבה על הערב בכלל וכתיבה על העבר של גולים בפרט. מבחינתו זו הדרך היחידה לכתוב בלי להיטמע בסיפור הלאומי מזה ומבלי לברוח למחוזות אסקפיסטיים מזה. בנובלה ובשלושה הסיפורים הקצרים הנוספים הכלולים בספר מציג בלס את הארעיות והחמקמקות של הזמן והזיכרון כפי שזה בא לידי ביטוי במפגשים מחודשים עם דמויות מהערב. מפגשים אלה חושפים את הזיכרונות המושתקים והמודחקים שהוצנעו ואת התשוקה לחזור אל הסיפורים שנקטעו טרם זמנם. המפגש מייצר חלון זמני של החייאת הסיפור שנקטע תוך ניסיון להקפיא את הזמן בנקודת המפגש המחודש. בלס רוצה להבליט את נקודות המפגש כמוקד שהופך את הנירגרפיה למכלול של סיפורים קטועים. עבורו 1 כתיבת ה<אוטו>ביורגפיה מתרחשת בתפר שבין הסיפורים והמסלולים השונים. בלס, כמו סאלם גיבורו הדביוני 1 פועל באזורי התפר של הביוגרפיה הלאומית העיראקית והישראלית כשייך ולא שייך בו זמנית. כמוהו הוא כותב את הביוגרפיות של גיבוריו כווריאציות שונות לסיפור חייו. בספריו הוא מתעקש להציג את המסלולים והנתיבים שנחסמו ונמחקו במלאכת המרכבה של הסיפור הלאומי הרשמי. כתיבתו בונה מרחב בספרות העברית לזהויות ולאירועים שאינם משתלבים בביוגרפיה הקולקטיבית. הוא מעמיד במרכז סיפוריו דמויות בעלות זהות כפולה שהסיפור הלאומי אינו יכול להכיל 1 הביורגפיות שלהם חוצות ·:·. מרחבים לאומיים ופועלות במרחבי לשון שונים יובל עברי איתמר יעוז ק~ט מול גבעת השיכונים מתוך "שירי .רטר;ס~קטיבה, שנות ה- so" "נ;ךד סח;ל תמיד, על שתי עיני נ;דד הח;ל" -" -" •• : -' T זק~~ה ~ז:יים ~זןה ~ד t' למ;~ית ל~~ ~:;נעת ח;ל;ת ש;ז.ןקת בפתחה של ארץ חדשה ו~~ז:יי~ים ;מ~ ק i-i נ;ת ן~~ת :pת;!!~ק ק.ט;ן o/ ~ךךמו ~לב ס~:ץ - 7 א;ת ז;יזו!ה, עם ~ב ך~ם ךעם םי~~pז ס~~יחים .ן;ת~ סז;ימ;ל' .. לזכרו של יעקב בסד ~ע;ד ת;ע~~~ס ס;גע;ת פ;~ח;ת סל;ן ~ל ל;לה ס~~י~י ךלח ו:;גת;ן ע.י~:ם ע.צומ;ת למחצה ח;לפת לה תמונה נשכחת --: ' T : T •: •: T :."' ."' : • • בד השרב בהעידה כמיהה ופחד ~ן העבד' ו~ר~יטה את כ " ' --T • : T ' T : T T -'." '." T • T T • o/:P ~ין ר.~" o/-r ם" ל"~ר r"ןא?- דק iZ ו ןקיע ר~י;~י .ח~~~ הארנייה 'גלילה' ר~ר ש;~:;גים י~~~ r ~ע · קק ס w:ה~ כ~רים ~tP ?עים .ת;ל!ל~ עם הספד 'אנחנו פה' ר~ת ~i ~ל ס. w קש ס; םמ;לךr~ ך;צים הם לאח"כ את הגבעה עם הח;ל;ת : םי~~~;ק _ ~· ~עיד"~יחי . על-~ב סק~ד: א;ך . ~~ךיק. ך;קט .ם.ע~ע~~ו ל~ד ייt~ סל~ן י~~ ן;מ~קtס ~די ה; P. ?ת ~ד~ים ~לב סל;לה סקי~י ךס~לם. ~ת;ן סק~ד: ללpז ז;ימונ;ת. ועד ם;!!ה אני ~ת ק;ל יpז~ :ע~;ש הוא ~סלחל :p ע.ין ז;י~לה: ~; 'י~~ :-. ~ד o ש ע;ף w קם ~ת;ן הח;ל, מצד גבעת-השנונים. • -· :-· -· -T • • אלף תשע מא;ת ".ו אמצע המאה. למול : י~;.ע ~ ז:ימ : · ונה של-אנ~ה ~שטה לה על הניד. T • • '." :ז --T T T -T ' : ז ךש ~~דו~ד ך~ם 1,םי~~,ע חpזו :P ס~ים ~~ים ם:~~ וךגי ס~ם ב;לעים זp~ר!!;ת ~ן;ן . שוב ח · · ד גו w י ~ןם ס~קי~ים ~ת ע,~ןם ס~ד . לשונות - המים מרעלים . נ;~ב ל?ת ~רסק ס:ינ:וי ~על ל~ם י;~~ . רקיע t'~דורי . ~פ;ת ס~ w ם סדגו~י ,;קך;ת ~ת ס~לים. ב;קעים ק;ל;ת ז?ייןה ~ן ס~פון: . . . בב;אי לעיר י°מית והלומת שדב. !ו ס~יהי • ל p ~י 1י ר~~ r' -ל~י T סתום, נ;~ס ~ת ס;ד;סיו' ךדוס o/ל p צ;ת ס;.רק.ת ~ת ס~ם, ך~ין ~ןם ך~ין ס~ה :וד~~ ;ה" ,~.ר r! ר.~ r!" ~ק;ךךי;ן ר'-;ח~ ~~גן . ם~" 7~;ש 1 דזה היא!" i2o/ ~ז:יי ~9 ~רים, ~?ךל ו~ 9 סגד, ך~גו-סגו םילpזס יג;:יג;:~ ~חרד ~~צורים מת;ך ע;לם אחד . • •-T • • • • • - - ~ין ח;ף לה~גן . t' ר ~עד ל~ן-ע;ך ש;לס םי~~~ ~ן ססךט;ם ~ל סק.ךסק ס~ע-ך~ד, ~לים, ~י:;נים, ק;ל;ת ~קךם, י~~ ~ל~ים ונביאים, בעלי תפלה T • : "-: -' ' : T • • •' ת; v ה: lי~~ -~?pt' ~ת ~זקים o/ם;א~~ ,תר.ר.;ע~~ ח~קז:יי ?ל ~טוי ך~ל ~ךה. ס~ם ל . א ןב-ח;~ל זקנ;ך ס;בב את הגה כלי השיט והנמל אבד?." ~ת דד ןןpז~~7ש;~י 9 ע~ז:יי -w ל סך w נ;ת עם סןז;ת, םעכt~ ,ק;ת~-ד~ ·~~i ל.ה :שא:~:'ל~ך~~ ~;ד~ ~9 ז;ירי סגוף. ~ל.ף ~לים ת;ך~~~~ ~ית- Q,ד~ עז:ייק;ת י;~ין p1 ןש;ת ~אד. ס~ם ~?היד ל t' ט ו~ן סא'~ל · -י~ך~ ~טוף . ?ע.ת ~ריר ןק להי~יב לךא;ת: iZ ~י סנ;ף ?ס~ p :;גים :p מ; ~~לום ן~~~ך מול סא;ך ?ל - ~ת ת~pזיpז~ ~על י~~ יי:זpזדג,t'ר vד~~ w ~י :P ע~~ ה 9דיtס. w ם ישן בשם חדש החלפתי. חידת ש!!כותי נסיתי לבאר T~ע :קיק ס i~י~~ ,;~הר '. י~~~~ ~ד~~ לי: - ' " T : • " • שח'ד בגדים ולוט פנים / • T : 'T : : ע.ת ס~נ:וים ערכו tp יח;ת עפר ואפר בשפת סתרים וסימנים. • T • : • T : -: ' '." '' : T T • T ינואר-פבוראר 9 ולפתח כושר להשיב מלחמה לילדים המכים אותו . נרמז אם כן שההורים רצו כי בעתיד יהיה לאורי מקצוע מעשי 1 שממנו יוכל להתפרנס: אולי "גרז'ניק" (עובד מוסך), או נהג אוטובוס, או חשמלאי (שהיו אז מקצועות נחשקים ומכובדים) או 1 כמו שאמרו חז"ל: "פשוט נבלה בשוק ואל תצטרך לעזרת הבריות", אך אורי מתבגר להיות עקשן ועקבי בהחלטותיו 1 ובמקום ללמוד בבית ספר מקצועי הוא לומד ב"תיכון חדש" בתל אביב, אחר כך מתנדב לנח"ל ומגיע לקיבוץ עין גדי 1 ולבסוף מגיע לאוניברסיטה, ללמוד פילוסופיה וקבלה. כל זאת כדי להכשיר את עצמו לייעודו האמיתי: להיות סופר. ובחזרה לאותו "יום שדה", שבו שיחקו הילדים כאילו מלחמה להם עם אויב בלתי נראה: הגרמנים. הם צנחו מן האוויר 1 בדמיונם של הילדים, ועתה הם נמצאים בכל מקום, מרגלים ואורבים ליהודים על מנת להרוג אותם. כדי לשוות מהימנות לכתיבתו מרבה בן-עזר בפרטים קטנים: הוא מפרט את הציוד שלקחו ל"יום השדה" - שקי יוטה, פטיש, גרזן ונו', כמו את סרגי הענבים שארזו בבית האריזה של האחוזה: "מוסקאט שחור 1 מוסקאט לבן 1 דבוקי 1 תמר בירותי", הוא מתאר בהקפדה זן של עגבניות עסיסיות, או טקס אכילת אבטיח בסוף יום העבודה, לאחר שצונן בתעלת השקיה, ואכילתו סמוך למקום גידולו 1 בשדה: "היה מנופץ במכה אחת ]."[ וכולנו כאחד שולחים ידיים לתפוס בגושים האדמדמים נוטפי העסיס" (עמ' 68(, או פירוט השוק באותם ימים "שמלות רקומות, שטיחים, סירי ם וצלחות נוצצים. ריחות האורז בצנובר ובצימוקים, הקבאב, הפלפל, הקונה, הקוסקוס והחלודה המתוקה."" (עמ' 75( ועו.ד הגעגועים אצל בן-עזר מקבלים מבע גם בשיבוץ אגדות ערביות, כגון "מעשה בדבלה צמוקה" ומוסר ההשכל 1 או האגדה "אל תעבור במים עמוקים בטרם בדקת את עומקם", והשכר המובטח: הנער זכה לשאת לאשה את הנסיכה (עמ' 73(, ובדומה, באגדה "תום אל ח'שאב" על שמלת העץ של הנערה המבקשת לשמור על תומתה (עמ' 83(. באופן טבעי מעסיקה הארוטיקה את הנערים כבר באותו פרק זמן. תחילה בניחוש, ובהמש,ך בעזרת ספרים שמצאו 1 הם חוקרים ומתעמקים בסוגית בואם של ילדים לעולם, עד הגילוי עצמו 1 בעזרתה של הילדה איה, ששכנעוה להתפשט בפניהם. את אותה איה, פוגש המחבר אחרי שנים באוניברסיטה בירושלים, ומשלים בתיאור מפורט של משגל 1 את מה שהתחיל 1 לכאורה, לפני שנים רבות באחוזת פלז. את האהבה הטהורה, השמימית, שאין להגשימה, שומר הגיבור ביחסו אל בלי 1 נכדתו של בעל האחוזה. בנעוריו המוקדמים חיתה בלי בעיניו קדושה, והוא נכון היה לשרתה ללא כל תמורה ובלי לפגוע בתומתה. בלבו השווה אותה לדולסינאה, אהובתו השמימית של דון קיחוטה, הספר בתרגומו של ח"נ ואכן 1 הפרדס הוא שעומד במרכז עולמו של אורי . הוא אוהב להתבודד בו "לשקוע בקריאת ספרים": מקום קסום שאל י ו 1 כך הוא מספר 1 "הייתי מדלג מתלם לתלם במהירות וחש כאילו צמחו לי כנפיים". ואכן 1 כשהוא יושב אל שולחן הכתיבה , מתא ר בן · עזר המבוגר כיצד מתי יצבים לנגד עיני ו אותם המראות "כידידים ו תיקים", המבקש י ם ש י תאר אותם בספרו . "אחו זת פלז" המתוארת בספר היא למעשה קלמניה, ששכנה סמוך למושב צופית לא הרחק מקיבוץ רמת-הכובש, שאני, בעלותי ארצה, התחנכתי בו 1 ועל כן הנופים שבן-עזר מתאר בדיוק כה רב, מוכרים וקרובים לי. האחוזה מצטיירת בעיני המחבר כגן עדן שממנו גורש בבגרותו 1 ועד היום הוא מתגעגע אליו 1 אף כי האחוזה כבר אינה קיימת. המספר (המחבר עצמך), מספר את האירועים כביכול מנקודת המבט של הילד-הנער 1 אך ניכרת גם נקודת המבט של הסופר המבוגר 1 והיא מאירה באור נוסף את האירועים. אורי בן עמי הוא אהוד בןעזר · 1 כך נרמז 1 שמוצאו ממשפחת מייסדי המושבה פתח-תקווה בשנת 1878, ונכדו של יהודה ואב, שחרש את התלם הראשון של אדמת המושבה. הספר נפתח, כאמור 1 בהחלטתם של אורי הנער ושני חבריו 1 צבי וגיורא, לצאת ל"יום שדה". תוך כדי כך אנו מתוודעים אל דמויות נוספות: אביו של גיורא הוא השומר הראשי של אחוזת פלז. אוהב ציד וצייד מעולה, שפעל מתוך מודעות לתפקידו 1 כפי שכתב ב"ספר השומר": "הצייד מפתח סבלנות, התמדה, ידיעת תורת המארב, כושר החלטה מהירה". השומר ניחן בסבלנות ובהתמדה, ולאו דווקא בתאוות הציד. אנו מתוודעים גם אל הוריו של אורי: אל אביו מנהל האחוזה, ואל אמו עקרת הבית, ואל מריבותיהם עם אורי על עתידו. בעיני אביו הקריאה המרובה אינה אלא בזבוז זמן 1 ועליו גם להתאמן הנצח טמון בפרטים עזר: · אהוד בן ספר הגעגועים, הוצאת כנרת זמורה ביתן 2009,344 עמ' ספרו של אהוד בן-עזר כשמו כן הוא, געגועים לעבר' לדברים שהיו וחלפו ואינם, געגועים לימי הנעורים המוקדמים, בשלהי מלחמת העולם השנייה וערב מלחמת העצמאות, החודשים האחרונים של המנדט הבריטי בארץ ישראל. הגעגועים הם מקור היצירה הספרותית הייחודית הזאת, החותרת לתת מבע לדמות הילד והנער שהיה ואיננו עוד' ולערוך דוקומנטציה מפורטת לעולם שבתוכו צמח, מערכות חייו 1 מושגיו וערכיו' שאף הם חלפו מן העולם. ואכן מתוך מגע עמו הנער הולך ומתוודע לסדרי עולם ולנפשו-הוא, של אותו נער שהפך לסופר. היצירה הזאת כמו באה להשיב על השאלה: "מאין נחלתי את שירתי", ולא רק את "שירתי-יצירתי", אלא אף את המקום שממנו אני משקיף היום על העולם. מבחינה זו אפשר גם לומר 1 שאהוד בן-עזר מפליא לשרטט את מראות-השתייה שלו כיוצר וכאדם, מתוך כאב מפוכח על היעדרה של אותה מציאות. אצל הילד אורי 1 שנים אלה - עד גיל · עשר-שתים עשרה - הן שנים של תמימות וטוהר 1 והילד מתייחס אל העולם הסובב אותו בסקרנות עזה, בזרועות פתוחות, באמונה שהבל מתנהל בתום לב וביושר. הגיבור-המספר מתרפק בספרו זה אל ימי העבר מתוך נוסטלגיה מרוממת. אלה שנים שבהן הנער עדיין מאמין באב הכל יכול שיגן עליו מפני פגעים ובאם היודעת-כל. זו האמונה בנוף נעוריך ובמקומות המחבוא שבהם הסתרת את המחשבות "האסורות" ביותר 1 המסקרנות ביותר 1 שאין הילד מעז לשאול את המכרגר . אז גם פרחו ימי האהבה הראשונים, התמימים והטהורים, כמו אהבתו התמה של הגיבור אל בלי 1 בתם של בעלי האחוזה בקלמניה. אותו "גן עדן" שבו בילה המחבר שלוש שנים עם משפחתו 1 כאשר התמנה אביו לנהל את החווה. בספר ניכרת עלילה המבוססת על שלוש אחדויות המחזה האריסטוטליות - אחדות הזמן 1 המקום והעלילה, אך בניגוד לכללי המחזה, אין בן-עזר מקפיד על אחדות: מדי פעם העלילה פוסחת ועורבת אל עניינים אקטואליים, או לאגדה ערבית שמוסר השכל לצדה, או לקטעי מציאות קדומים או מאוחרים יותר . העלילה עוסקת בשלושה חברים במושבה: אורי הגיבור-המספר 1 צבי שהוא מעין מנהיג לחבורה, וגיורא הבריון 1 שעתיד ליהפך בבגרותו לאחד מגדולי הכדורגלנים בארץ. החבורה מחליטה לצאת ל"יום שדה" מחוץ לתחומי ביתם, ללכת אל מקום מבודד בחוות פלז, ומשם לבצע "גיחות" לסביבה הקרובה, לצאת להרפתקאות והתנסויות חדשות, בעיקר בפרדס וסביבותיו. 336 -~~--~~~~~~ עודד פלד המראה באפרי הפרא של שולחני סוס אפור' סייח שחור ~t?-י~ת~יז-t?-י~ש;ת באפוי הפרא של שלחני י~ד~~ r~תילא~pזw: ד · ז סוס ~פ -:--"-:·:·:· .··: ז· ~ט;ס !עיר, סנוט, סוקי לס~ה שו 'םיpז,ע בימנית ו;הד סיח שח;ך T T: '' ' T : ~~ךיא הךpז~ ד ' ב השלישית ועמת שלג צח;ך T • • : :· :· -; - .ה~;פ~ ו~דרר' ~~ךוו'ת וד~דזr'ן W ל ~~w ~ז:יי נ;אכה מחנים, ~ש ~-w ם הנה כמ; עיני שמעתי • ' •" · --; T ;: -T -" : - כל הנפלא;ת האלה ."' '' T T T א;ד~ל י;ם : ' .ג~;פ~~ ~ןקי~ ףוס~זrW ל ~~חי דנו ' א כו ' כבים מסזפנים ערב כק-כק. :••,• • : -: • T • ע;ך מעט עלטה. T T ;--: ע;ד ט~~ w ל~ת ע,~יפו ' ן או'ד ~~ךיא ת'וע~~~~ :די ~ךב fן~~ .ף~~~י:זסיי. W ק.ת ~~ים ~ל ו:~ זrות~ א;ך;ת-תמיד מטה T -' T ~~ליחו . ~ם קךיצ;ת פנסים מהבהבים • -:: -: • T T וכבים . אח יפעת -: • T ' T : ~.ר rr. ~ךה ~זילם t?-יח;ך ח;לפי שמיה T '.' T " : ז;י~ w ף. מתוך הקובץ פעמוני רוח, חלילי אור <שירים ותרגומי שירה> שיראה אור בהוצאת ק w ב לשירה עם הערבים. באותו מקום הוא מספר על פגישה אישית עם יצחק רבין , שאת רציחתו הוא מכנה "עקדת יצחק", ומביא שיר שכתב בעקבות הרצח: 'רקוויאם לרבין'. ב"אחרית דבר" מובלעת אפוא ההנחה כי הסופר המבוגר שואב את כוחו הספרותי ואת עמדתו המוסרית והאקטואלית מכוח הימים הרחוקים ו"הגעגועים" אליהם. מכאן חשיבותו של הספר לא רק כמאיר את דרכו עזר · של בן ביצירתו הספרותית ובהשקפת עולמו , אלא גם כעיצוב ייחודי של המקור להוויה הארצישראלית. ·:· שמאי גולן רבת נפשות במשך יום תמים, ובמחצית הקליפה הריקה אפשר להפליג בירקון ולדוג דגים." בחלק נוסף של הספר נמסר תיאור נאמן של יומני הסופר יהודה סילמן , המתאר את קלמניה, היא "פלז", ולבסוף הפרק "אחרית דבר", שנכתב בראייה רטרוספקטיבית, ואשר ראשי פרקיו הם: "עוד נתגעגע. רקוויאם לרבין. אם תבוא היונה אחרי המבול", המפרט את "האני מאמין" של המחבר ביחס לכתיבתו. "סיפורי מורכבים ~~רטים, מהם בדיוניים ומהם אוטוביוגרפיים ותיעודיים", הוא כותב, ומדגיש: "החשוב בעיני בכל מעשה אמנות הוא הפרטים, הנצח של הספרות טמון בפרטים". עזר אינו · בן מהסס להביע את דעתו הקשה על המבקרים הספרותיים, וגם לא לפרוש את השקפתו על החיים הפוליטיים בארץ , ובעיקר באשר ליחסים ביאליק, שבו קרא באותם ימים. ואין לסיים את הרשימה על הרומן מבלי להתעכב קצרות על חלקו האחרון , מעין אפילוג, שבו אין המחבר מסתפק בבדיון הסופר אלא מבקש שנדע עובדות כהווייתן על התקופה המתוארת בספרו , ועל זמן ההווה הגועש סביבנו בתקופת כתיבתו ולאחריה. ספר הגעגועים, מסתבר , נכתב בעקבות הרומן (שאזל> לשוט בקליפת אבטיח משנת 1987• השם המקורי לקוח מן המסופר שם • תיאור הומוריסטי של שליח המושבה הארצישראלית המגיע אל העיר ביאליסטוק שבגולה. השליח הנלהב מפליג בשבחים מר גזמים על החיים הטו בים בארץ , כגון שאבטיחיה כה גדולים עד שבחצי אבטיח אפשר להאכיל משפחה 1 1 ינואר-פברואר מראות סדוקות וחרוזים מנופצים מירנדה ג'ולי , אף אחד לא שייך לכאן יותר ממך , מאנגלית: עדית שורר , אחוזת בית 2008,188 עמ' בראיון איתה מספרת מירנדה ג'ולי - שקובץ הסיפורים הראשון שלה אף אחד לא שייך לכאן יותר ממך יצא עכשיו לאור בעברית - על חוויה האהובה עליה במיוחד: תחושה של התלהבות והתרוממות רוח, העולה בה בעקבות המפגש עם ספר 1 הצגה, הופעה, כל יצירת אמנות שנגעה בה; זהו דחף מלא השראה שגורם לה לקום ולעשות מעשה - לדבר על זה, לזוז, לעבד ולתעל את האנוגיה שממלאת אותה. רגש דומה עלה בי כשסיימתי את קובץ הסיפורים שלה, אם כי אני 1 יש להודות, תיעלתי אותו לשוטטות באינטרנט בחיפוש אחר מידע על ג'ולי ועל העבודות שלה ובאופן מציצני משהו גם אחר תמונות שלה." ג'ולי (מבוטא ג'וליי 1 כמו החודש 'יולי' באנגלית> היא אמנית רב תחומית פורייה. בין השאר ביימה ושיחקה בסרט זוכה הפרסים בקאן ובסאנדנס "אני אתה וכל השאר", ויזמה מספר תערוכות ופרויקטים לא שגרתיים, שברבים מהם משתתפים אלפי גולשי אינטרנט (כמו תערוכת צילומים שבהם גולשים צילמו את הוריהם מתנשקים>. הספר שלה הוא תמצית מרוכזת של הדבר שהוא, ככל הנראה, היא: שילוב של אינטליגנציה מבריקה ותזזיתית, חום כמו גם אירוניה מושחזת - ויכולת מעוררת כבוד לחמלה ולקבלה. אם נרצה לתאר אותו 1 אף אחד לא שייך לכאן יותר ממך הוא אוסף של סיפורים מופרכים: אשה שמתגעגעת לקשר מיני שהיה לה עם :ל~ בני זוג, שצריכים לשחק אנשים אחרים כדי להבין מי הם ומה ביניהם; אשה, המפנטזת בלהט על רומן עם יורש העצר הבריטי; אב, שמלמד את בתו את תנועות האצבעות שיכולות להביא נשים לאורגזמה. כל אחד מהסיפורים צומח מתוך רגעין של סיטואציה בלתי אפשרית, קיצונית, סהרורית אפילו. אבל לתאר זאת כך 1 פירושו לדווח על המתרחש מבחוץ. כי מבפנים, תוך כדי קריאה, דרב אינו נראה מוזר 1 קיצוני או מעוות. מבפנים, כל סיפור וכולם יחד הם פיסות של קליידוסקופ אחד: כולם השתברויות של תשוקה אחת, של חיפוש אחד אחר קשר 1 משמעות, רצון לאה ו ב ולהיות נאהב. זהו קליידוסקופ הבנוי ממראות סדוקות ומחרוזים מנופצים: הדמויות המאכלסות את הסיפורים הן דמויות הזויות, "לוזריות" דברכים כאלו ואחרות, המגרדות את גבול הוויתור משני עבריו. ולמרות זאת, הכישרון של ג'ולי גורם להן לנצנץ בתשוקה גליון 336 המאחדת אותן - התשוקה להיות שייך - ואורן מפלח את לבו של הקורא. יש משהו מפתיע בספר הזה: מצד אחד 1 יש בו משהו צעיר מאוד 1 תום כמעט ילדי 1 דמויות המשורטטות בקווים זריזים, מגיחות ונעלמות במהירות. מצד שני 1 יש בו בגרות מפתיעה של רגש, היעדר סנטימנטליות ושביעות רצון עצמית, ובמיוחד מבט חומל 1 רחב ומכיל על המצבים האנושיים באשר הם. מירנדה ג'ולי הכתיבה של ג'ולי נקייה מאוד 1 לעולם אינה מתיילדת ועם זאת מפתיעה בצירופים הלשוניים, במבט האירוני אך לא מרושע, כמו גם ביכולת הפואטית. חשבו למשל על משפט כמו "באותו היום הסתובבתי עם החלום כאילו היה כוס מים מלאה, והתנועעתי בזהירות כדי לא לאבד אף טיפה ממנו" - משפט שלוכד בצורה יוצאת דופן את המצב המוכר של לרצות לזכור שחלמנו 1 וחושף את הבסיס הגופני של המהלך המנטלי הזה: על אף השימוש במילה "כמו", התיאור של אופן התנועה בחלל אינו רק דימוי. הוא ביטוי של הצד הגופני של המנטלי. כמעט מבלי לקרוא לילד בשמו 1 חושפת ג'ולי את הבדידות המאכלת שבלבן של כל הדמויות שהיא מתארת (ושל הקיום האנושי בכלל>, את רצונן העמוק לצלוח את הדבידות הזו 1 ואת הפחד לעשות זאת. כנושא, זהו ודאי אחד הנושאים המטופלים ביותר בספרות. מה שמושך כל כך את הלב בספרה הוא האופן שבו היא עושה זאת: בפליאה וברוך כמו גם בהתרסה, בסירוב לקבל את הימנעותה של נחמה. שמו של הספר הוא הביטוי המזוקק ביותר לכך. את המשפט "אף אחד לא שייך לכאן יותר ממך" (שאגב, איננו שמו של אף סיפור בספר> ניתן לקרוא בשני אופנים: הראשון הוא מפוקח ומר: אם נדמה לך שאתה לא שי,ךי תירגע, אף אחד לא מרגיש יותר שייך • רק נדמה לך שהאחרים שייכים. בפועל 1 איש אינו שייך. השני מלא תקווה וחמלה: יש לך זכות להשתי,ךי יש לך מקום, מותר לך להרגיש שייך . איש אינו זכאי לטעון שהוא שייך יותר משאתה זכאי לכך . נראה לי' שבין שתי אפשרויות הקריאה הללו מתחולל הקסם של ג'ולי. ומכאן גם התחושה המורכבת שמלווה את הספר 1 תחושה של כאב ובו בזמן של התרוממות רוח, משום שבשורה התחתונה, יש בספר הזה אמונה לוהטת בבני אדם: בלגיטימיות של התביעה שלהם להשתייך 1 לאהוב, להיות נאהבים, ולהעניק זה לזה נחמה ותחושת משמעות בכל דרך שאפשרית להם. מילה לסיום: יש משהו של התאהבות במפגש עם ג'ולי ומתוך ההתאהבות הזו אני רוצה להתייחס גם אל שמה הסוגסטיבי: מירנדה היא בתו הטובלת- באור של הדוכס פרוספרו 1 מה"הסערה" של שקספיר. ג'ולי - יולי - הוא החודש שבמקומות יותר מלאי חמלה מארצנו אינו מתקשר עם חמסינים מצמיתים אלא עם זוהר 1 שפיעה ויופי 1 חודש של ימי קיץ 1 שאליהם ביקש אותו שקספיר עצמו להשוות את אהוב;ת לבו (בסונטה shall 1" "?compare thee to a summers day( ומצאו ;ה עולה עליהם. ·:· משב עז של רוח ויקטוריאנית מייקל קרקס: פשר הלילה, מאנגלית: מיכל אלפון , עם עוב;ןהספריה לעם 724 ,2008 עמ' הבה נודה בכך: אין זמן טוב יותר לקרוא את 724 עמודיו של פשר הלילה, הרומן הניאו ויקטוריאני של מייקל קרקס, מעונת החורף. אבל מכיוון שהחורף בארצנו כבר מזמן מצוי באזור הדמדומים שבין הממשי למדומיין - נכפיף עצמנו לאילוצי המציאות, ונסתפק בהזיה על חורף, בתור תפאורה. דמיינו לכם אם כן את עצמכם רובצים על הספה, עטופים במשהו מהסוג שאברהם חלפי הטיב לתארו כ"צמרירי ורך". דמיינו את עצמכם שעונים על כריות, משמאלכם ממחטות הנייר ההכרחיות ומימינכם כוסות תה, תופינים ומגדנות (או בוואריאציה עכשווית יותר: ניירות כסף מרשרשים של טבלאות שוקולד>. אי שם בחוץ יורדות הטמפרטורות והשעות מתחלפות: בוקר מעונן מטפטף לתוך צהריים גשומים ואלו מתמוססים לתוך ערב ולילה סוערים: אי שם בעולם קורים דברים הרי גורל' חלקם קשים מנשוא. אבל למשך כמה שעות דחוסות, שעות שמחוץ לזמן 1 אינכם יודעים עליהם דבר. גם ספרים נכתבים בשעות האלו ודאי רציניים יותר 1 חשובים יותר 1 מורכבים יותר 1 עמוקים יותר מפשר הלילה. אבל כמה מהם מענגים כמוהו? חבל לספר ולו מעט מעלילתו של הספר הזה, להוציא הקו הבסיסי שלה: סיפור יחסיהם הטעונים, המרים, של אדוארד גלייבר ופבוס דונט, מימי נעוריהם ועד שנות השלושים שלהם; יחסים, שאהבה נכזבת, יסמין אבן בגידה שפלה ותאוות נקם כוססת מטלטלים אותם על פני אנגליה כולה עד לסופם המצמרר , שהקורא - ולא תעזור העובדה שהוא נועץ את כפות רגליו בקרקע ומסרב להמשיך - מוצא עצמו נגרר אליו , מוקסם ומבועת. 0 0 זrוד ~ך;ם 9 סדית ת~~~~ םי~~~~ 9י~פ; 1 ~ה חלולה היא נשימתה הנכדה T" : -T T • : • W ל עיר ~לךה ם:~ר~~ rזזp~ך!~;ת ת.?ס~ז:;~ ישנה ואיננה T',' '' : T : ."' ת~~~ זrר~ ךקוןה ל~~ ~1 קנ;ת צ;?ט;ת ~קורי ?.9 ף ו~ 9 לילי ק.ז!{י W לא צ:ר~ד;ץ זrודס ךל . א tי?.ה ז:; W ק.ש לכורים ;:זז · ~ד;נ;ת ;:זז~ז ;:זהוא שתמיד אוכל אליו לשוב T T '' -' T .'' יש בספר הזה כל מה שלבם של אוהבי די קנם אבל לא רק - חושק בו: מזימות והרפתקאות, גיבורים יפי תואר ואציליים, נבלים יפי תואר ונכלוליים, נשים מסתוריות, מכשפו ת ובוגדניות, כתיב יד ומסמכים סודיים, עורכי דין ולבלרים לרוב, אנשי אצולה, בתי אחוזה, רמייה וגבינת דעת, ואפילו דברי שירה. כל אלו ארוזים בנוף התרבותי שנולד כדי להכיל אותם: אנגליה הוויקטוריאנית, זו של דיל~ס ואותרו וב; ד~זr~הל ~ו pt'ד;ן W ל א;ד ב;ע.ל ת;נ;לזr ךדו~ים ויפי; התם של העבד קונן דויל (שלמרבית השמחה תרגומים חדשים של T T : T T '.' '.' :- . ~ה לי ל?.ל.א ספריהם יוצאים בעברית בשנים האחרונות) וגם של :~ כמאהב הנמלט בליל;ת ,. -T : ' -•• -: • סופר מוכר מאוד בזמנו אך פחות בזמננו - וילקי סעיד היא גוף ~ryת,? ןע.