~~~~~~~~----~--~~~~~~ ·-~- www.iton77.com ~~~~~~~ 31 g תאמנו • • תיאםרון • ביקורת • חברה • •35 שייח 2001 • ןנים זתשםיי • מרץ-אפריל השנ אליי • ןגריו יפJי •עה "1 מנים קשים עוברים על כולנו", כך צ'רלס בוקובסקי בגליון זה: ואנו מקווים שהקיץ המתקרב לא יביא בכנפיו מלחמה נוספת. "לא מחפש רחוק; מנסה רק להישאר בחיים; עוד :"."תצק שלמרות הזמנים הקשים, ומה שנראה כליקוי מאורות שלטוני "אם אתה לא צורח בלילה; ואתה יכול לדבר על עצמך; זה ואידיאולוגי 'יתאפשר לנו להמשיך לעשות במלאכתנו'להיות נורמלים. לגמרי נורמלי" ... ('אל תתקרב ואם כן', תרגם מאנגלית עודד פלו>. עננות כבדות באופק הרחוק ובאופק הקרוב. דיבורים על מלחמה בקיץ' * האיום האיראני' חשדות בשחיתות פוליטית ושלטונית, ועדות חקירה ושביתות, והקרוב לבשרנו במיוחד' קשיים בתקציבי התרבות, המאיימים שוב ושוב על קיומנו . נדמה כי הגדרת הזמנים כקשים כה נשחקה, עד כי קשה להתייחס אליה ברצינות. אז גם אנחנו נסתפק כאן כלהיות נורמלים, להשתדל לפחות. גליון זה מביא את חלקו השני והאחרון של מאמרו שובר המיתוסים של פרופ' גלעד צוקרמן' "נפלאות השפה הישראלית". יוסי גמזו כותב על אמיר גלנע, שתשעים שנה מלאו להולדתו' בעקבות המבחר החדש משיריו שראה אור השנה: אלמוג בהר תוהה על עניין זכויות היוצרים, שיריו של יוסי עבאדי נתונים עדיין ברשמיה של מלחמת לבנון השנייה, מעל שבעים שנה חלפו מאז שואת יהודי אירופה. סיפורו הקצר אך מצמרר של צבי כנר ודבריו של עמוס לויתן על ספרו המרשים של אדולפו גרסיה אורטגה, האיש שקנה ימי הולדת, ושיריה של אסתר דישרייט בגליון זה, מוכיחים כי אפשר' וצרי,ך עדיין בימינו לכתוב על השואה, וכי לא הכל נאמר. העורכים .77 IRU זה קרוה למי אשקור חתמו עכשיו על מנוי שנתי ל ן~ןן שירה וסיפורת מקרויות ומתורגמות ... ביקורת ספרות, תרבות וחברה ... מסות ... מאמרים ... טורים אישיים - זה הזמן לחתום עליו לודעת בד~וק ';),/ על מה אתם חותמים ~?11:1 ';};)'';} ';)Y' למנויים חדשים ולמחדשי המנוי על העתוך יוענק שי - ספרו של עמוס לויתך מצד זה - מאמרים עכ ספרות וחרבה שראה אור בהוצאת ספרי עתון וו שירים יניב כרנו שמואל שתל רות פרדו-ירון אמיר ג נע ויליאם ג'י סמית, מאנגלית: רוובט וייטהיל גד v ינר חיה משב (פרסום ראשון) יוסי עבאדי יעל שרף ברכה רוזנפלד אסתר דישרייט, מגרמנית: פסח מיליך סיפורת; ביוגרפיה צבי כנר, הייתי כלב, מיידיש: איתן בך-נתך ששוך סומך : עולם ישך עד היסוד כחריכה (פרק מספר) 5 9 15 17 18 28 29 34 35 37 36 38 רשימות, מאמרים יוסי גמזו - רצית לכתוב שפתי לא ישנים, על אמיר גלבע 14 "הייתי כלב 11 סיפור, עמ 36 1, ציור מאת הרברט טאוס אלמוג בהר - זכויות שהזמן גרמך, ומצוות הזמך לה~רך 15 גלעד צוקרמך - ישראלי דרב ישראלית (חלק שני> 20 אורנה לנגר - אביר הגיגית, 11 פלסטף 11 באופרה הישראלית ביקורת ספרים יאיר מזור על ספריו של משה פלאי משה בך שאול על אפקט ולנרבג, תהלים קנ"א מאת צבי עצמון יערה בך-דודעל r ושה, שירים מאת יהודית כפרי מתי שמו אלוף על שנים שמעו שירה מאת אנוד אלון עדנה שמש על עשבי רפא מאת מייקל קנינגהם יהודית אוריין על שעב מידות רעות מאת מאיה ערד עודד פלו על פני הד ת מערב י מאת ישראל א ירז 41 6 7 8 8 10 12 13 ----------------, לכסד אגודת סופרים ואמנים - עתון 77, מדורים ת"ד 16452 ת"א 61163 ו לפי שעה ו • המלצות 1 עתוך 4 177 ו אבקש מנוי לשנת 2007 ו חצי פינה - רוני :לiמוס רבקה בסמ ב -חיים, מיידיש: שלום לוריא 7 אמריקה שרה - עודד פלו: צ 1 רלס בוקובסקי 19 שם ושם ו י "."."."החפשמ ..".".""."".."."."."."rסותב".".""""".""".""."."."""."לטפון"...."""."." ו מצד זה - עמוס לויתך על ספרי השירה של רפי וייכרט, אשר ויין ו ו 31 ו מצורפת המחאה על-ךס 280 ש"ח עסו 10 גליונות כולל משלוח ו 43 ~----------------' 44 וגיורא לשם ועוד תיאטרון - כרמית מירון על זזאנטיגונהזז מאת סופוקלס בתיאטרוך הקאמרי נקודת מבט - דליה מרקוביץ, קציעה עלון: דורון סלומונס, "יום קניותזז ~ןןןן שנה וייא • וגיוו !1 ו נ • נימו תשםייז • מר r-אפריו זםם 2•s נ שייח ו ו ירחון לספרות ולתרבות העורך המייסד: l יעקב בסרן המו"ל: אגודת סופרים ואמנים לקידום הספרות והתרבות עורכים בפועל: מיכאל בסר, עמית ישראלי-גלעד lton 77 Literary Mo~nt_hl~y___ עמותה מס' 580073575 חברי המערכת: שמעון בלס, עמוס לויתן 1 ששון סומך 1 ן First Editor~ Jacob Besser בתמיכת משרד החינוך 1 התרבות והספורט. רוני סומק, אריה סיון, יובל פז, דורית פלג, Editors: Amit Israeli Gilad, Michael Besser עיריית תל-אביב יפו עודד פלו 1 שלום וצבי 1 יעקב שי שביט - האגף לאמנויות. המערכת והמינהלה: טלי: 5618271, ת"ד 16452 ת"א רכזת מערכת: גילה שאול המערכת אינה אחראית על תוכן המודעות. ניקוד: פסח מיליד מועצת המערכת: יצחק אורבוך-אורפז, גילה בלס, משה Editorial Secretary: Gila Shaul Managing Editorial Board: Shimon Ballas, Amos Lvitan, Shalom Ratzabi, Sasson Somekh, Rony Someck, Arie Sivan, Oded Peled, Dorit Peleg, Jacov Shai Shavit דור 1 נתן זך 1 א.ב. יהושע, ש. גיורא שוהם, אנטון שמאס www.iton77.com iton77@actcom.co.il ___________, חומר לשוחר המערכת אינה עונה בכתב על פניות כותבים ואינה מחיזרה כתבי יד אוא אם צורפה א?יהם מעטפה מובילת וממוענת. _.יש _ל __ ק בדואר רגיל. מודפס רבווח כפול על צד אחד לש הנייר. אפשר בצירוף דיס:וט;ת:וליטור. 1565-253X ISSN המרו~ת מןןתlוע לאח גולרבוג: מכתכים מנסיעה מרזמה. הוצאת ספרית פועלים 2007, 180 עמ' ספר הפרוזה הראשון של לאה · גולדברג, שראה אור לראשונה ב 193 7' בתוספת פרקים גנוזים 1 ביאורים ואחרית דבר מאת גדעון טיקוצקי. רומן מכתבים שבמרכזו רות, בת דמותה של גולדברג, הנפרדת מאהובה ומאירופה שעל סף בערה. יהודית חבול: המקזם הריק. הוצאת הספדיה החרשה הקיבוץ המאוחר 2007,114 עמ' קובץ סיפורים המתייחסים ''למקום הריק" , להעדרות שבמוות או בחידלון: גבר שומר על מקומה הריק של אשתו על ספסל בגינה, גבר שאינו יודע אם הוא בחדר המיון או בחדר המתים ועו.ד מירי פז (עורכת): החשבון הפלוני , עימזת עם זיכרון. הוצאת הקיבוץ המאוחר, קו אדום 2007,224 עמ' קובץ מאמרים שעניינם הוויכוח על העבר הפולני-יהודי' בעקבות חשבון הנפש הנערך בשנים האחרונות בפולין 1 בנוגע לאחריות הפולנית לגורל היהודים במלחמת העולם השנייה ולאחריה. מאריכה צווטאייבח: במחר ישמרתה. בחוח ותוגמח מרוסית: מירי ליטווק. הוצאת גוונים 2007,79 עמ' "הר רכבות הדוהרות אל אפלה,/ מן הרציף שינה אתן נוטלות."/ יודעת אני בידיעה צלולה;; אילו ידעתם • לא, לא תדעו עד כלות// מדוע שיחתי פרועה; בתוך עשן סיגריה לאינסוף." 11 (עמ' 15( הכס אולריך טוייכל: כחן האזכז' מגרמנית: רחל בו-חיים, הוצאת אחוזת בית 2007,132 עמ' סיפורה של משפחת איכרים שנמלטו מפרוסיה המזרחית עם התקרבות הצבא האדום; בעת הבריחה אבד למשפחה הבן הבכור 1 אך מסתבר כי לא מת: הסיפור מסופר על ידי הבן הצעיר' שגדל בצל המרדף הכפייתי לאיתור האח האוב.ד חנן אלשטיין הוסיף אחרית דבר. ג'וכתן ספון פריו: קרזכ הלפילא זרזעש להחירד 'מאנגלית: אסף גנדרן. הוצאת כינרת זמורה ביתן 2007,308 עמ' ספרו השני של ספרן פריו (מחבר הכל מואר); אוסקר v? ל בן התשע מחפש ברחבי ביו יורק את המנעול המתאים למפתח של אביו' שנהרג בהתקפה על מגדלי התאומים. כויסטופו אישווור: פרידה מברלין : מאנגלית: שאול לוין. הוצאת מחברות לספרות 2007,240 עמ' תרגום חדש של הרומן מ 1939-' על ברלין שלפני עליית הנאצים. הספר 1 ששימש בסיס למחזמר "קברט"' מספר את סיפור התקופה דרך כמה דמויות . זמרת קברט אנגלייה, משפחה יהודית עשירה וזוג הומוסקסואלים. אוי רה לוקח: כשם הא,ם מאיטלקית: מרים שוסטומן פרובכו, הוצאת הספדיה הקטנה הקיבוץ המאוחר 2007,73 עמ' סיפור לידת ישו הנכתב מפיה של מרים אמו' כסיפור של חוויה נשית. אייזק אסימוב: שמש עירומה. מאנגלית: ומי שלחבת, הוצאת ינשוף קלאסיק 2007,238 עמ' בני האדם על כדור הארץ חיים במערות פלדה ובערים צפופות ומתייראים מהאוויר הפתוח. בכוכב הלכת האוטופי סולריה, האנשים חיים באחוזות נרחבות ומתייראים ממפגש זה עם זה. הבלש אליג'ה ביילי נשלח מכדור הארץ לסולריה, לפתור תעלומת רצח, שאיש לא יכול היה לבצע. וילקי קוליכס: האשה כלכן. מאנגלית: צילח אלעזר, הוצאת אחוזת בית 2007,672 עמ' וולטר הרטרייט, מורה לציור בלונדון הויקטוריאנית, נשכר ללמד שתי אחיות צעירות באחוזת לימרידג', בדרכו לשם, הוא פוגש אשה מסתורית לבושה לבן. הוא מתאהב בלווה, אחת משתי תלמידותיו 1 הדומה לצעירה בלבן דמיון מפתיע. מכאן מסתבכת העלילה בתעלומה שאינה מרפה. וילקי קולינס, ראשון כותבי המתח והמסתורין 1 שימש השראה לצ'רלס דיקנס, לארתור קונן דויל ואף לפ.ד. ג'יימס. אביעזר וביצקי (עורך): ישעיהו ליכזכיץ: כין שמרכזת לרדיקליו,ת זיונים כמשנתו' הוצאת הקיבוץ המאוח.ר מכון רן ליו 2007,453 עמ' קובץ מאמרים פרי כינוס שנערך לציון 100 שנים להולדתו של ליבוביץ. דיון בנושאי דת ומוסר 1 מחויבות וחירות, מחשבה ומדע ועוד: בין המשתתפים: אליעזר שביד 1 חביבה פריה, דוד אוחנה, חוה יבלונקה, אורי רם, ישי רוזן-צבי ואחרים. ראובן שחם: כין הבזוזים זכין הנזרים, ונזאטיקה, תמטיקה זרטזריקה כיצירת חיים זגיר' הוצאת מכון בן-גוריון 2007,334 עמ' חקר שירתו של גורי . תהליך התגבשותו כיוצר . הספר דן בספריו הראשונים של גורי ובנושאי מפתח של שירתו: מלחמות הקיום של העם יהודית, · היהודי' זהותו הישראלית השואה ועוד. בכימין אלקובי: מסע ספר התמכונים. הוצאת פורס 2007,112 עמ' "התחנה האחרונה מחכה לכל; לשעון ולארנבת./ ]."[ אדון אתה נושא איתן את השדות/ שלא נותנים לך מנוח,/ אל הקומה העשרים?/ אפשר להסתפק בחלון; הקומה השלישית" ('עד מתי', עמ' 19(, מרים כייגו-פליישמן: חזמר כשטח הפקר' הוצאת הקיבוץ המאוח.ר קרן וביכוביץ. סרות ריתמוס 2007,93 עמ' "רקפות יפרחו בתוך בטני בתועפות ורודות./ רקפות קסם יזקיפו את לשוני יעוררו; בלוטות פליאה, טופפות על קימורי אב~י" ('בליטות פליאה', עמ' (,86 בכימין בוסרן: זערך כיקזר אצל עצמי' הוצאת גוונים 2007,105 עמ' עברית ואנגלית. "הצליל המסיים מקדים את מחיאות הכפיים,/ שריקות הצווחה והחסד; ק~~~~ בין ריקודים עוקבים; להניח לזיעה שתתאדה, או תיספג./ ועדיין בשרידי צליל מתפזר •/ עיניה נישאות."" ('בנסוק המוסיקה', עמ' 46(, מאיה בז'וכו: מזריך תיירים כעיר זרה. הוצאת כרמל 2007,122 עמ' קובץ של שנים עשר סיפורים, הנעים "בין הריאליסטי לפנטסטי' בין הביוגרפי לבדוי": קובץ שהוא גם ספר של רגעים קטנים ויומיומיים ומערכות יחסים אנושיות. שחוח בלאו: יצר לכ האדמה. הוצאת זמורה ביתן 286 -,2007 עמ' רומן ראשון . מורה באולפנה יוצרת גולם-גבר, אשר נוכחותו פורעת את סדרי הטבע. על עוצמת היצר ומהות היצירה. בן-ציון יהושע: מילואים כשזזת האזרז. הוצאת אסטרולוג 2007,271 עמ' קובץ סיפורים: מחרוזת סיפורים על רקע ירושלים, ומרכז אסיה: "אגדה ומציאות, כשפים." צבעוניים כמו הלבוש האתני." ועשירים בצבע ובארומה."" (גב העטיפה) גליון יניב נרנו אל תהיי עצובה 0 ~ה 1~ג:וי , אל תהיי עצ 1 בה - ן~יג:וי א;סר ק;ראת Q ~ר T :-:• • ך~ם~ז:יי א;סך. 9~ ~tt ת;ךית ורנסנסית. ם~~ם :~Q ק, iר~~ רא~י ~נ;וא . ם, ל~?~ ם~לפ;ן! ~קרי o. א;י. סבק.ר :ע,לה, 0 ~Qע 7פ;ךט 1~ל . ה~~ א~ר 7 םע,~יר ךא;~ך ttרי 9 ט; הופעה ~ת ~כ 1 לת ריtי~ שהאשר ה i א זבו-מה ~י;ם ק,י~י מ tti ר ש~~ T -: •: T :• ם?~~ 9~1 ~יק ;מ~~? , סר;ןד ר i ~ין t ק,ן ך~ ryר.~ע~~~~ 9ר~~~~ . ךה i א םנכ~לית לחברה שלי יש כשר רכ i ז מפלא -:-ד•• T : "•. • :• •• • :• שכל מעשינ i מכ i נים אליה. -T "." : •• : •• •ד 0 T ."" •• ך~ד:ם ~ry ךרים. ם~,זןן , םכ;~~ית, ם~ך~ים, ם~ךה. ך~ע.ת, :קיןג:וי , אני ת;פס ל::ז את ה~ד , :• T •• • -: ~ה נ;סר לי לע,ש;ת ? ~~רד זrס;א ~נכ~ןה, -ד~~רר , ק;ל.ך , ר:~ר; , ע.י~:ר , ד~י~ה היא מגרדת בחזרה. • :ד TT""": -:• :• בחדר המדרג;ת הבלתי מכר. T ••• • : • -•• : --:-- ott ר ~ר דר~~~~~דרג;ת הביטי בי ונצא אל הרח;ב, היא תשאל א;תי: • - -: • • : T :• •• •• : ה~רח מלא. - •• T -• • "נ i, ~ח~יס "?ה~~;הם~ ~יר י~~ נ;~ף . ד~ה 7.ך~,ע~ ryסת i ל ~ל ם~קרר t ואני אפל על צ i אר::ז. :• • :- - - T המכנסים שלי . • :• • -T : • ryר~~ .י?~ך tt סר ~ר ?ry נ;וןע,~ן ~;מ Q י~ים. t\~~.r.ינ1 ס 0 ~~קל o ת צ;ד~ים ךנכ~ר 1 קים, אינ ~ת ך;~דזקית. ?ry נ;ול~ש ~~~דים פי ריס~~ים 1~נ 1 קים, ני י~~ ~~w ל טי לךו;ת ~Q יס עד~י-~~ן ~י~ה .ת~,ק~ק~ סי ;ר 1קים 1~ת 1 קים, מא ברדי; הזמר ז- : T - לפ.ל י~~~ Qת כ לית. שר באנגלית. · ח;ת ~סק.ת .ךר~~ ~ל ם~ , זןן ק~~~םס,ב 1 קים. ג;ןל נ~~ 1• ב;~י ~נ;ו oזיt. י~~ .