ב קולינס (שתרגום ספרו האשה בלבן יצא לאור לפני כrt'ךסז שנה). ק ושעדיה נפתחים ונסגרים מגע ידיהם של אלה ניכר במתווים הכלליים כמו wה 9 פוקי : • • T : • T' T : : ז :· ננגד נורים ח;לפים ::·:· -ז ·:. הבאים בה ומג . דשים למחות TT: T : ' T : T ' T העיד נשאת ומגרשת ושוב נשאת •• • ·:• T : :ז :· ~ד 9קת 1 ~ש;ת מאחה שוב בדיד אהבתה T T -: -': T -: ואלהי פסח;ת נאמנ;תי שב;ת תמיד לעמתה T T T T ·: :·: : ' '.'' ' : '•, : ' T והתנהלות מפותלת ורבת פנים בכל הנוגע ליחסים בין המינים ובייחוד בתוך המינים - היא מכרה זהב לדמיון היוצר . קרקס כאמור כותב ספר ביאר ויקטוריאני , "אולר פאשן" ברוחו ובסגנונו , שהוא מחווה מוחלטת לז'אנר ולתקופה. אין בו מההתבוננות החדה, המקורית והאירונית שמפגינה, למשל , שרה וולטרס בזרעים של חיבה. אבל הוא מספק שעות של הנאה צרופה לכל מי שמשתוקק לשקוע בתוך סיפור. ולא רק מי שמתעניין בתקופה ובספרותה עשוי להתענג עליו: קרקס, בסופו של דבר , איננו ויקטוריאני (להבדיל מהסופרים הוויקטוריאנים, הוא גם אינו מפרסם את הרומנים שלו בהמשכים."); הקצב של הכמעט-פאסטיש הספרותי שלו מהיר , מרוכז וממוקד יותר ואין בו רגעים של נפילת מתח. בקיצור: אידיאלי לעונת החורף. אבל לא כדאי לחכות עד שיגיע. ·:· אורית אילן אותו מתוך מה שנדמה כתקיעות נצחית. תנופת הכתיבה שלו ניכרת בספר הקולח הזה שאי אפשר להניחו מהי.ד קרקס מצטרף לשורה של כותבים מרודנים, הממקמים את יצירתם בעידן הוויקטוריאני (משנות השלושים של המאה התשע-עשרה ועד סופה). ספריהם של כמה מהם, שנכתבו בעשור האחרון אף תורגמו לעברית. בין המשובחים שבהם - הסאגה הפנטסטית ומרוממת הרוח של סוזנה קלארק ג'רנתן סטריינג' ומר נררל והסיפור הקווירי-חתרני של שרה וולטרס, זרעים של חיבה. התקופה הוויקטוריאנית זוכה להתעניינות עזה במיוחד מצד כותבים של מדע בדיוני ופנטזיה, במיוחד בתת-ז'אנר הקרוי "סטימפאנק" (על משקל "סייגו פאנק", רק עם הפנים אל העבר של מכונות הקיטךך) המתאפיין בעלילות של היסטוריה אלטרנטיבית הממוקמת במאה התשע-עשרה. התקופה הזו - על התערובות הדחוסות של חדשנות טכנולוגית, טלטלות חברתיות קיצוניות, עיסוק בתורת נסתר ובמיני תיאור י ות ספיריטואליות, גם בפרטים: השילוב של התרות מבר י קות לתעלומות מתח ועישון אינטנסיבי של אופיום מתכתב עם קונן דויל; הגותיקה המלנכולית של העלילה הבלשית עם וילקי קולינס; והתיאורים של הערב רב המתגולל ברחובות כמו גם של עולם המשפט הלונדוני נדמים כלקוחים מדיקנם (אם כי מתוך עמדה שמרנית יותר , ללא ההומור המזהיר וללא התודעה החברתית החריפה). אבל בשונה מהסופרים הללו , את פשר הלילה כתב בריטי בן זמננו • קרקס כבר פרסם בעבר ספרי עיון על אנגליה הוויקטוריאנית וערך קבצי בלשים ספרותיים, אולם זהו הרומן הראשון שלו. בראיונות איתר הוא מספר שניסה לכתוב את הרומן הזה עשרות שנים, עד שטיפול סטרואידי שהחל לקחת בעקבות מחלת סרטן שחרר משהו במוחו או בנפשו , וחילץ 13 ינואר-פברואר כככנו · איך הו זו בזו לבקש איי זהב ברכה רוזנפלד: אמי מציירת, הוצאת עקד 47 ,2008 עמ' המיוחד בשיריה של ברכה רוזנפלד בספרה אמי מציירת הוא בהפנמה של זהויות ומצבים הנובעים רובם ככולם מדמותה של האם וממטעני הערב שהיא נושאת מן השואה. ברגישות ובאמפתיה מתארת הדוברת את עולמה של הדמות האהובה ואת מעשה האמנות הפלסטית שלה, שהוא ביטוי והנצחה של התקופה הקשה בחייה. האם משחזרת בצבע ובמכחול והבת מציירת במילים, כמו בציור אימפרסיוניסטי 1 את מה שנטבע בתוכה מן האם. ניכרת בשירים הדינמיקה בתחושותיה של האם כמו גם בקשר שבינה לבין הבת. באופן מפתיע נפקד ממערכת היחסים ההדוקה בין השתיים מקומו של קונפליקט כלשהו • ובניגוד למקובל כיום אצל משוררים ופרוזאיקונים, הכותבים מתוך יחס אמביוולנטי על החוויה דורית שלהם. ואולם · הבין העדרו של הקונפליקט אין בו כדי לרגוע מאיכותם של השירים, המתבטאת גם בלשון הפיגורטיבית ובניקיון הביטוי 1 ואולי אף מצביע ההעדר על ייחודם. הקובץ נפתח בשיר המציג את הבת לא רק כראי מילולי לעולמה של האם, אלא גם כעוגן הצלה. הבת חשה מחויבת להציל את אמה מב~רת הזיכרון' אך יכולתה מוגבלת, שכן קלוש הסיכוי שלה לכבות בפיה את משא הזיכרון הצורב את אמה, ויעיד על כך אקורד הסיום בשיר: "לשון חרוכה צועקת מים" . פואנטה המגלה שהאם והבת אחוזות זו בזו מכוחו של גורל' הגובר על כוחה של היכולת האנושית לרכך את ;ת~~ . ~~בת האש תשיג גם את הבת המבקשת להציל, או כפי שהיא כותבת במקום אחר: ת~" יתמותה המלוחה; הדביקה לי אמי", בשיר הזה מופיעים שניים מתוך ארבעה יסודות הבריאה, האש והמים, שהאיזון ביניהם מופר לטובת האש האוכלת. ה~ם היא הנושאת בידה את האש, אבל שלא כפרומתיאוס, האש שלה אינה מבורכת, אלא שורפת ומכלה. הפה והלשון' שני האיברים שהמוות והחיים בידיהם, עשויים לסמל כאן את השפה הרוויה בריח עשן' ריח מוות. הקשר הסימביוטי בין האם לבת מועצם כשהשתיים מתחלפות מדי פעם בתפקידיהן והבת חשה בתוכה גליון 336 את אמה, "גורה שלא ילדתיה": "בציפורני וידוייה המאפלים; נצמדת/ לתמיד". הזמן הנסוג מזמין את המשוררת להפנים ולחוש את חוויות העבר של אמה: מצד אחד "את תאחזי בגבי; יחדיו נצלח את הנהרות", אבל כמעט באותה נשימה היא מבקשת לחזור ולהיות הבת הקטנה הזקוקה לחסות: "ועוברית אצלול; אל תוך ימך הגדול", המורכבות הזאת בזהות ובזמן מאפיינת גם את האם, שבבדידותה ובעזרת הכוח המצייר והמדמה "יולדת את אביה; יולדת את אמה", כדי למלא חלל. בחייה יש "תוגות נשברות", ומכחוליה מציירים "מחלת יופי; אנושה", יופי ששורשיו בכאב ובסבל. בלכתה לאחור בזמן יוצרת הבת שיח עם אמה, המצטיירת כילדה בודדה במאבקה על הקיום בארצות הקור . יחסי הכוחות ביניהן משתנים כל הזמן' אבל המכנה המשותף הוא תמיד אי-יכולתן להחלים ממחלת האמנות: "איך הףנככנו זו בזך;/ לבקש; איי זהב" . איים המרמזים ל"איי הזהב" הביאליקאיים שמעבר לים, דימוי למשאת נפש. אלה שירים רגישים למראה עיניים ולמה שמסתתר ומחלחל בתנועות הנפש. דמות האם • המציירת את החיים ויצוקה בהם ובזיכרון של "אחים ואחיות מכונפים על סולם" (חלום יעקב) . היא בעלת נוכחות חזקה, כמו גם דמות הדוברת, המקרבת ומרחיקה את העדשה אל עצמה ואל זולתה. דרך השירים הליריים משתקפים לא רק האלמנטים הפיזיים והתוכניים של ציורי האם אלא גם תנועתם וסגנונם: אלה ציורים שרב בהם הרמז על האמירה המפורשת. זיכרונותיה המצוירים של האם, בדומה לשיר' מגלים רק טפח: "בתנועת ידה התזזיתית/ קוטעת אותיות מן המילים; גורעת אבנים מסלעים". עובדות המציאות אינן נחשפות עד תום בשירים, מכיוון שלא נתיב הבריחה מצויר בהם אלא "הכוח שאמר לה לרבוח". במרקם הלשוני והוויזואלי בשירים יש ביטוי הולם לציורים שעל גבול המופשט, המתארים את "עיי הרחוב, אבנים מרובעות; צומחות כיבלית בין שפות מדרכה הרוסות/ וחצי עץ מפוחם מזדקר בריבוע חצר כעורב ניטע באדמה", לא הריאליה חשובה בשירים, אלא התחושה העולה ממנה, שהיא התשובה האמנותית. הנימות משתנות משיר לשיר וגם בתוך השיר האחד. מן ~w ם, מן היבת ההרוס, נמשך קול זעקה, המתחלף בתמונה מפתיעה וקצת מחויכת, שבה מדמה המשוררת את עצמה לאמא קנגורו קטנה הנושאת בתוכה את אמה. ואמה אמנם "אוספת דימויים אפלים מעפר", ואף על פי כן יש בה יכולת התחדשות: היא "בוראת עצמה; מדי יום; מדי שעה; כניב; מוליך אהבה", לא במקרה היא מדומה באחד השירים ליאנוס כפול הפנים. ביסוד המיתוס של יאנוס עומדת התפיסה שדלתות ושערים נסרגים ונפתחים לסירוגין' ומכאן הניגוד: ה~ם ":כ;ךה במרבצי החושך; להוציא "ך;א~~~ מן הבית שהיה ואיננו עוד' הודות ליכולתה להתגבר על העבר ולהיישיר מבט לעתי.ד רבכה רוזנפלד "כותבת כאב" כעובדה שיש להתרכז בה ולא בגורם חיצוני שחולל אותה, לא בהטחת אשמה, לא בזעם, אלא "בעיפרון רך; חובשת" את הפצע ה"פעור; כאשנב הצצה; /אל ."םי~~~ 'צבעים', שיר תיאור פרטני של גווני התחושות האצורים בצבעים, מבטא את ההזדהות הטוטלית עם יצירתה ועולמה הפנימי של האם. השיר המצויר מקבל מימו פנטסטי' כמעט מיסטי' כשמגיעים לסופו התמציתי: "כל הצבעים; צמחו על פירותיו; של עץ אחד מכושף; בגן העדן". אך הקשר ההדוק בין השתיים נטוע לא רק כמימו האישי אלא גם כמימו הקולקטיבי' מנקודת המבט של בני הדור השני לשואה, שירשו את ~9ry ר' ההעדר והכאב, מנת חלקו של דור ההורים: "זה הצל; הבאתיו מן הגלגול; הקודם" • והוא חזק ומשתלט על הקיום בהווה: "דורך על בהונותי; נוגס בעק~י; ומחלק; מנות נדיבות של; ."ב~ך הבת הבוגרת נשאבת כבכוח מאגי גם להוויה של טרום הולדת, המוכרת לה רק מן הסיפורים על "חיים ארוזים בחבילות", במסע לאחור בזמן • ה~ם, שפעם חיתה ילדה, תאחז בידה ותוליך אותה שוב ושוב במסע הזיכרון . יחסי הגומלין בין אם ובת, חיים ומוות, ילדות ובגרות, סבל ושמחת יצירה בספרה של ברכה רוזנפלד • יוצרים יחדיו מרקם שירי יפה ומיוחד' המזמין לקריאה חוזרת וקשובה. את השירים מלווים ציורים אחדים בצבע, פרי מכחולה של האם, לנה פיינבורג. ·:· יערה בן-זרד הפילוסופיה של החתול או המתודולוגיה של החוקר סם ש' וקובר: להבין חתול, מתרדרלרגיה רפילרסרפיה, הוצאת יזרעאל 313 , 2008 עמ' כל מי שסובר שבעלי חיים הם בעלי זכויות מתוקף יכולתם לחוש כאב ולהיות בעלי צרכים ספציפיים, יראה בספר . שעניינו יכולתם להיות בעלי הכרה ואף רצון חופשי . מסמך חשוב מבחינת תפיסת עולמו' המוציאה את האדם מבלעדיות ההתייחסות האתית. הספר מבוסס על מחקר' ועושה שימוש בכוכב החתולי "מקם", שלגביו נשאלת שאלת היסוד: האם ניתן להסביר את התנהגותו היומיומית רק בעזרת הסברים מכניסטיים? בהישלל;:ן, מציע המחבר' סם ש' וקובר' גישה מתודולוגית חדשה שפיתח, הנקראת "דואליזם מתודולוגי", זו מסבירה את ההתנהגות . הן האנושית והן זו של בעלי החיים . בעזרת שילוב עקיב ואחיד של הסברים מכניסטיים ומנטליסטיים (הסברים הפונים לעולמו ההכרתי של היחיד: רצון ,אמונה, כוונה, מטרה>, שילוב הנעשה בהתאם לכללי המשחק של המדע המודרני. מכאן פיתוחה של "תיאוריה רבת הסברים" המאפשרת בניית תיאוריות ספציפיות להבנת התנהגויות מסובכות, שבחלקן ניתנות להסבר מכניסטי ובחלקן להסבר מנטליסטי . אך דומה שספר זה מיועד יותר לקהל אנשי המדע מאשר לקהל הרחב, משום עומס המושגים והמונחים, שחלקם כתובים כנוסחאות באנגלית. כך למשל בעמ' 72 תחת כותרת המשנה 13.• " המעמד המתודולוגי להתנהגות הפרטית", כתוב: "הדיון באינדיקאטורים מבוסס על האבחנה, פיליפ ש~~ץ מאנגלית: משה דוד כישלון כדי לשלם נער הלוית אבי :••:-••:--: ז- T• לריהי ?.9 ף םי{!ז~~~ w הוא :ק~י סב לסם ק. 9 ף. ~סד ~סם ~ןא ל; חדל .םיקtי~ ל ' א, ~~ךז:רי, הוא ס~ה ~o/ל;ן . אי אפשר לזכ ' ך את :· : ' T : ."' • ;מpזW ל חדל ~יזקים, ~שום ~ר ק;ך~ים לסם חדלי .םיקtי~ ת;נ;לpז~ ל ' א :ס~ז זכpזלr. סןב W ~ןא ס 9 ~י זק~ןהי W;נ~~ע ~ןם W ל'א ס~ה w :ר ?שום :קלום ךל'א ס~~יז ~שום י~י ס~ה ~ם ~o/ ל;ן ך~ם חדל .םיקtי~ כ · ח; ל ' א ו~~ ל; ?דמ;ת ~ת ז~זr והרעיה של המת : ז- :- ז :·-.. נכלמים בעטיה של כל מלה . מתחת לשמיכה לגנ'ב תפוחים ·-- -:· 'ז ·:-. ;ך~~ rז;~~ית א; .תילא~~זr ~'ן~י~~ ס~ה ~~סר . שע;ניו נגנבו, הוא דמע -T : : ' T : ~ל ק~לי ~~~9 יו וזr~ך ~ק;לי ק;ל;ת ~9ד~ים, w ם~ס ~~ןה ~ליו ס;ף ס;ף ~.:פות; . הוא ל ' א ס~~יז ~: 9ry כ;נ;ת ~טוס םנןת;~י ;ןק;ת ט;ב ןןע ~ל w ת אנ;ש היסט;ךיה אל 'הים . , ::· T : : , ::· ~זp~~tןנוה~~זrרנח ~~סכו, י~~~ wהpזקזס ?חר~ק .ת;עונ~~~~ אני עזבתי את העיד :-' ז -:•."'T• ~ר ~~w ?ז:רי ~~9 י;~י ?ח~לט. ':T': 'י. :T ',' T' :קרי ?ס~יז w ~י ~מו~ה המשורר האמריקני פיליפ שולץ , זוכה פרס פוליצר לשירה לשנת 2008, יבקר בימים אלה וה~~~ א; ~י תוכ;כrpזח לפתור את השאלה הבאה: Behavior" : י - ?~יז?.יהו ת;~עים סוג W ל בישראל כאורח שגרירות ארה"ב. שולץ , שערכתי בפרק הקודם, בין הניסוי המעבדתי לבין ~מו~ה ך~לות ~נו~ה. · שנולד ב 1945 למשפחה יהודית ברוצ'סטר התצפית האנקדוטאלית. הניסוי מבוסס על ניסיון שבמדינת ביו יורק, עומד בראש בית ספר ד;ך אחד, שמנה על אצנע;תיו T '." T T '." T T : : פרטי להוראת כתיבה יוצרת כמבהטן. השיר )situation;theoryf(=)?(. ~ת ת;נ;לpז~ י~~ ~~9 קים המובא מה לקוח מתוך הקובץ כישלון , שזיכה ואני תוהה, החיה הכרח לכתוב נוסחה זו באנגלית ? מלדב זאת, לא רק נוסחאות כי אם גם משפטים לא מעטים מובאים באנגלית ללא תרגום, כמו למשל בעמודים 91,94,96. זאת ועוו , עמוד 233 למעט שתי השורות הראשונות בעברית, כתוב כולו באנגלית! מה למשל יבין הקורא הממוצע מהקטע הבא המופיע תחת כותרת המשנה: "תיאוריה מהסוג השני (העונה לקריטריון העקביות ולא קריטריון המדידה>: דוגמא מתורת הלמידה", לאמור: "כיצד מסבירים חוקרים בלמידת בעלי חיים את התופעה שלפיה חולדה רעבה הנתונה בתוך תיבת סקינר." בעלת שתי דוושות לוחצות על דוושה )א( פי שלושה יותר מאשר על דוושה ?)ב( התשובה מבוססת על שימוש ב'חוק ההתאמה' ]."[ או בחוק על שמו של הרנשטין " Ba/(Ba+Bb)=RFa/(RFa+RFb]."[:) (עמ' 110(, דוגמה נוספת: במבוא של פרק 9 כתוב בזאת הלשון: " בפרק זה אנסה לעמוד על ייחודיותה של הגישה שפיתחתי כאן על ידי השוואה לגישות ולכנטיות מגוש חנ~ה לגדול ארזים ' ' T -' : T ' :--: ' אכסניה שהגדילה ירחי-דבש, -:-: ז ,'',:•T-:": אולם קזr~~ל ~ד:רת W!~. רי ~אך~א~'י מש;טטים ב; - נכשל נאהבת אחיו • T -:--: -: • • : : ך~נוד;, ס~ח W ל~ר א;ת; ~י~ד קוpזל בפילוסופיה של המדע וההכרה. תחילה אשווה את הדואליזם המתודולוגי (ושיטת · ה Scientification• מתן הכשר מתודולוגי מדעי להסרבים מנטאליסטיים> לדואליזם ההסברי." לפונקציונליזם ולרמות הסבר, לאחר מכן אשווה את הסברים · גישת התיאוריה רבת לגישות אחרות ולבניית תיאוריה, לבסוף אדון בשאלות הללו: איזה סוג של הבנה מספקת תיאוריה זו? ומהו יחסה להכרתיות כ"תכונת התגלות"." ? (עמ' 265(. את מחברו בפרס הספרותי החשוב ביותר בארה"ב. מבחינת הקורא הממוצע הבעיה נעוצה בקושי להתמצא בשפתו המדעית של המחבר; ועם זאת אין ספק שהספר מציע תרומה משמעותית למדען ולסטודנט, ולמי שחוקר את התנהגות החתול בפרט או את התנהגותם של בעלי החיים בכללותם. מן הראוי שתרומה זו תבוא לידי ביטוי בהפיכתם מאובייקטים לסובייקטים בעולמו של האדם. ·:· יוסי כרבע ינואר-פבוראר 15 אמנות כתיבת הנובלה רמה לרסקי: קצה הכדור' הוצאת חרגול פלוס, עם עובד 2008,50 ן עמ' ארבע הנובלות של רמה לרסקי מחזירות למרכז העשייה הספרותית צורה שנשכחה כמעט. בכתיבה מדויקת, סימבוליסטית ופואטית מתחקה לרסקי אחרי עמקי הנפש של הגיבורות העומדות במרכזם של ארבעה סיפורים שונים בזמן ובמרחב. שלוש מן הנובלות כתובות בשפה עשירה, אשר לא מקילה על הקורא אלא דורשת ממנו לתפור את שלל הרמזים, הצבעים והתחושות לתוך מציאות ועלילה. הנובלה האחרונה נדמה כי נכללה בספר בעיקר כדי להוכיח כי ידה של לרסקי גם בכתיבה ריאליסטית, וגם במודוס זה ניכר כוחה בהפשטה של מעשי יום-יום לתיאורים מורכבים המזכירים לנו את כוחה של הפרוזה לייצר שפה עצמאית ואוטונומית. הנובלה הראשונה "פורים" מגוללת את סיפורה של משפחה תל בורגנית · אביבית זעיר דרך מבטה החרד של אם על שלושת ילדיה. היא מעדיפה בת אחת על ילדיה האחרים. כמו בשאר הנובלות, דמות הבת (כדמות משנית) תשמש מוקד של הזדהות עם הדמות המרכזית, אשר דרכו ניבן את התהליכים המתרחשים בנפש הגיבורה. האם תזדהה עם בתה כדי לברוח אל עולם לא קיים. את הפחד שלה מלאבד את בתה אפשר לפרש כפחד מאיבוד הפנטזיה. הרחוב התל אביבי בצל איום הפיגועים הוא גם הרחוב שמאיים על הפנטזיה שבתוכה מתקיימת ישראל. הנובלה עת ירה בהתחפשויות, אך מראית העין של התחפושת אינה מחזיקה מעמד , כפי שגם פנטזיות אינן פוגשות במרחב הממשי. החטא המשפחתי של הקנאה נחבא אך מזכיר לנו שלמרות ההזדהות עם הדוברת בנובלה, האיום על התא המשפחתי לא באמת מגיע מבחוץ. הנובלה השנייה "צל קצה הכדור" לוקחת אותנו עד אתיופיה, בעקבות משפחה היוצאת לשם לרגל "שליחות" של האב. זוהי נובלה מלאת סוד ומסתורין , והניסיון לתת בה פרשנות הוא כמעט כישלון ידוע מראש. הילדות מביטות במתרחש סביבן דרך המשא ומתן של הוריהן עם המרחב הקולוניאלי. הסיפור ממשיך את האלמנט האלגורי של ההתחפשות ואפשר לפרש את שהותה של המשפחה באפריקה כמבטאת את מיקומה של ישראל על גבול היבשת הזו . הנובלה מתנהלת בתוך מרחב תעתועים שבתוכו אט-אט מבינים את הממד גליון 336 חצי יי הרולד פינטר ~ מאנגלית: כרית נואל רשי הרולד פינטר הוא, בעיני , המחזאי שהבעיר לתיאטרון את הבמה. הוא הוריד את האקדח כרב במערכה הראשונה וניקד את הטקסטים אל תביט. • T באבק שרפה. הגיבורים שלו לעסו אבסורד הע;לם ע;מך להשבר . ולעגו לתיאטרון שהאמין בעולם שבו קווי הרוחב של הטלנובלה חיים בשלום עם קווי האורך של תיאטרון הכורסה. " T • : •• T T אל תביט. • T את אותו אבק שרפה אני מחפש גם בשירים סע;לם ע;~ך לסעיף ;כ;ת~ ~ת ~ל סא;ך שכתב. ב'שיר' שנוית נואל הפליאה לתרגם ךלך n ס א;סנו · f סא ~ry ~ק Wל ס wq,ה~ אנו שחקני משנה בהצגה שבה מר עולם עומד לטאטא את האור מן הבמה. ם;ק~~ ~nw ;ר ר~ר w ז ך~ש;~ק הפרוז'קטורים מכוונים ל"תא החנק של ב; ~נו ה;ך~ים א; ~נ:רים א; ך;קךים או םיח~~~~ א; צ;ו n ים ביללה א; מציצים כעכברים :·'TT:-:·:-: די ?שוב ולה~~קח ~ל ~חי . רבו ס~~סלנ:רי . )17 בינואר, 1995( המטאפורי המבחיל של הזרות. בדומה למסע אל "לב המאפליה", המסע הוא פנימי , ללב ההשלכות של התא משפחתי על סביבתו הלא מובנת. אנו לא באמת מגיעים לאפריקה, אלא לאותו ריקוד של צל קודר שמבצע המהגר' והחגיגה המסויטת סביב התנועה שלו אל הלא נודע. הנובלה השלישית "כלבים" היא מעין תסריט לסרט אימה. הדוברת מתארת בית דירות הנמצא מול הבית שבו היא מתגוררת, שבו בעלת הבית היא אשה מופרעת, חלק ממשפחה מפורקת. כב יגור לכך , ביתה של הדוברת מסודר ומאורגן' ובעל הבית בוחר את דייריו בקפידה. ככל שהנובלה מתקדמת, מתחוור שהרציונליות של בעל הבית מסתירה פראות בדומה לזו של שכנתו המופרעת ממול . השינוי בבית חסר ההיגיון וסדר מתחיל עם בואו של רובי, המבקש לשתול גינה במרחב הציבורי. בהמשך רובי נעלם, אולי כביטוי לכך שמבטה של הדוברת-הצופה מחלון ביתה נשאר במרחב סימבולי שלא באמת פרגש את הזולת. לרסקי אמנם לא נשארת במרחב הסימבולי , והיא מפגישה את החשכה" ופינטר מלביש את כולנו בבגדי הנידונים לחיים בעולם שבו המחיר ההתחלתי הוא מחיר של סוף עונה. רוני סומק הגיבורה עם רובי , אך משהו בו לא אנושי , כמעט כאילו פגשה מתחי · , ובעצם היא · זו שהייתה מתה חיה לאורך הסיפור • הנובלה הרביעית "המחברת" כתובה באופן ריאליסטי יותר. הגיבורה נוסעת בעקבות בעלה, מוזיקאי ג'ז לניר יורק כדי לקדם את הקריירה שלו. גם היא מוזיקאית, אך היא אינה מעזה להתמודד מולו ומול עצמה, ומעדיפה להישאר בבית או לצאת לטייל עם הכלב. בכתיבה משוכללת, דקיקה-מדק, מתוארת המערכת הקשה של כניעתה לגחמותיו של הבעל. אמנם יש כאן מעין תבנית ידועה על המוזיקאי הבוגדני ואשתו הכנועה, אך לרסקי לא נכנעת לתכתיבי הז'אנר המוכר וכופה עליו זרות: הגיבורה מאבדת את כלבה בחנות בגדים בשם "פבריקשיין" (בערבית: בדים ;דביון , וגם באנגלית: fabric/ fabrication (, מאהבה של האשה לוקה בהתקפים שבהם הוא נראה כמת, כביכול המוות של היחסים הזוגיים הופך למחלה של המאהב, ואולי , אם האשה מתאהבת בגבר חולה בשל מערכת יחסים חולה, אפשר להבין שאין באמת דרך לבגוד: ולא כי הבגידה אינה אפשרית, אלא משום שאי יכולת הכרת הזולת, מחייבת את אי יכולתנו להכיר את עצמנו ובכך לנהל מערכת יחסים יציבה. זה אחד הספרים המורכבים המחזירים את התקווה כי לא אדבה אמנות כתיבת הנובלה גם לאחר תחילת שנות האלפיים בספרות בישראל. ·:· מתי שמואלוף ארבעה כוכבים מאיר שלו: ראשית, פעמים ראשונות בתנ"ך , עם עובד 2008,268 עמ' "אלוהים סולד מאנשים שמתיימרים לייצג אותו ולהבין ולהביע את רצונו • אם טרח אלוהים לפתוח את רחמיהן של בנות ששוכבות עם אביהן ושל כלה ששוכבת עם חמיה, ולסגור את רחמיהן של רחל ושל שרה, סימן שלא את כל הסיבות שלו הוא מגלה לבני האדם. בעיקר לא לכל מיני דוברים מטעם עצמם הפריזמה של המדרש חשל.די לסיפורים המורכבים והמסועפים שספר הספרים מציע בפנינו. זהו מעין ספר המשך לספרו הראשון של שלו על המקרא: תנ"ך עכשיו' שראה אור ב •1985 והיה המדרש החילוני הרציני הראשו ן שנכתב בידי סופר ישראלי. שם השתמש של.ו בסיפורים המקראיים כדי לנגח את הממסד הדתי ואת הפוליטיקה שקשורה בו. לעומת תנ"ך עכשיו העוקצני והסאטירי' ראשית מתקרב להיות "מדרש נטו", שיוצא מתוך הסיפורים המקראיים ונשאר' בסופו של דבר' בתוכם ובתוך התמות שהם מעלים. בזה, בעיני' קסמו של ראשית. פעמים רבות מדי נעשה הטקסט המקראי בידי פרשנים ראובן דרתן זה בא מן הים ןה ~א ~ן ס~ם ו~~יף א;נ;ו 4 ~ז~~ים רגועים ·: ·: : ומטעם הממסד הדתי שבו הם למיניהם לכלי עבודה, כשהם אמי ך;כנת לעזנתי נבגד ים שח;ר T T • T •••: ·: •: • • מאיר שלו משרתים וממנו הם מקבלים את שכרם" . זוהי המסקנה של מאיר שלו לגבי אלוהים, לאחר שהוא מנתח את הצחוק הראשון שמוזכר נתב"ך . זה היה צחוקם של אברהם ומיד אחר כך של שרה, קשישים בני תשעים שהתבשרו מפי אלוהים שמחכה להם הריון בעתיד הקרוב. הבשורה נשמעה לאברהם כה מופרכת, עד שהוא נפל על הארץ מרוב צחוק. אלוהים, מצדו' התפעל כל כך מהצחוק הראשון הזה, עד שביקש להנציח אותו בשמו ראשית פ:עיונם דאשזנןח ב n נ•ך הופכים והופכים בו ומגלים בתוכו בדיוק את מה שהם רוצים לטעון' תוך שהם שוכחים מה בדיוק כתוב בו' וכיצד מסופרים בו הדברים. ישנם מי שמגלים מתוך התנ"ך עתידות ומוצאים בו הצדקות לאידאולוגיות שונות. לא כך רבאשית. של.ו מציע הפעם את סיפור הקריאה של i כשהוא נצמד לחומרים המקראיים ולאופן שבו הם נפרשים. זהו אולי אחד משיעורי התג "ך המרתקים ביותר שתוכלו lי~~ י~~ ~ל ס~~ל~ה צ;חק צ;חק לה ם;לpזל ע;לם ובינינו כמעט ל . א היו דברים אחרים •• •-: • T : T -: • • ••• מלבד מצח הגל ופלומ;ת שעד שח;ר ·:-··---:•• ז T ךע.י~:ם ט~~ ז:זךןה ~סה ך .זrיר ~ל W ל ~לח ט~~ ~לים W ל י;ם י;ם ט~~ ת:~ לדד ה~.ג~ vד~~ וק~ת ז:ז~גי ת~~ר~ ד.רד;ת ולדב;ת רידק ת~~ ס~~ד Wל ס w ~ז 1f ר~ךנו ~יגיבו ~ל ונ~~~ רעל מ;תנו רעל מה שגדש מזבגה של הרך שייוולד' יצחק. ישנם מי שיופתעו לגלות לשמוע היום, מפי מורה שמעדיף חשיבה עצמאית :-••: T :• • -· :· שזהו הצחוק הראשון במקרא, ושהבכי הראשון על פני כניעה עיוורת ןמה שאנו קוראים. גם אם כי כלה מנע ואמת :• ·::: T -T ••• • במקרא, לעומת זאת, היה דמעותיה של הגר המספר המקראי מעוניין להוציא את הגיבורים שלו ראשלי;ת תכול;ת נג . בה ה~רח הססג;ני :-:T::--ן ··---:• המגורשת. אך גם מי שאמון על הסיפור המקראי כשידם על העליונה, ניתן לקרוא מתוך המבע שלו וזוכר את הפרטים הקטנים, ראשונים כאחרונים, את החולשות שהוא מתאמץ להסתיר. כך, למשל, יהבה ויחכים מהמדרש היפה שמציע שלו בספרו קורא של.