ל~;ס קחי ק~ת. י~~ ליל ry פן ~ת ~ןך. מרץ-אפריל • : : -: T 5 שבצפון אפריקה הכתוב בלשון מקראית. השכלה. ספרים לדמותה הפרק הבא מוקדש לספר אביעזר 1 אוטוביוגרפיה של מרדכי אהוון גינזבורג. פלאי פותח את הפרק Moshe Pelli: ln Search ofGenre. University press of America .n.y. 2005 Moshe Pelli: The Age of Haskalah. University press of America .n.y. 2006 בסקירה מוקפדת ומפורטת על האוטוביוגרפיה בספרות העולם ובספרות העברית. לא אחת גינזבורג מגייס משל כדי להדגיש את הנושא אשר על הפרק. לא אחת הוא סוטה ממסלול סיפורו ובכך משהה את ערטול העלילה ופרישתה . הספר נחתם בדיון ברומן הסאטירי בכלל וברומן קבורת חמור לסמולנסקין בפרט. משה פלאי : ביכורי העתים - ביכורי ההשכלה - מפתח מוער לביכורי העתים, כתב העת העברי של ההשכלה בגליציה, הוצאת מגאנס, האוניברסיטה העברית, ירושלים תשס"ה בספר הראשון הנסקר כאן' פרופ' משה פלאי מדגיש את חשיבות הסופרים היהודים;העברים ברגמניה לאופי התפתחותה של ההשכלה. כתב העת המשכילי 'המאסף' היה בבחינת מהפכה תרבותית של ממש. פלאי מדגיש את מורכבות ההשכלה: תנועה ספרותית, תרבותית וחברתית, ורואה בה את ראשית המודרניזם בספרות העברית ובמחשבה היהודית. הוא מתאר את ראשית ההשכלה בפרוסיה ב 1780-' את הקמת 'המאסף' ואת המשכילים הראשונים שראו בפילוסוף משה מנדלסון )1786-1729( מודל לשילוב נאורות מודרנית ויהדות. בהמשך מתאר פלאי את הקמת המרכז העברי בפרוסיה (בשנת 1783( ואת המרכזים העבריים שהוקמו מאוחר יותר בגליציה וברוסיה. בתקופה זו הוקם עוד כתב עת: 'נחל הכשרו', המשכילים הצעירים ביקשו לשים קץ לפסיביות של הקהילות היהודיות ולהיבא להן את בשורת ההשכלה. בפיתוח עברית מודרנית (לשעתה) המשכילים הושפעו מתנועה אידיאולוגית גרמנית ששמה לה למטרה לשוב לשורשים של הגרמנית ההיסטורית. המשכילים דחו את היידיש אותה ראו כשפה קלוקלת שאין בה תיקון. הם השתמשו בעברית (בעיקר המקראית) לצורך כתיבה של מאמרים בנושאים שונים הכרוכים ביהדות ובנושאים אחרים המעוגנים בהשכלה כללית. הם עשו שימוש בז'אנרים ספרותיים מגוונים כמו משלי אסף של יצחק סטאנוב, הבנוי כספר משלי המקראי 1 וכמו שכתב יצחק אייכל - עורך 'המאסף' וסופר פורה בז'אנר של ספרות אפיסטולרית. בצד מאבקם של המשכילים לקדם את רעיונות ההשכלה, היה עליהם להאבק באופן מקביל ביהדות האורתודוקסית וברבניה שראו בהשכלה עשב שוטה שחייבים לעקור מהשורש. לא היה זה רק מאבק אידיאולוגי-תרבותי (ומתוך כך אף מאבק חברתי) אלא גם מאבק על השליטה ביהדות ובהנהגתה במועדם. בהמשך מרחיב פלאי את הכתיבה על ראשיתה הספרותית של ההשכלה (ובוויכוח הכרוך בכך). כאן פלאי מפרט את הטענות השונות בדבר ראשיתה של ההשכלה. יוסף קלאוזנר מזהה דבברי שלום ואמת מאת נפתלי הרץ דיזל את ראשיתה של ספרות ההשכלה )1781(, לעומת זאת לחובר קובע כי משה חיים לוצאטו הוא אבי ההשכלה בספרות העברית, בעקבות תורת המידות שלו . חיים נ. שפירא רואה בקבצים הראשונים של 'המאסף' את ניצניה הראשונים של ספרות ההשכלה. שמעון חלקיך רואה בספרות ההשכלה המוקדמת את הראשית של נאורות, הומניזם וחילוניות בתרבות היהודית. פלאי ממשיך וסוקר את המודרניזם וההומניזם הגלומים בהשכלה. הגישות לראשית ההשכלה הן אכן שונות, אך השורה התחתונה היא אחת: ההשכלה הביאה לסדר היום של היהדות את ההומניזם ואת המודרניזם. פלאי מקדים, בין השאר 1 דיון מפורט באני-מאמין של יצחק סטאנוב, הקורא למחקר אובייקטיבי ומתנגד לקבלה פסיבית של היהדות על עקרונותיה. זה אכן ראשית המודרניזם בחשיבה האנושית: לא לקבל דבר כמובן מאליו' להטיל ספק בכל אמירה, טענה ואבחנה. פרק נפרד מוקדש ליצירתו האפיסטולרית של יצחק אייכל 1 אי גרות משולם, בה מצטייר צעיר יהודי הנקלע למאבק מתיש בעיצוב זהותו'כאדם וכיהודי. פרק אחר בספר מוקדש לז'אנר המשל בספרות ההשכלה המוקדמת. כאן מובא לקורא דיון רחב ומקיף על המשל בספרות ההשכלה, ועל קוראיו ומבקריו. בפרק המובא בעקבות דיון כבתב יושר מאת שאול ברלין 1 פותח פלאי דיון מעמיק ויסודי בסאטירה בספרות ההשכלה. בהמשך הוא מציע אינטרפרטציה סדורה ושיטתית של כתב יושר • פלאי מתמקד במבנה הטקסט, במימוש טכניקות של ז'אנר הסאטירה כמו אירוניה, סרקזם, גנאי 1 לעג, פרדוקס, רדוקציה עד אבסורד' הנמכה, שכינות והומור . ז'אנר נוסף בספרות ההשכלה שבו דן פלאי הוא הדיאלוג עם מתים. היצירה אותה בחר לצורך הדגמת הז'אנר האמור היא קול מהצצים מאת טוביה פדו. כאן עומדת במרכז הדיון היריבות בין היידיש לבין העברית. יריבות זו הוצתה והתלקחה בעקבות תרגום ספר משלי ליידיש. המחבר 1 טוביה פדו 1 האמין כי חשוב לתרגם מעברית לגרמנית, אבל בשום אופן לא ליידיש, לפי שהיא "שפה מושחתת" כהתנסחותו . הפרק השישי בספר בוחן את משא בערב מאת שמואל רומנלי. זהו ספר מסעות בארצות ערב * הספר השני של פלאי הנסקר כאן הוא The Age ofHaskalah משום קוצר היריעה, הספר ייסקר כאן בקיצור נמרץ - אזכור רק ענייני הפרקים - שאינו עושה צדק עם ספר מצוין זה . הפרק הראשון דן בהשפעת תפיסת האלוהות על הנביטה ועל ההתפתחות של תנועת ההשכלה. כאן מדובר בשינוי בתפיסת ההשכלה שבא מחוץ לה, ואפילו מדובר בגישה ביקורתית כלפי היהדות. הפרק השני עוסק ברפורמות ביהדות אשר צמחו בתוך היהדות עצמה. הפרק השלישי עוסק ביחס המשכילים לתלמוד. בפרק הרביעי פלאי דן בהתחדשות היהדות ובתחיית השפה העברית וביחס ההשכלה לאותה התחדשות ולאותה תחייה. בפרק החמישי המחבר סוקר את המעבר מתיאוריה לפרקטיקה: הקמת בית הכנסת הרפורמי הראשון והתגובות להקמתו. החלק השני של הספר מוקדש לכתיבתם ול"אני מאמין" של נפתלי הרץ ודיזל 1 מרדכי גמפל שדיירו 1 שאול ברלין ויצחק אייכל . * הספר השלישי הנסקר כאן הוא ביכורי העתים ביכורי ההשכלה - מפתח מוער ל'ביכורי העתים', כתב העת העברי של ההשכלה בגליציה. 'ביכורי העתים' היה כתב העת המרכזי שראה אור לאחר הופעת 'המאסף' ואשר הופעתו נמשכה לאורך זמן ניכר. 'ביכורי העתים' ביטא את תחושת המעבר וחיפוש הדרך של משכילים שהושפעו מכתבי ההשכלה בברלין וניסו להתאימם לתנאים התרבותיים שבמקום מושבם. גליון 319 המעבר מ'המאסף' ל'ביכורי העתים' משקף את המעבר של ההשכלה מברלין לגליציה. קצר המצע כאן אפילו מלציין את העושר המחקרי המכונס ומופגן בספר זה. אין כאן רק מפתח מפורט ליוצרים וליצירות שראו אור ב'ביכורי העתים' , שכן , הספר ממפה ומתעד את כל הפעילות הספרותית והתרבותית שהתרחשה בפרוסיה ובגליציה בשחר ההשכלה. בשלושה הספרים שנסקרו כאן מפגין פרופ' משה פלאי יריעת ידע רחבה וחובקת מאין כמוה, יכולת מדהימה לעסוק בפרטים ובאותה עת למפות קווים מויבלים ומגמות בספרות ההשכלה המוקדמת. ספריו של פרופ' פלאי שנסקרו כאן, וגם אלה שקדמו להם, הם מקור שפע מאין כמוהו להבנת השורשים שהניבו לימים את הספרות העברית החדשה. • יאיר מזור למנצח על הו,ינות והשיר שלא ייכתב צבי עצמון: אפקט ולנברג, תהילים קנ"א, שירים ורישומי מילים, הוצאת אריה ניר 63 ,2006 עמ' בספר השירים החדש-יחסית של צבי עצמון , בוחן משורר המעניין מאוד בכתיבתו,את הקורא בשיריו: את המילים, או בעצם, כפי שהוא מכנה אותן בהרחבה כ"רישומי-מילים", גם שמו של הספר הוא ברירת מילים, שהרי אם לא, היה הקורא שואל מה לוולנברג, מציל יהודים בשואה הגדולה ולתהילים קנ"א (בספר תהילים יש רק ק"נ פרקים, ה-א' הוספה בידי המשורר , מסיבותיו המסתברות לעיל>. אין זה היתול שעצמון בוחן בו את עצמו , את חייו השיריים ואת הכתוב בתהילים: "למנצח עלי-הגיון מזמור" (בשיר 'תהילים קנ"א' עמ' 14(- עצמון נוטל את הכתוב בשלוש מילים אלו ומתנצח איתן , מתבונן בהן ומנסה למצוא בהן אסמכתא. "למנוצח", הוא כותב, "הקינה". למזמור יש צד שני: הקינה על מות, ו"הקין", אות קין, כמובן, והוא בוחר את שאר הכתוב בשיר 'תהילים קנ"א' מתוך צליליות המילים. 