ו את סיפור יונה כמונע מעלבון וכעס ו~ wי~~ ע;~ד f ר מול ס~ם החרש ראשית. הרעיון המארגן מאחורי הספר הוא אישי של הנביא על אלוהים. של.ו מבליט כיצד ידע כשהעיד כלה מאח;די T ' T ."' : '•, :-• •- הברקה : של.ו ממפה את הפעמים הראשונות במקרא: החלום הראשון' המלך הראשון' השנאה הראשונה, האוהבת הראשונה ועוד. אם מתייחסים לתנ"ך כאל סיפור אחד ארוך בעל פרקים רבים, ושל.ו בהחלט מתיחס אליו כך' אפשר לנתח את דמויותיו ואת הסצנות המתוארות וב כפי שמנתחים סיפור . וכשאנו קוראים סיפור' אנו נוטים להאמין שדברים שנמסרים ומסופרים ראשונים . יש להם חשיבות מיוחדת. מה זה אומר' למשל' שהחלום הראשון בתנ"ך הוא של פלישתי בשם אבימלך' שהתאהב בשרה אמנו <אשה נשואה> וחלם שהוא "מת עליה" <כך במקור!). וכמה מאכזב שבעלי החיים הראשונים שמוזכרים בתנ"ך הם "התנינים הגדולים", שאיננו י ודעים בדיוק כיצד הם נראים. אפקט הךאש i נ~ת הזה מאפשר לשלו <ולנו הקוראים> להתייחס • בעקיפין בלבד • לחומרים הגדולים והמסעירים שמהם מורכבים החיים של כולנו' שבינ י הם מלחמות ותשוקות, כמיהות, נקמות ואיסורים. על כל אלה אנחנו מובלים לחשוב דרך יונה מראש שאלוהים יסלח לתושבי ביברה ויכשיל את נבואת הזעם שלו' וזוהי הסיבה שבגללה ברח לתרשיש: "מבחינתו של הנביא, אי התגשמותה של נבואה היא כשלרן מקצועי. ]."[ מעשיו של יונה מעידים על [."]שהוא מרוכז בעצמו וחרד לכבודו. הכבוד אינו רגש זר ללב האנושי' והנביא, על אף קרבתו לאלוהים, ואולי דווקא בגללה, אינו נקי ממנו • גם נביאים, ואולי דווקא נביאים, אוהבים לומר "אמרתי לכם", ואין ספק שחשוב להם להיחשב נביאי אמת", השנה ראו אור עוד שני ספרי מדרש חילוני לתנ"ך: אל העפר מאיר העיניים מאת הסופר <שכדאי לכולם להכיר> יובל שמעוני' אשר מתמקד בתפיסות ובעקרונות הלאומיים והתרבותיים שהתנ"ך מציב בחזית ובהקשר ההיסטורי שלהם; ולהבדיל : הגיבורים שלי מאת יאיר לפיד' שהציג מדרש סטנדאפיסטי למקרא, רווי שנינויות וקריצות עין לעבר הקורא. המדרש של שלו נבדל משניהם, ונכתב בראש ובראשונה מתוך נקודת תצפית של קורא, שאוהב את הטקסט המקראי לפרטיו' ואינו דס~~ש ס~~ש סזאת wת~~;ש ל~ד י~~ :. רא א;סך י~~צ; ry ק.ת ד;.?~ :ם ~ח;ך ~ל ס~~ל~ה ך~לר ק.~ע ק.~ע o/ד~~ . מעוניין הפעם להתייחס מתוכו להקשרים עכשוויים ולמסקנות גדולות ומכלילות שחורגות מתוך הסיפור . של.ו של ראשית עודר ומעשב בגן המקראי כמי שמעוניין לטפח ולהבות מפריחתם של הסיפורים המוכרים והאהובים, ומדביק את הקורא בחדוות הטיפוח הזו .·:· כזית בראל ינואר~פברואר 17 אסף מידני מופע החימה החמה נערה -''T T ז-: ij ~יר ןה ~את ? א ר~י · ~ל R ה, א; ה;ךעה, T T פרצת והצפת. ז- :::..-:: ~לרם :;ב~זpז:יי? ל"א רציתי! • • T הזמנה למשתה? ' ,': ' : T T : ל"א שלחתי! • : -T אבל את ה;פעת. : - ~.קראת לר~ל, נס הנדידות. מלכת המדבר לאסתי מלכת מונו T : • o/ר:~ זרועי דר ס;~~ים ~ת cז~:ר רחדד:ר ם~~~~י~ עמודי ~ש ח;~קים ל גו~ה ע,מו~ה ~גו~קי iJ ;;רכ;ל מנצנצים זהבי הת"ם -.. ·.. : . : : -: ננ;ת ים יצללו דעת --: : . T : ~תוןן ttרזc פ;קיך;ן ~ער piJ ל;מ;ת ולכן לא ידעתי מה לענות" <עמ' 17(, אולי תודות לאיפוק הזה, מה ששובר את הלב יותר מכל בסיפור הוא לא ההתעללות ולא האונס אלא העובדה שאחרי האונס גלי לא מעזה לקחת את הקלטת שהביאה למכוניתו של בעל החנות, הפסק i ל של " לב פראי", סרט אלים, שיש בו דמ ות אם רעה ומפחידה , ובכל זאת הסרט עוסק באהבת נעור י ם תמימה, משה ו שגלי כבר לא תוכל לחו ו ת. אחד הסיפורים המרגשים בקובץ הוא "פגישה על החוף", המתאר את התחלת הקשר בין גלי לבין בן זוגה, יובל. גם כאן מתוארות הדקויות הרגשיות במדויק ובפשטות ענייני ת: "הוא הבין אותי, הבין למה אני מתכוונת ורציתי באותו רגע להתקרב אליו . פסעתי בצעדים קטנים בתוך המים לכיוונו' אבל הוא לא הבין שרציתי שיחבק אותי 1 שרציתי להיות מורגשת. ואולי לא רצה לגעת בי" (עמ' 42(. ומכמירה מאוד את הלב תחושתה של גלי שהיא שונה, ואסור ש.:דעו . "האם הוא יכול לראות שלא היה לי קשר עם אף אחד מעולם? )."( לא אומרים דבר כזה מבייש, אף אחד חוץ ממני לא נמצא במצב כזה בגיל 24" (עמ' 43(. ובסיפור "חדר לשניים", שבו גלי ויובל הם כבר זוג לכל דבר 1 יש שילוב עדין ויפה של המטענים הקיימים בין כבי הזוג . בעיקר סביב יחסי המין ביניהם, על רקע עברה הקשה של גלי . עם ההוויה הישראלית המוכרת של נופש בצימר "פרטי" שמתברר שהוא לא כל כך פרטי 1 אלא חלק מביתם של המארחים. אבל בתוך הקשיים האלה, על סוגיהם השונים, ה"שורה התחתונה" המרגשת עד דמעות בסיפור 1 ובספר כולו 1 היא הקשר הנרקם בין גלי ליובל: "בכל פעם זה מרגש אותי מחדש, שברחוב מלא אנשים זרים, יש מישהו קרוב שבא לפגוש אותי 1 רק אותי 1 ולקחת אותי הביתה" (עמ' 53(, ב"חתונה בשלג", הסיפור ששמו הוא גם שם הקובץ כולו 1 גלי ויובל מתכננים את חתונתם והוריה של גלי מערימים קשיים. גם מי שלא חיתה קורכן להתעללות כלשהי יכולה להזדהות עם חוויות ההתבגרות של גלי הנערה ב"בגדים", ונדמה לי שכמעט כל זוג ישראלי מכיר את תזזית ההכנות לחתונה והדאגות העולות . איפה ומתי להתחתן 1 מה נוח להורים שלו 1 מה נוח להורים שלה. בתוך ההוויה הרגילה כל כך הזאת נשזרת ההתעללות: ה~ם קובעת שבני הזוג לא יכולים להתחתן בתארי ך שקבעו כי דר.:" שלג". גלי ויובל מקבלים את התחזית הזאת כעובדה קיימת, ואכן תגובתה הקרה של אמה של גלי היא שלג מטאפורי שיורד על רציתי להיות מורגשת יעל בן-צבי: חתונה בשלג, הוצאת גוונים 2008,79 עמ' תמיד משמח אותי לקרוא ספר אותנטי' ספר שנכתב לא מתוך מחשבה על מה שיימכר ועל מה שיצליח, אלא משום שלכותבת יש סיפור לספר . · יעל בןצבי 1 מחברת קובץ הסיפורים חתונה כשלג, היא סופרת, לא קופירייטרית ולא תסריטאית שכותבת פרוזה, ומצד שני 1 גם לא אשת אקדמיה שמבקשת טטהלל םיעצמאב םייתורפס איה תרפסמתא םימישרמ: הרופיס ךותמ בשק קומע ,המצעל תויוקדל המלוע ,תויביטקינומוקבו ימינפה1 הנותח גלשב ילב תועצעטצה ילבותוסנל לעי •בצ-ןב םישרהל תא .ארוקה רופיסהו וניא טושפ .ללכ לככ םימדקתמש האירקב םיניבמ תיטסינוגטורפהש םירופיסב םינושה איה התוא ,תומדילג1 המאש הללעתה הב הירוענב תקבאנשו. החילצמו. תונבל המצעל ,םייח תויגוז החפשמו רפסה) םייתסמ רשאכ איה שדוחב יעישתה .(הנוירהל לע ףא ישוקה ,ברה ילג םלועל אינה מרוכזת רק בעצמה והיא תמיד מבחינה באחר ושולחת לעברו מבט אמפתי: השכנים שלה מופיעים לאורך כל הספר 1 לעתים בסיפורים שאינם אלא פרקי התבוננות קצרים, ויש אפילו סיפור שלם שגלי מופיעה בו רק ברמז 1 והוא עוסק כב ער המתגורר מולה. האמפתיה הזאת כלפי השכנים היא צבי עצמה, שעיסוקה · אולי גם מאפיין של בן האקדמי הוא בקולנוע הפלסטיני. כבר בסיפור הראשון, "בגדים", יש הקבלה בין גלי לבין השכנה ממול 1 נערה מוכה שבסופו של דבר נרצחת, לאחר שאסרו עליה "להיפגש איתר". על גלי איש אינו מרים יד 1 אבל אמה דוחפת אותה לזרועותיו של גרב מבורג כדי להגשים את הפנטזיות שלה עצמה, עד שגלי הכמהה לאישורה ולאהבתה מניחה לעצמה להיאנס. מההקבלה נובע ששתי המשפחות אלימות, ושגלי 1 הבריאה ושלמה כביכול 1 נרצחה במובן מסוים. ואכן 1 בשיר הפותח את הספר נאמר: "מי שנטרפה ועוכלה; איך ייתכן שחיה?" נצל גבע;ת המור T תיPזירח ריtR~~ צבי · תיאוריס של בן עובדתיים, ענייניים ופשוטים. חתונתם של גלי ויובל, ובכל זאת החתונה מתקיימת בלי פאתוס, וכאילו היא מתארת מהלך עניינים (אף שאינה מתוארת בספר ישירות), גלי ויובל רגיל 1 היא מראה לנו כיצד אמה של גלי מזניחה מקימים משפחה, והניצחון הזה מרגש דווקא מהיותו ~חריןה ;ב~ tt :ר אותה, מתעלמת מכך שהיא רעבה או חולה, שקט, בלי תרועות ובלי עימותים דרמטיים, כדרכם כי לעד בזנרנו : T : " -/ T T " ומרעיפה עליה תשומת לב בתנאי שתשכב עם בעל של שני בני הזוג וכדרכה של יעל צבי בכתיבתה. · בן את היא חנות הבגדים, גבר מבוגר 1 שהאם מתעניינת בו ·:· הזנל כה T : - בעצמה. תיאור האונס רגיש, מדויק ומאופק: '"את ועקבין · לי עברון נהנית?' הוא שאל )."(. לא הרגשתי את הגוף שלי, גליון 336 אמריקה שרה ארנסט המינגווי הלילה בא בנוצות תנומה רכות הלילה נא ננ;צ;ת תנומה ךכ;ת -T : : T ז:-- לס~~יל ~ת ם;!!ס ל~ב;ת .ק.רז א;ר עק. W ת :p ד~ר ~ן~ה ~9 ךם נ;א ס~קשות ס~ p ך;~ה ת;בעת מנוחה נכ;נה. T : T : - מעטים יודעים שארנסט המינגווי )1961-1898[ כתב גם מכונת ירייה שירה. הוא לא התכוון להיות משורר , אך בדומה לסופרים אחרים כתב שירה ואף המשיך בכך לאחר שהפך ליוצר עצה ל~ן טחנ;ת האלים ט;חנ;ת לאט; מוכר בפרוזה. הוא פרסם בחייו עשרים וחמישה שירים בלבד , אך היה פורה למדי בתחום זה. עזרא פאונו העריך -: -: • •• T -: אותו מאוד וכלל שירים שלו באנתולוגיות ובכתבי עת 7 ע;לם ~ל חכt~ו:ז ~~יש ל~ן, tt ר כtp ~ה ן; רכt~9 .רת ~9tכ~ט; ק~~י . שערך. הם התיידדו בפריז בתחילת שנות העשרים ופאונו, לע;לם אל תחוג יהודי, • : :---T : האימג'יסט, התרשם מהתיאורים החזותיים ומהשימוש חיל ד~לים ר~.כ~ ך~~ז W ל ,זr.מס לע;לם אל תחת T : " ם על ח;זה, •: -: - הנאיביות שאפיינה את שיריו המוקדמים, הליריים יותר. 7 ע;לם ~ל ז:וק~ה מ; o/ ב ;:p .ה~~~ המדויק שעשה המינגווי בשפה, וסייע לו להשתחרר מן ז;כ 1:י~רם ~ךךר ל " א ר.רר, ה;~ן ק;ך;~ה * ן; · אל תתג!!ס לצבא / T T -· -·: • את המפגשים עם פאונו תיאר המינגווי ביומנו: "הוא לימד אותי לכתוב, אני לימדתי אותו להתאגרף". בשיריו של למכ;נת היר!!ה של; . :· T • : --: . ואל תשא · נשים ךנ;ת / -• T T • -: לע;לם אל תגרד נפצעים. • T : -"T : -T : המינגווי מסתמנת האישיות שמעבר למיתוס • איש מחוספס וזועם, בעל הומור מריר , דמות שברירית ובודדה שכרעה ' קררר~ה - מכונת הכתיבה של המינגוו י שים תמיד ניר על האסלה, T : -T -' T ' תחת נטל החולי , הייאוש והזיכרונות. : ז tt ל ןיכ;ז~יt ,~ז;כלסמ;ת ה.:ה ~קי ו~~ךר, ,ק~י'~ל * חייל ובמקצוע אם מתת אהבה לא תהיי לי 7 ע;לם tt ל זיtזtי:1ו:ז עם ז;נ;ת. לע;לם אל תפנה לבית משפט, T : • •• : ·: : • -T : לע;לם אל תבטח נמ;ציא לא;ר, T ' : -: ' -T : W:P ;~ננו ~י: 1;א ~ת אם מתת אהבה ל " א תהיי לי • :• • T :----• ~r.. א~ל ~ש · רת ת . המצב מגדר בבהירות ~י~~ ת;ד~~~ ז;כ 1:י~ע,ך;ת ~ל ע.ץ גזr ~מ;לד ~צ;יל.ה ~~ז;כי ' : ' T: '•, T - ~ל P~יר.~ ~~זבו ~י: 1;א ~ירי ~~נ:וים ~ל P~יר.~ ~~זבו ~י: 1;א ל.א ~~ז;כיז W סל~ס ~ל P~ . רי~ :מותו ~ז ~הל םי~זt ~ק~ים ו~רי . רף ~לי v ם ;fם:~ · ~י~~~ ~~חו ריt;י ז;ככי ~~ז;כים ישנן עונות [תרגום מאסקימואית] ~ים - שתיכו י;תך מדי נירה ט;בה T T ' -' '' ' T ~~~ר צפינו נשמש הע;לה T T '." '." -' T · כלב המים צלל / -T • --:· ·: ךקללנו ~ת ס; w ם ס~ם הוא W ק.ז תזrס:רrז. w זפזקקש ע,קב;ת · כלב המים צלל / -T • --:· :· -ז T : וצבע את הבהר נחום '." -T : ~ו ס:ה ךגאות ~. ר~ה. אפלו הזבובים היו מיתרים ' T '•,: T ' : -' ; תרגום: עודד פלו *צ ' ינק - אריק אדוארד רורמן-סמית, חברו הטוב של המינגווי ינואר-פבוראר 19 רוני סומק 1 בוקר טוב קהיר ~יך;ת ס~ילוס o/ ט;ת ן;לזr~ וריקי ,יו:זpז~ קליא;~~ךה ס~ד;לה, וריקי ~ז:וי, קליא;~~ךה ,ה~כtקס ךפו:ים ~~ש;קים ~ס;ף סס~ל~ה. ;ןי~~ 9 סךה נ;ךךת זp~~?.ן? י~~ ך;~ה ל'אקtל ;ןי~~ ~~9 ה ןאזr~ ~ל ילילזr ~סז ~~n~1 ;ת ~ל ~חיו ~עי~י ס p ל;םן ~~יןה ~הל;ם ~~זp~p יס ל;; אום כו?ת'ום ~סז ןת;ט?~ס~~ ו~ילו ~גי ~ךע ' ה ~סז ך;צ;ת שיב~~;; ס!ז;םן ~i} יד, ~i} יד, עיר ;נ~pזסpp ת שך~pז~ ~ל 9 ~י~ה שבבטנה מסתרים ארגזי הא;ך T '': : -'T : '•, T : ' : :· ששדדו בני אדם מהשמש . :• •: -'' TT '': : T .'' את שוד;ת האהבה האלה אני כ;תב על n ;ל -' ' ' :-'.''' T T -: -T ,'' rr~rז?.ה לדרבו~ת זrודסw~ג~~~ את בטנ; בסופה. T -: • •; 20 בחצר האופרה של קהיר , רוני סומק וגבריאל רוזנבאום <מנהל המרכז האקדמי בקהיר> עם פסלה של אום כולת'ום גליון 336 תמר משמר '67 ו. ואולי ~ת יקש, ~~זpקpי w ~ש ז?ל ~,;לים ךכ;~ע טמבולים ומימ!זה עם הגב ל"כ " • / T • •• • : • תל" ז; התשובה. T : -/ ·: -- א. כן התחיל הח פש הגד;ל . הייתי שטופה T : ' ' T T -'.' . ' : ' T ~ז ,ה~ ~ז ~שו לר t\ לב;ם ן;ח~~ שירן היה לנחלת הכלל . את ח;בשת כ;בע פלדה. T T : -·; ·: : -T : ---: -: T T ' ' ' ל~~ ,ה~ומ~~ ~p זית עם סע o/ י ס~ל~~י o/ל~~ ~ r. לקי, י~~ ע.ןה ל " א .ה~~יה~ ךס t\ לב;ם הוא חי 9 ט;ך~ה ~~דוש ס w~ז:יי wח 9 ~יק ד 6' ~דזץ.רש o/יי:ז~!~? די ~ת יר~~" קיןן", ~ז o/fד P ס r ךז:יי ~ס~ד . ז . ~ע,רי~ה לחזץנכ~לל . ל " " לשוב. ל " ~לרה עם דע, wז א שוב. ל א ח . א ~ה w ~זץז_\ר הוא ס~ל.קת. :ש לה wלש wת;ז!~ ל~ח;ת דחיא ~~~ ~w ה לח~ t\ח;ת. לחצ;ת את התעלה . T T : -·: : <נכתב כנראה בסוף שנות התשעים> ב. י;ם חלות שש התחיל ברעם. --: . : . .. :·:· ·.. ס~ה לי w ק, ס~ה לי ח;ל. ~w קח;ל יי:ז~~~ ל~ר · ל . ~ת;ן טלקpזס י; o/ת,? ס~ר עם ;ב~ ry יס · סי~~;א עם · עם ~ל~לי עם · זק~יס ~~יס ך~~ה ך~חיס סע;לל ל. ן y ם ו~ןק. o/ ל;ם ~סה .'א סח ~o/.ה~י~ ק;ק.~ת סב . ~~רו לנו: ז.ה ~ל ~ר .ה~~ ~יןה ן;ח~~ . · ~ש ס~ד;ל. ע;ך ~y ט ו~~: סב.ל. wל · ש w ~ים t\יזr ~י י~~ ~~יס לPזP ~רז:יי ~ל .הל~~~ w ~ים ל~~י o/ ח~רז:ייס w ~ים ל~~י o/ ~ד~ה ל Y ~ד ~ת ע.י a יס ~י w ם ~ח;ף ס~ע,ד~י ז?ל .ה~יר~~ כל מה שעשיתי מאז היה לשבת בארגז הח;ל ולחש.ב לגד . : ' -:-: --: -: ·: ',"T T T T '' ' ' T '." -T . ל. ג ל, ~~ךז:יי מו~ז ~ · לי o/ ס:ינ:וי ~לי~ה. ~w קח;ל ~י ~~o/ י ל~ר · ~י~י ל~י~י ס:ינ:וי ~ת ךמוסה: ~ל 9 קי~ית ~ת יקש o/ ~~קןה ~~ינכה . ו. ד~לו ~\_ז ~נכק~ ע~~ עם ס~~סור . נ;ק.~ת ~ם ד wם:~ד o/ ~ש o/ ~ד~יךה ~ת t\ קלי~נו ~אן . ןק ק~ת י;ז.ןר ~~ךןר וק~ת י;ז.ןר ך~~~ . ה. ~ , י~~ ע,ד:ז ~rז~זpת ~ת ע,נ:וירי . ז " את ~לה ב"ה גך;לה ב ' T ךאולי ל~~ ז " " ה גסה. כמ; עפר. -ז :: TT את לחסל;ת ן~~~ ט;ב ~להסל;ת ~~ילד . ינואר-פברואר 21 אתה מרבה לשלב הומור בשירה. האם יש קשר לדעתך בין היותך משורר אזוטרי לסגנון שירתך? במילים אחרות, האם אתה חושב שקהילת השירה בארץ לא מתייחסת ברצינות למשורר שיסוד דומיננטי בשירתו הוא ההומור? - אתה מתחיל לגעת בכאבים. לכן אתחמק ואשיב בשיר שכתבתי על הנושא. כמה הצעות למשודד נודבידי למחצה * !ךאוד ב~~ פךסמו אר~ף טפין ~פין, ;~זp~ע, א.יד ~ף םי~ות~זr; ל~ירת נוצרת ~ןס ;לpז ~~קד ג.~ה ~וכגליתר .11הסזt,זcות~1רזt~p דית א.יד ~וכח v~חר .ריף p סו~ים ל~~דים. 1 א.יכות ף~ן~~ .ה:וגpז11 ב 7שר~ף 1הסזt ~ד~ה ~ת זו~תף ; ~לקק ,תזcל~ ף~ך~~ ~יד ."/ עם סוג לשרן :קןה ל'א a ברד רג~דiל.דד 01 ךזדק זק:ך~זrכז.11 ~לריף א.י aם w קי חרל 1םילי~מpז ~~ווו פרך Q.//הסזt1!לpזלול~pז;~~~cז ~~ערנ~ות ; ו~~גרךד ב~חילרת. / נל~;ת היא ,ה~פצזr; W ~.רכ.י ~~ר~ים ך~~ 9לו 1 אר~ף ~ל :קר~רת ד:-ף~ . וב~ן ~ד~ירנרת ל'א ~~יס ףpן~pז~~9 ה אר~ף ;ל~מ ' ך תזcל~ ~ןק ערף ; (מו~ב טימקtזrל ~ת oשוןה oזp~~ה(,1ריב~pז סוכר ~ת rז~o/ ;דךצוערת ךצוערת. 1 א.י~ף ב~זc לד ..ק~ 1 סר~וק ,א~ ~ם ,לל~~ 1דזcזt? ספךסום. 11 :כ.לס לךת ' ם ~ת ,ףי?~~ 1"זר o שלי~ה על השליטה ; של הודי עלי" ; היית מחוש באלפני הטלביזיה. 1 "תאי הזרע שלי •T T: • •; · · ; : '•, : '' T שיחה עם צביקה שטרנפלד "הושט הלב וגע בן" שי דותן על ספרו האחרון רקתה של הבדידות, הוצאת קשב לשירה 2008 איך היית מגדיר את סגנון השירה שלך? הספר הראשון שלך, שירים שקטים ברשת צביקה שטוכפלד ג' - יומך מילואים, שנמצא במלואו במבחר השירים, מייצג זרם ריאליסטי עם נגיעות וקתה של הבדידות סוריאליסטיות. הספרים הבאים, המרקיזה מגובארי ופליטים של זמן כבר נגועים ממש בהומור פרוע ולעתים ס וריא ליס טי . ו ' ' ' - T T :· -: T ·: : - - ·: :-- הייתי מדבר על סגנון אקלקטי. עם זאת, מאלפים", / מסכם בכאב ;מתקשד . • · - •.. : •• •• -: • T •.•: : : ך :קע.ת ~ה ? שלח. יס~ד והpזימpז; י~ןח ךיקןא .1 :סורי ~~נרנימ~ות םןj ח ' קד ל ' א ןע, ;~ת 'ב. / שים לב, p01 רי!ה חרז . רת ~~ל aה .1רדרi. רז ו~~ל ~~iדןה,1הסזt חולף י.ג~~~י .1 עם ק~ת ל!~ הןק:זrזr1 סברא לפ~י ד,ג~תתpז. באשר להומור , יש לו גוונים רבים. לדעתי שירה היא כמו מקדש הינדואיסטי שהבל יכול להיכנס בו. ויש מי שאומר ששילמתי על ההומור ועל הקושי לסווג אותי. האם חשת אכזבה כשהספר השלישי שלך, פליטים של זמן (שהוא, לדעתי, אחת הפסגות ביצירתך, ומבחינת ההעזה הספרותית שלו - בשירה העברית החדשה בכלל) לא קיבל תהודה מספקת? כיצד אתה מסביר את זה? האם לא השלמת למעשה עם אכזבה זו בעצם העובדה שהספר לא זכה לייצוג משמעותי במבחר רקתה של הבדידות? - אני חושב שעד היום לא העזתי להתעמת עם עוצמת האכזבה. כתבת בעיתון 'העיר' שנתקלה בספר באקראי , כתבה סופרלטיבים, מישהו שאיני מכיר התקשר והשאיר הודעה נרגשת במשיבון, אבל נכון. בתוך תוכי ציפיתי שהספר יפרוץ. הסיבה שמעט שירים מהספר נכנסו למבחר היא משום שמרבית השירים מאבדים מעוצמתם כאשר הם באים בנפר.ד הקובץ החותם את הספר הוא ךלצדו של האישוךך, שירים חדשים ושירים שטרם כונסו. במבחר זה ישנם שירים ארספואטיים מתקופות שונות וגם שירים אישיים ליריים. מבחינה מסוימת זה הקובץ הרענן ביותר בספר ועם זאת הוא גם בשל מאוד. יש לך הסבר לזה? ןיא הז רמוא לכה'ש .'ךלוה ןיא םיטנמלא לש הזירח ,הקיסאלקו םימעפבו תורידנה ,שיש הז שמשמ הטלבהל וא .הינוריאל הנורחאל ינא שיגרמ רתוי רתויו בורק ןונגסל הביתכה לש םיררושמה םינלופה ףוסמ האמה .םירשעה אל ךותמיוקיח, יכ דוע ינפל יתרכהשםתוא םיריש2007-1977 רמאנ יל ינאש עפשומ ,םהמ אלא יכ ינא אצומ תצאוהv..~ הרלשד תאימצע, תא תולשבליגה, ןונגסב .הזה לבא ,תמאה היה ףיכ תויהל לעב רומוה .עורפ יתייה אומר שזו הנאה שונה במעט מהנוכחית. אז יותר פרקתי והשתוללתי , ולאחרונה, אולי , השירה יותר משמשת לי כמשענת מול ההתבגרות. אולי האולי הזה מאפשר לשמור על רעננות. כיצד יומן מילואים התקבל בקרב ציבור הקוראים והביקורת? - יומן מילואים נכתב ב 1988-, תוך ארבעה ימים, במהלך האינתיפאדה, בזמן אמת, לעתים תחת מטח אבנים. זה היה ספרי הראשון , בין השאר בגלל צו השעה הפנימי והחברתי. לפני צאת הספר , יעקב בסר פרסם ב'עיתון 77' כמה עמודים של שירים מתוך כתב היד , וייחד לכך את עמוד השער של הגיליון . נתן זך פרסם בהרחבה ב'העולם הזה' ודאג שאוזכר כמשורר השנה בשבועון. רמי באר, הכוריאוגרף של להקת המחול הקיבוצית פנה אלי והלהקה פתחה את פסטיבל כרמיאל 1989 במחול על פי שירי. הימין תקף את המחול אפילו בכנסת, וגם אנשי שמאל , מה שמראה שהספר הצליח להביא מורכבות. מרבית הביקורות היו מפרגנות, אפילו מאוד. השירים קליטים יחסית למה שכתבתי באותה תקופה, וגם זה עשה חסד עמם. אולי המחמאה הגדולה ביותר חיתה שארבעה עותקים נגנבו מחנות הספרים באוניברסיטת חיפה. עם זאת חששתי להופיע דווקא כמשורר פוליטי , כי מבחינתי שירה נוגעת בכל. * קמי ל צי פריאן כרובי ו )1883-1821( משורר פולני, אנונימי בחייו, זכה לתהילה לאחר מותו. גליון 336 :...;,...;.s יערה בך-דוד המקום הריק א. ~~זקי~ת w ~ה ~קרעים ס~~וים ~~לי v ם ~לי -יל~ הם, ונעלים פערו פה והד .יי :-:--,T:- .יי :,, ~קיר לקיר .o/ ע;ן ס~ד ל ' א ~o/ ~ד ל~~ סךצו~ה ה~~~ :p מ; ~יןה ~עי;ז ~ל ד~ד זrות~ ב. ~ry ךד ס~ p ד;ן ~o/W ז:יי ~ת ס~ק;ם סריק על ס~ o/ ק;ף ''".::!!! l-./ ה;זה את התנועה T : -'.' T הקרלאז' הוצג בתערוכתה של יעדה בן-דוד "ליטוף בארו מלא", בגלויה קיבוץ משמו העמק, ארצו: בתי וירבה ג. o/ם:~ א; p ךים ף~~~ .ו;~~~וים w ~יד ל v ם ד;רש יש להם ד;דש •• :• T • • והטמא טה;ך הוא T " T -: ךס~ד;ש ל~~ה ~ח;ל ךןק ת~~~ ל'א יו~ל ל~ק 'ך . ס 9 מו~ה ~ן סע:ז o/ ל ~י o/ד~~ ך~לק. ~ry ךד ס~ p ד;ן ~~וים ~עים :p מ; ~דורי v ליום פ; o/קים w ךוול ו~~~~לים ~ל ת;ך ע~~ם ~ג ' ס~ים ו~ק~ים ~נ'ל ו~~~~קים ו~דקוים ךנ;~לים ם:~~ ~.ריקות סזאת בא;ך הדלוח -T -T ם;ק~~י~~ ה~~ סטאבט מאטד ד;ל;ך;זה T .'' ---: ך~ 9 ~ה ת;פ~~ סק.;ד ~ל חי~ה. - לא יודע. שנים לא מעטות קראתי שירה צרפתית ותרגמתי ממנה. אני אוהב אותה. זה לא ישמע צנוע, אך נאמר לי שאני סוריאליסט לפני שקראתי סוריאליסטים, שאני מושפע מהפולנים לפני שקראתי אותם. ודאי שיש משוררים שאני אוהב: לרוקה ועמיחי. ושוב, הפולנים. חיתה תקופה שהתלהבתי מאפולינר ומדסנוס, הצרפתים. לאחרונה אני מתלהב יותר משירים מאשר ממשוררים ויכול להתלהב ממפגש עם שיר של משורר צעיר יחסית בארץ. הוצאת 'קשב' מגלה לי תורפכ;tמ העולם ולא רק היא, כך שכל כמה זמן צץ זקם חדש הנוגע בי חזק ומרעיד מספיק חזק על מנת לגעת גם בכתיבה. הארץ משופעת במתרגמים רגישים. תמיד אני מנסה להעביר לסטודנטים שלי שהעולם הדפוק הזה מלא מתנות - רק הושט הלב וגע בן. ·:· - ייתכן שהכאב והתסכול המצטברים מזככים. בעבר כתבתי הרבה יותר. כיום אני כותב פחות אך מרגיש חד ועמוק יותר. דומני שהבשלות באה עם הניסיון והכאב שומר מפני ניוון. אתה מתגורר בחיפה, שבה אין קהילת משוררים גדולה. כיצד זה משפיע, אם בכלל, על שירתך? - טוב ששאלת על השירה ולא על החיים הספרותיים. יש משהו מאפשר בריחוק מהמרכז. ההליכה על חוף הים, הירוק של הכרמל , ההיכרות עם הכתיבה ללא היוצר. המחיר הוא שאין התחככות וחסר הדיאלוג החי. אילו משוררים אתה אוהב? אילו משוררים השפיעו/משפיעים עליך? 23 ינואר - פבוראר טמההיב יהתודעת לש םהאד רהמתי ול במרח הפעול ושאינ המונע-ביולוגי חבהכר ב<לאהו תא ,שוסטקוביץ .למשל> טלמפר המביא הגיש וז הלהרהורי רבדב שנפ ,האדם יובל רקש הלעמידת הבמשימ הצצ דמי הבהתחל התהיי :אחת םג םא םמתעלמי םמהוגי למכ תהדורו ושכתב םכרכי ןבניסיו רלהסבי ומה םהאד יומה ,הנפש ההיומר םלסכ לכ דאח המאל רבתריס םעמודי התמוה ואפיל תבתרבו ושלנ תקצר חהרו .והטקסטים לובכ ,זאת שי רבספ םרגעי ,מצוינים םשבזכות יא ראפש ולבטל ילגמר בכגיבו לש תמחשבו ,אישיות ןחלק ,מעניינות ןחלק .רדודות הדברי קבפר התורש ,וסביבה לע תהמעורבו הההדוק לש ההתורש הוהסביב בבעיצו םהאד םה םבהירי םוג ,חשובים ןבעיד הז לש תהאדר םהגני רמעב ללכ .פרופורציה םג תהרעיונו אשהי המעל ם<בפרקי לע ,כאב החרד ןודיכאו ו לוע תהפרעו <נפש ךמתו עיד ימדע לע בטי ןהשעו יהביולוג םמענייני יופוקח ,עיניים רבעיק ךבדר השב אהי תמקשר םאות תלהפרע שהנפ תהמוכר הכמניה-דיפרסי ה<ואיז גתענו אלקרו טטקס ףח םממונחי .מכובסים ה"הפרע "דו-קוטבית - אל .אצלה> םג םא ןאי םלדברי סביסו ימדע ,מספיק רההרהו ההז טבהחל רמעור .למחשבה לככל ו םהחלקי םהטובי רביות רבספ םה האל םהעוסקי םבנושאי טשלמפר הבקיא תומתמצא םבה .היטב אכשהי תכותב לע םמקורותיה םהאבולוציוניי לש ההחרד ,והכפייתיות אהי תמשכנע ר<באש ןלדיכאו ו ןהטיעו יהאבולוציונ השל םאמנ ,רופף ךא ןעדיי ןמעוג תבמחוזו .הסביר> אכשהי תמתאר תא עהיד יהנוירופיזיולוג לע םתפקיד לש םנוירוטרנסמיטרי תבהתהוו ,רגשות תוגוזר עמהיד ההז תא תביקור ההפסיכולוגי תהפרוידיאני ,שלה אהי תמשכנע דמאו. ןמרענ אלקרו עקט רהאומ ו ן"המנגנו יהבנו תלתלפיו ובמוחנ שלשימו ארבי ,בכאב הבחרד ןודביכאו ו המתגל ןכמוב ףבאין-סו תוריאציו לש ,עוצמה ןתזמו ו ןאפיו רוהקש ו םבהתא ולאישיות לש לכ םאד תולנסיבו .חייו תמחל שהנפ ,מתחילה תלעניו ידעת ו םכשמנגנוני ,אלה םואחרי ,כמותם םעוברי תדרג לסב ,קריטית םוהופכי ללנט ריות רמאש "לסבל '<עמ 86(. הגישת שלשימו תבתרופו תלהקל להסב ,הזה ףא השאינ תייחודי ,לה תמובא םג אהי חבניסו רבהי .ושפוי טלמפר המציע םלסובלי המחרד ןודיכאו רלהיעז תבתרופו תהגורמו תלהגבר והשפעת לש ןהסרוטוני חבמו לולהק ובעזרת .מסבלם אהי המקפיד רלהבהי ןבלשו הפשוט עמדו ןאי תלצפו תשהתרופו ויעזר ללכ דאח הבאות ,מידה עומדו תנלוו ןאליה תתופעו ילווא ;שליליות עומדו לע ףא לכ האל יכדא םלסובלי רלהיעזבהן . ךא האלי ץוקו .בה טלמפר תמודע םלחשש לש םרבי תמתרופו ללטיפו תבהפרעו שנפ לבגל תאימ ,ההתמכרות יוכד םלהרגיע אהי תמגייס תא ההאבולוצי הומסביר ושאנ םמכורי םג ןלמזו וואפיל ןלחמצ ו ראש המבחינ תכימי הטהור וכמוה לכרע ילתא .הגוף ההבעי אהי הבמיל ,"התמכרות" םא םעצ וחיינ םה ,התמכרות יהר ההמיל הכשלעצמ תמתרוקנ ןמתוכ .וממשמעות לובכ ,זאת ואנחנ םיודעי ששי רדב ,כזה תהתמכרו ,מסוכנת ."רעה" יהר םאנשי םהאומרי לע םעצמ םשה םמכורי דלשוקול ו םיודעי בהיט םשא וימנע םמה דשוקול ,לשבוע אהנור למכ לשיכו תלקרו םלה ושיהי בבמצ חרו .רע םשו ""מכור דלשוקול אל סייכנ זלקרי ו אל ףיחטו םארנקי תמזקנו בברחו אול רידקו יקופא לבמרכו יכד בלגנו תחפיס דשוקול, ווז תמשמעו תההתמכרו הממנ ואנ .מפחדים וחולשת לש רהספ אהי תבהכפפ יהמדע לאישי . רהספ סמתבס שברא הובראשונ לע ןניסיו ,חייה וממנ אהי המפיק קחל לגדו תמהדוגמאו תוא ברו תהתובנו תהגורפו .שלה ךכ ו ,לדוגמה אבנוש :"פרדה" בהרו חלקו העד :למפרט שנפ הערומ תהוצא תידיעו םספרי 2007, 276 יעמוד ,טקסט ןמילו ,מושגים תרשימ תמקורו חומפת תבכותר ההמשנ רנאמ יכ רהספ אהו ע"מס ימדעי-איש לא שנפ .האדם" שי ןכא תהתחייבו יבלת תשגרתי דמצ ,המחברת שלהגי הלקוראי רחיבו אשהו יאיש הוב תבע .מדעי יהאיש ואינ שדור ;הבהרה לכ דאח ןמבי יכ רמדוב הבדעת תהאישי לש תהמחבר לע תמהו .הנפש יהמדע ?מהו םמשו אשהו רמוגד ,כמסע ןאי אהו ןמוב .מאליו םהא וז ההצע הלתיאורי החדש לש ?הנפש םהא עמוצ סבסי ימדע הלהרהורי לש תהמחבר לע ?הנפש יוכד רלהגבי ,עמימות אהי המזהיר ואותנ - רביוש ,רב שי רלומ - יכ םבעצ ןאי רהספ אאל ר"דבי יהדהוד בבמצ םצבירת ההיולי 1 אכשל למוט םעליה חכור תהציו ,לאוטוריטות ,לאסכולות תלאידיאולוגיו וא ללכ ןשתלט ,שהוא" רייאמ :מיד טלמפר המסביר הבספר ימה שנפ ,האדם .לדעתה ההרהורי לע שהנפ הומרכיבי םנחלקי רבספ םלנושאי ילפ תכותרו ןכגו ו ריצ בל ,האדם ,חמלה ,שייכות ,~רדה ייופ ו הדומ ,ושונה םגברי .ונשים קבפר ההפתיח המציג תהמחבר תא המ אשהבי האות בלכתו ךמסמ הכ .אישי רמסתב עשהמני יהמרכז אהו תחוויו הילדות ,הקשות תוהתובנו השזכת עלהגי ןאליה .בבגרותה קהפר יהשנ אנקר ""נפש יוהשליש אנקר ."אדם" קבפר לע שהנפ המצהיר תהמחבר יכ ,לתפיסתה ףהגו שוהנפ דח ,הם שוהנפ הבנוי םמחומרי םשה םכול יחומר .הגוף ךבהמש אהי תמשתדל קלספ תראיו תותמיכו הלהשקפ והז ו לוע ההצלחת דיעמו לכ אקור בעצמו . לבכ דאח םמהפרקי טלמפר תפורש תא ההגיגי לע במרכי וכלשה לש ,הנפש קוחל םמההגיגי םמלףוי הבמ ששי עלמד רלומ אבנוש - אל לכ ,המדע ןכמוב ו אאל םמחקרי םהתואמי .להרהוריה ךבדר וז אהי תמתייחס םלהיבטי םספציפיי יבחי שהרג לש םהאד ןכגו ,שייכות הפרד וא ,חמלה םוג םלהיבטי םרחבי ריות ןכגו ו <<כל םההבדלי ןבי םגברי .לנשים םמקו דמיוח רבתיאו שהנפ תתופסו האצל תתופעו ,הכאב ההחרד ןוהדיכאו ו הוחביל תנפרד תשנקרא תהפרעו .נפש תתח תהכותר ""יופי - םג אהו רחומ ימחומר שהנפ - ףנחש אהקור תלאוצרו העולמ יהאיש ו תלאהב ,האמנות ההתחומ האצל תבגבולו םמוגדרי ,היטב תולאהב .הטבע העד טלמפר אהי רפרופסו הלפסיכולוגי תאבולוציוני זבמרכ יהאקדמ .ורפיך הפסיכולוגי תאבולוציוני אהי ףענ ימדע לש ההפסיכולוגי רהחות אלמצו תא לכ םההסברי ,לרגשות םלדחפי יולדפוס תהתנהגו לש םהאד הבאבולוצי .שלו שי םלחוקרי םבתחו הכמ תתיאוריו ,מעניינות שוי םלה תתיאוריו השקש דמאו שלאש וא ךלהפרי םמשו םשה םמניחי רה םשל לש תהנחו ילגב רהעב יהאבולוציונ לש ,האדם ןשאי ךדר ןלבחו .אותן החולש תבולט לש םהתחו אהי והיצמדות תהעיקש הלאבולוצי תהביולוגי ם<כתפיסת לש ,החוקרים אשל םכול םבקיאי יד ךהצור "ב"מחצית <הביולוגית ךתו תהתעלמו המ ןבי רשחרו רלחוס תאחריו 336 נולי עומר שירת הבוקר לא ע 1ז~. א;ת; הל;לזrw ס~ה ל~~יי מניסיונה כילדת קיבוץ מתקופת הלינה המשותפת, וכבת להודים חסוי וגישות, פי עדותה-היא; ושאו דבריה בנושא מסתמכים על התנהגות קרוביו של מין · על האדם, השימפנזים וקופי בונו בו , עמם חלקנו אב קדמון משותף לפני כשלושה . מיליון שנה. ולקינוח יש גם מחקו אחד התומך בעמדתה. הנושאים האחדים זוכים לטיפול לא אחיד: מדעי: עם או בלי בזיקה של מחקו. הפרק · אישי: מעין אבולוציוני על יצר לב האדם, למשל, מתמקד בשאלה, האם הוא "דע" או טוב" מטבעו. למפרט עונה על השאלה בכך שהיא מונה את מעשי האדם לאודך הדודות. לפי החשבון שלה, בשווה התחתונה היצר דע, אף שהיא מציעה מעין איזון בין זוועות כל הדודות אם התכוצו פנים בשנתם א; T T: • • T : -: • • לבין חסידי אומות העולם, וקבוצות כמו "רופאים לזכויות האדם": לצד ה"טוב" יש אם ס!!וט אנס נפש חשופת ח;מ;ת משקל נוצה בסיכום הכללי. אך יש קושי עמוק יותר: לא בווו, כמסוגת ההדהוד על העצמית של נעוות, כאמצעי לא מודע לדיכוי הפוריות, מופרך. הוא מופרך מהטעם י~~ תזrל;ש~,ן;לזrלתזrוt;פ ל~ב;ך; הפשוט שהנקבות פוריות בטבע לא מתנהגות בדדך שפוגעת בגופן, ואינן · מדוכאות בחמ;ן ~ריר ~דלג לחיקי f מ; f ל~לב מסכנות את חייהן כאותן נעוות אנורקטיות. <ובדדך אגב, יש גם זכרים · מעוכבי ~זויקות; ת.ק,?;ח ~ת ~ל rז~:תר~ונזזr פוריות בטבע . לאן הם נעלמו?) ו~חוץ ~~וים o/ ר;ת רה :;בי 9 י לאמהות למפרט מציעה לנהוג עם תינוקותיהן כמו שימפנזים, מן הסתם משום שמה T • •: ·: :· - נהיו הגיח במשובה T : • -• •• • T רר~רף w ~ש !הדורית על רי g י ו Wfיו:ז~~~ ע.יגי ;ס~י~ ן~יהי ת . ם ~צום עם w ר~יט ח~~~ד;;א~ על ך~נ; ~~יץ א;ך ~לוות ~~דז ו~ק~יץ חמ;גי םי~~~~ על ~לי ע.ץ r~ זקק~ה סר~:;~ים ~~w ם ו~ Vל,? 1 זקי~ה ה;ליר ~יח;ח;ת ;. רקים ~הים ~חוקים f מ; ~~!!ווים W ל .';סוד' "SUGAR!!!" הוא ש;~ג ;ל;ק~ W ל ק'~ ל.מ;ן, Wf ~ןא ל~ריליד rז~~ W ק.ת םיpןזr'~ ך~עים' על ף;חזr "י;ם חדש!" הוא צ;הל "כמ; י;ם חלות!" •: :• ••• : , •• TT הנפש ומרכיביה, מה מקומו של "יצר לב האדם". האם הוא הנפש? חלק מהנפש? משהו נוסף ? ואם הכל חומו , מהם חומדי היצר? כל זה נותר סתום. מףסו , למשל , לא דק שאיננו נמנה עם חומדי הנפש, אלא להפך , למפרט מתייחסת אליו בביטול כאל משהו הכפוי על האדם מבחוץ <על ידי אוטוויטות>. כאן היא נמצאת באופוזיציה מפתיעה לדוקינס הנעוץ עליה, אשו סובו , ביולוג שכמותו , כי יש לאדם צווך מולד במוסד , ובונה טיעון מוצק התומך בטענה שהצורך במוסד הוא תוצר האבולוציה. השחרור המוצהר מאוטוויטות ואסכולות, המבורך לפרקים, מתגלגל במקומות ובים מדי בחוסו אחריות כפשוטו . הדיבור המופרך על היותנו "מכווים" לחמצן הוא דק דוגמה אחת. דוגמה נוספת היא הערבוב החופשי בין פסיכואנליזה לפסיכולוגיה קלינית. ויש דוגמאות בעייתיות יותר. בפרק על הפועות נפש מקדישה למפרט קטע נרחב לאנורקסיה, אשו גם לה, כמו לאחוות, יש לה הסבו אבולוציוני השאוב מעולם החי. ההסבר שלה מסתמך על תופעה מוכות לכל חוקו התנהגות בעלי חיים: במינים מסוימים בהם הפרטים חיים בלהקה, התפתחות הפוריות של דוב הנקבות מעוכבת, מדוכאת במנגנון הורמונלי כלשהו , ווק נקבה אחת היא פורייה, מזדווגת ומולידה צאצאים. הניסיון להסתמך על תופעה זו ולגזור ממנה גזרה שווה להרעבה ואפלו הע;דבים ע;מךים בשורה • • : T • T : : :- ,;חים ~ת 9 וורי "עןק"זrwל v ם ל~חד:ם Wf ~~ילא סע;לם f ~ר "קןע". ב~~י ~נך~ק. Wת ל Wת.? עם rז~~ה מול; להי;ת נת;כ; שהס!!וט מהלילה T -: -•• • -:· :נך t' ~ד ;מ~~~ . ערב חג ~חוץ א;ר ~זp~ש הריח מפ!!ס וטעים • T : T"•, : -''T שהיה טוב לאב הקדמון המשותף שלנו מלפני שלושה מיליון שנה אמוד להיות טוב גם לנו. לדעתה, בגלל שורשינו האבולוציוניים הקדומים, מי שצדיך להיות איתנו במיטה זה התינוק, לא בן הזוג; ודדך אגב, אף שהיא מצהירה על דו-מיניות, מי שאמור לשיטתה ?~לדת ממיטת האם זה דק האב, לא נזכרת כאן בת זוג פוטנציאלית. האם חיתה ההמלצה הזו משתנה אילו זכתה לבנות חיי אהבה עם בן זוג או בת זוג? בפרק "הגרבים כקווכן" היא אומות "אני מעדינה, בלי שום ידע סטטיסטי , שהגברים הם המתאהבים הגדולים" והיעדר הידע לא מפריע לה לבנות בניין שלם של הסברים על מקוו הנטייה החזקה יותר של גברים להתאהבות . כך מסופו לנו ש"הילד ידע געגוע כואב לאמו ונעימות וגועה בזוועותיה. הוא עתיד להשתמש בהטבעות אלה ביחסיו עם אחדים."" <עמ' 153(. הילד, אך לא הילדה? האם התינוקת לא חשה אותן תחושות געגוע כואב ונעימות וגועה שיטביעו בה חותם ויעשו אותה נכונה להתאהבות נואשת ? וכבו נאמו לעייפה, ספו טוב חייב עודך. חסרונה של יד עודך מודגש כאן בחריפות יתדה. מישהו היה צדיך לנכש את החזרות המדוכות, להשליך לפח ציד אדיה בפולינזיה, טריפת איילה בטסמניה, "ג'וזף" היידן , שגיאות גסות ורבות בביולוגיה בנית אחר ס;עדת משפחה בסיסית, "מיסטיקה" כ"תוגום" ל"סגיוה" מיוונית עתיקה: ולמפרט מצטטת בהקשר T T • • ·-• -: : :·:· סכר!!;ת בעיניהם. :• •• •• : ' T ,•' זה קטע קולע מהומב"ם, אך לא ממש קוראת אותו והתוצאה, "סגידת החושים" היא שיבוש גמור של דבריו • מילון המונחים וצוף שגיאות והגדרות משובשות <נוקלאוטידים אינם חומצות גרעין , קולטן אינו חלבון "המצפה את קוום התא"), ושימת המקורות בעברית מביכה, וגם בה לא נגלה מי תרגם את דבריו של הומב"ם. אבל הוי למפרט כבו אמדה: "בלי כורח ציות לאוסוויטות." לשתלטן כלשהו". יושר אינטלקטואלי בסיסי נמנה כנראה עם השתלטנים. ·:· 25 ינואד-פבדואד כתיבה במחבואים על המבט והקול הנשי ב קול צעדינו של רונית מטלון התלבטתי מאיזה פתח להיכנס לעולמה של הילדה, גיבורת הרומן קול צעדינו' מאיזו נקודת מבט לקרוא את צעדיה. האם למקד את מבטי בתנועתה במרחב התחום בין הצריף לרבע צריף למסגרייה בחצר שבה היא מבלה את ימי ילדותה עם אמה ,)"אמאה"( אחיה סמי ואחותה קורין ועם סבתה <"הבונה")? האם להתחיל את הקריאה בהליכת סיפורה אחורה וקדימה בזמן? מבטה פנימה, אל המחבוא שבתוך עיניה שלה. כשכתב היד נחשף למבט אחר' למשל למבט האימהי' גם אז ה~ראףת שלו נהפכת בבת אחת ללא-נראות. המחברות יוצאות מהמחבוא בטעות, בשיטפון הגשם הפוקד את הצריף, והאותיות, העקומות ממילא, מיטשטשות, נהפכות לכתם תכלכל שצף על פני המים. חטא כיעור האותיות וחטא קלקול המחברות, חטא הכתיבה וחטא הג~בה - כולם ככתם על פני המים. אבל הכתם, שממלא את מקומו של כתב היד החומרי הראשון' נהפך לכתב היד החומרי - והסימבולי - השני: לטקסט שלפנינו' לרומן קול צעדינו . המחבוא, כמקום שבו מתחוללות הקריאה והכתיבה, הוא לא רק מיקום פיסי אלא גם עמדה הישרדותית כלפי העולם. החולמנות, הנסיגה אל תוך העולם הפנימי 'הן צורות התחבאות של הילדה מפני המציאות קשת היום של חייה: מפני הנוכחות הלא קשובה אליה של "האמא", עוזרת הבית הגוררת אותה עמה אל השוק ו"מביישת" אותה בהתמקחותה עם הסוחרים: מפני נוכחותו הנוודית, ההולכת ושבה בחייה, של אביה מורים, רדיקל פוליטי המוותר על חיי משפחה תיברוןרסלמ םאה עיבצהל לע תולשושה תויתחפשמה ,תוירשפאה לוקונידעצ תוישנ ,תוברועמו ןמורהש ,הנוב םצעו ןיוביר קרפמ םקממו שדחמ תא יגשומ תלשושה החפשמהו תינבתב תויורשפאב האירק הלאתורחאו אלתילפידא·? .יתטבלתה ךא רחאמ תוטבלתההש דציכ אורקל דציכו בותכל איה תוטבלתה לש ןמורה 'ומצע וז םג תלדה הכרדש ינא הצור סנכיהל .רופיסל הביתכה האירקהו ןה יתש .ת;ר~,ס-תולועפ םיתעל ןה ,תוליבקמ םיתעל ןה ,תוקישמ םיתעל ןה ,תוגזמתמ ךרדב ללכ ןה תורידגמ וז תא וז שדחמ לכב עגר יעגרמ .ןתווהתה ,תארוקכ ינא תבתוכ תא זו1- ימצע לא ךות .טסקטה ,תארוקכ איהש םג ,תבתוכ הטקסט קורא את כתיבתי. הרומן קול צעדינו הוא סיפור של חניכה אל הכתיבה. הוא מספר את סיפור ההתבגרות של ילדה, שתיהפך לסופרת, במשפחה בישראל של סוף שנות החמישים תחילת השישים בגני תקווה, אז מושבה קטנה וענייה בפאתי פתח תקווה. הסיפור אפיזודות, באופן · נפרש בפרקים קצרים מאוד' פכים-פכים, אפיזודות רוחבי ולא ליניארי' כמחקה את דרכו החמקמקה, ההבזקית, ההולכת ושבה של הזיכרון לספר סיפור . הילדה, גיבורת הרומן' וה"אני" הזוכרת הבורגת, המשחזרת את נקודת מבטה, עסוקות בקריאה ובכתיבה. לא תמיד הן כותבות בעיפרון או בעט, אבל, כמעט תמיד הן כותבות - קוראות את המציאות - במבטן. הילדה במאבק עם כתב ידה. הילדה במאבק על כתב ידה. היא ממלאת מחברות שלמות, מתרגלת כתיבה תמה, אך כתיבתה אינה תמה כלל: אותיותיה עקומות. המחברות מקולקלות. היא מתחבאת, כדי לכתוב. את המחברות היא ממלאת בג~בה, לאחר שהשיגה אותן בג~בה <גנבה כסף מאמה או מסבתה וקנתה אותן בחשאי מאדון לוי>, והיא מניחה אותן - כשהן כבר מלאות בשורות צפופות של כתב ידה העקום במקום גנוב: במחבוא, בשידה שמתחת למיטה. המאבק על כתב היד הוא גם מאבק על המבט: "הילדה כתבה במחברות המקולקלות במהירות עצומה וכמעט בעצימת עיניים, כדי לא לראות את הכתב, ורק על צדו אחד של הדף" <עמ' 200(. כדי לייצר את כתב ידה, כדי לשרוד את הכתיבה, הילדה יודעת כי עליה לא לראות. ואולי - כדי לייצר את כתב ידה, היא יודעת שעליה להפנות את רציפים לטובת המאבק בשלטון מפא"י ולמען שחרור הנדכאים המזוהים. המחבוא, כאופן קיום, כמקום שנסוגים אליו וכמקום שיוצאים ממנו' בשעת כושר' הוא עמדה סרבנית של הילדה כלפי המציאות. אך שלא כמו בסי פורי התבגרות אחרים, עמדה סרבנית זו אינה מייצגת גם מרד כלפי ההורים. להיפר - ההתחבאות היא צורת שרידה שבאה לה כמעט בירושה מהם. ההורים, מהגרים ממצרים, נדרשו להצפין את שפותיהם הראשונות, צרפתית וערבית, כדי להשתלב בעברית בארץ ההגירה, ישראל. אך השפות הראשונות האלה פעילות בחייהם המוסתרים, הסמויים מעין . כך' במחבוא של חשכת הלילה קוראת האם את חייה בשפתה הראשונה, צרפתית. היא מכורה לבלשים - הז'אנר הקלסי של ההסתרה והגילוי לוגברת עם הקמליות של אלכסנדר דימא הבן: היא חזרה שוב ושוב ל ז גברת עם הקמליות ז בחגיגיות שתיתה בה יראת- קודש כמעט , דיברה עליה ובעצם l:'{ תה , בקול מונמך ועצור שהתעדן פתאום , עידן את עצמו כלפי הרזון השחפני הרוחני של הזונה הקדושה ההיא , מרגריט גוטייה . כשסיפרה , השתהתה בעיקר על הסצינה האחת , המכריעה , המטלטלת : מרגריט גוטייה נצלבת . היא מסכימה לעלות על הצלב , להקריב את עצמה למען עתידו של אהובה , למען האהבה הטהורה , המוחלטת , שגוברת על כל ' אינטרס ', כל תשוקת מימוש ארצית (עמ 77 1(. הזדהותה של האם, לבנה-לוסט, עם ן~ן ~· מרגריט גוטייה, הזונה שנגאלה מחייה המופקרים בזכות האהבה המוחלטת, היא עצמה מוחלטת: האם, בקריאתה את הגברת עם הקמליות, כותבת את סיפור חייה שלה אל תוך הספר הנקרא. סיפורה של מרגריט גוטייה הוא סוג של דרמטיזציה של חיי האם: גם האם חיה חיים של תשוקה לא ממומשת אל גברים - אל אהובה הראשון' אביו של סמי' שכנראה עינה אותה עד שברחה ממנו ולבסוף גירש אותה לפני הלידה, ואל בעלה מורים שנוכח בתודעתה יותר מאשר בחייה הממשיים, עד כדי כך ש"מישהו אמר שכמעט ארבעים שנה חיתה האמא בלי גבר" <עמ' (. 332 336 חלק מהטקסטים של האם - קטעים מהגברת עם הקמליות וקטעי הוראות גינון - נכתבים ברומן באותיות מודגשות על ידי הבת. גם הטקסטים שכותב האב, ומתעדים את עבודתו הפוליטית, מופיעים כטקסט נוסף, באותיות מודגשות, בסיפור של הבת. הבת כותבת את שהאם קוראת. כתיבת הקריאה היא כתיבת חייה הסמויים, הנחבאים, של האם. הבת כותבת מחדש את כתיבתו של האב. כתיבת הכתיבה היא חשיפת אופיים הנחבא של חייו - מגוריו במקומות ארעיים, פעילותו הפוליטית בעלת האופי החשאי . הטקסטים שהאם קוראת והטקסטים שהאב כותב מופיעים אם כן בסיפור כחלק מן הסיפור של הבת. הבת מוציאה את הטקסטים המכוננים של הוריה, ממחבואי הזיכרון לאור העולם. היא הופכת את הטקסטים האלה, של ארכיבי הזיכרון המשפחתי' לנראים, לחשופים למבט של הקוראת. והקוראת כותבת גם היא' כאמור' את סיפורה שלה אל תוך סיפורה של הבת. * * * כשהגעתי לצירוף האותיות - והנה ערב רב של בריות שונות ומשונות . כתי-כתות הן הולכות ו באות זו בצד זו וזו מאחורי זו , עורף · ולכן 'את צורת האותיות היא לומדת במחבואים, בחדרים-לא-חדרים לשעה שהיא מייצרת לעצמה - בפינות הבית, בעליות גג, בארונות אחסון עיליים, וגם בכריכה <מגדל המים> משלה. בעוד שהמחבואים של ביאליק הם תוספת למקום הפריווילגי שניתן לו מאת התרבות ו הגברית, הרי המחבואים של הילדה הם המקום היחיד שבו היא יכולה לשרוד' ו גם - לייצר את מבטה. ביאליק כותב את מבטו תוך כדי קריאת האותיות שניתנו לו מאת התרבות באמצעות ה"סידור". גם אם מבטו חותר תחת תרבות הקודש של ה"חדר", באמצעות הדמיון והיחס ההומוריסטי אל האותיות, עדיין הוא קורא וכותב ממקום פריווילגי . ואילו הילדה, האשה-לעת יד' מייצרת את מבטה תוך כדי כתיבה, תוך כדי חיקוי כמעט פרודי של צורת האותיות של תרבות שהדירה אותה, שלא כללה אותה. מבטה של הילדה תלוי באין-מבט. הרומן קול צעדינו' כמו סיפורו של ביאליק, "ספיח", הוא כאמור סיפור של חניכה אל הכתיבה. המיתוס האישי של ביאליק, צמיחתו כאמן ממשפחה קשת יום, · הוא הסיפור הקלאסי של משיחה-בשמן התרבות - סיפורו של הנבחר' כמעט משה רבנו של השירה העברית, שעולה מאשפתות ונהפך למשורר הלאומי' למייצג של הקהילה הלאומית המדומיינת. משפחתה קשת היום של הילדה, גיבורת רוני ת מסלון, צילום: תומר אפלבאום כנגד פנים ופנים כנגד עורף . הן ' הפשוטה והף 1 החרומף קופצות תמיד על רגל אחת בראש . הלמ rr ד הולכת קוממיות בגרון נטוי ובראש זקוף, כאומרת : ראינה, משכמי ומעלה גבוהה אני מכולכן . בינתיים מזדקר ובא היוד ' ן , ברייה קטנה זו, שאין לה כל דמות בעיני ואין לה על מה שתסמוך, ואף על פי כן אני מחבבה יותר מכולן . תמיד היא נראית כצפה באוויר או כאילו היא נמשכת אגב גררא - ולבי לבי לה . ירא וחרד אני , שלא תאבד בקטנותה בין חברותיה ושלא תירמס ושלא תתמע,ך חס ושלום, בין כולן ... .נ.ח< ביאליק, "ספיח") והילדה קלקלה כל הזמן מחברות חדשות . העמוד הראשון , הצח כל כ,ך נשא רק עד חציו אותיות ומלים שניסו לאלף את עצמן ]... ]ובשליש או באמצע המרחב הבוהק של הדף פשוט קרסו אל תוך עצמן , נהיו הן עצמן ]...[ אות אחת צווחה , פערה פה שחור חסר שיניים , או גידלה . ממצחה תבלול מפלצתי, שנייה רכנה לאסוף את אבריה הנושרים, לשלישית היו קוצים של דורבן, רביעית איבדה את כוח הכבידה והתעופפה , ואילו אחת אחרת , מלמטה , נשכה בשן מחודדת את קרסולה של המתעופפת. <רונית מסלון, קול צעדינו> כתב היד - המחבוא - הזיכרון - המבט - הם חומרי היסוד של הספרות. את המחבואים המכוננים בעברית מצאנו אצל ביאליק, ועמם באו גם האותיות - האסל וזוג הדליים, החיות והעופות והדגים והכלים ושאר בריות משונות. על המחבואים ביאליק מספר -וגם משורר' למשל ב"זוהר" וב"בריכה". את כל האותיות כולן מצא ביאליק ב"חדר", והוא מספר עליהן בסיפורו "ספיח". ביאליק הילד <התינוק לבית רבן> לומד את צורת האותיות ב"חדר", שניתן לו מאת התרבות. לילדה של מסלון לא ניתן חדר מאת התרבות, ספרה של מסלון' אינה מאפשרת כינונו של מיתוס אישי-לאומי כזה. משפחתה איננה משפחה במובן המקובל, היא מפוצלת. יש בה שתי נוכחויות · הוריות נשיות, האמא והסבתא הנדנה, ואב נוכח-נעדר. בשום מקום מכונן של הספרות העברית אין דגם של משפחה המורכבת מאם עוזרת-בית, אחות ספרית, ואח מסגר כבית גידול מתאים לצמיחת אמנית. בשום מקום מכונן כזה אין תיבת קש, תיבת גומא או אחרת שבה יכולה להימצא משה רבנו הנשית. ההבדל התרבותי הזה, ההבדל בתנאי האפשרות התרבותיים האלה, מכתיב גם את נקודת המבט בכל אחד משני הסיפורים. המבט של ביאליק, ב"ספיח", הוא המבט המכונן של דיוקן האמן כאיש צעיר. ביאליק מישיר מבט אל שנות העיצוב שלו כסופר . המבט שלו ישיר - רטרוספקטיבי מאוח.ד זהו המבט הגברי החודר' הפריווילגי 'שניתן לו על ידי התרבות, ואשר התרבות מצפה ממנו להחזירו לה, כבהיזון חוזר. מסלון 'בקול צעדינו 'כמו גם ביצירותיה האחרות, מפצלת את המבט, כדי לכונן את כתב ידה האישי. רוב סיפורה של הילדה מדווח כמו מבחוץ, בגוף שלישי. במקומות מעטים יחסית בטקסט מופיע דיבור בגוף ראשון 'בלשון "אני", שהוא קולה של האשה הבוגרת. במקומות אף יותר מעטים בטקסט ישנו עירוב בין הדיבור המשקיף לדיבור המעורב. הדבר המעניין במיוחד בתוך המשזר הזה של נקודות המבט הוא עמדתה של ה"אני" הבוגרת כלפי ה"אני" הילרית: בכינוי העצמי הזה בגוף שלישי' "הילדה"' מאמצת המספרת את זווית הראייה של האם <האב קורא לה טוני' שם הקרוב לשמה. השם עצמו אינו מצוין>. היא זוכרת את סמה מתוך זיכרונה המדומיין של אחרת - האם. ואולם, במקביל לפיצול הפנימי הזה בין ה"אני" הבוגרת ל"ילדה", המספרת מאמצת גם את נקודת המבט של סיפור החניכה הגברי המכונן של התרבות המערבית, דיוויד קופרפילד של דיקנם ("הספר הראשון שקוראים, כי הוא הכי יפה", לשון האב>, שמביא לה האב. ינואר-פברואר 27 ו שחר-מריו מרדכי הדיכאון הקליני של מדייקה ההיסטורי ~~חילה ןק ליב;:קtב;: חרוש ~לאי סל. ry ם ךס~:ז זp~g ר סח:ךף ~ו על rז.~י ס~ P.ש . היינו ניחר. ראשונים. , , --: , T זrי~י:נסל ~עט ~ת ס~י~ים ס:ינו גוף ו~~ א~~ םע,~~י תיtל לקי 9 ר ~ת רpז~ לקי 9ר . רזr~ ~י o/ ~~נו זק .~ ש על ~ה 7חנ;יעך~ז . ?א:רר יהקt ~מות נפעם הראשונה כהיסטוריה . : ' T T 'T -- :ז ~על ר .יקtא' ידינו מלאו זה את זה. .'' .'' .'' : T "T ס:ינו g קן~ים. ובכל ז ' T : את, רהשפתים. , -T : -: ל~~ w ~נו ~הר, ?מר יו~ים ~ל .ן~".ס קד המרנו T : • התמסרנו כמו הנער י i נים. אז מה אם שמעתם את זה כבר. .: -: -: ד-:- T: •: ·: ·: : -: ' T -' עם עגיל הפנינ אנחנו T , : • -: ' סא' P. ק הוא קיר' ל~~ ל.רר~יר היינו ואשובים . • ' • T ל~~( ~א ' P. ז ךאש i.)י~ אפשר לשמיע את גאות •• ."' -: • T : ."' .