'ה" קנא שמו , אל קנא" (מלשון נוקם, ונקמה>. ה' הוא אל קנא כי "אל קנא ה' אלוהים בקרבך; ויעט כמעיל קנאה,/ ונתתיך דם חמה וקנאה". וכמעט רבור שהוא מוסיף את הצד ה"פוליטי" הכועס או 'מתנעם' כי "ונתתיך דם חמה וקנאה,/ קנאת ה' תעשה זאת."" ונו: מכמה מילים נבחנות הוא הופך בצורה מעוררת כבוד את הפן התנ"כי לחוויה עכשווית כואבת: 'ה" איש מלחמה; תבער כמו-אש קנאתך; באש קנאתי תאכל כל הארץ -/ זאת תורת הל~אה, והיא תהילתך סלה. (תהילתך קרי> / הללויה." ויש הערה לשיר זה, ומסתבר שלא קוהלת לבדו עומד כאן בחקירה. גם ישעיהו ,)ט( גם יחזקאל ,>זט( גם מלכים ב' ועוד . מכאן והלאה לא נותר לי כקורא, אלא לפתוח את ספר הספרים ולחפש את המצוין לעיל. אבל אם אבקש לדעת את ההקשר בין תהילים קב"א ואפקט ולנברג, או שמא אין שום קשר , ואלה הם שירים שכל אחד מהם ניצב לבדו , ביופיו , עם שורותיו - אין בפי , כקורא, תשובה ברורה. רק בקוראי את שירו של עצמון 'אפקט ולנברג', הרגשתי היא שקיים סוג של קשר, שנמצא במילים (שהן , כאמור , יכולות להיות רישומים>. הארמזים, העניין העוסק באורח ישיר בשואה הגדולה. שכן , ולנברג עשה, בעצם, את האי אפשרי. "היעילות הזו שלך" , כותב עצמון , "והחוצפה, את יפחת התינוקות "הטיבעו מים ריבם, בלי הד אפילו; גם גופות לא נותרו כששכך המבול וההמשך: 11 , "על סדום קיים דיון נוקב, ולבסוף הפך , שפך גופרית ואש - ואל תשכח, היו שם בני אדם חיים."," ונו'. והוא, ולנברג. "וכשהציל אחד תמורת האיל, עשה עניין גדול , שלח מלאך; אז אל תתגרה ברחמיו הוא ישסה בך את הרוסים,/ את מחנות סיביר קפואה; אפילו מצבה, תפסיק לחשוב על הילדים; / שלא יהיו לך; לפני האלוהים" ואל נשכח שכתוב: אל קנא. אלוהים שלנו , שלכם, של האחרים מעסיק את עצמון בשירים לא מעטים. ובספר ישנם גם קטעי פרוזה - ועל אלה ואחרים מחפה שיר נפלא, הוא 'השיר על השיר שלעולם לא אכתוב' כי איך אפשר לכתוב על החיים, על כל החיים. "מלאים, לא אותיות/ קשורות אל הנייר , שהוא רק לא; יבוא. השיר שלא." ספר שירה אישי מאוד, נועז, מחכים. לא הרפיתי ממנו שעות רבות. • משה בן-שאול חצי 1r רבקה בסמן בן-חיים ~ו המטר נ~שירי הז.פטר מת~שם •• -: • T T -• • : ואני נ~זפטר מאהבת, -:-· -זז ::•:• א;ת נ~א;ת נ~שפתי יושם :•:T• ז•• •• ןלף .ת~~;ש · ~י ~~נ:רי ס~ל וא~לי ~ם מ sני שאגלי הז.פטר ·:·· -: -:·:·:··- זז י;ןוןים ס;ן ס~ש~ף ,ב~ל~ל~ ~י~י ר~;א~ ם~~-י~~~ ~~, לי~~~ י~~ w ם י;ם סןש, י;ם w ק~ף. וא~לי דמע;תנ~ מר;ת T " : • -: ~ש,ס~~ ן~~ר P'iJ,ס.ל; לךא;ת ·~· ן~~ן נ~~ל ל~מ :פי לבל~ב שי:ז;מע פ;ר n• -.. -.. :· : . . מיידיש: שלום לוויא הקטלוג הרטוב של המילה 'מטר' נפרש בשיו המוגש הזה, מאהבה ("ואני במטר מאוהבת") ועד לדמעה ("ואולי דמעותינו/ מורת/ התחפשו למטו הקולח"). ונקה בסמן בן-חיים מדלגת בין הטיפות ומציירת במכחול אקוורלי תמונת נוף המכחילה עצמה לדעת. ברגע השיא הופכת תמונת הנוף לתמונת נפש. המטר הוא דמעה הזולגת גם על לחי האדם וגם על לחי העולם. השיר המקורי פורסם לנכבור איך און זו <לכבוד אני ראתה>, שני כרכים בהוצאת יבת ליוויק, בהם קובצו שיריה של דבקה בסמן בן-חיים. גם בעברית זה נשמע מצוין. רוני סומק מרץ-אפריל ת"שומע קר תא להקו ;שאומר: .מוכרחים" חהכור ההז להצי םאחרי תוהמי .אותה ה"בליל ;ההוא ושב להתחי ,מותה" רנאמ רבשי 1 ץהתפר והגסטפ הלבית הוגיל תא תתעוד תהזהו תהמזויפ רשכב אל היכל .להושיעה האנ ןבר?י~ד ההי בכתו בה, w ם השהי עידו קר דלליאופול ' .טרפו םג ושמ 1 הכשמ לש ,זושה קחקו םהיו לע ןאב הבחורש יבהר .ירושלים דמלב תמצב ןהזיכרו תהזא אהו רהשאי יאחר ולכת קר ה"אש /ישישה הבקליניק ;בקופנהאגן תשמסרב ;לחלוטין .לן~ר" דאח המתצלומי לש הזוש רמזכי תלמחבר תא ןדיוק ההמונ הליז הומעל רהרהו אשהי םג ה"אש ,חיה /נושמת, "איטלקייה ילפנ 500 השנ םוג ה"יהודיי /לוחמת תבמלחמ םהעול ,השנייה" תההזדהו םע תהדמו תההרואי אהי .טוטלית רבשי ושב רמשוחז ערג ,מותה תמוצא יכפר הנחמ ךבכ תשלפחו הזכת הזוש תלחוו ראוש הואהב הבחיי .הקצרים ןבלשו הפשוט הוצלול תנותנ תיהודי יכפר רדרו הלרגשותי הולמחשבותי תבסיטואציו דח ,פעמיות תהטעונו חמת ידרמט תושאלו תנוקבו ןשאינ תנותנו .מנוח ההשאל תהמתבקש אהי עמדו אל ההסתפק ןברומ הוחיבר תבו-זמני םג תא רמחזו .השירים אל יקראת תא הרומן 1 לאב ראפש רשהדב ענב ןמרצו תלמצו תא לכ תאפשרויו יהביטו תהעומדו הלרשות תבהמחש תפרש החיי לש הגיבור תטרגי האהוב ,ונערצת תדמו ,שברירית-למר~ה ךא החזק תובעל ןחוס ינפש 1 האמיצ ,תיבtסילאידיאו ההראוי לכ ךכ ללהיגא ןמ .השכחה • היער דכן-דו תמלחמו ושמע השיר דאנו :אלון םשני רשמע ,שירה רמבח םשירי 2005-1995, תהוצא ץהקיבו דהמאוח 157 , 2006 'עמ םשני רעש יספר ההשיר לש דאנו ןאלו ונאספ לא ךתו רמבח םמסכ לש םחמישי תשנו ,שירה רמבח ושאלי ונוספ םג םשירי אשל והתפרסמ ובספרי .השונים למכלו היציר ברח היריע לש רמשור הפור ןואסתטיק ומסוג לש דאנו ןאלו המתקש ללהיכל תבביקור תספרותי .קצרה תהתרבו לבישרא תמתקיימ ךבתו ףרצ יאכזר לש ,מלחמות וכתיאור לש ןסלמא ובאטד הבמונודרמ :'זיכרון' י"נולדת יאחר מלחמת/ 1948. יהתחלת תא ילימוד תבמלחמ ;סיני. יסיימת תא ןהתיכו תבמלחמ 67'./ יהתחתנת תבמלחמ /אוקטובר. יבנ דנול תבמלחמ .לבנון / יאב רנפט תבמלחמ ;המפרץ. ינכדת ההראשונ הנולד הבמלחמ ,המתמשכת" םג ושירי לש דאנו ןאלו 1 הבפריזמ תאח ,מרבות םמפגישי ואותנ םע ותודעת לש ""חלוץ בהמתכת הבשיר םע הההיסטורי .המיליטריסטית יאינ שמבק דלהצמי תא ושירי לש דאנו ןאלו בלנרטי יפלסטינ וא יפוסט-ציונ הכז וא ראח 1 אאל תלהתחקו ראח תהשערו ,,~~למרת םתיאורי םומונולוגי םדמיוניי םהשוזרי ויחדי תפרש םחיי ,הרואית הכאוב .ומרגשת ההנ הכמ ןמ תהעובדו לע :זושה ןאב ןזיכרו הבחורש יבהר םירושלי השעלי קחקו ,שמה ךתארי הלידת ךותארי המות :והמילים ה"נספת /כצפנית תהתזמור ;האדומה אבכל ןס לז'י .בבריסל" ןמ םהשירי העול בש 1926- אהי העבד תבסליל םכבישי םע יחבר ןהגרעי ושישב הבמחנ םהקיבוצי .בעפולה רבעי ההולדת שקלי החית תמוקפ םבחברי ושאהב ווהעריצ ,אותה וכמ ,פישק האבי לש תיהודי יכפר 1 ,וירוקה ,המתוודה רכעבו םשישי ,שנה לבגי 92, אשל חתשכ תא הזוש דע םיו .מותח רבאוקטוב 11929 ףבצרי תשבדיונו לע ףחו ,תל-אביב םנפרדי הזוש .ופישק לע ההפריד תהזא תכותב יכפר ישנ םשירי - יבשת .וריאציות העובד הכאוב תאחר אהי תמחל שהנפ לש ,האם השתקפ האות רלאח תחולד האחות ההצעיר לש הזוש הובגלל החית תמאושפז םשני .רבות ם"שלושי השנ אהי ההוסיפ /לחיות ץמחו .לחיים" תא תדמו םהא ההחסר ההשלימ חזוש הדבמות לש ,ירוקה החרבת ההטוב ןמ רהשומ .הצעיר במלד רקש ההאהב םע האבי לש יכפר 1 והי הלזוש םג יקשר האהב ,אחרים ושהותיר תא םרישומיה לע חאל ושהמשיכ תלחיו .אחריה לשמוא ןצינמו 1 ןב הזוג ,לחיים רבח תלחיו תבבדידו רלאח .