הדםל~~ ז~~ חנ;י~ךכו ס~יח i ת ~ל ~עם - לראשונה נח!!ינו פחדנו מהמורת. ק~ת י iריt. ה i ךינו לאל'חים זp~~~נו ,"' T -'' : -T '' -: T ' T מלות אהבה שנלחשו לי פעם תנהירול ' א חל.ק ~ס~אוס. w ~נו עם ~דרס, , : --, -:: , .'' T -:-• ל'א ~נ;י~ע~ח i ת לי .זrורהליl!ז~ח ~ת סריל i ן חןש i ת ו~~ן~ים .רזr~ ~ר עם חדשות אי אפשר להכחיש ימים נהם סוככתי על זק~ל'חים :~יץ ומצרכים. מתי הפכו הנכפים .: -' : -.'' T ' T ' : -: T : .'' ' ז . ז- ז: ז:- -· עיני מעצמת אור שמש. ובכל ז ' T : '.' '.' -: T '' -'' את, ני ' פי שטרם .ברא למגלשות ומצנחים? ' T: ' T : -: TT ,'",' '.' ' : השלג ל'א היה לנו על מה להתוד i ת. T; ' : --T TT T '' : -'' T ' : : T '' : 'TT ז-: ?זP.~לw ה ס~ן~ה ל:ם ך~~ק ~לה לש i ~י ק i ~את ~~P. י סעיר, ק~ן זוג י i ~ים ערים שלמות יכלו להמח i ת מעל פני האדמה חדש מעבר לדלת שלנו, זrור פ i ןעת ~~ך~עית ס~ P. ש T '.' '." •,• '." '' '' TT - ךלת i ת ~~סחרת ך~ 9ןק i ת רל ' א היינו יודעים . מצדנו . . : 1 "' ' . : 'T : והם ל'א ידעו ז: נפתחות T : • סחי 9 טוך:ה :~לה ריl!ז~סל :;בלע,רינו . ך~ 9ןק i ת ל~קtpזקז ס~ריר י~~ על ?~~יכו אבל נבל ז'את והיו לנו נכפים והאמנו ננסים. T: T T : ' ' : -:.'' .'' : I ' T -' רל'א היו שמים חדשים להסתער עליהם T : T -: :T' - : ז-: ."' '' T ' '-: ' טפרי לופתים את יס iד i ת תהכיך~יז i קרי 9 ה ~פ i ~ךת זקל : ז- ',' . :. --: ס~ג ~ע,~יק o/םיl!זן נא רגע שנאלצנו להגיח החוצה. אישר T --' -: : -·;;•: ·: -'." T אבל היא מאמצת נקודת מבט זו תוך כדי שינויה - מדגם של אסףפיףת המאוחדות והמפוצלות גם יחד - בדומה לרומן כולו , שהוא גם אחד ריאליסטית לדגם של אסופיות תודעתית, כמעט מבחירה. וגם מפוצל לסיפורים-סיפורים. מתוך נקודות המבט האלה נוצר קול שניהם, האם והאב, שהם גם ההורים של נקודות המבט, מביאים נשי - לא רק אחדותי, ~אידיאה של הקול הגברי, אלא גם ךנף:י. זהו לילדה את אותיות הכתיבה והקריאה, הצרפתית והעברית, כנוכחויות קול מתואם בכל רובדי התוכן והצורה, תיאום נדיר בדיוקו בספרות - וגם כהמלצת לימוד, במקרה של האב - עוד לפני שלב בית הספר. העברית של השנים האחרונות. זהו קול בוטח, מופתי , של אמנות המספרת זוכרת ורואה את עצמה מתוך זיכרונם ומבטם המדומיין של הסיפור ואמנות הרומן • אחרים - האם והאב. מתוך הזיכרון; המחבוא שבתוך הזיכרון; המחבוא נוצר כאן מבט רונית מסלון: קול צעדינו , הוצאת עם עובד 424 ,2008 עמ' בתוך מבט, כתב יד בתוך כתב יד; אבל גם - מתוך הזיכרון; המחבוא ·:· המסה היא רגסה מורחבת של הרצאה שנישאה ביום עיון על יצירתה של מסלון , 28 שעל יד הזיכרון; המחבוא, נוצר כאן מבט על יד מבט, כתב יד על שנערך על ידי החוג לספרות עברית, באוני ברסיטה העברית, ב 7- בינואר 2009 יד כתב י.ד ה"אני" המספרת היא המפגש וההשקה בין נקודות המבט, גליון 336 ךןק ךכוןה לי ~לה תזr~ ח;ך _ רת ~ל :ה~~~ ~י~ס;ף .ף;ס~י~ ד~וr מו Wת.? לחפ - " ן ~ל~ת ק;~ים ;;זקים ח·~ א; ד~~-ז f רי לחוש ~ן~ה ד~וrתא:זוrw נ;ע,ןה אפשר גם כך אולי למשהו אחד כמ; לסתת אבנים כבד;ת א; לזרע -: . •• : • T -: .• -: : " -:· -: דח הנסנ;ת ומצבי-הדוח נ;תדה ' T ' T-: שד;ת יד-אכדים שנכ ' '.":T : -T '' : -' חמש שנים למותו של נתן יונתן ~יז וr9 ~רים. ~ר~ת ד~וr ~ל vד~~ f ~ר~ת ם;לחוr ~ל 'כוr ,בלוr ל f אז ,ב~ר~~~כ . ה ~~זpם ~ויהי -יר~~ w ע,שו~י יו:זקt~ל ;ת;כ~~ ~f ~ן o/ש~זr~ה ל~:;ביד, ~~ית o/הךזr~ה לק.לו - f רי לךכ;ת ~~ריבות לב םיקt~~ ר~ח~ת ,םיקt~ ל~נ"ב במלאת חמש שנים לפטי רתו של המשורר נתן יונתן (ספטמבר 1923 מרס 2004( ברצוני להקדיש את הניתוח השירי הבא לזכרו . ניתוח זה , ע;ד כ~ה ~ת;ך rוrו~~ה, לה;~יף ע;ד שוןה. ד~pזהל ~זיןה. כך אני מקווה , ממחיש את כוחו השירי הגדול באמצעות שני שירים שנכתבו בהפרש של כמה שנים זה מזה אך מהווים למעשה יחידה נושאית אחת . השיר הראשון 1 פתיחה אפשרי ת לאפילוג 1 מ 1982- והשיר השני 1 אפשר גם כך 1 מ 1988-. שניהם מוקדשים לבנו הצעיר זיו (כזכור שכל המשורר את בנו הבכור ליאור במלחמת י ום הכיפורים) . הנה תחילה השירים כלשונם . פתיחה אפשרית לאפילוג ("זוטא", פועלים 1982( אפשר גם כך ("שירים על קו הרכס", פועלים 1988( לבני' זיו ~~זpד ~ם fר ל Q:ד~ ~דלהי ~ין ן;מילוr-י~,ע .שסקז~וrר ~די ני w קש ~~לי~ה ק.ד קכ~הי ~ת וr . ר?.ט ~בו~ה f ~ל הpזי~~ • T • --:--:· · -:-" • • לזיו , בני ך~ד ם;ז!וr ח;לף ~י עם צ!זוצי-שחדית של השחרור . האם נושה היא --f ~לו ~ן~ן קוr ם /ףר:חוrך " ך חוrך א ס~ה ~ל ~ת f ל ררר.וr לע,ש;ת " ה f ~ילי לה~ןך;ת; ל " ו~~סר ;ביב;:~ / ~~קש ן~ןוr גד ל~בו~ה /דזr~ךf ל םירדרוr ס~ל.ה, ע,ד:ז א;ת; . ת~ל.ד-ח;ל; ךאוןיו ה;ל~ים סל;ך ך~ב "' א סול ~ע;לם תל~י; o/קחקt ~ין ע,~י ן;מילוr,o/ ל א; . זrר~;זpזfל~-הי.זpז~w א~ד o/ ל ,םי~זrוro/ סע;לם היה גד;ל עליו נכמה מך;ת והיה מתפלל שעד -."' '' -: ' TT : ' T -: T T T TT ק.ד ט;ב. יהודה חלדי w ה זק~ש; לע,דכ ~חד;ן ~~יו ר~ד w~ <מתוך השי ר לרבי יצחק אבו אברהים בן ברון) יו~ל ל~דם ~~לי~ה ו~ך?.ט ת~ ~למ;ת סא;ך fב ' י~זr ~~דו ~ין חריס;ת ו~~~ ~היק ~ל ~י ס~:ז ת;דpזל ק;~ים ודןקי~ ח~יד כ;~ב ~סד ~היד o/ ~דאהי ל; wf ם. o/ ~לז:רי ~ת ~~w י ~ילו ת;ל~~ עלומ;ת מחנך;ת טבע ח!זים ואמנות וגם מנוחה T : -: T T : ' --',' : -: : שדות קוצים יבשים או עצי לימון מלבלבים? הריסות מבצר חשוכות או זריחות שמש מרטיטות ? "כקtל יו:זpז~~ של שש שנים, לא נכתבו בידי משוררים שונים ולא מתארים שתי הכל עניין של השקפה, מסתבר. שני השירים שלפנינו 'שפורסמו בהפרש ן ~ין סי,?~,עו~ w ד fל o/ הו .םן~-י~זrל על שלחני נערמים ספרים שאיני מגיע אל ס;פם והם ם wב ~זp~ך~ם ~ת~חים ~~ מציאויות, כפי שאפשר לחשוב. הם מביאים שתי גישות שונות לחיים, ~~וף ~לי~ .. ·,~;: ·;··~ל~~ לי _ מדגש א; מחשבה ג;אלת, מחכים לשעה אחרת '.".''-T T : ' -: '." ·: T T : -'' -: שתי פרשנויות לאותה מציאות מורכבת ורבת רבדים, מאת אותו משורר . . :ף ש~זrל ~חו~ים f ר~רי .ח~~ים הייתי איש כלי דת אבל אהבתי את המלה םאל;הי • :;· T ' -·: ' : -T T -: T ' : • ' 'T לשו:;בי ~ מחבר השירים, נתן יונתן' הלך לעולמו' כאמור' לפני חמש שנים, בגיל שמונים ואחת. עם מותו ראה אור מבחר המסכם שישים שנות ;~יד ד~י;נ; ר~לי;ך ;ש~~ o/ ל ~ןם. "fי~~ ~tכ~הי~" יצירה שעליו עבד עד יומו האחרון • מטבע הדברים בין 300 השירים ~ין ס:יהי שבקובץ שירים בכסרת הערב ניתן למצוא מגוון רב של נושאים א ~יןא ןע" - ך"~ם ~י ~לר f ~יא ~ל~.ךת ל " וסגנונות, משירים מחורזים המוכרים בזכות הלחנים שהולחנו להם עם ~כ;ל ~לע.רי ~~ידה ז . את ל w את ז:~ ~ל ~צוק;ת ז~זוr. השנים, ועד שירים ליריים שונים בתכלית. "דר ~א;ד ~ך~י ~א;ד ט~~~ ~סד ל;~ד "י~~ל;ח ~ם ןה אין זה סוד' שנתן יונתן לא זכה למעמד המשורר הקאנוני שלו ייחל . םי~כוr-דזr~~.םי~ך;קןrת;עיקpזo/ קש f ~ל.ה ~ךמו f ע.י~י הוא קיבל קרדיט בעיקר בתור מחבר שירי זמר' והיה לדמות מפתח ל~מו~ה ~חד;~ה o/ ל חךי;ן ~יז?יי ~א;ד סדור ~יג;נ; בזמר העברי בזכות עשרות רבות של שיריו שהולחנו וזכו לביצועים ה~ה ל~ס;ף ~ם וrw קש הל;ד~וrw סדלה דpזל סד f ה ~ל סא · . ף. הסיח~וr ,ק~ ע~~ס~.~~ ~יז זp~:ם ל~.ר r ך~יןה רבים, לעתים שנים רבות לאחר שפורסמו בספרים. גם כשחלו תמורות בכתיבתו והוא זנח את הכתיבה המחרוזת והשקולה לטובת סגנון חופשי זזrל לילי, ק~ה o/ ל ה~י~~~ o/ ~~ןה ~סלל ךה;היןה שאינו מזמין הלחנה, נמשכו המלחינים לטקסטים שלו. ברשימה זו אני קי~ה, אוד ~w ד ~ינ;רי o/ד~זr~ה~~~w י עם םי~וו~רוr מקווה לחשוף צדדים פחות מוכרים של המשורר ושירתו' ולגלות עפר ינואר-פברואר 29 בנפשי עם הדמדומים", השיר המאוחר שונה בתכלית מאחיו המוקדם, עד כדי התרסה עצמית. המשורר כמו רוצה להוכיח שיישם את המסקנות מהשיר המוקדם בכל המובנים, וכצעד ראשון הוא פועל להיות פחות מגושם ויותר תקשורתי' ומגיש לנו שיר' שאורכו כשליש מהשיר המוקדם. מעין גרסה מכווצת, נטולת הרהורים וחקירות על היקום. ובאופן מעניין' דווקא הגרסה הזאת רגישה יותר' חושפנית יותר' כפי שניכר כבר בפתיחה: "עד היום חולף בי רטט מבוכה." האם בושה היא להודות?."" כמעט בכל מילה ניתן לחוש את ההבדל. גם הפועל הראשון בשיר משתנה: מ"חיי עברו" הפסימי והמסכם בשיר המוקדם, ל"גדלתי" החיובי. כל אווירת השיר משתנה, הופכת אופטימית יותר' גם מבחינת הדימויים. בשיר המוקדם המשורר מושיט יד לאלומת קוצים יבשים, המוחלפות בשיר המאוחר באלומות אור של זריחה. אותה השמש שפגשנו בשיר המוקדם בשקיעה, המשרה על הדובר הרהורים על אינסוף, מופיעה כאן בזריחתה - הן בפתיחה והן בסיום. המשורר אף מצהיר על פשטות גישתו אליה: הוא מקדם אותה בפליאה ובהערצה, אך בפשטות ובקבלה, ואינו שואל בה. יחס דומה מפגין הדובר כלפי שאר שחקני הטבע, שסדר הופעתם בשיר זהה לסדר הופעתם בסיפור הבריאה, אולי כדי להדגיש את קבלת העובדות כהווייתן: עצי הלימון <עץ פרי - יום שלישי>: השמש <מאורות - יום רביעי>: והשחרור <העוף - יום חמישי>. האני-הלירי שמצטייר בשיר המאוחר הוא כזה הזונח את הניסיון להתנגח בחיים, לנצח את הזמן' להיות מישהו אחר' לעטות מסכות. הוא מייצג גישה בוגרת יותר' מפוכחת, משלימה, של מי שלא מתבייש להודות כי "העולם גדול עליו בכמה מידות" ושהוא בסך הכל "מתפלל שעד אחרון ימיו" יוכל להמשיך להתרגש מהדברים הקטנים בחיים. תפילה זו מגיעה ממי שבשיר המוקדם הצהיר על היותו "איש בלי דת", עם זאת, מעניין לציין כי דווקא הדובר המבוגר יותר יכול לחזור במובנים מסוימים להיות ילד: להתפלא למראה נושן של זריחה כל בוקר מחדש. בשיר הזה העולם החיצון הוא המרכז' ללא תלות באדם. ברצוני להתעכב על צירוף המופיע בשיר המאוחר' הבולט במורכבותו על רקע הפשטות היחסית של השיר. הדובר מגדיר את עצמו לקראת סוף השיר "אורח ביישן במשתה בלשצאר של החיים", למה הכוונה? בשיר אחר' שפורסם כחמש-עשרה שנה קודם לכן' מופיעה שורה כמעט זהה: "ס:ינ:וי ס~יד היtקז~~ ;:זם~ים א;ךם ~;o/ ן" <'עד סוף השדה', מתוך שירים, 1974(, מעניין להבין מדוע בשיר המאוחר חוזר יונתן על אותו דימוי' הפעם בתוספת "בלשאצר". כזכור' בלשאצר היה שליט בבל' שערך משתה גדול ומפואר והשתמש בכלי בית המקדש אשר הוציא סבו נבוכדנאצר מירושלים. לפי המסופר בספר דניאל ,>ה< בליל המשתה הופיעה יד סתרים וכתבה על הקיר את נבואת נפילתה של האימפריה הבבלית בידי פרס. זמן קצר לאחר מכן נפלה ממלכת בבל והגשימה בכך את נבואת שבעים השנים שניבא ירמיהו . אפשר שהמשורר' בהתקרבו לגיל שבעים חש שמשתה חייו קרב אל קצו' כפי שמשתה בלשאצר סימל את קץ האימפריה הבבלית. משמעות אפשרית נוספת: המשורר מרגיש שלא מיצה את חייו' שלא נהנה מכל התענוגות שהם מציעים, ממש כמו אורח ביישן במשתה משירים שחמקו מעיני רבים, אולי משום שהשירים ה"ידידותיים" יותר האפילו עליהם. עיון בשני השירים שלפנינו מעורר תחושה שהקשר ביניהם איננו אקראי' ונראה שהשיר המאוחר אף מהווה מעין שיר-המשך' תשובה עצמית, לשיר המוקדם. כבר בהעמדת כותרות השירים זו לצד זו אפשר לזהות זיקה: 'פתיחה אפשרית לאפילוג' מול 'אפשר גם כך' - השיר המאוחר מוצג כאלטרנטיבה אפשרית לשיר המוקדם. גם פתיחות השירים מקיימות תבנית דומה: "חיי עברו; גדלתי בין x ל- y" ומתחילתם עד סופם שני השירים מהווים ביסודם מעין חשבון נפש, סיכום חיים הגותי. מבחינה צורנית, שני השירים כתובים בסגנון "השיר הרחב" ששימש את יונתן משנות השישים באופן הולך ו גובר' נתן יו נתן בעיקר בשירים אישיים ואוטוביוגרפיים, לצד שימוש בסגנונות צורניים אחרים עבור שירים כלליים, סימבוליים.~ השיר הרחב מאופיין בהעדר חריזה סימטרית, משקל וחלוקה לבתים. במקום זאת, השירים הרחבים שבהם כעשר מילים לטור' מתאפיינים בריתמוס גמיש ובלתי מדוד <עם מצע ימבייאנפסטי> וחריזה חופשית ומשוטטת, בדרך כלל פנימית, המעצימה את החוויה. למשל: "הנה לבסוף גם השמש הגדולה שחדלה לשרוף": וכן: "לסתת אבנים כבדות או לזרוע; שדות יד-איכרים שבכורח הנסיבות ומצבי-הרוח נותרה; בין הספרים", השורה האחרונה מדגימה גם את התבססות השיר הרחב על התחביר הטבעי והזורם של המשפט, בשילוב פסיחות רבות המגבירות את מתח הקריאה. בניגוד לדמיון הצורני' הרי מבחינה תמטית השירים כמעט הפוכים. השיר המוקדם <שאורכו חריג יחסית: 30 טורים> מאופיין באווירה האלגית הטיפוסית ליונתן' ולכל אורכו הוא משופע דימויים בעלי קונוטציה שלילית: מתיאור נוף ילדותו של המשורר בפתיחה <קוצים, הריסות, חושך>, דרך השקיעה הנוגה בהמשך <המשרתת, כבשירים אחרים, "חיזיון אישי") ועד אלומת הקוצים - הפרחים המתים - שאליה מושטת ידו של המשורר בחיפושיו העקרים אחרי תשובות לנוכח "מצוקות הזמן". כל אלה משרתים נאמנה את השיר ההגותי' ששאלות קיומיות זרועות לכל אורכו. כבר בשורה השלישית מתעורר אי השקט הקוהלתי: "שאלתי את נפשי אילו מסילות עלומות מחברות טבע חיים ואומנות", בהמשך עובר יונתן מחיפוש "פשר כלשהו לחיי אדם" לחשבון נפש פרטי לגבי חייו' משלח ידו וכוחו כמשורר. הוא חש צורך להתנצל על בחירתו בדגלי הרוח: "יד איכרים שבכורח הנסיבות." נותרה בין הספרים", ובה בעת הוא מבקר את ביצועיו: "כה מגושם 2 טוויתי בגדי שעשועי' לבשתי מסכות" 3 ולבסוף חותם בחשיפת המניעים האנושיים והכנים ביותר לכל בחירותיו: "כדי לזכות בנדיבות לב אנשים ואהבת נשים." להוסיף עוד שורה, להישאר בזירה". השיר המוקדם מתרכז בצורה כמעט מוחלטת באדם, בנפש הדובר' שגם הטבע והעולם נרתמים לשרת אותו ואת צרכיו' וכמעט מתקיימים רק בזכותו: "וברקיע האיר כוכב אחד בהיר' שקראתי לו בשם": או "שקיעות שמש כאלה נדמו בעי~י; לתמונה אחרונה של חיזיון אישי מאו.ד" אוד עשן מינורי שהתחבר 336 יחזקאל נפשי פנינה פרנקל הבהרה לצלמת הצעירה שחלפה על פני ברחוב דיזנגוף לאחר סידור החדר ז~~ ו~ע;ךם f אצ:יי ע.ירם ~ל~י ~ל סןף. ~זקיןי. לפעמים השירים מ;פיעים לאחר סוור החדר . :· :· -• --: סבור הייתי ני יהיה עלי לאמ"ד את אשד על לני , , , , -, T : , • • -•: -: •: • • -T "." : • • • • T T ת;רגpז~ ~גר~~ה ~ז ~ק;ם םילpןל w ד ל.א ~~אצ:יי ל~~~חדים, ~צוןה ס~לו~ה ~י;הד, f ן ו;גררר ~· א ~ f מ; ח~ילת ~צ;ת סת;~ 9ת אשד ל"א נתנו גאלה לנפשי נמל;תיהם. •: • • • : • : -: T "•. : : T ."" -: ~ת ם;ק?? rס~ r. w ד חק~יטו א;צ:יי ~ ~w ל ~י . סיו ~~זקים ~סדים ~זקים ~סד;ת ~סבו~י ~o/ ל ~י . r. ל~ם ~~או~י י ךל"א ח~ינו לל~י . לפעמים המלים מגיע;ת באחור . • : • -• • -• T : • ת~~ · ,ה,ק~~ל ב~אןי ~י י~~ ~~יrזw ~יש ל . א ח~ין לל~י חד ת;~ס;ת ך~;ק?? לןv ז;רחינ;ת ~קט;ת י ~ף ל.א ס~~ד;ת w ד ~~או ~ל ~~צ:יי . ~ל י:זr. ,ן~~ו ל · ~ w ם ~ה ל~ת ~גר~זר;ת ~ין ~ךא;ת ו~?~יל;ת ~קב;ת לןv ב~~ ב ~ל ז.את ~ל~לה. ל לטור יכ;:;ס~י~.ם~~רג~ w ם .ה~ ל~י? w ~ים, ~ב;א ס~ ~י :דנר ~~p לר ס רת. ~י :דע? ם נבר נחור ·::· • T : -• -•• T "." T --• -• -: - אני אניח עתה את העט. מריע נח . " י ~ר ר.~ f ה ת.ק.?;ח ~ת;ן ??גר;ת 9 דוק;ת. ~נ;ונ;גן ~נ;ומו~ת; o/ ל ~אךבואג';, :שו ~.ס;א~~ ~ין לי צ:ךר ה~~ .~~צ:יידה מפואר. ואסיים בפרט נוסף שמושך את תשומת הלב בהשוואת השירים: שניהם הם בין הבודדים שהקדיש יונתן בצורה מפורשת לבנו זיו . בראיון עם משה גרנות ('מאזניים' ,)ד"ע הגדיר יונתן את השיר 'פתיחה אפשרית לאפילוג' כ"חשבון נפש על חיי וחשבון נפשי עם השירה". נדמה שאפשר לראות בשירים מעין "צידה רוחנית", תמצית חוכמת חיים שביקש האב להוריש לבנו . תחילה מסר לו את חשבון הנפש המורכב, המצטדק, וכשחיבר את השיר השני' השונה, צירף אותו כנספח, המוקדש גם הוא לאותו נמען. מכל מקום, זהו חיזוק נוסף לאפשרות של קשר מודע ומכוון בין השירים. קשר' המאפשר לנו ללמוד על עולמו הפנימי ~~~ע;סיס ח;ךר;ת לת;ן fת~~ י;~ ??ו 9 ךב;ת לסךפ;ת. חם ??;קים ~י קודים לןv ~ב;ן ~p ל פ;ך tpים 9 ךי~ים ל~~ים לא:רר ס ry ךר p9 ק ך;י~~ י p9 ק ~:;ביל ??ל~ים p9 ק םי~יד?יt ל~ת. חיה והחתולים בחל;ם הרה ובדתי לרגע עם חברתי חיה T -' : ·: -: ' -·: : ' : T ' :• -:- wה~~~ ~יד חתולים ל~י א;ט;בוס ~ w ז וחיתה בזה נחמה מזככת עד השלמה. המורכב של המשורר ועל יחסי הגומלין בשירתו בין מורכבות פילוסופית T T : --'." '." -: T T '.' '.' T T : T : ומורכבות שירית. ·:· ר.? םזr ~~לומ;ת ד fר;ן ' גו:;כי ~טוף ס~ה ~ח הערות והיא לבושה בשמלה שח;רה של רוח -:· T : T : ' : T : ' : 1. הבחנה שהיטיב לעמוד עליה פרופ' צבי לוז במונוגרפיה על שירי נתן יונתן ??Oת.?~ ~לי ~ת;ן סללי מ;סה (. 1986) מלטפת חתולים לבנים בסל -: • T : • :-:· ·: -: והם נרגעים למגע ידה. .2 גם בשירים נוספים מאשים עצמו יונתן במגושמות. כך , בשיר 'גשר צר': TT --: ' T : ' ' ': ל~~" ~~לי ~לים ת;מ~~~ / ו~קימ;ת ;י~ק~ר~~ ~ר ,"ך;א~ ספרה של פנינה פרנקל - שירים לסידור החדר 3. מוטיב השירים כמסכות חוזר בשירים נוספים, כמו בשיר "כצמרות שקטות": יראה אור בקרוב בספרי עתרן 77 ":. ש נקר ל~ירים ך :. ש ~ם ~ךב. ;ה~ז:; ה~קpזס ס t' ס,ר;~ה נ;~ךת. ; ריר ס~~לים; .. . . ~ל ~ז:ילים. רק !ת~~ס ~שר~ה "תך~~~ . ינואר-פברואר 31 הרבק לשאו יבן-צב ןבי תהיערו םהדי לש סקנו ןהמסו הבנובל לש בא" עיהוש ר תכר בנכת לע ההזיק ןשבי בא" עיהוש לעגנון . אהנוש ןנדו ןבי רהשא ובספר לש הידידי ייצחק םהפסוקי םהסמויי ןמ ןהעי )1992( ןוכ הבספר לש הניצ בבן-ד אוהי ךתהילת )2006(. הבדומ לכך , הנחקר םג ההזיק ןבי ןעגנו טלקבר ךהמסו , השהעלת יקוו ןדמיו ,מעניינים םובמרכז במוטי להרג רהקשו בלעיצו תדמו ההאש הולזיק ןשבי םגברי םלנשי ל<יחזקא ,מרק 1980; הרא םג ריאי ,מזור 1987(. תא במוטי להרג תביצירו ןעגנו ןנית ןלהבי דכאח םהקודי םלענייני ושבינ ,לבינה יוכביטו קלאיפו ושמקור ובדתיות םוג חברו ההתקופ תבספרו ,העברית השב ההארוטיק תמתואר אלל טפירו יריאליסט וא ינטורליסט , אאל ריות ךכדר םהסרטי םהאמריקאיי לש תשנו ,החמישים םשבה ושימש יגל םהי לכסמ תלהתרחשויו ושבינ .לבינה קהאיפו םבענייני האל לאצ ןעגנו רקשו םג הלאופיי ןהמרוס לש ויצירת , רכאש תמשמעויו קעומ תמתכסו תבאצטלו תשונו רשבח רהמספ .המתוחכם םבתחו יהארוט המהוו במוטי להרג יאמצע יסימבול רהיוצ חמת ,עז רכאש לרג לש האש תמגלמ ןבאופ ימטונימ תא אמלו תהאינטימיו לש למכלו .הגוף רב"סיפו "פשוט עשומ להירש תא ל"קו "רגליה לש הבלומ לבצלי הובתמונ םהמחרידי תא .לבו ומשה קמאיפו הז םומהמתחי םהנלווי ואלי ןנית אלמצו לאצ ,יהושע רבעיק תביצירו םהנעורי ושל , בומוטי הרגל , וכמ לאצ עגנון , המהוו יאמצע יסימבול םהמגל תא חהמת .הארוטי תכרז טהסר ""פאן םביטויי בלמוטי הז םג עבמס לא םתו ףהאל םוג הבהשיב ומהוד , אאל ןשבאחרו ךהפ בהמוטי םלמוגז יומלאכות , ןמעי קמשח עמוד לעצמו , בשעק וריבוי דמאב תא טהאפק .הראשוני ןנית ןאכ תלראו בבמוטי להרג יביטו תלהשפע ןעגנו יכפ ןשמציי ייצחק בספרו . תקיימ תאפשרו תנוספ אוהי ושיצירותי לש ךהמסו )-1859 1952( ושתורגמ תלעברי ווהי תנפוצו דמאו ,ופופולריות ןה האל ושהשפיע לע בא" .יהושע ןדמיו טבול ןבי ""פאן )1894( ןלבי ה"שלוש םימי "וילד )1965( יעשו דלהעי לע תזיק קעומ לא ועולמ יהנפש לש טקבר ךהמסו , ושיצירת ההיית הידוע ,ליהושע םכש השחית הידוע םלקוראי םרבי תבשנו םהחמישי .והשישים ןהדמיו ןבי ישת תהיצירו אמתבט רבז'אנ , תבנקוד ,התצפית תבדמויו םוהיחסי ןביניה , תביסודו םעלילתיי ןוכ תבתמו .ובמוטיבים ""פאן אהו רסיפו האהב שהמתרח הבנורבגי הבמא ההתשע-עשר ווסיומ ובהוד .הרחוקה תהשפע ההאסכול תהרומנטי תניכר ןבפולח עהטב הובהעצמ תהרגשי .הבולטת ה"שלוש םימי "וילד אהו רסיפו ימודרנ ,מפוכח לע ערק לש םחיי םישראליי תבשנו ,השישים ץבקיבו .ובירושלים חנוכ םההבדלי עברק יהתקופת הובמיליי החברתי , הנרא ןהדמיו ןבי תהיצירו קמרת דבמיוח. חאפת םבאפיוני .כלליים ""פאן יקרו ,'רומן' ךא ראפש רלשיי ואות םג תלסוג :הנובלה והיקפ םמצומצ למדי , אהו דממוק אבנוש אחד , עובאירו עמכרי דאח - ההפגיש םע .אדוארדה ה"שלוש םימי "וילד אהו ,נובלה םוג וב דנוע למשק לגדו עלאירו עהמכרי - ההפגיש םע .חיה "ב"פאן וכמ םג הב"שלוש םימי ,וילד" םמועלי םהדברי תמנקוד טהמב תהסובייקטיבי לש רמספך-גיבו , ושאינ למסוג תלראו םדברי ,כהווייתם לונפע לע ייד םמניעי םהכרתיי תות םהכרתיי .כאחת יהאופ יהסובייקטיב לש תמסיר ,הדברים ןוהסגנו ךהר יוההתרשמות ם,מעניקי ילשת תהנובלו יאופ יליר .מובהק זבמרכ תהיצירו דעומ אהנוש הארוטי , לובכ תאח ןמה תדמו תכובש תבעל דממ ימיתי-סימבול רהקשו תלכוחו עהטב .החייתיים ,חיה ףשא השמ סימבולי , תמעוצב תכילד ,הטבע תוכאל עהטב והפריון . ל<חמוט רב ,יוסף 1988; ןוכ טג'וליי ןחסי ,1982( אהי תמקיימ יקשר ףגו םשרירותיי םע ,דב אלל עמני ירגש הנרא לעין , תומתנתק וממנ אלל יס .בה הבדומ לכך , רהגב ב"פאן" , ושדמות תמשורטט קכחל יאינטגרל תמהוויי היער , םוכאד לבע תמיניו .בוטה יכפ תשאומר :אדוארדה ש"שי ךל טמב לש החי - תאומר אהי - הוכשאת טמבי ,בה האת עמשג .אותה הז וכאיל תנגע ,בה אהי תאומר ••• 11 '<עמ 38(. הבדומ הלחי המהנובל לש ,יהושע ףא ןגל םמקיי םיחסי אלל רקש ,לאהבה רכאש ההאש הזמינ ול אוהו קזקו הלנוכחות תהגופני תוהנפשי -מנחמת. םאול ללהבדי ,מחיה תשמתואר תכנעדר דממ יפסיכולוג , ןגל במעוצ םג דבממ .הזה בד ןוגל םה ,המספרים יגיבור .היצירות םשניה םאנשי םבודדי לבגי ,דומה םשמתקשי תביציר רקש יהרמונ םע .אשה בד למנצ תא ליע תהאוהב אותו , וואינ למסוג רלהתמס הל כליל , אאל ובגופ , יאול לבש תזיק םנעורי הלחי השפגע וב , עוהפצ יח .ומדמם בבד שי ההרב ןמ ההמשונ םוג יהבלת ,בוגר אוהו ףטר תלכוחו םפנימיי םהמכווני ואות תלהתנהגו תסדיסטי טוכמע .לרצח וכמ ,מריאה השרצח םלש ,נקמה ףא אהו טכמע חורוצ תא 'יאלי בהאהו 'עליו ההדומ ןבאופ אמופל הלחי .אהובתו דבניגו ,לגלן בד אהו יעירונ רמנוכ .לטבע ךא םשניה םבעייתיי םבתחו םהיחסי ,החברתיים רובעיק סביח לא .האשה ןגל אהו ןסר סבדימו ההמזוה םע :היער יח ;בבקתה דצ ולמזונ תא תחיו ;היער והליכותי תהחברתיו ,מסורבלות רוניכ ושאינ שח חבנו הבחבר ;הבורגנית ןגל ךמוש ,ביותר טומבי םבנשי םב"עיניי לש ,חיה" טמב טשממגנ ןאות אליו . תהמיניו ושל הגלוי 'לעין ,בוטה תנטול .עכבות המהרב תבחינו אהו תאישיו .מורלית · א ןאי ול םמעצורי םמוסריי ןה יבחי ןמי ןוה וביחסי םע ,אנשים תלמרו בטו ולב הטבעי . ךכ ללמש אהו למסוג עלפגו םבאנשי ןבאופ 'פתאומי ללמש לע ייד היריק 'באוזן וא רלומ םמילי תמביכו תבנסיבו ,חברתיות וא ןלתכנ .רצח הבדומ בלד אהו למסוג תלהתנהגו תמרושע תוסדיסטי ךמתו הכוונ .מודעת תבראשי רהסיפו דמעי ןגל לע ועצמ אשהו למסוג שלחו םאנשי תולדע המ םה םחושבי 'עליו ךא ךבהמש תבולטו ואטימות יוא ומודעות תלהשפעו רינואר-פברוא 33 הלבטנ ההעצומ '<עמ 134(, ץהבו רהחוז רונזכ רבקש הלרגלי שמדגי תא ההיות קחל :מהנוף ת"וכפו הרגלי תהעדינו תהמכוסו ץבו והי תמתגלו ךבסמו ילנעל ,הכבדות תבינו םלגזעי םהדקי םוהמפותלי לש "הגפנים '<עמ 143(, םא שנממ רתיאו הז ךונהפו ואות הלתמונ תחזותי ןנבחי יבשנ :אלמנטים 1. דהניגו ןבי הרגלי ןלבי דכוב ונעלי לש ,המספר תשמייצגו תא ומגושמות רוחוס וביטחונ רבקש :זה 2. הרגלי תהעדינו תמשתלבו םע םהגזעי ,הדקים ץוהבו ההמחפ ןאות ךהופ ןאות לכביכו םלגזעי םהצומחי .מהאדמה ותשוקת לש רהמספ האלי תמתבטא טבמב ךהממוש אשהו ץנוע תבכפו הרגלי תהשקועו בבוץ , ףובקילו תשכב רהעפ למע הרגלי '<עמ 140(, םג ליע תמאופיינ תבאמצעו במוטי ףכ :הרגל ה"ידי ,קשות הרגלי תשרוטו ,תמיד" יבשנ םהסיפורי רקשו בהמוטי ילשת ,הנשים ההאהוב ריות ףוהתחלי .שלה יבשנ םהסיפורי שי בלמוטי העוצמ תארוטי ,רבה תהנובע זמהמרומ .המטונימי "ב"פאן עמופי במוטי להרג יכביטו הלמשיכ .מינית במוטי הז רקשו םג בלמוטי ,הנעל ,הגרב ,הברך .הירך סתומ ןגל ןמבחי הברגלי הובירכי תהצרו לש .אדוארדה רנוצ רקש ןבי ההופעת ןלבי :הגשם ה"משהלכ יהבחנת הברגלי הובירכי תהצרו .והיפות הממותני הומט ההיית הרטוב ןמ ,הגשם הונעלי והי תבלו ,מאוד" במוטי להנע לוהרג עמופי ךלאור ההיציר הכול םבהקשרי םארוטיי ,שונים םג יכביטו הלמשיכ תמיני םוג רבהקש לש הפרובוקצי ,ונקמה סהר יעצמ דועו. להנע ההבל תהנזכר םפעמי תאחדו העשוי יאול ללסמ ואיז תהתרופפו םבמנגנוני ·האישי םדתיי םהמגני לע ההאש ימפנ תתשוק רהגב יומפנ התשוקת .היא יהר האדוארד אהי תב ,עשירים ןואי לכ הסיב תהגיוני ךלכ דשתצע םבנעליי ,בלות ואפיל םא דיור .גשם עמשמ לשהנע המופיע טבהיב יסמלנ יכביטו תלנשיו תולמיניו ו תבמשמעו לש הסימבוליק ,פרוידיאנית להנע ההמתבל העשוי עלהבי רבמישו יהסמלנ תא תהתרופפו יגדר תהתרבו תוא הרצונ לש האדוארד בלשכ םע גלן , םא יכ ובסופ לש רדב האינ העוש .זאת םהרגליי תהקטנו תוהעדינו תמייצגו ןבאופ ימטונימ תא חכו ההמשיכ לש .אדוארדה ןגל אהו שאי עהטב ןבמוב לש תנאיביו :שילרית ןאי אהו ןרומנטיק עהמתגעג לא עהטב ,הרחוק אאל רגב יחיית .טרום-תרבותי ןגל ראומ הלאדוארד רשביע אהו שמרגי ,נוח ואינ לכבו ילנימוס ,החברה רוכאש אהו רמדב לבקו ,רם םהדברי םנשמעי וכאיל והובע ימעמק ולב לש רהיע '<עמ 27(, הבחבר ןגל ,מגושם רשוב ,כוסות ראומ םדברי ,מיותרים המרא תבתמימו תא ףאוס םהזבובי ושל וואינ עמוד הלדחיי אשהו מעורר . רהמספ רהגיבו ב ה"שלוש םימי "וילד אהו םאד בודד , ,רווק רמנוכ ילבנ ,אדם ףוא ולחברת ,הקבועה ואינ למסוג ילקשר ,עומק אאל םלקשרי םאינסטרומנטליי דבלב. ישנ םהגיבורי םה םאנשי ,בודדים םא יכ ןבגל שי הכריזמ תהמרתק ואלי םגברי םונשי .כאחת החי ףא אהי השונ םמנשי תאחרו :בסיפור ,מפוזרת ,אדישה השקוע ,בעצמה האינ המפגינ תרגישו יכלפ .האחרים אהי ףא המפקיר תא הבנ יבידידיד , ושכישורי םההוריי םאינ םנהירי .לה הבדומ ל ןגל אהי תכריזמטי .ומוזרה תהשונו לש ודברי .ומעשיו תאטימו תזא תגורמ הלאדוארד ןלהבי ישבלת יאפשר הל תלחיו אתו . ןגל באוה תא ,אדוארדה ךא אמוצ ןפורק יופיצו הבזרועותי לש האוו ,הנשואה האות אהו למנצ תבאנוכיו ,תמימה סהור תא החיי ףולבסו םג גהור האות לע ייד לגלגו עסל ןלכיוו ,הים םא יכ וכוונת החית עלפגו .כבארון האוו תהופכ אאפו ןלקוונ התמור ולמישה ראח , דבעו השב"שלוש םימי "וילד יצב אהו אהממל תא דתפקי רהקו ןב , לע יפ ופירוש יהקלאס לש ימרדכ .שלו יבשנ םהסיפורי ישנ םאנשי ,טובים ,מסורים םאוהבי םוחפי עמפש והפכ תלקורבנו לש םגיבורי םאנוכיי םומסובכי םהנשלטי לע ייד תכוחו לאופ .נפשיים ,ואולם הב"שלוש םימי "וילד ענמנ ,הרצח לבש ונטיית לש עיהוש םלסיומי םשאינ .טרגיים תלעומ ,זאת "ב"פאן והתממש םההיבטי םהטרגיי ילגב רהגיבו וקורבנותיו , ווהתאבדות ףבסו ההיציר אהי קחל ומאות ףרצ ההר תאסונו לשהתחי ובפגישת םע ,אדוארדה תבראשי .הנובלה רקש ףנוס ןבי תהדמויו המתגל בבמוטי ,החיות השב"שלוש םימי "וילד אהו ידומיננט , אומתבט םג תבשמו םהגיבורי .כולם "ב"פאן תמופיעו תחיו ,רבות טוהבול רביות בהכל ,האהוב ןשגל היר וב לע תמנ חלשלו תא רהפג ,לאדוארדה טבאק לש ימילו ההבטח .לכאורה ך<ההיפ רמסיפו ""הבז לש ובוקאצ'י ושב תהריג החי תנקשר הלאהב ,לאשה תלמסירו ןולקוונ יאיש .גדול> יבשנ םהסיפורי ןהרצו חלרצו עמופי חככו יפנימ ןשאי רלמספ השליט ועלי , רואש רקשו ללתסכו יארוט .ולנקמנות ךצור הז גמתמז הבאוויר תהסהרורי תוהחלומי תהאופפ תא ישנ ,הסיפורים ןובמסתורי יהנפש ףהאופ .אותם ןגל הוחי םמגלמי תתכונו תמקבילו ןגל אהו ""הנאיבי חנוס שילד , כלומר , ימ ושאינ עמתגעג ,לטבע יכ אהו יח ובתוכ הומהו קחל וממנ , הבשונ "מה"סנטימנטלי ל ךמתו ה"שלוש םימי ,וילד" 1967 ושיחס עטב ןמאופיי קבריחו .רומנטי םשניה םמגלמי תא עהטב וביופי וובאכזריות , םומעוצבי םבהקשרי .פגניים םה םג םמעוצבי תבאמצעו במוטי להרג ה.דמות לש החי רבהקש בלמוטי הז תמשתקפ ךדר ותיאורי לש .דב תלעומ ,זאת ןגל , רהמספ רהגיבו , אהו הז עשמבי תא בהמוטי וביחס דלא הוארד הולאוו וובמעשי םהשוני םהקשורי ללרג .ולאביזריה הב"שלוש םימי "וילד אמתבט במוטי להרג הבדמות לש ,חיה תהמהלכ דתמי ,יחפה יכביטו הלהיות קחל .מהטבע תכפו הרגלי תהמלוכלכו ץבבו תמרתקו תא ועיני לש בד דע יליד ,כאב תומהפנטו :אותו ה"רגלי ,הדקות ,המתוקות תתחובו םבמגפיי ,גבוהים" :ובהמשך ט"השק השל יהעשו אלהבי םאחרי ללכל ףטירו .דעת ,יחפותה תחלק .בשרה יאנ רמדב רבעיק לע ,הבשר לע ,גופה יכד תלהיו "מוגן '<עמ 135(, טבול רהקש ןבי להרג ההחשופ ןלבי טההיב יהמינ ןבמוב יהכ .אנימלי רהבש , םע לכ תהקונוטציו תהמנמיכו השבמיל .זאת החי תנראי תכדמו אשהי קחל :מהטבע ת"מהלכ החית היחפ יבבגד .עבודה ףא תלמסיבו בער תשב החית הבא ,יחפה וכאיל תבשדו .נולדה יעינ והי תצונחו דתמי לא תכפו ,רגליה חשבאור אפל והי תמזוהמו תוטהורו תבע הובעונ "אחת '<עמ 142(. םקיי רקש ןבי היחפות ןלבי ההיות תנער ,טבע תקיבוצניקי תעובד .אדמה הרגלי תנזכרו םג תבסמיכו 336 ניצה תזמור בלילה באה אלי סבתי להדריך את מנוחתי חלום העצמות של סבתא ~ל;לה ה~~~לי 9 ~הי לסדריך ~ת ~נוסנ:וי, ~w ל ~ד~ה ~י קד;~ה ס:יהי בענודי ל'א ידאה מפני מ;ךא;ת עלי;נים ' : ',' T '' : ' T : T ' -: 1 א ~חלה על סריק סנ;ןא י~~ ~לק. 9 ת ~ת ע~מ; ry יס סל~ב;ת o/ל g ~סא נחל;מי - ךל ' ~ע.י~יס wל ~ת ס t' ר~ע, ~קוח;ת ל w ךא, ~~i? ש;ת ~ת ע~~ ס~ם -ן t':ז . נינ;ת לסלעים ולאבנים שנחושת שנלד . '."."' : : •',: '." ' T : T : ' T : '' לב;א אליה ואל עצמ;תיה הלבנ;ת T : T •: : •: : T "." • • T ---- w ת י.ל~pז. w ל~~ז:יי ~חל;ז;כי ~ryך וככל שדלתה מנאד;תיה הנסתך;ת ני;תך - צעדי מעלים ארשה חשאית :: T : ' -T '." '' : ' T : T '." T '' : ז -: . . -: ז : ז . ' ב, ל ' א מלאו מעיניה לגמ ' ל לי . ז ז . . דאיתיה י;שבת על ה:פסא הצה -" --". ." : ' : ' T '."T: -T : ז;כ~~ע ~חקי סא:רז .ת;ש~;ס . תזr~~כ;ז סדאש קשוןה ~ן~יל נכסת g ~קןה lי~~ ז~~ יי:זקזrן עד ~אר ךהיא ת~~;נ~כ;ז ן;לזr~ לחז;ת ~~~זקים אני א;ספת את עצמ;תיה הלבנ;ת של סבתא T : -'.' T : -T ."' : -."' .'' .'' ' -: שאינם משיבים לה מבט T -T • • : T •• ."' ך t' ר ~ז?יידי ~ד .f ר~ה: ~ל ת;ן w ק ססלוי ל~יארי . א; מ;ךים לה פשו סאת יסודיה T '." ' -: '." '' T ' "ךס;נכה ז;כ 9 ס~ק.ת ~~עט ם:~ :פדעיו של ב;!!א . . ". :" w ק ,ת~~;נ~כ;זו ך~ר ס;נכה t' ח~נכה" י~~ תזrי:נ;פ ~ת ~י ס ז מתחת לשמים ע;לה ני תה!!ה: T · --• •: יד -ן א ~~עט ם:~ה 9ס~קז:יי lי~~ יי:זקזrן ~אר התחייבה העצמ;ת האלה? :-:". ז ז :-ז ז ..:· ל ' -: . - ך~יז ק;ל ע;~ה ~י . ואהבתי : -ז . לצדי ישבה נליל;ת עגומים : . . -: " : : : ז ז נפלאה היא ממני . ' .. זז . . .." ~ת ז;כ~חי זrך;קסהסpז~ במגבת טבולה נמי ש;שנים • -•• : T : •: :• -: :פכל;ת ה:פ ל נטל עלי לחנו אליה, ". " -: . : . ' - ז ז ז ריי?ז~סל טקלל ת~;מ~עry סי,ת;ב~לס ת~ךן;לזrס הס~~ י~,ע~ל ל~סw ק יולסס.יראי~ל w ל~וא שג~הל םע.עr זר:אס בכtי:ך יל. נקודת דמיון בולטת בין היצירות היא בהיערכות של הדמויות. ב"שלושה הפסיכולוגיות העולות מהם על אודות מעמקי היצרים הארוטיים ימים וילד" הגיבור קשור לשתי נשים - חיה ויעל. נוסף על כך מופיעים והתנאטיים. בשניהם מופיע מוטיב התחליף, אותו מוטיב שאף עגנון שני גברים, זאב וצבי , וכך נוצרים שני משולשים. <יצחקי , (. 1992 אימץ בהשפעת המסוך. מוטיב הרגל והנעל מביע בשני הסיפורים את ב"פאן" קשור הגיבור לשתי נשים, את האחת הוא אוהב מאוד והשנייה המיניות ואת כוח משיכתה של האשה; בשני הסיפורים קיימת מיתיזציה מהווה תחליף. נוסף על כך יש לגיבור שני מתחרים על לבה של של דמויות הקשורות לטבע, בעלות יופי נדיר ומיניות מוחצנת; הדמות אדוארדה: הרופא והבארון . נוצרים מספר משולשים: גלן , אדוארדה, הראשית מתכננת רצח; בעל חיים נהרג - הנחש בסיפורו של יהושע, הרופא; גלן , אדוארדה, הבארון; גלן , אדוארדה, אווה; גלן , אווה, הכלב בסיפורו של המסוך; חף מפשע סובל - צבי ואווה; האדם הכריזמטי הנפח. בכל משולש ישנה צלע אחת נחשקת מאוד וצלע אחת שאינה מנצל מינית את מי שאינו אוהב; בשני הסיפורים מתוארים שני אורחות נחשקת כלל או נחשקת מעט. חיים: קיבוץ ועיר בסיפור הישראלי; עיר ויער בסיפורו של המסוך. בשני הסיפורים האשה מתנהגת באופן שרירותי ,לפי חשקיה. אדוארדה בסיפורו הטרגי של המסוך הגיבור נאלץ לעקור למקום רחוק, שם הוא מתוארת בידי הרופא כנערה שלא חונכה היטב, שמתנהגת לפי שרירות מוצא דרך עקיפה להתאבד, לאחר שקיבל מסר מאדוארדה. לפני כן לבה. בשונה מחיה חסרת הרגשות, אדוארדה מפגינה עוצמות של רגש הוא מספיק לעגוב על נערה הודית במסגרת של משולש רומנטי. נראה ויצר , המתבטאים בחיוורון , בסומק עז , במשפטים בוטים, בתגובו ת שגלן לא השתנה ולא הפי ק את הלקח מאירועי חייו. לעומת זאת, חזקות, בגילויים של אומץ לב חברתי. אדוארדה מעוצבת כאשה בסי פורו של יהושע הילד ניצל וגם המספר. המאפיינים הדומים בשתי מציאותית בעלת חיי נפש עמוקים, ואילו עיצובה הריאליסטי של חיה הנובלות הם בעלי עוצמת שיש בכוחה לטשטש תחומי זמן ומקום, חסר ודל , וניתן לראות בה דמות מטאריאליסטית. כללית, הנשים ולהצביע על היסודות המשותפים שבחוויה האנושית. מתוארות ככוחות טבע נטולות רוח. ב"פאן" מודגשת בורותה של אדוארדה בת העשרים. ב"שלושה ימים וילד" הלימודים נחווים כהיבט תם ולא נשלם. מאמר זה נכתב בפרספקטיבה של סיפורת עברית, אך הזר למהותה של חיה. ייתכן שניתן להוסיף עליו רבות מכיוונה של סיפורת נורבגית. נראה מעבר להבדלים בני המקום והזמן , שני הסיפורים דומים בתובנות לי , כי יש כאן כר לחוקרים להתגדר בו . ינואר-פברואר ·:· 35 מצד וה ------------------------------·~~ עמו u לוות 1 מוספים, ספרים, אירועים כל מה שלא רציתי לדעת על החמאס העולמי' תואמה ותוכננה על אדמת גרמניה. מוחמד עטא, המצרי שהתרסק עם מטוס הבואינג החטוף במגדל הצפוני' התגורר בגרמניה משנת 1992. מדודאן אל שייה מאיחוד האמירויות, שהתרסק אל המגדל הדרומי' חי בגרמניה משנת 1996. כמו גם זיאד ג'רח מלבנון שריסק מטוס בפנסילווניה. כל אלה יחד עם אחרים היו חברים בתא של אל קאעידה בהמבורג שתכנן את הפעולה. ~f ך במשפטם של חלק מחברי · התא לאחר מתקפת ה 11 בספטמבר 2001 הם אמרו כי "האמינו בקונספירציה יהודית עולמית וסברו שמלחמת העולם השנייה הונדסה בידי היהודים כדי שיוכלו להקים את מדינת · ישראל". אחד העדים אל מותצדק אף תיאר את הלך הרוח לקראת הפעולה: "היהודים יבערו ואנו נרקוד על הקברים שלהם". קונצל אומר בנקודה זו כי "למרות lli שאלה: האם הבורות של רובנו ביחס לשכנינו היא מקרית או מכוונת ? השוני הרב בין המתאבדים של רובנו יודעים אנגלית כשפה שנייה, אך לא יודעים ערבית; יודעים בן לאדן לטייסי הלופטוואפה משהו על הברית החדשה, אך לא יודעים מאומה על הקוראן . ו גרוע של היטלר' יש להם מאפיין מכל' איננו יודעים עד כמה איננו יודעים. מתיאס קונצל בספרו ג'יהאד ושנאת היהודים-על שורשיה הנאציים משותף ברור - אנטישמיות" <עמ' 16(. ~f ך האנטישמיות היא מאפיין מובהק של מחשבת אוסאמה בן לאדן' של מתקפת ה 11- בספטמבר <טובי הוצאת ספרים, עברית: צור אוליך' 2008( פקח את עיני ביחס לבורותי כלפי התרבות הדתית המוסלמית הסובבת אותנו. מבחינה זו זהו ספר לא קל. כשסיימתי את קריאתו הייתי אדם יותר פסימי ויותר מודאג. כל ימי אני איש מחנה השלום הסבור כי רק שלום עם שכנינו הערבים והפלסטינים יבטיח את קיומנו כאן. אמונתי זו לא השתנתה גם לאחר הקריאה בו' אבל שוב איני בטוח כקודם שהיא כרת השגה, ושוב איני סבור שהיא תלויה בעיקר בנו. ד"ר מתיאס קונצל יליד גרמניה 1955 הוא איש מדע המדינה המתגורר בהמבורג. בשעתו שימש יועץ למפלגת הירוקים בארצו' אולם כשהחל · לחקור את "שורשיה הנאציים של מתקפת ה 11 בספטמבר 2001" ועוד יותר' כאשר חשף את שורשיה האנטישמיים של אל קאעידה, הפנה לו השמאל האירופי <שהתעקש לראות במתקפה ההיא אך ורק פעולה אנטי אמריקנית> עורף. כיום משמש קונצל עמית מחקר ב"מרכז הבינלאומי לחקר האנטישמיות" ע"ש ויואל ששון באוניברסיטה העברית בירושלים וחבר הארגון "אקדמאים למען שלום במזרח התיכון". הנה כמה עובדות שהוא חושף בספרו ושעבורי היו בבחינת גילויים חדשים: *ך שורשי הרעיון להחריב גורדי שחקים כמבהטן באמצעות טייסים מתאבדים מקורו בברלין בשלהי מלחמת העולם השנייה. אלברט שפאר' שר החימוש הנאצי' מתאר בזיכרונותיו כיצד התרגש היטלר כשתיאר את מגדלי ניר יורק עולים בלהבות. השרטוטים הראשונים של התוכנית הקרויה "אמריקנבומבר" מאביב 1944 · נמצאו בארכיוני חברת ויימלך בנץ <יצרנית מרסדס>. לפיה היו אמורים מטוסי ענק לשאת על גחונם מטוסי הפצצה קטנים, נהוגים בידי טייסים מתאבדים, אותם עמדו לשחרר בהגיעם לקו החוף המזרחי של ארה"ב על מנת שיתרסקו על מגדלי העיר . היטלר ראה בארצות הברית מדינה יהודית ובניו יורק זיהה את מרכזה של היהדות העולמית. *ךשישים שנה לאחר מכן' המתקפה על מגדלי התאומים, מרכז הסחר שב 1998- הכריז: "הטינה בינינו ליהודים היא עתיקת יומין . אין ספק שהמלחמה בינינו בוא תבוא ... תחיית המתים לא תגיע לפני שהמוסלמים יילחמו ביהודים". על ממשל קלינטון אמר: "אנו מאמינים שממשל הזה הוא בא כוחה של ישראל באמריקה. היהודים משתמשים באמריקה כדי לקדם את מטרותיהם בעולם וכלפי האיסלאם". *ך אף על פי כן ולאור כל הנאמר לעיל' אין בדו"ח האמריקני בן 584 · העמודים על פיגועי ה 11 בספטמבר שהוצג לציבור ביולי 2004 בידי יו"ר הוועדה הרפובליקני תומס קין וסגנו הדמוקרט לי המילטון' כל אזכור לאנטישמיות של המפגעים. קונצל אומר כי בדוח המקיף חסרים שני ממדים, שספרו שלו מתמקד בהם. האחד: ההיסטוריה של · האיסלאמיזם <מונח המשמש בפיו לציון האיסלאם הרדיקלי פונדמנטליסטי> אביה מולידה של אל קאעידה; והשני: האידיאולוגיה שלה. הדבר מפתיע מכיוון שבידי הוועדה היו כל המסמכים והיא אף · מצטטת מהם <למשל המכתב הגלוי של בן לאדן לעם האמריקני מ 2002 שבו הוא כותב כי "היהודים השתלטו על התקשורת שלכם ושולטים בכל ההיבטים של חייכם") ולמרות זאת מחברי הדו"ח התעלמו מכך ונמנעו מלציין זאת. · *ך כשפנה לחקור את אירועי ה 11 בספטמבר ביקש לדעת, כדבריו' דבר אחד: למה? אוניברסיטת המבורג מצטיינת בספרייה עשירה במדעי המדינה ועל שולחנו נערמו ספרים רבים. כתום שנת מחקר כתב את ספרו זה אשר "מראה שאל קאעידה וקבוצות איסלאמיסיטיות אחרות, מונחות בידי אידיאולוגיה אנטישמית שיובאה מהעולם הנאצי אל העולם המוסלמי . הספר מראה שהשקפת העולם הנאצית הפרנואידית וכן 'המציאות הבדיונית' שהניעה את פעולותיהם, שליטות כיום בתודעתם של טרוריסטים איסלאמיים ומעצבות את פעולתם" <עמ' 18(. כאמור' כאשר הספר ראה אור <בגרמנית ב 2002- ובאנגלית ב 2007-( הוא התקבל באיבה בקרב חוגי השמאל באירופה שהעדיפו לראות את הטרור האיסלאמי אך ורק כתוצר החשיבה "האנטי-אימפריאליסטית". ה"לאומ תהמשכלל תא תתעשיי תהמוו תוהיודע דכיצ תלמו תמוו אצילי , קמעני האלל יחי הגאוו םבעול ההז דוחס ינצח םבעול ,הבא" בנכת .שם הבמס השנדפס שמחד ב 1946- םבש ת"אמנו ,המוות" רנאמ :עוד ל"כ דעו אל וימיר םהמוסלמי תא תאהב םהחיי תבאהב תהמוו יכפ ששדור ןהקורא אל התהי םלה "תקווה. קר םהרוכשי תמיומנו תבאמנו תהמוו ויוכל .לנצח ןלכ , ושיש יאל ,מוות וויוענק םלכ .חיים וכוונ םעצמכ תלמוו יאציל וותזכ רבאוש "המושלם י<עמ 33(. ידומנ ישד לבשכ ריש ף<א אלל תבקיאו היתר יברז <האיסלאם יכד תלראו תא רהקש רהישי ךהמולי םמפסוקי האל לא ת"הפצצו תהאנושיו 11 לש רטרו םהמתאבדי ששי ול תמשמעו העמוק אל קר רבקש ךלסכסו חהמזר תיכוני , יכפ ןשאכ שהתרח עבפיגו לש לא הקאעיד יבמגדל .התאומים לע ערק הז ךצרי ןלהבי םג תא ידבר םהסיכו לש לקונצ ובספר , םש אהו רהאומ יכ תהאנושו תניצב םהיו תבצומ םדרכי השב העלי עלהכרי ןבי התמיכ הוהכר הבמדינ ,יהודית וא תבברבריו תאיסלאמיסטי י<עמ 128(, תאנטישמיו החדש - ההגדר רספ ףנוס דהיור קלעומ השורשי םהפסיכולוגיי םוהפילוסופיי לש רס תגי רטרו םהמתאבדי אהו וספר לש האנוד ןגלוקסמ חשי ההשנא ת<הוצא לכרמ , :מצרפתית ראבנ ;להב תאחרי :דבר סדני טשרבי 2008, הרא ראו זבפרי ב 2004-(. ןגלוקסמ ךשיי הלמ ישקרו תבצרפ תחבור ם"הפילוסופי "החדשים ד<יח םע רברנא יאבר לוי , ןאל טפינקלקראו <ונוספים אול קעס דע וספר יהנוכח רבס תגי ךהסכסו ·הישראלי .פלסטיני המ אשהבי ואות ךלכ האנוד ןגלוקסמ והי םג ןכ יפיגוע ·ה 11 רבספטמבשהבליטו , לדעתו , ישת .תופעות :האחת ·ה 11 רבספטמב אהו ותחילת לש ןעיד רהטרו רחס ,הגבולות ושסמל ןהעליו אהו ההפצצ .האנושית י"כד ךלהפו חאזר טפשו הלפצצ תאנושי קמספי עלשכנ ואות אשהו דעומ למו ןהשט עצמו , בשמוט תלמו ועמ רמאש .לחיות אל ,האהבה אל ,התקווה אול ההאמונ ןה תהמניעו תא חהרצ יההתאבדות המבחינ ,אידיאולוגית יכ םא "השנאה י<עמ 9(. :השנייה ההאהד תהעולמי הל הזכ רטרו םהמתאבדי יהפלסטינ תלעומ לכ ימינ תתנועו רשחרו .אחרות ה"האהד תהאוניברסלי השממנ הנהנ םהלוח יהפלסטינ תנמצא סביח ךהפו הלדחיי ההמקיפ תא יהישראל טבפר תוא יהיהוד לבכל יכמ םשמפריעי "לשלום '<עמ 11(, ולדברי , ש"י תאנטישמיו "חדשה הוהגדרת :פשוטה לכ הטענ תהאומר לשישרא ל<מכ תמדינו <תבל אהי ההסכנ רמספ תאח םלשלו ,העולם תנופל .בגדרה ישת תהשנאו והלל - ההשנא לבכל הוהשנא ההחדשה-ישנ יליהוד לולישרא - תקשורו וז .בזו ןגלוקסמ ,מציע ההב ר"נחזו לע ושאלת לש םג יאנ תבתחיל ההקריא יהיית ספקן , םאול יספקנות ההלכ הוהתפוגג לככ השבהמשכ שפר לקונצ תא למכלו תהעובדו ישבשנ םהממדי םהחסרי :בדו"ח דהממ יההיסטור דוהממ יהאידיאולוג לש לא .קאעידה :למשל תאח תהסוגיו לשקונצ המתחק האחרי אהי תתופע דהג'יהא יהאיסלאמ תבע .החדשה תהתחקו וז ההביא ואות דלהעמי זבמרכ ומחקר תא ההתנוע תהאיסלאמיסטי ההחשוב רביות ם"האחי "המוסלמים השנוסד םבמצרי תבשנ 1928 לע ייד ןחס אאל-בנ רואש הגילת ,מחדש תבע רהמשב יהכלכל יהעולמ לש תשנו ,העשרים תא ןרעיו דהג'יהא ןהמזוי תוא תשאיפ תהמוו לכאידיא למובי לש דהשאהי. לקונצ המרא יכ תמקורו םהשראת לש םהאחי והי םהפשיז יהאירופ לש תשנו ,השלושים םקטעי יאנט םיהודיי ןמ הקוראן , םע תשיטו התעמול תאנטישמי לש ךהריי השלישי . תזא ועוד , רלאח תנפיל רהמשט יהנאצ רעב זמרכ תהאנטישמיו יהעולמ המגרמני לא םהעול יהערב םוהאיסלאמיז הנעש ללחי ץחלו לש תאנטי-אמריקניו הטבול תבשנא .יהודים דאח םהפרקי םהמרתקי רבספ אהו קהפר ןהראשו ם"האחי םהמוסלמי ץואר .· ישראל" ב 2 רבנובמב 1917 הכריז , ,כידוע רש ץהחו הבריטי , ג ס'יימ כלפור , לע ותמיכת תבהקמ תבי ייהוד ץבאר ישראל . זמא דוע םהיו תנחשב תהכרז רכלפו תכתחיל ךהסכסו יהיהוד ערבי . םאול ראומ ,קונצל ןאי הז .מדויק םנציגי םבכירי אל םמעטי לש םהעול יהערב א<והו המונ הרשימ אל הקצר ,כזו> ותמכ תבהתיישבו תהציוני ,בראשיתה ווקיו השהגיר תיהודי ץתמרי תא תההתפתחו תהכלכלי לש חהמזרהתיכון . םאול ימ הששינ תא ההאוויר תהציבורי ןבאופ קיצוני , המאהד תמסוימ וא תלפחו המגיש תנייטרלי ללמפע יהציונ הלשנא תיוקד וכלפי אהי ת"אגוד םהאחי "המוסלמים דשע םהיו אהי חהכו יהאידיאולוג עהמני םבעול יהמוסלמ ,ובמצרים תהעומד םג ימאחור תתנוע סהחמא הבעז הוהחיזבאלל בלבנון , הוהמהוו האופוזיצי םג קלמובאר םולשלו םע .ישראל לקונצ רמספ דכיצ םע תראשי תעליי םהנאציז הבאירופ ההצליח ןעדיי ההקהיל תהיהודי ,במצרים תבתמיכ םגורמי הבחבר ,המצרית ללהובי עמס יאנטי-נאצ לשכל םחר לע תסחורו .גרמניות ,הנאצים ךבמהל ינגד , וחיפש יבנ תברי םבמצרי תונקוד התורפ ךלהפו תא ההקער לע .פיה יבנ תהברי ושמצא והי ם"האחי "המוסלמים תונקוד ההתורפ החית ךהסכסו לע ץאר ישראל . ואכן , רכב יבמא 1936 וקרא ""האחים םלחר לע םעסקי לש םיהודי ,במצרים רכאש לבמקבי זהכרי יהמופת הירושלמי , ושקשרי םע םהנאצי והי ,גלויים לע דהמר יהערב ץבאר לישרא -1936 •1939 אל לאוכ בלהרחי רבתיאו תההשתלשלו ,ההיסטורית יוברצונ קר דלעמו לע הנקוד תאידיאולוגי תאח .חשובה דמייס ,"האחים" ןחס ,אל-בנא ההי םתלמיד לש יאנש םזר ""הסלפיה ושהטיפ בלשו לא םהאיסלא םהמוקד םמשו ושסבר יכ םהאיסלא םבזמנ אנמצ הבנסיג לבגל הההשפע .המערבית שהחידו יהמשמעות לש ""האחים אהו תבתפיס דהג'יהא תכמלחמ שקוד תוחצב תמו םהקרושי הבמלחמ רנג םהכופרי רכיע .נכסף לקונצ רמסבי יכ גהמוש ""ג'יהאד רנגז שמשור ושהוראת ""להתאמץ יוכ דע תהקמ ם"האחי "המוסלמים ןהוב הכשאיפ תאישי ילחי ,אמונה וא ללכ רהיות הכשאיפ תמיסיונרי תלהפצ .האיסלאם םאול ,אל-בנא דמייס ,"האחים" קהעני ול תפרשנו החדש לש תמו .קדושים תבמגיל דהיסו לש םהאחי :נכתב ה"אלל אהו ומטרתנ , אהנבי אהו תהמופ ושלנ , ןהקורא אהו וחוקתנ , דהגי'הא אהו דרכנו , תוהמוו ןלמע האלל אהי ההנעל .שבשאיפותינו" תאח ימאבנ דהיסו תהרעיוניו לש ""האחים אהי ההמס ת"תעשיי "המוות םשפרס אאל-בנ תבשנ 1937. ת"תעשיי "המוות תמציינ ובפי אל הזווע אאל :אידיאל 37 רינואר-פבורא שיילוק: למה כל כך הרבה שנאה?" ומשיב, כי שנאה זו חורגת מן הפתיחה השנייה בפרק א' של הרומן בן י' הפרקים, מתרחשת 35 שנים ו המאבקים האנטי קולוניאליים הרגילים. לדבריו , מרקסיסטי קודם לכן · שמאל פוסט , בשנת 1968 בעיצומה של התקופה ההרואית מיד לאחר שאיבד את הפרולטר הפרומתיאי שלו מצא אותו בלוחם הפלסטיני. מלחמת ששת הימים. גיבור הרומן המספר אותו בגוף ראשון , יחזקאל "חמלתם של בעלי המצפון מובטחת להם <אך לא ללוחמי חופש אחרים> <חזי> חזיז , הנהנה גם מדמיון שמו ליחזקאל בן בוזי הנביא, הוא צעיר אחת ולתמי.