מותח תא לחל ובית ןהמרוק ןמ תהזול המילא חומות .החסרה ל"כ םהמקו רשמו ;לה השאינ /מתגשמת ,עולמית" ,ו"בלילות אכשהו w: ן ,1 תיוצא "מפינתה. / תוניצב ראח ךכ לע ןאד ןהחלו ;הפתוח הועפ ;בחושך יואול אהי תנוגע םג יב / ,בשנתי" ובנ לש דאח ימיקיר הלב לש ,זושה השנספ ץבאושווי 1 שפג תא תהמשורר בבריסל 1 רוסיפ לע ןזיכרו תילדו רשנות ול ;ממנה רבשי שהדגי י'אנ יולרא 'קנארעק רנאמ השדמות ה"עמד /לידינו הבחיוכ /הסודי. ה~ש ישאב וואבי "אהבו םבזמני .שונים ןוהזיכרו ףהמשות חהז אהו קהדב דהמלכ ועכשי תא .השניים םה םנאחזי וב עכטוב ,בקש םמתרפקי לע ימ השחית אמוש םאהבת לש ,אבותיהם י"כשנ םילדי .אבודים" דליאופול וטרפ 1 דמפק ת"התזמור ,האדומה" חשל תא זו הש -ב 1941 זמפרי ל לבריס יכד רלהעבי םמש עמיד אבת רשידו חשאי . תיהודי יכפר תמשדר הל קממרח ןזמ תא הצעקת תהאילמ יכד אלהני האות ןמ ,המעשה רלעצו ,בעדה ,ולשווא ןמכיוו אשהי חזרש רישוני בעו j תבו הזוש תיהודי :כפרי ,זרשה ,שירים תהוצא י'ספר ןעיתו 46 ,2006 ' 77 עמ' 1 רמחזו םהשירי הזוש בנכת ורוב וככול לבמקבי תלכתיב ןהרומ יהביוגרפ השכתב תיהודי הכפריזוש - קמעמ ליזרעא תלתזמור :האדומה מ 1997- דע 2004. םהשירי םה תתמצי ןהרומ 1 ושבמרכז תעומד תאח תהגיבורו תהיהודיו לש תמלחמ םהעול .השנייה רהספ המלוו ,בתצלומים ושנלקח ךמתו יאלבומ תהתמונו םהמקוריי השל לוש ,ידידיה םוה םממחישי תא הדמות תהייחודי לש ,צעירה תשבפרש הגבורת תמצטרפ תלדמויו תנשיו תאחרו ןמשכמ ,ומעלה וששילמ ןבחייה 1 הכשר ואהד ןבסו הוחנ .סנש תלעומ ןאהרונסו ,וסנש תא הזוש הדול תיהודי יכפר ןמ .השכחה אהי המתחק ראח העקבותי םהאבודי לש ימ השחית תאהב ונעורי לש ,אביה הומחי האות הבהערצ .ובאמפתיה הזוש הפוזננסק העלת הארצ ןמפולי ב 1925- הוהצטרפ ןלגרעי דשייס תא ץקיבו רמשמ .העמק ץבפרו תמלחמ םהעול ההשניי הגויס תלרש ןהביו תהסובייטי ת"התזמור ,האדומה" השפעל בבמער האירופ רואש קחל המחברי והי .יהודים אהי הנתפס לע ייד ,הגרמנים ףכשנחש את רהשידו יהחשא לבבריס וממנ ההעיבר עמיד .לרוסים רכעבו התשע םחודשי לש תחקירו םבעינויי יביד והגסטפ 1 ההתאבד הזוש ,בכלא ימבל השתגל רדב לע החברי תברש .הריגול הפגיש םע לז'י ופר 1 רסופ יצרפת בשכת רספ ףמקי לע תהתזמור ,האדומה המעל תתהיו הומחא לאצ ,המשוררת ההמתקש ןלהבי תא רקו חהרו ושב ראמ ופר יכ םאנשי הנדוש ו"הסכימ תלהיו ,מוקרבים" אשל ההי םלה יסיכו בר לשרוד 1 עושהמיד ההי חמוכר עלהגי םלרוסי לבכ .דרך תבשנו ההמלחמ ההנורא ,ההיא ח"כשרו םאלוהי החית /מוטלת הכיונ ;מתה לע ;הארץ הוהי קר ךחוש לע יפנ ;תחום ווק קד טכחו ;השערה דהפרי ןבי ךהחוש ןובי ;העולם 1:1t' /היית ;שם ובק /החזית הבשד בהקר "החשאי - רנאמ רבשי ם'חשבי .ההן' ישת תהשורו תהחותמו ואות ןה האמיר תפסל~י השעבר תא ןמבח :הזמן ם"והנאציז אל ;עבר ו t' וז: אל .עברת" . ההנער ,הדקה תה"מתמכר "לחלום ימבל רלהשאי ם"שו םרישו ,בחול" החית תקומוניסטי ץבאר לישרא לש 1925. ימייסד רמשמ קהעמ םשאליה ההשתייכ םאינ םזוכרי ;אותה לאב ןמ תהתמונו ושנשאר העול תדמו םע י"יופ ;גדול ןוזיכרו .מחריד" םבשירי םהמרגשי םהמלווי תא תהתמונו הרוא יכפר םג תא רהמסתת ימאחור .התמונה ךכ םבתצלו לש הזוש תהיושב תבעליי גהג ה"ובפינ יבלת /נראה, שהאי םשמצל תא .בדידותה" גמאר םחיי קמרת סותוס העול ךמתו ,השירים םהמופיעי רבסד יכרונולוג תפחו וא ריות םויוצרי ויחדי ןכעי הפואמ לירית .דרמטית לבכ דאח םמה ןמצוי ךתארי .כתיבתו רהחיבו לש לכ םהפרטי לע תהדמו םמשלי תא .התמונה םהפרטי םה םבחלק תעובדו םובחלק 8 ןגליו 1 כבדי מטען אתה; ~עףן בכיים./ לוחך שולי אש; כלשונות של ים" <עמ' 69(. בשיר 'שיבה שנייה' השלווה הופכת לבלתי אפשרית כתוצאה ממעשה הכיבוש: "לבסוף חלומות מפרש קטנים; בנמלה של עזה: פחדם ~.rו~ים./ שלווה שנייה לא שבה" <עמ' 70(. השיר ;אור הנרות נכפל' בספר השביעי עתה אתו )1983( מסכם את שברה של ההבטחה התיאולוגית בפגישתה עם הההבטחה הלאומית: "כאשר ;ו~ על גון נר ;םי~~~ה לא ידע שתבא~ה שנותיו; לשאול <בבוא העת)/ למה בשפתיים שחדלו לשיר; נר ~סר נר /,םיב~~ "י~~ <עמ' (. 91 המלחמה, שעיצבה את תודעת המשורר הקם ומתקומם כנגדה, הגיעה אל המרחב הפואטי הפרטי 1 שכן הדימוי כבר אינו אותו חייל החולם על ירושלים, נכנס אל שערי עזה ומבכה את חבריו שנפלו . השיר 'האפלה שמדיף גופי' בקובץ המסיים את הספר שירים אחרים )2005( מתאר את המרחב הפרטי של המשורר ושל המדינה, שהופך ממרחב "טבעי" למרחב של שרפה: "האפלה שמדיף גופי לוטפת את גופה; מענפיה נוטף שרף נטיפים נאספים לזקיף שרפה" <עמ' 156(. בעקבות הכניסה של הצפע לבית, המדינה וגם המשורר נסוגים למרחב החסד שבהבנת המפלה: "אנחנו נסוגים אל Q ף החסד ס~ה הפעור הוא ע~~ מפולת מוחץ" <עמ' 156(.• מתי שמואלוף שמואל שתל ~~7:נz.:וסת ר~ד~~ר~נ: 7 :p ג;ן ~מ 1 ~ה ז~-י~ נ;ילית ~ל ה~~ר~ ;rז~~~~~~ המוות; וירושלים עליף נשענת.; אמף, לה נלקחס 1 היא בלי הרף יורדת" <עמ' 65(; וחומת ירושלים הופכת לחומה פנימית של "האני" המתאבל: "פתע גופך חושך 1 חושך סובב וסוגר; כחומה" <עמ' 66(. הירח שנולד בליל מלחמה מדומה לילד מת ומבשר בכך את מותו הפטליסטי של העתיד: "ירח ולד של דם; ללילה ;כךה" <עמ' 66(. המערכת הקוסמית והמיסטית של . העולם הרוחני והנפשי מתערערת בעקבות האוגדן: "כוכב ~ל כוכב צונן; כוכב מול כוכב צונח./ כתאנה ישישה ברעד עז; שמי הלילה הזה" <עמ' 67(.' הצעקה של המת נסגרת . במרתפי הזיכרון והצעקה נותרת בפי החיים: "האדמה סגרה אותו במרתפיה; אלינו לא יבוא; מרצפה קרה עולים קולות אבריו; הקוראים ממעמקים; גם אנחנו רק; צעצועי שמים; צועקים" <עמ' 67(, בשיר 'שמשון קורע בגדיו' עזה נגלית למשורר כדמות אותה עיר עתיקה שבה שכנו הפלישתים, אך בגדי הגיבור המיתי קרועים מאימתה של המלחמה: "כשהלכתי; לעזה פגשתי את/ שמשון יוצא קורע את בגדיו" <עמ' 68(. בשיר 'חרושי פנים' הפליטים הפלסטינים נכחו ברגע נדיר וכן בשירה העברית, באסון נוסף (ה"נכסה") של גלות מאונס מאדמתם. "היום אתה טעון; עננים אשר הנמיכו; חרושי פנים בפינת שמים./ שני פליטים מערמים שברי; רהיטים." 11 <עמ' 69(. השמים - עיר מקלט האלוהית של המשורר - מלאו בבכי והשוליים של הסיפור עדיין בוערים. הבכי הוא גם סוג של כדור טעון 1 שמתברר כנבואת המשורר שהתגשמה: "שמים מצבה שלש שב ים עבר 1 מאז ·· ז--יי- ז: ז · י~~ ת:~~ ריק ם~~~ ~ם ~~/j ~ה ~ד~ן תחושות קשות המתבררות מתוך השירה, כמבט בגזע עץ קטוע והשוואתו לתנועה חברתית והיסטורית שבין המלחמות, הנשזרת במעגליו . השיר 'החושך בתנים' בספר השירה הראשון של אלון חושך זורם ופרי משנת 1959 מתאר את הבריחה של החושך השייך לתנים והמתגורר בתוכם: "החושך בתנים נמלט אל ה Q ך~ה. / החשכה שב Q ~י מטפסת בשי~י. i החושך בר n מך זורם להיות לפרי" <עמ' 18(. החורבה יכולה להיקרא כחורבנם של הפלסטינים, והפרי כתחילת ביסוסה של מדינת ישראל. בקריאה דיאלקטית - החושך הפלסטיני ברחם העברי הוא הבסיס להתחדשות ציונית. השיר 'מאחורינו הר הבית' בספר השירה השבי לא כשמחות קלות )1964( מתוארת הערגה להר הבית כסוג של כלי גלות המתגוררים בתוך דבידות האדם: "קוצים ~~רות כבויים./ אבני הבית./ תמונות הדי 1 ביתי 1 בשברי שמשות./ בין אנשים רבים ורעפים אנחנו פה לבד" <עמ' 21(. המחיר של הפיכת הטריטוריה התיאולוגית <קיר חיצוני של המקדש) לטריטוריה לאומית <ירושלים - בירת המדינה) יהיה מחיר אלים, ויכלול בתוכו אותו ההיבריס כעיקרון מכונן של הטרגדיה. השיר 'גם אם אין' בספר הרביעי לכדר כזרם הכבד )1970( מתחיל בתיאור האפלה העולה על הכותל: "אחרי שנים חלונות אין כף; בסדקים אנחנו מציצים,/ בפניף על הכותל מנמיך קר האור" <עמ' 57(, בשיר נוסף בקובץ זה 'מי יחפה' מתוארת צעקת העורב, אותו נציג של טבע ראשוני, על עקירת הזית: "עורב שעבר צרח: עקרו את וכל רהיט ש;מר ו גליו T -•• • T : .ירr.יד/ לא יונה, לא תשוב תיבה; לא ישוב סבא :T . ~ר י;ם ~ב;א ך~ל ~מ 1 ~ה ~נ: 7 9זrד~ ~~יו ן.ן 1 ןד ך~ל ד~יט י 1 ~א לח 1 ץ ןה;;לה ן n ;ק י 1 ~ד ולא ן.ן 1 כלי אז שם לנש"ם ~ת רו.ז~~~ת:~~ tר : • T T • : : ןלא א~~~ ~אן ש 1 ם ~ק;ם ל • n : י;ת נג; :סד העבר T T •: נ Jj;" <עמ' 58(. בשיר 'ביעף' אותה יונה שמשלח נח אל מרחבי הארץ שלאחר סערות המבול 1 חולפת ליד אוזנו של המשורר 1 אך השורות שלה הן שורות החיילים. היא מעירה אותו משנתו 1 כמעין כר קרוע שנוצות יצאו מתוכו: "כנוצות מעופפות; ;ו~~ ~~יו ~בף w ת פנים בכיכר ,1 מפרפרת באוז~י שורה~ משיר n יילים~ חולפים ביעף, i בעיר כבושה" <עמ' (. 63 * כיבוש ירושלים גבה לא רק מחיר לאומי כבד 1 אלא גם אישי . בשיר 'בירושלים' מתאבל אלון על חברו מה נעשה, ה!\ידי אן.ן ס~ 7:כינזי ק;ל ר~~~~ -: . -· -:-:· שנפל בקרבות על ירושלים: "מעל עיניך המחשיכות זוהרים לילותיה" <עמ' 64(. מחיר המוות הוא קודם ~ב;א ל~מ i~ ר~ד~~ - כל המחיר של האם המתאבלת: "היית בכורו של מרץ-אפריל 9 תא ויחס לש דנדנו דמלמו גלמוש ןהג הציבורי , ללמש רב-העוז וא ובסיפור רהקצ 'ASummers Reading. ואות םתחו רסגו , ןמגו~ ,ומנחם ואלי טנמל רהגיבו יהעירונ אכשהו סמוא יברעש רהעי םהפיזיי .והמטאפוריים לאב םקנינגה ואינ קמסתפ הברביח לא תפינ רהחמ .הירוקה אהו הרוצ תא בהעש אבה ,הידיעה תא ההחזר לא םהמישורי םהאינסופיי לש ןג ןהעד דהאבו. קלר לש ע"מס בהצל לש "הילדים לפוע ,כמכונה םובש תאידיאולוגיו תסביבתיו אהו חנשל לא וגורל , דכשאחי להפוע חמכו יציוו תשא וכבלי ןאי אהו ליכו קלנת מעליו . רבהקש הז םקנינגה רמאזכ תא ההעובד לש"אצ ןצ'פמ ההי קעות לש ןהתפס הבשד ןהשיפו הכשיר ןבג'ו "לנון ,(שם 'עמ 155(; הולשאל ,מדוע אהו העונ ימפ תהשוטר יכ ר"סלינג' םהל תא ההתפיס תהנרקיסיסטי ושל תא ועצמ םכאד דמתבוד .ורגיש אהו ההזדה םע ןחולד דקולפיל. ןחולד ,צודק לכ םהעול "טועה '(עמ 155(; םא ןחולד אהו ןהמרדהאולטימטיבי , ןאייקו לש דמר ב ,עררים קלר אהו והיפוכ הגמור , ישבו יביד טקונספ ןשאי ול ועמ .דבר אהו קמחב יעובר חאור ץומפוצ תא ועצמ .עליהם אהו ןהחורב .בהתגלמותו ,מנגד המנס טקא קלחב ואות קחיבו לש ,ממש קלהעני ול ,אהבה לאב ףבסו חהפתו לש קהחל ההז זמרמ ולנ ,קנינגהם ימעמק תטראומ ה 11-בספטמבר , ישאול רכב ןאי האהב .בעולם תבאופטימיו ,של-ע~יים · יב"יופ ,מדומה" רהסיפו יהשליש 'העתידני שהמתרח רלאח ץפיצו 'גרעיני םל~ינגה אבור וליצורי םהדביוניי ן(קתרי תהמתגלמ תבחייזרי תדמוי ,לטאה ןסיימו דהאנדרואי קולר (הנער-המתנבא ,עתיד וא ההתחל .חדשה ןסיימו בעוז םעול דשאב ועלי ,כלח ווכמ םהחלוצי םהשועטי לא בהמער לש האמריק ,בראשיתה אהו איוצ שלחפ ול םחיי ,חדשים המ רשמזכי תא ההפרפראז לע ההאמר תשמיוחס טלאלבר :איינשטיין י"אנ אל עיוד הבאיז קנש ויילחמ תבמלחמ םהעול ,השלישית לאב תבמלחמ םהעול תהרביעי ויילחמ םבאבני ,ובמקלות" ובסופ לש 'הספר וכאיל רנסג למעג בושו אהו איוצ םע ,החלוצים ןוויטמ ףנוש ובעורפ • ןסיימו ברוכ המערב לא בהמרח ,העצום םעול לש בעש .ושמים תבשלוש ,הסיפורים םקנינגה למשכל ץומשפ תא ששלו ודמויותי . ,לרק ןקתרי ןוסיימו . הבדומ :לגמרי דכיל רבש םוד ודמות הכ ,מופרכת דע םשקנינגה לכל ואינ המנס תלשוו ול תמנטליו וא חאור רדיבו םהמתאימי ולגיל .הצעיר סלוק ועצמ אהו ןמעי :מכונה אהו רמחוב רחיבו יטוטאל לא טוול וויטמן , דע השנדמ תשמתקיימ ההתכ יבלת תנמנע ןבי חרו המשורר , ההחי תונושמ ,ובועטת ןלבי ,לוקס יהפונדקא שלו , ךההול ודועך . יעל בעש לש ןוויטמ ךהופ ךלתנ" לש .לוקס דהיל הרוא וב המור ירוחנ , ןומאמי םשאלוהי ועצמ הדומ .לוויטמן רכאמו , אהו אקור ובספר תבאובססיביו בומדר תוויטמני לכ ,העת ,כמרבניות דע ושעצמיות ושל .מטשטשת י"אנ אל ךצרי תבי .ספר שי יל רהספ לש "וולט י(עשב ,פרא 'עמ 12( וא ט"הנב רהזעי רביות המרא ןשאי תבאמ "מוות ,(שם 'עמ 13( םוג ם"לזקני םולצעירי ךשיי אני , םלטיפשי םולחכמי הבאות "המידה ,(שם (שם וא י"אנ ,עצום יאנ למכי ,המונים" הפראז אשהו רחוז העלי ריות םמפע תאח ,(שם 'עמ 17(. תהאניגמטיו ושל הכ ,מטרידה ןשקתרי תחוזר תומבקש וממנ לשיחד רלדב וכמ הספר . וסופ סשלוק ענבל ,במכונה ענבל טבוול 'וויטמן ענבל ,באש םוג וכשלב קמפסי םלפעו אהו דעו ,לוחש י"אנ ,עצום יאנ למכי ,המונים יאנ בהעש "לרגלייך ,(שם 'עמ 111(. רבסיפו יהשנ , ע"מס בהצל לש ,הילדים" טקא אהי תפסיכולוגי השחור תהעובד ,במשטרה תהנמשכ יכבחבל ,קסם טכמע לע ,כורחה לא דיל ףשטו הבאידיאולוגי וששתל ובמוח הנציגי לש תרש םטרוריסטי .בינלאומית ימ השמלעיט ואות הב אהי ,אשה השזהות הוערכי םאינ םברורי יד ,צרכם ךא המ השמנח האות אהו ןהרצו רלחזו לא עהטב לולחדו :מהריסתו רלחזו לא ההתקופ השב ןוויטמ ,חי לא םהערכי השהתקופ אההי תמייצג .בעיניה תא ההתמ ,הזאת ההשזור רבספ בשו ,ושוב תבגרסאו הכאל ,ואחרות ןנית אלמצו םג שבמפג לש ןוויטמ םע סלוק דהיל ר(בסיפו .הראשון) ןוויטמ שמשמ ול ןמצפ ההמור ול תא ךהדר ההנכונ ווז המוליכ ואות לא לסנטר ,פארק םהמקו חשנפת םפתאו ןבי יגורד םהשחקי בוהעש חצומ וב .בנדיבות ויחס לש םקנינגה לא ןאות תפיסו עטב ,עירוניות ששי םהקוראי ןלה ת"ריאו ,ירוקות" רמזכי תבמיד המ ימאניצ בהעש דוע םלכוכבי למייק :קנינגהם יעשב ,פרא תהוצא רכת 2006, :מאנגלית תכרמי ,גיא תאחרי :דבר דעוד ופל ,362 'עמ יעבשב אפר בש למייק םקנינגה רותופ האות םחליפת-שלושה-חלקי רשתפ ולספר הזוכ ספר רהפוליצ סופר ופן-פרקנ ;'השערת יבשנ םהספרי אהקור העוש אשל תמדע ןמעי תעסק :חבילה אהו חלוק ההבית רספ 'אחד לאב לע תקצו תהאצבעו ר(יות ןנכו לבקו התרוע (רמה םפוסעי ואחרי דעו רסופ .וספר תב-השער החית וז הוירג'יני ףודל תומר יולאור ,שלה םהפע האל םה רהמשור יהאמריקא ןב ההמא עהתש העשר טוול ןוויטמ רוספ ושירי להמהול יעל .עשב יעבשב ,פרא ןוויטמ עתוב עבמפגי תא תתשומ ולב לש .