ד הפלסטינים אינם צריכים להציע עתיד של סובלנות בן עשרים ושש המתגורר בדירה קטנה ברחוב העבודה בתל אביב ודמוקרטיה, איש אינו מבקש מהם כל כך הרבה כדי להצדיק את עצמם שהורישו לו הוריו שנהרגו בעלות רכבם על מוקש ליד קיבוץ זיקים. קובל עם ועולם. די להצביע על אויבם: זה שדוחף אותם לפשע הקדמון חרף כישרונותיו הבלתי רגילים, כבר בילדותו נחשב ילד פלא בכל - היהודי המקולל". התחומים כמעט, אין חזי מנצל את גאונותו ללימודים, כפי שמצפה ניתוח השנאה בספרות העולמית, מהומרוס ועד ז'אן ז'אנה, ומעל לכל דודתו הלנה שמונתה לאפוטרופסית שלו , אלא מקדיש את חייו למחשבה שנאתה של מריאה בטרגדיה של סנקה, וכן השנאה לאמריקה בספרות אובססיבית אחת - איך לפתור את בעיות העולם באמצעות הפקת הפילוסופית מהיידגר ועד אגמכן , הם מן הפרקים המעמיקים והמרתקים אנרגיה מזבובים: בספר זה. הזבוב מפיק אנרגיה כשהוא מפרפר בכנפיו בהתעופפות נמרצת ומתמשכת ומערבל את האוויר כמו מדחף של מסוק ." כמות האנרגיה שמפיק זבוב אחד היא מזערית , כמובן 1 אבל נניח שאנו כולאים מיליון געגועי ל"מקרה הכסיל" זבובים בתוך תא זכוכי ת עם נקבים אחדים וכולם מתעופפים שם כמו משוגעים , בהולים לצאת לחופשי , במקרה זה נוצרת כמות אנרגיה שניתן מגד הוא סופר שאני נהנה בדרך כלל לקרוא, אם כי לא קראתי אלא לנצלה לשימוש , והבעיה היא רק איך לרתום אותה ולנתבה , בעיה שאפשר חלק מארבעים ויותר ספריו. <ביניהם: חדוה ואני ,מקרה הכסיל ,החי לפתור אם משקיעים בכך מחשבה ודמיון ... <עמ' 58(. על המת, מחברות אביתר , היינץ ובנו והרוח הרעה, עשהאל ,הגמל המעופף ודבשת הזהב, עוול ,ירחי הדבש של פרופסור לונץ>. על דמיונו הספרותי הפורה של מגד מחולל כאן נפלאות. הוא מנצל עד םות תא אשונ םיבובזה לחה לעבב בובזיארקמה וירפס לעו וירוביג בתכ דגמ :ומצע אשונה" לש םלוכ הלכו לעבב בובזינרדומה, וניאו חינזמ םוש,טביה אוה ,םדאה ילצאו םדאה דדונה ןמורמ ןמורל ייונישב לש .םהייח םיקרפהייח" ימוטנא ואיכיספ, תומד שובלו אוה 'רוביג-יטנאה ,יוחדה דמועה ילושב םהויאישמ ,"םיבובזה רפס בתוכש םהילעיזח, ,הרבחה וניאש ךייש לבא המכ "ךייתשהל :ךותמ> חתפנקרפה לשמל, ךכ, םינהמה לשןמורה. ובזםדב ע"ל<. ףוגב" :"ןושאר השגדה ילש ןושארה לש :רוביחה בובזה" אוה רוצי אלפומןיאש ןרהאדגמ ,תמאבו ןיא דגמל םירחתמ תורפסב תירבעה השדחה ותמגודכ ןיב ילעב .םייחה הנוכתה תרקיךרעה ןיאו ימ הוושיש ונורשיכל ימוקה תודבל םירוביג-יטנא רתויב הבש ןנוח איה תבהא "שפוחההשגדהה> םייוחד תולילעו .תוידרוסבא ע.ל.(. דגמ אוה רפוס יעוצקמעיקשמש רוקמב דגמ אוה דחא יריכבמ םירפוסה םירבעה ותריציש ץמאמ ירקחמותביתכב, ותואיקבו ותונדמלוםה הרישעה תערתשמ לע ינפ השיש םירושע תורשעו דימת רוקמ לש גנוע .ארוקל קרפ החיתפהותונחב ,םירפס ןיאו טעמכ סרפ בשחנ אלש הכז וב סרפ> לש ןפש" "רפוסה אוה הנגפה המישרמ לשעדי סרפ ,קילאיב סרפלארשי סרפונרנ, ןיקשיסוא, .יתוברת םיאלפנ םה םג םימתכמהתימראב םיסרפו .<םיפסונ ףאו לכש תולוגסה תולעמהו לש תיניטלבו רזפמש יזח לכב .תונמדזה יזחןייצמ, ותביתכ תויוצמ םג ןמורב ןורחאה ולש םיבובז תזוחא> לשמל, יישח םיבובזה בתכיי לע יפ המגודהלש ,תיב2008( והשמ לכב תאז רסח םעפה ןיאו אוה ייח םירובדה ורפס םסרופמה לש םירומקנילרטמ הלעתמ הבוגל םמורמה לש בטימ .ותריצי והשמ אוהו טטצמ תא םכחה יניסה ואל הזר בתכשיכ החסונב הקודבה לש "רוביג-יטנאה" ונניא דבוע כבעבר. הסיבה, לטעמי , שהמציאות עצמה נעשתה במרוצת השנים "חולשה היא כוח" ומחיל אותה מניה וביה על "הזבובים הנחשבים אנטי הרואית והאנטי-גיבור שוב איננו ניגודה המוחלט, כך שלא ניתן ליצורים חלשים, אבל יש בהם כוח רב" <עמ' 63(. להפיק מן המפגש בין השניים את העוקץ הסאטירי. אין ספק כי הפרקים העוסקים בזבובים הם מיטב הסאטירה והפרודיה דומני שבתבונתו הסיפורית חש בכך מגד עצמו ולכן נזקק לשתי פתיחות שבספר. יש גם פרקים מהנים נוספים, למשל , הטיפול הפסיכואנליטי ולשני סיומים לרומן הנוכחי: הפתיחה הראשונה ("פצעי אוהב") היא שעובר חזי אצל איונה שולחוב, החלומות שהוא ממציא ושהיא מנתחת; מעין מבוא לספר והיא מתרחשת בימינו בשנת 2003 ומציגה את הגיבור אברהם על חיבורו "חיי הזבובים" הנשמעת · או חוות הדעת של פרופ' בן בסופו של הרומן כשהוא כבר בן 61 ובעל חנות ספרים משומשים "שפן כמו פרודיה על ביקורת ספרותית, ואולי אפילו ביקורת על הרומן הזה הסופר". לחנותו נכנסת יום אחד דליה, אהובת נעוריו שאותה כבר לא עצמו: "כתיבתו היא נאיבית, הייתי אומר , סגנון חיבורו הוא מיושן , ראה שנים, ומבקשת שימצא לה את ספרו של אהוון מגד מקרה הכסיל ברוקי" <עמ' 141(. שאזל מן השוק: "כבר זמן רב אני מחפשת את 'מקרה הכסיל' של אהרן אולם חולשת הרומן בעיני , חרף הרעיון המבריק, מקורה בכך שאין מגד ואיני מוצאת ... קראתי אותו כשהייתי בת שבע-עשרה. הטרידה מגד מצליח לפתח את הסיפור ולהוליך אותו לכלל סיום משמעותי. אותי אז מאוד שאלת הטוב והרע, וגם היום היא מעסיקה אותי" <עמ' כמו הרבה עלילות משנה בו , המופיעות לפתע ונעלמות פתאום, גם 23(. ברור שכבר בפתיחה זו מבקש מגד ליצור זיקה בין ספרו המופתי העלילה המרכזית מסתיימת בדרך דומה: עקב סכסוך עם השכנה, מקרה הכסיל )1960( לבין ספרו הנוכחי זבובים )2008(, כדי להשוות, חיימוביץ , בשל דליפת מים שחיתה או לא חיתה מדירתו , מורח בנה כביכול , בין הבעיות המוסריות בשני הספרים. אולם, כאמור , זהו ניסיון צואה על דלת דירתו של חזיז ומטיל פגר חתול על גג ביתו . פגר מלאכותי שאינו עולה יפה. החתול גורם לאלפי "זבובי מוות" להציף את חדרו של חזי , להסתער 336 דני סער עירונית בכפר ספד ~ת ס~~יו o/ ה סראש;~ה יל'-;יו:ז~~~ ז~~ .םיעוש,עPזס היה לילה. זז -: ז עליו ולהוציאו מדעתו . מתקפה זו גורמת לו להיזכר במתקפה דומה בילדותו כאשר "זבובים למאות התרוממו מעל פגר תן בכפר ערבי הרום, התנפלו עליו בזמזומיהם המאיימים, עקצו אותו בזרועותיו , והוא ברח מהם כל עוד רוחו בו" <עמ' 217(. אלא שהפתרון הפםיכואנלי טי שנוקט כאן מגד , במידה מסוימת אקס מאנינה, באשר הטראומה המשוחזרת מוחקת את הטראומה המקורית ומשחררת את הגיבור באחת מאובססיית הזבובים שלו , רק חושפת את חולשת הרומן. שכן הבעיה ופתרונה, מתברר , איננה חברתית-פוליטית, אלא פםיכולוגית • אישיותית, מה שנוטל את עוקצה הםאטירי. אחרית דבר בסופו <הפרק: "אותיות פורחות") כמו פתח הדבר בראשיתו הכ;כבים נצצו כמשגעים T '• : ' : T ' T <הפרק: "פצעי אוהב") מתרחשת אף היא בחנותו של חזי ונועדה לחשק ' ךס~יל o/ דק :קמ; זrורס על הגבעה. --•: ז ~ליל זrל~ ~ת סנ;ף ס~~ך ךס ry ;ה ל'-;ס~דו 9 לה . ~~, ~ת ס~פ;ן . t'יזr ~ר ,~r רי ~ל ~ךpזס9 ת ז~ק ו~~""ם"ך~ ~ן~ק;לים. ~ט;ת ס~ךןל ו~זד~י ס~ש הקילו עגבים באריחי הרצפה המצ~דים את חולשתו הרעיונית של הרומן . אם בפתח דבר מופיעה דליה המתעניינת בבעיות מוסריות של טוב ורע ומחפשת את ספרו של מגד מקרה הכסיל , הרי באחרית דבר מספר חזי למשוררת הצעירה עיינה המבקרת אצלו , על עולה מרוסיה שהתעניין בספרו של מוםיל האיש ללא תכונות ובחלקו האחרון הלא גמור העוסק "בעימות עם הרוע". חרף אזכורים אלה, אין זבובים עוסק בבעיות מוסריות של טוב ורע ועוד פחות מזה בעימות עם הרוע. לצורך כך עלינו להרחיב מעט בדיון על מקרה הכסיל הנזכר בו . רומן זה בנוי מחזורי סיפורים שבהם האנטי-גיבור ניצב באמת מול דילמות מוסריות ומול סביבה כוחנית עוינת. במרבית הסיפורים הוא מתעמת ' T '•, : -T : 'T '' T·: : זז ' ךס~~יוש;ת ~~דו :קמ; ת;~~~ ס~~~ךב;ת ל~~ל . g ~א t' ~לי~טוס ק~ל ~לים ת;צ~~ ~אוןה ~~עו ~ת ז:וקןת סע;לם ן~~י ךע " ~ך ~חי רס~יש ריק~'-; ונך~זr~ח תזrיt~ ל~לו~ת ס~~יכ;ת. ל"א ןח;ק ~,םfז ל~י ס~ךד סט;~ה קךקש לול ס~ח ~ל ן;~ך;נ:ויו טי~~~ ע;ך ן;ך שלא ידע של;ם. :···- ז ב' מן הסיפור הראשון. סעיף האשמה מקורי גם הוא: "לא השכמת להרוג את הקם להורגך". הנתבע משיב לו: "אם אני הורג אחרים, אני מאבד את צדקתי", ואילו התובע אומר לו: "הצדק נקנה בכוח. רק הכסיל סבור שצדק וחולשה ירדו כרוכים יחד לעולם". "העיר הלבנה" היא משיאי כתיבתו של מגד , ואולי אחד השיאים הנשכחים בסיפורת העברית בכלל <בדומה ל"חרבת חזעה" או "השבוי" של ס' יזהר>. לעומת זאת הסביבה שעל רקעה מתרחשת עלילת זבובים נראית כתפאורת קרטון של סרט בורקס וכמותה גם הדמויות האחרות השזורות בו <הדודה הלנה, בעלה הפרופסור הר גו הופשטטר , הצייר הבוהמיין אנדרוש ועוד>. הגיבור , יחזקאל <חזי> חזיז , אינו מתעמת עם סביבתו , אלא עם עצמו , וברגע שנפתרת בעייתו הוא מאבד גם את ייחודו. "השתנית", אומרת לו עיינה, "איבדת את המראה האבוד שלך". הוא נעשה אזרח מן השורה, בעל חנות ספרים משומשים, ומפסיק לכתוב את מחקרו. "כשחשבתי שלא אכתוב יותר את 'חיי הזבובים' ... ירד על עצב כבד. כאילו אני נפרד מעצמי" <עמ' 224(. כך נחתם הספר. הוא חדל להיות כסיל ונפרד מייעודו. אולם אם בזובים מחזיר אותנו אל מקרה הכסיל , דיינו .·:· אהוון מגד , צילום : די נה גונה עם דמויות רבות כוח כמו ב' שהוא יו"ר אג"ר ("אגודת רשעים") בסיפור "הנפילה"; או דבל'ה, הדמות הביטחונית רבת ההילה נגדו הוא יוצא <"הר כן , אדם פשוט אחד נגד המדינה כולה, אזרח ישר אחד נגד החברה המושחתת כולה") בסיפור "דו קרב", שיאו של מקרה הכסיל הוא ללא ספק הסיפור הארוך "העיר הלבנה" שזמנו , כנראה, מלחמת סיני ושבו ~סרים מגד בעשרות שנים דיון בנושאים כמו כיבוש, הרג שבויים, טוהר הנשק וכדומה, סוגיות מוסריות מובהקות של טוב ורע. במהלך הסיפור מוטלת על החוליה אליה משתייר הגיבור משימה של חיסול חוליית מחבלים. למי שחושש מהתפקיד ניתנת אפשרות להסתלק, אולם הגיבור ,או האנטי-גיבור של סיפורנו <בכל הסיפורים, אגב, אין לו שם> מתלבט. מצד אחד הוא מתנגד למעשה, מצד שני אינו רוצה להיראות פחדן בעיני חבריו . לפיכך , הוא שואל <הברקה גאונית של מגד> שאלה שאין טוב ממנה לאפיין את דמותו: "המפקד, האם לחסל פירושו להרוג?" ומעורר גיחוך כללי . גם הוויכוחים שהוא מנהל עם ריבקין , נציג הרוב גיבור והדילמות המוסריות · הציוני ביחידה, חשובים לאפיון דמות האנטי עמן הוא מתמודד כשריבקין אומר לו: "הברירה אינה בין טוב לרע, אלא בין להיות חזק או חלש". לבסוף, הוא אף מועמד לדין . התובע הוא 39 ינואר-פברואר המ םעושי םהחירשי שכשי ?אזעקה ןגונ רנש ,אבא ,אבא ,הזקה ,הזקה ךצרי תללכ דלי ההמיט לש ,התינוק ךצרי תללכ דלי ההמיט לש ,התינוק יואנ אל שממ ןמבי הבהתחל המ ההילד ישל הרוצ ממני , המ המ ,מה יאנ לשוא ,אותה טמבי הב ,בדאגה לאב אהי טפשו המניפ תא הידי תהקטנו תוהשמנמנו ,למעלה המחכ ףשאשלו האות אמכיס ,הנדנדה זוא יאנ ןמבי , וז ,אזעקה ,שיט וז האזעק ,דפוקה םה םיורי ועלינ .שוב ששלו בש םי ומלא אלעלמ ץבקי האחרון , הבוער , ו ץבקי אההו םג דנול בארי , ךבתו פג'י אהו נולד , עבאמצ הכביש , איצ ןמבט ואמ קבדיו עברג השקטיוש האפור העשת הדרכ םבשמי ,הכחולים ,הצלולים מעלינו , רלעב ומבואותי םהדרומיי לש רה .הכרמל ובאות ץקי וגמרנ ץלשפ תא ,הבית והוספנ םחמישי רמ" ושה וגדר שמרא כסלון , תוא המ השהי תהבי ןהקט ושלנ ילפנ השיפוץ , וארגנ .מחדש תא ןהסלו ןהיש והפכנ רלחד םילדי רובחד ההשינ ושברנ רקי וויצרנ הניש קלתינו .החדש קובדיו םביו ושנכנסנ ולביתנ המשופץ , ,המורחב ונפל םהטילי םהראשוני םבעמקי חשממזר .לחיפה וכמ תבמלחמ ץהמפר ,הראשונה םג הבמלחמ והז םשקוראי הל תמלחמ ןלבנו ,השנייה אל ישמעת תא .האזעקות הבתקופ לש תמלחמ ץהמפר ההראשונ יהיית ,רווק יורגת תבדיר רחד הקטנ תשמרבי התכולת החית .ספרים לבכ םמקו ,ספרים לע םמדפי תובארונו רקי לוע ןשולח להאוכ שששימ ןכשולח הכתיב םוג לע תשיד ההליל ףוהשרפר תלהגש .הקפה יומפנ םשכול הבשכונ וידע ישאנ אל ,שומע המ הז אל ,שומע שחיר םע ,תעודות ימנו רוגמו ההי םע וכולנ השבמקר םשסאדא רמשחר לטי תונשמע ,אזעקה םכול ויבוא .אלי הככ עאד ששי .אזעקה ימפנ ךכ םג והגדרנ תא רהחד ישל רכחד ,האטום גמוש ץשמק החמש-עשר השנ ךהפ בלמרח ידירת .מוגן לובכ םפע השחית האזעק תבמלחמ ץהמפר ,הראשונה לכ ההשכונ החית המגיע אלי , בוהיט יידעת אז , אל לבגל תהפופולריו ישל םה ,מגיעים הז לבגל רשהחד ישל אהו רהחד .האטום תהאזעקו ותפס יאות םבמצבי יהכ םאינטימיי רשאפש לדמיין . םמצבי ,יומיומיים לש קרוו רצעי דשעומ ובמטבח הקטן , ולגופ יתחתונ רבוקס בלבד , קיוצ םמי םרותחי ללספ קפלסטי לש המנ ,חמה וא הרביצ ,ממוטטת ,שפוכה למו ,הטלוויזיה די תאח המסיע הסיגרי ןמ ההפ לא ההמאפר ,באיטיות ,בסבלנות שבייאו וואפיל ,בעצב דוי השניי תחופר ןבי ,ברגליים המגר .אקזמות ןוהמו םפעמי ,קרה ישהיית ובעיצומ לש חגילו מרוכז , רזהי , קור הבמקר קלטתי , תבזווי ןהעי , תתנועו םידיי םופרצופי םמבוהלי לש םאנשי ןבחלו תהמקלח עהמרוב ןוהקט שלי , תתנועו םומבטי ןשפירוש ההי רברו , שי ,אזעקה חתפת רכב תא .הדלת זמא םהעול גדל , הזדקן , דויח ועמ םג יאנ , לאב ךבס הכל , ראפש רלומ ,שבעצם םשו רדב יממש אל .השתנה םבעול הגדול , בחוץ , םממשיכי םלהילח דהאח בשני , םובעול הקטן , הביתי , הפנימי , שלי , תחירשו הומומ תומדממ הממשיכ תבעקשנו בלהכתי תא .חיי המ םעושי םהחירשי שכשי ?אזעקה ץקי 2006 ההי ןמחורב במיוחד . הז להתחי אדווק יאופטימ יותר , בבאבי םשקד ול , רואש ששימ ןמי רפרוזדו יחיוב , ךשלמתהל ןבי וכתלי אל ההי ץשמ לש גמוש המ באור .לו בבאבי יטיילת ןבצפו רמספ .פעמים יצעדת תבעקבו םהסימוני םהכחולי םכתומי םלבני לש לשבי .ישראל דבאח םהימי יעמדת תבתצפי לש ןקר .נפתלי הז ההי םבתו העליי ,קשה ,רגלית םהרגליי ישל ונשרט םמשיחי ,קוצניים בולג קהחל ישל הנדבק החולצ ,מיוזעת ,מסריחה םשכתמי םכהי ופשט .בה יהסתכלת .סביבי םשו רדב הממ ישראית אל ןהכי יאות שלא ההגדול אשתבו םחודשי םמעטי רמאוח .יותר השלוו ,גדולה ,מנומנמת השלט קבעמ ישלרגל ןקר ינפתל םובהרי םהגדולי ושניצב .מולה ךבסמו יל דעמ ךמדרי לש ההחבר תלהגנ .הטבע אהו אל קהפסי ןלעש ם,ג תבעליו תהמסולעו תוהקוצניו למנח .דישון יאנ רזוכ דשאח םהדברי אשהו ראמ :היה רכב הכמ ,שנים זמא דשאהו קבר אהוצי תא םהחיילי ,משם הז להגבו יהכ טשק לש .המדינה הככ יאנ רזוכ תא להטיו ,הזה םע טהמשפ לש ךהמדרי לע להגבו יהכ טשק ,במדינה תוא ההדממ ,ההיא ,הפסטורלית לש לגבו ןהצפו יוהר לבנון . בבאבי םג יאשת הנכנס תלישור ההאחרונ לש ןההיריו , ןוהבט השל הגדל ,וגדלה תנושא הבתוכ רעוב רזעי , .פעלתני רניכ ההי םג ןשהקבל ושחתמנ ועמ החוז תלהרחב תהבי רהתעור תמתרדמ ףהחור שלו , ךוכ, וכמ רשכב יציינת , הז ההי באבי 336 .אופטימי תא םהטילי ושנפל תבגבעו במסבי תלבי ושלנ אל .שמעתי יואנ אל חבטו ישרצית עלשמו .אותם ןבי ,כה תהחירשו ישל אל האפשר תא .זה יאנ במרכי ימכשיר השמיע למגי סאפ ,כמעט וואפיל ישמכשיר השמיע םבעצ םאמורי עלסיי ,לשמוע זא םה אל שממ םעושי תא ההעבוד .שלהם .עובדה קדביו ימת ישאנ יהכ ךצרי ,לשמוע שכשי םטילי ,ואזעקה וא ההזק וכמ תשהב ישל ,אומרת יאנ לבכל אל ,שומע ךוממשי םבחיי םהאדישי 'שלי וכאיל אל הקר ,כלום וכאיל ןלבנו אל תבוער יושמ םהי 'התיכון םבמקו תלהיו ,תכולים ,ממסטלים םהופכי ,לאדומים ,צרובים םשחורי 'מעשן םמצחיני רבש םאד ךחרו .ושנאה םחירשי אל .שומעים םחירשי .מרגישים לטי לשנופ רבה להכרמ חישל תויברציו ,חזקות תת ,קרקעיות וכמ תמפלצ תשזוחל תבמהירו תמתח הלאדמ ,ומגיחה ן~ ערג ,מגיחה ךמתו ,האדמה תוקורע תא תשלוו .האוויר הככ יאנ יהרגשת תא .הטילים אל ישמעת ,אותם קר יהרגשת םאות םברגליי םובמעיי ,ובידיים יהרגשת םאות לבכ .הגוף ץבקי 'האחרון ההילד ישל הנטל לע העצמ תא דהתפקי לש םהאוזניי שלי • לבכ םפע השהית ,אזעקה אהי הבא יאל ,בהתרגשות המפני ענב ראו רבהי לש האהב םותו ,והתרגשות הובגאוו הגדול אנור אהי ההית :אומר ,אבא ,אבא ,הזקה ,הזקה יואנ דמי יהיית םמרי ,אותה םמתרומ יבעצמ ןמ ההתנוח ,הכפופה ,הרוכנת קמחב האות ,חזק שולוח לא ךתו ןהאוז ,שלה חשרי לש ושמפ םנעי גדגד יל םמה :בנחיריים ועכשי ואנחנ ץנרו ,קצת ?טוב * עבאמצ ההמלחמ רכב והפסקנ ץלרו .למקלטים לכ םהמומחי ואמר ףשעדי רלהישא ,בבית הובמקר לש ,אזעקה סלהיכנ דלממ". הההמלצ והז לש ,המומחים הסתמ תא להגול לע המ השהי יהסיכו ןהאחרו ישל עלשמו זרמ וכלשה לש .אזעקה יכשהיית דעומ 'בחוץ םג שרע לש סמטו וא הצפיר לש תמכוני והי םנקלטי תבתעלו ןהאוז 'שלי אל שממ םנכנסי הפנימ קלעומ תהתעלו אאל םנעצרי תבדופנו 'האוזן םמתדפקי ןעליה ,חלושות וכמ שאי ןזק קשדופ ובידי ,הרזות תחסרו 'הבשר תבכוחו ,אחרונים לע תדל לש 'שכנו וא וכמ רגב רחס 'ביטחון חשבטו לשכ הדפיק ושל תבדל תמערער תא םהחיי רשמעב ,לה המטריד ,אותם המטריח .אותם לובכ םפע םשרעשי ןממי הז והי םמתדפקי לע תדופנו םהאוזניי תהדפוקו 'שלי יאנ יהיית 'נדרך םמרי תא שהרא ,למעלה למסתכ ,ימינה למסתכ ,שמאלה 'ואז קספ לשוא קספ :מכריז וז ?אזעקה קור רכאש יראית םאנשי םרצי םע םתיקי וא םילדי םבידיי ,שלהם םחוצי תא תהמדשאו תהציבוריו ןשבי תשכונ םהמגורי ילמקלט 'הבטון יאמרת ,לעצמי ,כן ,כן וז ,אזעקה יכדא םשג האת לתתחי .לרוץ לאב ןלמ עהרג דשפיקו ףהעור ראמ רלהישא ,בבתים זא םג םהסיכויי ,ההם וא םהתנאי םהסביבתיי יכפ ישאנ אקור ,לזה ונגמר י'מפנ ךשבתו תהקירו םהעבי לש תהבי ץהמשופ ישל ו'אפיל תא םהרעשי ושדמ הבצור וז וא תאחר הלאזעק אל יהיית .שומע אל ההי המ לשיפעי תא ןמנגנו ההחרד תוהדריכו .שלי ימפנ ךכ יהעדפת תלהיו .בחוץ הסיב תנוספ ישהעדפת תלהיו ץבחו אהי תהתלו ישל םבאוזניי לש ההילד .שלי ןאי המ ,לעשות וז תעובד םהחיי רמספ תאח לש רגב שחיר ןב ,ארבעים אשהו יתלו םבאוזניי לש הילד תב .שלוש ץחו ,מזה ןהמזג ושלנ דעו אל ההי רמחוב 'לחשמל לובגל הז והעדפנ תלהיו רבחצ .הגדולה טכמע לבכ םיו ופתחנ תא תברינ קהפלסטי תבצור ,הצב ההילד ישל ההית תעומד ,ערומה המחזיק תא רצינו הההשקי ששטו ובקצה תוממלא תא בהצ קהירו .בסבלנות יאשת טכמע אל הנכח הבסביב תבשעו רהבוק .האלה אהי ההית תמטייל םע קהתינו וא המיניק ואות ןבפעוטו ךהסמו .למקלט הככ ונשארנ קר יאנ הוהילד .שלי עבשבו יהשנ וא יהשליש לש ,המלחמה הז רכב ההי רברו .לשנינו יל ההי רברו תשא ההאזעק יאנ אל שממ חמצלי ,לשמוע הולילד ישל ההי ,ברור לשבכ םפע ששי ,אזעקה אהי הצריכ דלהגי .לי יאנ אל חבטו דע הכמ אהי ההבינ אשאב השל אל עשומ תא ,האזעקה לאב תתחוש ןהביטחו השל אל ,נפגמה יאנ .חושב להיפר . אהי הידע לשבכ םפע אשהי דתגי ,אבא ,אבא ,הזקה ,הזקה זא יאנ םארי ,אותה קאחב האות יהכ קחז ,בעולם דויח ץנרו םלמקו יהכ חבטו 'מבחינתנו רלחד תשמיט קהתינו תנמצא .בו םלחירשי םאחרי שי םניפוי ,רוטטים יואנ רמכי הכמ םחירשי םשיושבי לכ םהיו םובוהי ,בטלוויזיה םמחכי תלשקופי ההאזעק לש דפיקו ,העורף םחירשי םאחרי טפשו םממשיכי תא םהחיי םשלה ןבמי האינרצי תפטליסטי וכז ,שאומרת אממיל םהחיי ,האלה ,הנורמליים לש םהאנשי ,השומעים אל םנוגעי ולנ ה'ז אל םהעול ושלנ ה'וככ םג תהאזעקו ,האלה המ ושאנחנ אל ,שומעים ומבחינתנ אל .קיים לאב בגר שחיר ןב םארבעי הלילד תשומע תב ששלו אל ליכו שלהכחי תא םהחיי םהאחרי ,האלה לש םהעול 'הנורמלי לובגל ,זה ץבקי ןהאחרו יהיית קזקו םלאוזניי ,שלה יכד ישאנ לאצי .אותה אל יהיית ליכו ללהצי תא ההילד ישל אאלמל םהאוזניי .שלה הז לכ ךכ .פשוט * לאב ךבער תלקרא ףסו עהשבו יהשליש לש ,המלחמה דבפיקו ףהעור והחליט רלהחזי תא םהילדי .לגנים ימבחינת הז ההי ףסו .העולם ההילד ישל החזר תלשרג ןהג ,שלה לולכ םההורי םההיסטריי רנאמ השז רבסד רגמו , ןשאי םשו הסיב ,לדאוג לובכ םפע השתהי ,אזעקה תהגננו ויריצ תא םהילדי םלמקלטי וא וייכנס םאית בלמרח .המוגן הז ההי רהסידו ,החדש ,וככה ףבהינ ההחלט לש דפיקו ,העורף יאנ יאיבדת תא םהאוזניי .שלי תלמחר הההודע ההחדש לש דפיקו ףהעור ילקחת תא ההילד ישל .לגן וכמ תבלילו ,הקודמים אל יישנת םג הבליל ישלפנ ההחזר .לגן טפשו יישבת ,בחוץ הבחשכ ,גמורה תא רכפתו םהווליו לש ימכשיר ההשמיע יכיוונת לע יהכ ,חזק המנס עלשמו 41 רינואר-פברוא לכ רדב רשיזכי ,אזעקה תוא םהעיניי יכיווצת .במאמץ יחיפשת םהבזקי לש םטילי םבשמי .השחורים אל והי םכוכבי ץבקי ,ההוא קר םשמי ,שחורים ,כבדים םשמי םצבועי תבמוו .ובחרדה יהיית ביוש ,יחף יכד שלהרגי תא תהוויברציו הבאדמ בטו .יותר אל קר לש םהטילי םשנופלי לע רה ,הכרמל םטילי תשא ההנפיל םשלה יידעת ,בדיעבד אאל םג תא םהטילי קשבדיו ונור מהצפון . םלפעמי יהאמנת לשבגל ששי יל םפג רבאיב 'אחד זא שי יל חכו לע יטבע םבמקו אחר . םבמקו םהאוזניי ,הדפוקות שי יל תהיכול שלהרגי ימת ןחיזבאללו היור .טיל הז וכמ םהילדי ההאל םשמתכופפי למע יפס ,רכבת םמקרבי תא םראש ,למסילה םומצמידי תא ןהאוז ההקטנ םשלה ללברז רהק .והעבה הככ םה םמנחשי ימת תהרכב .מתקרבת לע סבסי ואות ןרעיו יישבת תבלילו ,יחף רבחצ ההגדול לש ביתנו . תמרצפו ןהבטו 'להטו לאב אל יהרגשת לכ ,כאב ואפיל אל יפחדת .מנחשים לכ יישות תהגופני ההית תמכוונ הלמטר :אחת סלתפו תא םהטילי 'בזמן לולהצי תא ההמשפח .שלי למכ ,מקום םג ובאות רבוק לש ההחזר תלשרג 'הגן ימצאת תא יעצמ ביוש 'בחצר ובסופ לש הליל 'ארוך םהבגדי ישל והי יספוג תלחו תלילי לש ,אוגוסט תוא תחדו םהחושי השאפיינ תא יגופ ךבחוש ה'המיר תתשישו .כבדה יקמת ,מהכיסא ינכנסת טבשק ,הביתה רודב ןראשו יהכנת .קפה ןבזמ תשמכונ והאספרס ,עבדה יהערת טבשק תא ההילד .שלי תא יאשת אל יהערת ףא .פעם ירצית ךשתמשי .לישון ץחו ,מזה ההי הל תא רמחזו ןהזמ ,שלה לשפע םבהתא .לתינוק תא ההילד תהישנוני הוהכבד וכמ קש חקמ יהעברת הלספ .שבסלון יהדלקת תא ההטלוויזי לע ץערו ,הופ יוהתחלת טלהפשי .אותה הבהתחל תא תחולצ ההשינ םע רהציו לש 'סופרמן רואח ךכ תא להחיתו .הרטוב ןבזמ ישהלבשת האות אהי ההזיז תא שהרא השל הימינ ,ושמאלה תמחפש תא .הטלוויזיה ףא םפע אל יהצלחת אלמצו תא תהזווי תהמושלמ השב יאנ שמלבי האות אוהי הרוא .טלוויזיה דתמי יהסתרת הל .קצת תא והאספרס ישתית תבלגימו תקצרו ,וצורבות ,מרות הככ יאנ באוה תא ההקפ 'שלי וובאות ןזמ יהסתכלת לע ההילד ישל תאוכל יפת .בר ראח ךכ ויצאנ שחר ,מהבית ווהתחלנ תללכ ןלכיוו הגן . םהשמי והי ,אנינים ,מכוערים וכמ יאחר השרפ ,גדולה לושבי הההליכ ההי .רטוב ההי תקצ ,קריר יואנ םפתאו ,חשבתי ,רגע ואנחנ אל עבאמצ ?הקיץ אל יזכרת דשיר םגש .בלילה ץע ןקט לש זתפו דעמ לבעיקו ןשסימ תא ההיציא למשבי ההגיש תלבי ושלנ לא לשבי הההליכ יהמרכז לש ,היישוב הוהילד ישל הביקש ךמתו םנמנו זתפו ,סיני זא והשתהינ ,קצת אהי השלח די הרכ רלעב םהענפי םהקוצניי הוקטפ .תפוזון רכעבו ערג ףהתחל חרי ההנשימ קהמתו השל חברי םתפוזי .חמצמץ ינתת הל הנשיק ,רכה הנשיק לש דשמוליקיפו אהי ההית תקורא תלנשיקו םע םהפני אהל תמגולחו ישל ישהצמדת ,לה ווהמשכנ .ללכת וכשהגענ ,לגן אהי ןעדיי ההית התלוי .עלי דבי ההפנוי ישל יפתחת תא רשע ,הברזל וונכנסנ .לגן רכעבו השע יהיית .