הקורא הבתחיל הדומ ןשוויטמ אהו וכמ טמניפס סהמודפ לע רקי ההכניס תלתערוכ םציורי • ראפש ובלעדי , לאב ןעיו קמדוקד תבתפיס העולמ לש תהצייר קיעני תלהתבוננו הבעבודותי ךער ףמוס בר . ךא וסופ ןשוויטמ עתוב ולעצמ תא לכ תקדמ .הבמה כך , ורוח , ודמות ווקול יהייחוד םנשזרי ובספר לש ,קנינגהם ילבל .התר יעשב אפר יבנו המשלוש םסיפורי םהמתרחשי םכול כמבהטן , רני .יורק לכ רסיפו יאוטונומ , ,לכאורה גומייצ דממ ןזמ :אחד בער ת(תקופ ההמהפכ ,התעשייתית) וזמננ ואנ דועתי .בדיוני םבשלושת םמתוודעי םהקוראי לא םעולמ רהנשז הז ה.בז לש ילד , האש ו רגב , שהשילו שהקדו לש םהקיו האנושי . םסביב ·ילחש םירע לכ תהע וקול לש טוול וויטמן , וודמות ףתשקי םעליה רבאש :ילכו ,בכוכבים יבסוס ,הפרא בבעש .הירוק רבסיפו ןהראשו , ב"בל ,המכונה" סלוק ןב תהש םי העשר במתאה ןבקתרי , וארוסת לש ןסיימו ואחי ,המת 'ש'נבלע הבמכונ לשהפעי תביב .חרושת סלוק ךנמש יכבחבל םקס לא ןקתרי ךא םג לא ,המכונה חשרו םרפאי השטיב ואינ רברו החי הבקר~י . יאול אהי ורוח לש סיימון , יאול אהי בל ההמכונ תהמבקש םג תא וחיי שלו . סלוק ךמהל לע להחב קהד ןשבי ההבחיר םבחיי ןלבי הבחיר תמלא ספאתו ,במוות בתא תלעשו תא תקפיצ תהמוו לש ןהלוליי אבל תרש ומתחתי , יכד ךלהפו קל"חל וממשה ברח םידיי רונהד ריות למכ המ םשהחיי םיכולי תלהעלו "דבמיונם יע(שב ,פרא 'עמ 110(; יכד רלחזו תולהיו בעש .השדה ההעובד וששמ לש דהיל אהו סלוק אהי :אירונית דלב רמאזכו מב w ר תאח תהבשורו תבברי ,החדשה ומשמע תבלטיני ."אור" םא תהמוו אהו ראו , סלוק ךנמש ואלי וכמ קחר .מסומא ההמכונ השבלע תא ואחי האינ הפתרון , אל היהי ובעולמנ סזאו סאק ,מאנינה ההמכונ אהיא-הי ההבעי ל.הח הבמהפכ תהתעשייתי םשקנינגה רבח םלמק הב תא קהחל ןהראשו לש וספר הוכל יבשיא ההטכנולוגי לש .זמננו ודמות לש סלוק תמגויס 1 טלוול ןוויטמ ץששיפ לכ וחיי תא וספר יעל ,עשב יכד ולהביא .לשלמות לאב ןוויטמ םג בכת יכ ת"תפאר רבוק יבחלונ תמספק יאות ריות המהמטאפיזיק לש .הספרים" האמריק לש ןוויטמ • ,המציאותית וז השרא ובנדודי תביבש תבנןתו םשלו תובנןתו המלחמ םוג האמריק תרב ףהמעו השל החז דעתי רמזהי םבאפוסי בשכת • רכב ןאי הל רדב םע האמריק 'זו תשא ,טיבה הערכי הועתיד ןבוח .קנינגהם תאחרי רהדב בשכת דעוד ופל תפותח רצוה בחשו ולדמות וולשירת לש וויטמן , תוההיחשפו ןאליה תשופכ תא תמנ ראו תהנדרש תלהבנ חהדו-שי רשיוצ םקנינגה ןבי ןוויטמ ןלבי 'דמויותיו-שלו ןבי 10 ןגליד שהדבר מעיר בלבו> הוא משרטט את המקום שאליו פניה מועדות. בכל זאת, האפוקליפסה שקנינגהם מצייר היא אפוקליפסה ברגוש. אין בספרו - בשורות עצמן , אף לא בין השורות - דיון של ממש באופיה העכשווי המטריד של אמריקה. אבל הוא משרטט היטב את קווי המתאר של הסיפור: המהפכה התעשייתית שינתה את פני העולם: אמריקה מפנה את גבה אל הטבע ואל ערכי ו הוויטמניים, מזהמת והורסת אותו ללא רחם ודוהרת על גב כסף תאגידי , טכנולוגיות עתידניות ומוסר שדורש בחינה מחודשת, אל עתיד שקנינגהם צופה לו סוף שחור .• עדנה שמש רות פרדו-ירון ~ה סעד:~ים? מבררים הפזףרים : ז :.-:. נפלאפ;נים. . . . ס~ךב לא? בוויטמן רוח חופש והתפעמות מן הטבע במלוא תפארתו , אמריקה החדשה שפניה לעתיד שכולו טוב. אליבא דוויטמן , "ואף על פי כן אותו מין אנושי עתיק יומין הוא זה מלג; ומלבו ,אותם פנים ולבבות, אותם רגשות, אותן כמיהות, אותה חמדת לבב ישנה-נושנה, אותה ~פעה, אותה תכלית היא" - על פי המוטו שבחר קנינגהם לפתח עשבי פרא שלו. אך האמנם "אותו מין אנוש י עתיק יומי ן" הוא זה שאמריקה רואה במראה? האם רוח אנושית אוניברסלית זו היא ששורה בלבן של דמויותיו והיא המנחה את פעולותיהן? ל~ינגהם מטיל ספק אפילו בכך , וכיד הדמיון הטובה עליו <והחרדה הקיומית בשישי ג. gף W #ת שףב w ~ףז:וי ל o/ לף ~מ;ט;ת לדעץ .ת;ר~ אם חיתה :פבר 0 T : T : T עולמו של המשורר רב הפתוס לבין רבדים שונים של החיים העכשוויים, ומעניקה להם משמעות. פלו כותב שלא בכדי בחר קנינגהם בוויטמן , הנחשב למשורר האמריקאי ביותר <לאחר מותו כמובן , כמו כל נביאי העיר) להיות הישות המטאפיזית שגיבוריו סרגזים לו • אבל כמו כל דבר שסוגזים לו , הסגידה היא לעתים עיוורת ותוצאותיה עגומות. מה באמת נשאר מאותה אמריקה של וויטמן , אמריקה רחבת הידיים, ארץ-בראשית של החלוצים - אם מת עלמים בהסבת הראש הצדה מה"אינדיאנים" ילידי המקום - אמריקה המציתה את הדמיון בערבותיה ההיוליות והפתוחות, שעוררו בשישי א. gף W #ת עם ~q ר;ן סא;ט;נף~ים מ~ o/ ~ק ~לס ow ;ף אני אל שלי. . :· :· -·: מתחם מטפח T ••• : T : • ף~ה עם ~סר? ט;ב, ~ז דד~ר ט;ב ~ז ז:ו~ wpר. אני מטילה T • : • -: אל הסל מה שנא T :• ~7ר[/~ ... ךע.~ה, ךע.~ה לא ~דףז:וי o/ קי~ה אני לא מסתכנת :· :· -: . .-: , דה ~י~י ;ני~? . מף~ב ~לא. בשישי ו. gף W #ת :פשאבףן לי • T :• : ~~יץ ~י ק;ל ה; 7 יוףןי Grow up ! ד:ם :· ךסב ריק. f ~י-נ;חףת י~~ נ;ןןת ~w ק;ם ה:~.ס ~נףי 7.ר.ח~ ~w ק;ם ן~ק;ם, ~w ק;ם. בשישי ב. f,י~~ gף W #ת י~~ ,ת~~;שו[/ !f Get a life ~ךב I].י~ כ.מיחד' את ען; : ד :·. ·.. . בשישי סף שבת ו . f,י~~ gף W #ת ז~~~~ לי: ,ה~ לףק ~סה! אט א;ל וה ל;נלי פיפל : . .: :· :• ~ה ~ה ~ה ~ה ~ה ~ה ~ה ~ה ~ה ~ה ~ה ,ה~ ,ה~ :p מ; בכקליט 9דףק . ,ה~ לףק ... Go! Go! o.k! אני מתריסה T :• -• -: ת~~~~~ ז;ק.~ת ,ה~;ק י;ךךת ~ל מ .a.m.p.m w ם א;~רים 1 ע,~ת ~~לי זףג ךב;ךים q רףצ;ת ~ד~דים ~ת ק~ם צףף ~ל צףף. אמףנה על מפתח -•• : --T : דירת מנכך~ילאי י~~ ~o/ ~ה ע,~י~ים מאכילה דגים. • T T • -: • T : • :--: • 11 2007 מתרחשים דברים. ף~ה ~לי? מתוך הספר רוח נכרן העומד לראות אור מרץ-אפריל תהאומללו תכתשתי המאי :ערד עשב תמידו ,רעות תהוצא םחרגול-ע דעוב 391 ,2006 'עמ המאי דער תמיתמר הומגביה תבאח למע ישטח תהסיפור תהערבי לש תהעתו .האחרונות יבעינ אהי ההפתע ,מהממת רמעב ללכ יציפיות .המוקדמות רלאח םמקו ראח רועי הזר קציודי בנעז םהשקולי ,והחרוזים יחששת ושלפנינ בשו התופע תספרותי לש דעו תסופר תמוכשר תקצר הנשימ ו<מישה דעו רזוכ ללמש תא לכלי לזיספ ךמלא רבש ;ודם?> תשפע םהרומני םהמחניקי ואותנ ו םרוב םככול םבינוניי ,ומטה המוגיע הומענ יאות רכב ןזמ .רב זמא ההשתלט ההכתיב תהדיגיטלי םע ההאינפלצי תבסדנאו ההכתיב ,היוצרת ךהפ םהע בהיוש ןבציו םלע לש ,גרפומנים לוכ האש השנתגרש המבעל וא הניטש ייבד המאהב המעל תא הקורותי לע .הכתב שי םאומרי יכ לע תמנ חשתצמ היציר תבעל ךער 1 אהי הזקוק םלשטחי םמדשיאי .רחבים ההשקפ וז האינ תמקובל יעל 1 ןואי ךצור לבכ ךכ ההרב םדשאי ןכדש .ליצירתיות יכדא רלזכו ןשפושקי להגדו חצמ עלפת ןמ ןהאי 1 דבעו אל החית לכל תספרו תרוסי לפניו 1 קור וממנ ךואיל ההניב ההאומ תהרוסי הבמא עהתש העשר תא תספרו םהנפילי .שלה עשב תמידו תרעו ואינ סמתייח ךבהיפו עלשב תהמידו תהטובו .