בבית ההאש קוהתינו רכב אל 'היו םופתאו יאנ 'קלטתי 'זהו ועכשי הז יאנ דלב .והמלחמה ףא דאח אל דיגי יל ימת שי .אזעקה יאנ טפשו ךאצטר תלשב ,בחוץ וכמ ,בלילה תולחכו .לרמז תבמכונ והאספרס ב רשא תקצ לנוז שחור . ימזגת ואות לא להספ ושממנ ישתית בבוקר . ובקרקעית ההי ץבו 'עדין יואב יהשתעשעת קבמשח ,מילים האת השות ,בוץ םובינתיי םהחיילי ושלנ ץבבו .הלבנוני תא ןספלו ההקפ יהנחת תבעדינו לע ,צלוחית יהעמסת םג תעוגיו תדניו יופנ והי ןבכיוו .היציאה דבי תאח יהחזקת תא תהצלוחי דובי ההשניי יפתחת תא .הדלת ראח ךכ, לכ המ ישאנ רזוכ ההי דרע 'גדול .וחשכה * יאנ רזוכ ישרצת לבכ .היישוב בבל והלמ יתופ םט םט םבמקו קדופ 'סדיר לוכ ןהזמ 'צעקתי הז ,אבא הז .אבא ירצת ןלג לש .הילדה אהו ההי ,ריק ,נטוש וכאיל אל וגר וב ןהמו .שנים תגרוטאו והי תמכוסו םברזנטי ,ואבק ישיח אפר םקוצניי ובצבצ ימריבוע 'הבטון םוחריצי לש ה~קנ וחרש תא יגליל תהשעווני ושנשענ לע הקיר . ראח ךכ ירצת ןבכיוו 'אחר יחיפשת תא ההאש .והתינוק .כלום .נאדה בהיישו ההי .ריק אל יראית ףא דאח. יהיית ןהב םאד דהיחי .בסביבה יצעקת ,וצעקתי הז ,אבא הז ,אבא לאב ואפיל תא תהצעקו לש יעצמ אל .שמעתי םהשמי והי ,שחורים תצמרו לש יעצ ןאור ובער ףא ןה שבא ,שחורה יוכדור םאצטרובלי וצנח .מהן ץחו יממנ אל ההית שנפ .חיה ,ריק ,דממה אל תמכוניו אול ,אנשים יאנ 'רצתי ירצת לבכ ,הכוח רנעצ םלפעמי למו תדלתו תנעולו לש יבת םילדי םומקלטי יובת ,מגורים תדלתו ,נעולות ,כבדות םהארגופי ישל ודפק ןעליה חבכו דע אשל ייכולת ללסבו תא ,הכאב הז ,אבא 'צעקתי הז .אבא 'ואז רכאש יהבנת ושנפל ןכא םטילי םושו רדב וא ףא דאח אל רנשא במהיישו ושלנ תומהבי ושלנ הומהמשפח 'שלנו קר 'אז יפנית ןלכיוו שהכבי .הראשי לאב םבמקו שכבי טאספל תומכוניו תנוסעו םורמזורי ,מתחלפים יאנ יראית רנה לגדו ,זורם רנה ,אדום ףשוצ שוגוע לש ,דם םילדי ושט 'במימיו םחלק תבסירו ץע תקטנו םוחלק םבצמיגי לש .משאיות עלרג העבר למו יעינ התמונ ,ישנה ןזיכרו ,מתוק לש דיל שחיר לאב ,שמח טש לע באבו רבנה ןהירד 'הצפוני לאב ן~ ערג הנמחת תהמתיקו אההי הוהפכ תלמציאו לש םילדי םנסחפי רלעב ימפל ,דם םנסחפי ,לעברם ,ואז תבב ,אחת ,נשאבים .נעלמים קודביו רכאש יראית תא ההילד ישל לע הסיר ,קטנה הפני ,מחייכות יהרגשת די לע םהכתפיי 'שלי יניסית ךלהמשי 'לישון לאב דהי ההית תעקשני 'יותר זוא םהעיניי ישל 'נפקחו יראית רציו לש םענני לע ,התקרה דומי ראח ךכ תא ההילד שלי . אהי העמד ימעל :ולחשה הז 'בסדר ,אבא הז קר .חלום ·:· 336 דתר רסמד תשר אהי הנעל תא תדל היבת לש םהא הבשמח הויצא ךדר תדל תהזכוכי לא .החצר החית תנרגש תלקרא תפתיח ההתערוכ לש החברת ץבקיבו אל קרחו םממקו .מגוריהן ההי רבוק תשב םח .וענוג להכ רהסבי םפני - ,הציורים םהפסלי ,והרקמות םהידידי ושפגש ••. םהאגוזי םוהצימוקי ראש והוגש , תהצייר החיבק תא ,הבת ,האם תאמני ,בעצמה הפרגנ הל לאב הציינ אשל התלת בטו תא .התערוכה תהצייר הפטר האות אבל םכלו הועבר רלמכ .הבא תהב אל הנתנ הלז רלהעכי תא .רוחה ןשתיה והי בבמצ חרו ,טוב םהא ,נוהגת תהב .מנווטת ךהדר החזר החית המהיר ריות רמאש ךהדר .לשם והגיע .הביתה ,האם המת במרע רכב הבונ לע תהקציצו .שלה רמסתב חשהמפת לש תיב םהא רנות ךבתו להמנעו םמבפני יוא ראפש סלהיכנ .הביתה יהר תהב הנעל תא תהבי הויצא תמדל .הזכוכית תזא האשמת תזא האשמת תזא אשמתה ... ,אמא הז .קורה אל הז אל ךצרי תלקרו יל הז אל הקור לא יתעש ךלעצמ תהנחו ךאי תעשי יל תא הז יאנ יסמכת ךעליי הבמא זאחו תא אל רבסד תא אל רבסד אאמ הז יאנוש יקראת רמחק םשעשרי זאחו םמהישראלי םמאדבי תמפתחו םומשקפיי הומ אל ונ םעשרי זאחו הז אל .הרבה וישב תדביר רהחד ההקטנ לש תהב ההצמוד תלבי .האם ו~לצל רלחב .ותיק ההי רחב לש אאב דע ויומ .האחרון אל םנעי עלהפרי ול תבשב ,בצהריים אהו אוכל , איבו .כשיסיים לשוא םא שי רחיבו המהדיר לש תהב תלדיר .האם ןכ .יש אהו איבי ראית יכל .עבודה ,תודה התוד .רבה םהא תמשתרע לע ההמיט לש .הבת אל היכול חלנו רבחד ןמבולג םג ךאצל שי ןבלג אל וכמ ךשל בטו יאנ ךאל ףלקטו דתר. יתנ יל ןסכי תושקי קפלסטי .בבקשה םהא היצא .לחצר תהב תשולפ לבצ רוגז רמהמקר תוחותכ .אותם תמתנפל לע חתפו האדמ תומקלפ ואות .בעצבנות תחותכ תא חהתפו האדמ תומבשל דבנפר. המוציא רמהמקר יכרע ,עוף תמטגנ םאות ךבדר קלמר .עוף המוסיפ תכרובי קלמר .בכמויות אהי תיודע םשהא אל תאוהב תכרובי ,במרק הז העוש םטע קמתקת ••. םהא תחוזר םע דהתר תבשקי קהפלסטי הומניח האות לע .השיש אהי הרגוע .יותר העבר טכמע השע בוהחר אל .בא םהא תאומר ישאול אהו אל הרוצ דלעבו ,בשבת יאול איבו קר יבמוצא תשב הומ יאנ האעש הפ רבחד ךשל אמיל םא תהיי תמסדר הז יחצ השע רלסד תא תהנייר הרוצ רשאעזו ךל אל אאמ לא יתיגע יל .בדברים דעו םעשרי תדקו .עברו רהחב עמגי דמצוי יבכל ,עבודה םפליטי אהו ךמגח שוניג דמי .לעבודה ףחוש טלא תובזהירו תא םהברגי לש טהדיק ץהחוצ ןבי ישת .הדירות תבסבלנו ןאי ץק אהו אמוצי תא םהברגי רמעבי םאות םלא אוהי המעיבר םאות ,לבת יתשימ םאות סבכו קפלסטי םא ותצטרכ םאות ,פעם .שיהיה ףסו ףסו והוסר לכ םהברגי טוהדיק בחוץ . ועכשי שי תדל הנעול .במפתח תהב תשולפ חמפת רמחד ההאמבטי ךהסמו חמפת סאפ ךצרי ראומ רהחב הומנס חלפתו תא תהדל חבמפת השנתנ ול .הבת תהדל ,נפתחת ועכשי שי ןארו םספרי לגדו וכבד . םא זנזי תא ןהארו לנוכ סלהיכנ רלחד ההשינ םומש לא ןהסלו לוא תדל .הכניסה ההבעי אהי ןשהארו דכב לועלו לליפו םא ףנדחו ואות קחז ימד תאח םשתיי ששלו ףלדחו תאח םשתיי ששלו ףלדחו ןהארו זז טמע לאב אהו סעמו ימכד .לזוז רהחב רמעבי םספרי ןמהארו יליד םהא ההמעביר םאות .לבת רהחד ןהמבולג אממיל אמתמל :ספרים םמילוני םישני יאלבומ ןניצחו םירושלי לת באבי ףגו םהאד ההחשיב ועכשי רנוצ חפת קמספי יכד רשהחב ליוכ .להיכנס אהו סנכנ לא רהחד חופות תא תדל ההכניס חבמפת םהאדו השהי עתקו .במנעול םהא המעניק ול תא תשקי דהתר. אהי תנכנס הליבת תומחממ תא תהקציצו .שלה תהב תלוגמ תא קמר ףהעו .בתאווה ·:· רינואר-פבורא 43 שבי להמז לש אאב השמח בשם-טו אאב ישל םהתיית ומאמ לבגי רצעי .מאוד ואבי רנשא ןאלמ , רוכעבו ןזמ אניש .בשנית ייהוד ןמאמי ההי ,סבא אוהבי םלעול שחמ תבנו יושנ .בנים תעייר הול m ו ה,סטומר ,שבטרנסילבניה החית תמפורסמ הבקהיל תהיהודי השל - הקהיל לש םחסידי םאדוקי םוקנאי .לדתם ףבסו ההמא ההתשע-עשר והיגר םגיייםי יבעל תמשפחו חממזר האירופ הלאמריק שלחפ דעתי בטו ריות ץבאר בהזה תוהאפשרויו יהבלת .מוגבלות םג בסי םק גוהפלי ץלאר ההרחוק רוהשאי תא ובנ ובכור , יאב , גלדאו .למשפחתו הרצ להגור הופרצ המגפ םבמקו .מגוריהם ואמ תהחורג החלת ,ונפטרה הבהותיר האחרי תא הילדי .יתומים יאב ץנאל גלדאו ולאחי .הקטנים אהו דעב הכשולי הבמאפיי סופרנ םאות קבדוח דע ושוב לש םאביה .מאמריקה ץבפרו תמלחמ םהעול ההראשונ סהתגיי יאב אלצב .האוסטרו-הונרגי ךבמהל תהקרבו ענפצ ,קשה ךא רעז ולחברי .הפצועים רבעבו הז לקיב ,מדליה השחית תממוסרג הותלוי ואצלנ תבבי לע .הקיר רלמות ןלציי אשל העזר ול רמאוח .יותר החית וז התקופ לש תהתפשטו תהרעיונו ,המהפכניים םוה וקנ םלה השבית םג םבלב לש םהחיילי .שבחזית הנרא םשג אהו עהושפ ךוהפ ךלתומ בנלה לש ןהרעיו .הסוציאליסטי יאחר האות המלחמ העקוב םמד וחשב םאנשי ,רבים םוביניה םהחיילי וששב ןמ ,המלחמה השהנ רשח שחד ,מפציע לאב הז אל תבאמ .קרה םה וספג האכזב יאחר .אכזבה םאד ריש ההי באי אול רהתפש לע תהאמ .שלו ןעקש ןמאי וכמוה .היה ןכשהתחת םע יאמ ההי רמבוג הממנ םבשני .רבות רהפע םביניה ההי .גדול תצלקו וילדות וונעורי וואופי ההנוקש וניכר תבזוגיו ,שלהם השחית .מייגעת יאנ תזוכר םאות םמתחפרי םלעתי תקרובו לכ דאח .בעמדתו םלעתי תקרובו ודיבר תבשפ םהידיי יכד םשהילדי אל ויבינ , לאב והבנ דועו !איך באי ההי שאי היפ רתוא , לתכו םעיניי טופדנ לבכ רהקשו ןבניקיו .חיצוני יאבו םא ואנ םהילדי והכנסנ ההבית טמע ץבו ראש רנש תמסוליו ,הנעליים וא םא הנרא ברב לע .בגדינו ךהחינו קשהעני ולנ ההי תתערוב לש תאצילו .וקשיחות רבעיק שדר ימאח דהיחי תלקח ,אחריות תלהיו ג'נטלמן , וואיל יאות הרא הכילד ךשצרי ןלגונ .עליה טבמב רלאחו יאנ אדווק יד המרוצ ישספגת לכ םאות םהחוקי טהמע םמוגזמי תיחסי .להיום להיבו ההז ההי יל .לברכה ןבי םא ןמרצו ןויב םא ולא - םאד אנוש ראית תא תתכונו הוריו , תשהולכו ועמ ךלאור חייו • הז ךהופ קחל יאימננט ובאישיות בלטו .ולרע תיחסי בלסוב יאות יאנ טמע .תמימה אל תאח םמייחסי יל תא תתכונ יהפת ןהמאמי םשהעול וסביב ריש וכמוה , וא יביבטו לש וזמננ - ואינ ''מתוחכם ודי , רפריי לשנק םלהערי .עליו ףא לע יפ ןכ , יאנ תאומר התוד לע ךכ .לאיב יאינ תמצטער לכל לע קשהעני יל טמע .מאישיותו לכ וחיי ץהערי אאב תא ר~סי ,למחצה יילד םהא ,החורגת רועז םלה אלמצו תא .דרכם אהו שממ ההי רקשו םאליה רבקש .גורדי לאב םה אל והחזיר ול האות .אהבה ,אדרבה םה וניצל ואות , קוכשנזק םלה ,באמת םה אל והי םש .בשבילו ובסופ לש רדב , החית וז האהב .חד-סיטרית יאב לסב תרבו ךמכ אשל והי ול תזכויו חאזר הברומני לבגל ושירות אבצב יהאוסטרו-הונרג תבמלחמ םהעול .הראשונה הבסופ לש האות המלחמ והשתנ תהגבולו הבאירופ םוג םדברי םרבי .אחרים םהאוסטרו-הונרגי והפכ ילשנוא ונפש לש םהע .הרומני הכתוצא ךמכ ףנרד אאב ןה יכיהוד ןוה .כהונרגי וחיינ בבמצ אל טפשו ההרב ילפנ תמלחמ םהעול ,השנייה לאב לבש ודבקות וומסירות חהצלי אאב לבכ תזא סלפרנ תא ומשפחת .בכבוד בהמצ ,הגיע כאמור , ללכל רמשב וכשעל םהפשיסטי ןלשלטו הברגמני תובמדינו תנוספו .באירופה ומולדת ההונגרי ההתעלמ וממנ , הרומני הרדפ ואות , תוהתוצאו אל ואיחר .לבוא םג סיב , אשל תהכר וי ,באמת שאי םמרשי לבע ןזק ןלב ךוארו םועיניי תבהירו תוצלולו רכבא םמי ,חיים וגורל ץנחר דיח םע לכ תקהיל .סטומרה םרוב ועל .בעשן ייה םזכר .ברוך םשני תרבו ועבר זמא ואות הליל יבלת .נשכח הילד הפעוט .הייתי יאח ,האהוב להגדו יממנ שבחמ ,שנים עמטב םהדברי ןהבי ריות הוהי לבע התושיי לש .ממש רכאמו , ישומר להגבו יהרומנ וקירב ואותנ לא להגבו יההונגר לע תמנ ולרגשנ דעו ובאות הליל .חזרה לכ ואות ,היום 336 ~--------------------- וב ושהינ םבמחיצת ,בפיקט בהרעיו ואותנ וושמר ועלינ ךתו םשה םמכווני ואלינ תא .נשקם םבעיניה והיינ ועכשי םפושעי .מסוכנים תלע בער והפריד ואותנ למע והורינ קבנימו לשנקב לאוכ םומקו םלהתחמ 'בו ךא תתח תזא והמטיר ועלינ תשאלו ,משונות קשר חמו יחולנ ליכו .להמציא דאח םהשוטרי חפת :ואמר ע"נוד ולנ םשאביכ בהעלי תא ודגלנ - רקש ואות בלזנ לש בכל בוהסתוב ראית לבכ .העיר אהו הביז תא םהע יהרומנ תוא ודגל ילעינ .כל םאת םחושבי השז ריעבו םלכ ?בקלות לע המעש הכז םמעמידי תא םהז'ידי !לקיר ונגמר םהימי ,שלכם לשכ הבגיד םשלכ !נסלחת שהעונ אבו "יבוא! יאח ןהמסכ אל עיד תא ונפש במרו 'פחד ךא שהתאוש :וענה י"אדונ 'השוטר האת אל עיוד הכמ 'הצטערנו דבמיוח 'הורי םשעזבת אותנו . המ ולנ ולמדיארים? !* הרומני אהי מולדתנו . יאנ יעצמ יהיית הצופ ר<חב תבתנוע <הצופים א ג ןר ,שילח טפורטר מעצ יכסן-סבסט י ,אן 1914 יונשבעת םאמוני ךלמל .ולארץ הרומני אהי 'ארצי ההשפ תהרומני אהי 'שפתי תא הצליל ישמעת זמא 'לידתי הוב יאנ עיוד לכ המ ישלמדת תבבי .הספר וז לכ תהתרבו "שלי. שהאי ההי חלבט רבו ,ואנאלפבית יכ להתבלב ובשומע םמילי וכאל ומפי לש 'ילד ךא אל ראמ :נואש י"אול ,אתה ,ילד ,פטריוט לאב םאת םהז'ידי םנוגדני .אתם םאת םהז'ידי וכמ תיבלי תהמתפשט הבשד החיט תוהורס תא לכ .היבול ךצרי רלעקו םאתכ ומתוכנ וכמ תא ,היבלית וכמ בעש "שוטה! ובאות ההליל בשו וגורשנ - םהפע דלצ 'הנגדי .ההונגרי םא החליל והיינ םנכשלי ובלשוננ םואומרי רדב ,שטות רסיפו ומשפחתנ ההי רנגמ דעו ובאות .ערב ההמחל ההקש השפקד תא ,אירופה ,האנטישמיות אהי תמכוער ,ובזויה ךא אהי העלול בלשו לבכ .עת םע אלל תמולד ·:· ןנידו תלהיו 'הפקר העל ףניד .ברוח הספר לש השמח בשם-טו רכעכו הסופ דעומ תלראו ראו תבהוצא יספר ןעתר 77 45 רינוא - רפבורא 2008 lתו~~s גרנזי כרמית מירון המשפט והעדה "אנדה" מאת חלל מיטלפונקט ובבימויו , בית לסין , תפאורה: במכי פרידמן , תלבושות: ארנה סמורוגונסקי , מוסיקח: אורי וידיסלבסקי "תחילה הם באו בשביל היהודים ,; ואני לא הרמתי את קולי / כי לא הייתי יהודי. / אז הם באו בשביל הקומוניסטים, ; ואני לא הרמתי את קול;ו כי לא הייתי קומוניסט ./ אז הם באו בשביל הטרייד-יוניוניסטים / ואני לא הרמתי את קולי / כי לא הייתי טרייד-יוניוניסט ./ אז הם באו בשבילי / ואיש לא נשאך ; כדי להרים קול בשבילי." (אנונימי) הבמאי והמחזאי חלל מיטלפונקט מסיים את הצגתו המרטיטה "אנדה" בקולו של התובע במשפט אייכמן , גדעון חאוזנר: "במקום בו אני עומד לפניכם, שופטי ישראל , ללמד קטגוריה על אודלף אייכמן - אין חם יכולים לקום על רגליהם, לשלוח אצבע מרשיעה כלפי תא הזכוכית ולצעוד כלפי היושב שם, אני מאשים."" אילו בידי הדבר , חייתי פותחת את המחזה בקולו של גדעון חאוזנר. כי אף שמשפט אייכמן התרחש בראשית שנות השישים, עדיין הוא חרות בתודעה הישראלית והשפעתו ניכרת לא רק על התנהגותנו כלפי ניצולי השואה, אלא גם על חיינו היומיומיים. עדיין מצלצלים באוזני דברי הקטגור ועיני רואות אומה שלמה קופאת על עומדה. האוטובוסים, הרכבות, המוניות, הכל עמד מלכת. בין כותלי בית המשפט ניסח חאוזנר באומץ לנגוע בתא הזכוכית "אנדה" בבית לסין של התופת הנאצית. ברצונו לערוך משפט לפי "כללי החוק הבינלאומי" הוזמנו לירושלים עדים רבים, מאלח ששרדו את שלא ניתן לתאר. רבים חיו העדים מהונגריה, משום שהנאצים שלחו את יהודיה למחנות המוות בשנת 1944 ,כאשר התבוסה הגרמנית כבר נראתה באופק. אחת העדות, אנדה, ילידת הונגריה, שרדה את אושוויץ וחיתה מוכנה לספר על עינויי התופת ועל הניסויים האיומים שחיתה לחם קורכן. היא וחברותיה לצריף מספר עשר לא הוזמנו להעיד בשל עימותים כאלח ואחרים בין חברי המוסדות השולטים בארץ. צלו של "משפט קסטנר" מעיב על ראשי האחראים להזמנת העדים ונרמז גם על חשש השלטונות מפני הטענה שהיישוב הקטן , שחיה בעצמו תחת הכיבוש המנדטורי , יואשם בכך שלא בא לעזרת יהודי אירופה הנרצחים. מיטלפונקט בחר באבדה, העדה שלא השמיעה את עדותה, לגיבורת מחזהו . דרכה, ודרך זיכרונות יח, הוא מנסח להמחיש שרידים בודדים מן חגיחנום הנאצי. בשיחה בין שניאור <אילן דר המצוין> איש הפרקליטות ובין פקד , נציג הממסד הרשמי <יורם חטב, המצליח להשניא את עצמו על הקהל במשחק בוטח ואימתני> הוא חושף את חשיבותו ואת ערכו של משפט אייכמן: "לא אנו חשובים במשפט זה, אלא העדים עצמם שיספרו על העינויים, המוות, הרעב וחוסר התקווה לצאת מן הגיהינום", קרן צור המגלמת את אנדה, משכילה ליצור דמות אמינה, משכנעת, מכאיבה ומעוררת חרחורים קשים לגבי שתיקת העולם הנאור מול מעשי הזוועה של הנאצים, ואולי גם מול חוסר היכולת של היישוב בארץ לצאת לעזרת המעונים. אל קרן צור מצטרפים במשחק מרגש אברהם סלקטר בתפקיד ניצול שואה ומיכה סלקטר כנ;חי בנו <על הבמה ובחיים> הפרקליט הצעיר הלוחם על זכותה של אנדה להעי.ד משתתפים עוד: השחקנים המצוינים רפי תבור , דני יבלונקח, אברהם פלטה ומיכל קו רזון . הצגה מעביינת, קשה לעיכול , וחשו בה גם לקהל חבוגר שלא ישכח ולקהל הצעיר שילמד פרקים אפלים מתולדות חיינו .·:· 336 .. אדם יוצר כותבות וכותבים מוזמנים להירשם חממת אמנות "עין כרם" לכותבי שירה ופרוזה עם נורית זרחי וליאת קפלן כותבי שירה ו/או פרוזה, מוזמנים להגיש מועמדותם לחממת כתיבה שתתקיים ב"עין כרם", ירושלים, בהנחיית המשוררות והסופרות נורית זרחי וליאת קפלן . נושא התוכניות: "מסע" (הכתיבה כמסע, קריאת שירי וסיפורי מסע, כתיבת מסעות פנימיים, מסע אישי, גיבורי מסעות). במסגרת התכנית נעסוק בפיתוח המיומנויות האישית של כל משתתף ומשתתפת ובגיבוש קבוצת עמיתים כותבים. התוכנית מיועדת לנשים ולגברים בוגרים בעלי כתיבה איכותית ורציפה בעברית, בערבית או ברוסית. אנו מציעים לבחירתכם שתי תוכניות: תוכנית מספר 1- מפגשי יצירה במסגרת שלושה סופי שבוע (שישי שבת) ב"עין כרם" 'ירושלים. התוכנית כוללת לינה (במנזר האחיות ציון) כלכלה, סיור בכפר הציורי עין כרם, סדנאות כתיבה, כיתות אמן ' מפגש עם סופרים ומשוררים. התוכנית בהיקף של כ 55- שעות אקדמאיות . מחיר תוכנית מספר 2640 -1[i!J (ב 3- תשלומים ע"ס 880[i!J(. תוכנית מספר 2- חמישה מפגשים בימי שישי ב"עין כרם", ירושלים. התוכנית כוללת: סדנאות כתיבה, כיתות אמן, מפגש עם סופר ומשורר . בהיקף של כ 30- שעות אקדמאיות. מחיר תוכנית מספר 1350 -2 שקל (ב 3- תשלומים ע"ס 450[i!J(. מפגש הפתיחה של כל אחת מהתוכניות בחודש מרץ 2009. להגשת מועמדות לכל אחת מהתרכנירת יש לשלוח ארבעה שירים אר שני סיפורים רדף נפרד עם תקציר של פרטים אישיים, בצרוף lill 50 דמי הרשמה (שלא יוחזרו) למשדדי קבוצת "אדם ירצד" סטדיזרבר ת.ד. 84591 מבשרת צירן, יש לציין את מספר התרכנית בה אתם בוחרים לקחת חלק . אנו בקבוצת "אדם יוצר" רואים חשיבות בקידום הביטוי האמנותי של האדם הבוגר במחצית חייו השכיח, בפיתוח שפתו האישית ובקדום יכולותיו בתחומי האמנויות. אנו מציעים תהליך יצירה מוקפד ומפגש חברתי ובינאישי מעשיר וחוויתי . קבוצת "אדם יוצר" עוסקת ביצירה אמנותית ובפיתוח דרכי הבעה בתחומי הכתיבה, האמנות הפלסטית, התיאטרון, המוסיקה, המחול והקולנוע. היצירה הרב תחומית מתקיימת במסגרת חממות אמנותיות. נשמח להצטרפותכם לפעילותה של החממה האמנותית בכפר הציורי /1 עין כרם", ירושלים. התוכנית בשיתוף -· -=-י~ Tltt .......J<..........ייJ .··. • ~ קובנסקי: משכ ים, כליל םרנטרת. אילה יפתח-ולבה (עיברה. תרגמה הוצאת עקד 75 ,2008 עמ', ענוית ונתכה): סיפורי ארזן עורב וגברת המלצות ~ןןתlע ואנגלית עורתכ. הוצאת צפוא 69 ,2009 עמ' "אני זורמת בארכיון הלילה; מקפלת דיירי היער 1 עורב ועורבת, מספרים עיניים; תמהות/ נוזלות דמע;/ את סיפורי היער - על פי מסורת המשל פוריו: רתבות רפםיכראנליזה, עיונים המעשים.; אין לו פנאי אלא לתפוס,; שוטפות כמו מים; בין מילים וסיפור העם הקדום. את הסיפורים חרשים רתכבות כלא נח.ת עורך: גבי אין לו מלאכה אלא להשיבו למסלולו.; מתגלגלות ברחוב שוטה; ובמבוכה של מלווים איוריה של נורית צרפתי. שפלו, הוצאת מאגנס 171 ,2009 עמ' מנוחותיו כאורך שהות גוף באוויר" אנשים; ובחרדת קיץ" ,ך( 'נוף אדם שבעה מאמרים הדנים במסתו של פרויד ('בעלך', עמ' 13(. ואדמה', עמ' 47(. מיכל קיוזנו-אפלכוים: פולמרת "תרבות בלא נחת", מפרספקטיבות וחבלים, הוצאת חד גול פלוס 2009, שונות: אמנותית, היסטורית, ופנה שחווי: וגלרפיש, הוצאת כרמל ורוח גינוסו: צל הצופה. הוצאת 199 עמ' פ י לוסופית ותרבותית, ומדגימים את עמדה 69 ,2009 עמ' הקיבוץ המאוחר 109 ,2009 עמ' רומן בארבעה קולות: עופר ונורית הרלוונטיות והאוניברסליות בחשיבה "מי זה שדפק אותם זה לזו חזק כל "הצו~ה ~~ירים :z :ן ל~~ רו~ה; את ההורים, אלונה ורון 1 בתם ובנם. הפרוידיאנית. כך; עד שהלב נחצה לשניים; וארבעת החיים הניגרים שם כזפת שחורה,/ הקולות השונים מתארים משפחה זוגות הגפיים שכה אהבו לאחוז זה בזו; מתלהטת במדורת פרדס כרות. //אבל בקריסה אלימה: אב שתלטן ומתעלל אלפור אולר: משמערת חיינו 'תרגם: התפזרו פרודות פרודות/ נהפכו בזווית הצל דאגה כבר מתבדה,/ דלת ואם כנועה, המאבדת כמעט לחלוטין דור גוטמן. הוצאת דביר 206 ,2008 לגבעות בשר שוממות" (עמ' 9(, שוב נפתחת וכל הרוחות נכנסות; את יכולת הביטוי שלה, ואת האופן עמ' ויוצאות בה בשמחה גמורה" ('צילום שבו הילדים מיטלטלים בין הכוחות משנת הפסיכולוגיה האינדווידואלית צל', עמ' 6(, המתנגשים. של אולר 1 תלמידו (ומתנגדן) של פרויד . על פי אולר ערכנו כאדם נמדד אלמוג בחר: אנא מן אלהי-רר 'הוצאת על פי התמודדותנו עם אתגרים כבל 2009293 עמ' בשלושה תחומים: החברה, העבודה קובץ סיפורים ורשימות קצרות. והאהבה. הצלחת ההתמודדות תלויה הסיפורים נוגעים בשאלות של זהות בשיתוף פעולה עם הזולת. אישית מורכבת ומחפשת שורש ואחיזה. הגיבורים כמהים לחיבור צבי סרן: כשר מכשרנו י ישוע מנצות למולדת שאיננה, לשפה שאבדה, לעבר נחגרת חציונית, הוצאת כרמל 2008, שמיטשטש. העברית המשובחת של 314 עמ' בהר תוהה על מקורותיה בערבית, בסוף המאה התשע-עשרה ותחילת בגרמנית, בספניולית, ומתייחסת המאה העשרים החלה התעניינות בישו לתפקיד השפה כמאפיין של תרבות. וניסיון של אישים בציונות לבחון מחדש את היחס אליו: ספרו של צבי סם סוואג': 9 רקן. מאנגלית: ארז ליסח כץ : שחורר' הוצאת עם עוכר; סדן בוחן את הקף ההתעניינות בישו אשווב, הוצאת כנות, זמורה ביתן שירח 2009,61 עמ' וסוקר את התפיסות השונות (אחד 160 ,2009 עמ' "שני קילומטרים לפני מטמורפוזה./ העם, יוסף חיים כרנו 1 יוסף קלונזר 1 פרמן הוא עכרבוש שנולו במרתף חנות ואף שעירומי הולם אותי עתה; לא א"א קבק ואצ"ג). ספרים בבוסטון בכיכר סקוליי שנודעה יהיה פשוט/ ללבוש את הגוף בחנויות הספרים שבה. הרעב מאלץ שבחרתי 1/ לוח החזה השטוח, בלי איאן קרשו: הכרעות וגרליו.ת עשר אותו לאכול ספרים, הוא לומד לקרוא, סיליקון או מי מלח" ('מטמורפוזה', ותוך כדי אכילת ספרים וקריאתם הוא 1940, הוצאת עם עובר 617 ,2009 עמ' עמ' 15(. מפתח חיבה אל בני האום, בעיקר אל עשר הכרעות שעיצבו את מהלכיה של ההחלטות שישבר את העולם -1941 בעל חנות הספרים ואל סופר כושל מלחמת העולם השנייה ואת גורלה: ויויאן ארן: משני הצדדים. הוצאת של מדע בדיוני. הכרזת המלחמה של היטלר על ארצות כרמל; כבו 72 ,2009 עמ' מתורגמים הברית, הצטרפותו של מוסוליני לעברית, 72 עמ' אנגלית אונווח רה כלדק: הנכסותשכהתנהוגת להיטלר 1 וחיית ניסיונות הפשרה של "הוא מייבב לעצמו על המרפסת,/ צבי כנו: סליחה שהרגתי ארתך' נלרח,, מצרפתית: מירי ליטבק. הוצאת צ'רצ'יל, ואימוץ "הפתרון הסופי מתגעגע אל הזיק המרוחק, אל מיידיש: שלמה צוקו. הוצאת זמורה עם עובר ונחו ספרים, חקלאסיקונים לשאלת היהודים" בידי היטלר. הנשיכה, אל; שיניהם הלבנות של ביתן 240 ,2008 עמ' 139 ,2009 עמ' הבניינים הגבוהים בארצו 1/ ומשתעשע שני נערים נקלעים למחנה ריכוז. נובלה דשני סיפורים. גבר נקרא אל אורית גירלי: סמיוכת. הוצאת הקיבוץ בשפה המקומית -/ פונה אל האשה האחו הופך רודן והשני מנסה לשמור אביו הגוסס, מלווה בריבית לונו המאוחר קרן ובינוכיץ. סדרת ריתמוס הסמוכה ביותר:; 'אהובתי', אומרים; על קיומו האנושי . הספר נע קוימה צעירים להילולה של בצע וניאוף, 73 ,2009 עמ' ולא 'חמותי', Si?" ('קולרם מייבב ואחורה בזמן , בין שתי מציאויות חיילי נפוליאון מציעים לצעיר גאה את "כל בוקר מו~ח לעברו כדור ארית על המרפסת', עמ' 43(. מנוגדות. חייו תמורת רצח משפחתו .·:·