הדתיות אל ,זלילה אל יגילו תעריו אול .ניאוף לאצ המאי דער ןאי לבכל ססק אול תהומוסקסואליו אול ,פדופיליה םמאות םתבליני םשסופרי םנחותי םמתבלי םבה תא םיצירותיה תהמשמימו לע תמנ ךלמשו תא לקה .הקוראים עשב תהמידו תהרעו ראש תבונו תא ההסטרוקטור לש ןהרומ ןה תמידו ויכ שלנו . ןעליה ןאי ב בע םשי יביד ,שמים לאב ןבשלה םנחבטי לע ייד ההסביב .והגורל הז להגור ו ףשחר ךתוכניותי תהאופטימיו אהו .משתבש אהו תתוצא יהאופ 1 ההגנטיק ףבצירו תהמקריו .הפטליסטית תמקריו וז העלול שלהתפר הבדומ תלמקריו תהנודע לש לפו ראוסט 1 אאל דשבניגו ,לו תהמקריו לאצ דער אהי תבעל תהסתברו .גבוהה קהפר ןהראשו ההמכונ ""אטיות שמפגי השלוש םאקדמאי יבעל תאישיו ,שונה םהעומדי תלהתחרו לע תמשר המרצ תבאוניברסיט סורוור ,החשובה תקיימ וא ,בדויה תשבעברי האת עמעל תא השמ לבגל תקלל ןהוו"י 1 השקבע ההאקדמי ןללשו .העברית 'ו תהמשמש םכא הקריא דכנג 'ו תהמשמש ,כעיצור ךול עד ךאי םהוגי תא םש ההאוניברסיט .בעברית ,השלושה ישנ םיהודי לוער אחד 1 םה בד בויוא םהישראלי ןוכ להער ןאל ימקבל 1 אשהו רגיבו .הפרק תהאטיו לש ימקבל אהי תסימפטי .ומוכרת אהו ייסוד ובעבודותי ,במידה ןשהזמ רניג ןמבי .אצבעותיו וז תהאטיו תהמחפש םתירוצי רלחוס .מעש תהסופר תמתאר ןבאופ עמשועש יוחייכנ םיו רע תגיר ואוריא ת<המצטרפו רלע תגיר ןהמול ,הספרותיות ןעליה םמספרי יל ןשה רע תגיר תאמריקאיו ,עממיות> ףוסו רדב אשהו המתפת תלשתו לולאכו רלאח ץשהתרוצ ,בבטלנות זוא טמחלי אשממיל אל קיספי םלסיי םומקדי קלהסתל .הביתה רעוז וליד ביוא ןעבור 1 יעילו ו ץנמר ו ןפעלת בור םקס ההכופ רמשט לע ימקבל 1 עמני ואות וכמ רהאנרג'ייז המהטלוויזי אשל לע תמנ ללקב .פרס ןעבור אהו רבחו יסימפט בוטו .לב ךא ךתו יכד ךכ אהו גמצי תא ומועמדות ,למשרה יוכישראל יסטריאוטיפ אהו הנרא רכחות ותחתי הוזוכ הבמשר השלקראת ןהכי תא ןאל .מקבלי ביוא ןעבור אהו תדמו תמרכזי לשתשתח םלפרקי ,הבאים וול שיוקד קפר דמיוח ראש ףיחשו תא יריבו םהפני לש .אישיותו דער תמקלפ תא הדמויותי תכקליפו ,בצל םוע לכ ףקילו תנחשפו תתכונו תנוספו ,מפתיעות תמנוגדו תלקליפו .החיצוניות ךכ תמתעגלו הדמויותי ןכמלאות תרב ,הסתירות לכשבכ תאח ןמה האת אמוצ ומשה ימהאנ .שלך םע לכ םהגילויי םהמצטברימתרבר 1 יכ תהאומללו אהי ההאינפר-סטרוקטור לש ,כולם וואפיל לש ימ ששכב תא .הפסגה וז ,האומללות אהי תהתשתי םוטע םהקיו לש לכל .האדם ןהרומ ואיננ יסכמט 1 יכפ םשעשויי םהפרקי םהמטעימי התכונ תמסוימ תאח .להטעות וכול םמתוח הבאות האוניברסיט גבחו הלהיסטורי לש :המדעים המ רשמזכי תא ודיירי ,לדרג' רהסופ ןהמעניי שאי ההאקדמי ,הבריטית ראש בהיטי רלספ תא םהתככי תוהמזימו םהרוחשי .בה לאב המאי דער העול ועלי 1 ןשכ םבתחו םהמצומצ וב ,בחרה אהי המשכיל רלתא תא לכל תהאנושו ,כבמיקרוקוסמוס ו םג המבליע תאמיתו תואינפורמציו תחכמו ,להפליא :כמו ההסטטיסטיק א"הו בטו "ממני '<עמ 324(. וואפרופ ההתובנ ,האחרונה אהי המקדיש קפר קמברי עומפתי .ל"ל~אה" תא קהפר ושלפני ת"כפיו "טובה אהי תחותמ הבמיל הל~א הוממנ תעובר קלפר קהמפר תא וקנאת לש יהישראל ןהגאו חהמבטי ביוא .עבורן לא וחיי םהאקדמאיי ענקל יישראל ,נוסף יעילא ,בהט אשהו ןמחונ .מעבורן דבעו הז ןהאחרו דלמ הבאוניברסיט רכב ובהיות ןבתיכו 1 דלמ יעילא הבאוניברסיט ובהיות ביסודי 1 לובש ךכ טהמי לע ביוא תמכ .מוות תבאח תפושט וב תנחיתו ןשאי .לשאתה יעילא אהו ה"מג "אקדמאי ךהמשתיי תלקבוצ םהמרצי םהמשתכרי תמשכורו .עתק ביוא ולעומת המתקש רלהסתד ובמשכורת 1 השמחצית תמשלמ תא רשכ ההדיר שלו 1 ו םג ורעיית האינ תמוצא המשר ההראוי .לכישוריה עלפת רמתבר יכ ןעבור ץהנער ,והחביב ושדרכ האצ ול תבעזר ותכונותי תהישראליו תהטיפוסיו לש ,פלישה שכיבו םוקידו זמזור 1 למתבט יבפנ יעילא דע יכד ושנאת תושנא ,המקום ףהנו ושל 1 רהאווי להצלו תוהזריחו .האדומות ההל~א האינ תמאפשר ול םלהשלי תולחיו לבצ םטובי .ממנו הלמעש לכ תהדמויו תהאקדמאיו תמיטלטלו ןברומ ןבי םהישגי םזמניי ןלבי תתחושו ,התבטלות המ ךשהופ תא םהחיי ,שם הוכנרא לבכ ,מקום םג דבמשר יממשלת ןקט 1 םלגיהינו םבטר .עת םג רפיש ד<עו <יהודי 'פרופ יגימלא יועריר 1 ץמתאמ לכ וחיי ל o תלו תולרצו תולקנו ול םחברי - ךא .לשווא אהו אל בנחש אול למועי 1 דע ושאפיל 'פרופ הסילב ההמצליח תחומק תומתנכר ;לו םע ,זאת םהשניי םחוברי ובסופ לש רדב תבידידו .עמוקה הסילב תהמידרדר הוהנטוש תצוהל ולקראת ,לפתע יכ הבאחרונ לכ העמיתי םנשמטי .ממנה םידידות אהל אהי תאחוו םהמסכני םהדחויי םוהערירי • ףא יזוה ןמאות תתובנו תחברתיו השמעל תהסופר .החכמה בבאג המיטיב תהמחבר ןלאבח תא תהאמ ,המרה הלפי יהיהוד יהאמריקא אבקי תביהדו ןלאי ךערו ריות ומעמית .הישראלי ןעבור אהו רבע רגמו ךבתנ" יובמנהג ןיהודאי 1 דבעו רפיש יהאמריקא רזוכ תא הההפטר ושל ,<הרפורמית?) המ ךשהופ תא יהישראל אלל ייהוד לבעלי 1 םוא ואל םה ההישגי לש תמדינ ישראל 1 זא הלמ הז ?אנוכי המ םג השהאונירבסיט תהמקומי תמאוכלס ברבו ייהוד לגדו טובול דע השקש ןלהבי הלמ םה םצריכי לכ ךכ ההרב םגויי ה<פרפראז לע הבדיח לש .דרויאנוב> המאי דער אהי עכידו תבלשני הצעיר תבעל דמעמ תבאוניברסיט ,קליפורניה קוספ םא בתשו י<שוב ישוב המאי .הקטנה> אל הנהיר יל העמדת תהמוצהר ילגב םהפמיניז דומעמ .האשה לאב ימ אשיקר האות ןבעיו ףויחשו תא הקווי ךלאור לכ ,המתרחש ךתו החפיר ,בסבטקסט אל אימצ האות ""חתרנית אאל יאנט תפמיניסטי .ממש המ םשמכני םהמרצי םהפמיניסטי ואצלנ ת"תקר "הזכוכית תהחוסמ תא םקידו םהנשי לבגל הקונספירצי ,גברית המתגל ןכא רכחוס הידיע רוחוס ההבנ תבבעיו םהנשי .האקדמאיות שלאישו םדעת םה םמצייני תא בחייו 1 וב אהו ףרדו לע ייד וחובותי 1 הדוח למע המוכיח יכ ל 45% םמהנשי הבאקדמי ןאי .ילדים ההתופע םשבשני תהראשונו יבמדע חהרו תמהוו ופני תא זבזבו ןהזמ ךהכרו תבלגימ הקפ תולעיס :או ףא דאח ואינ למסוג טלהבי ובמישה ראח רולומ תהבנו תא בהרו טהמוחל לש ,הסטודנטים וואיל ןגליו 319 דברגות הגבוהות עדיין עומדים הגברים רבאש. אותם פמיניסטים טרנדיים אינם מודעים לנפשן של הנשים, שרובן אינן תחרותיות כגברים, והן משתוקקות לב ישואין ולילדים הממלאים את חייהן . וחמור מזה, הנשים בעלות המשרה, תחת לעודד נשים הן משחקות את מלכות הכוורת. כל הנשים ברומן הן חדות ניבים וטפרים הדוחקות ופוצעות את הנשים האחרות כי הן מאוימות על ידיהן יותר משהן מאוימות על ידי עמיתים גברים. עוקצניות, עולבות ושמות להן רגל. פרופ' סילבה המתחשבת אינה מעזה לבקש מן המזכירה להעלות לה את התיקים כדרך שהיא מעלה לפרופסורים הגברים, וזו אכן אינה מעלה לה אותם. הסיטואציה נובעת מנחיתותה הנשית המוטמעת של סילבה ומחוצפתה של המזכירה, שתעשה כל דבר הנדרש ממנה על ידי הזכרים אבל אינה מוכנה לשרת אשה במעמד בכיר 1 חרף התנהגותה המנומסת. יוהנה, הדמות המרכזית, מרצה נערצת ששמה הולך לפניה רבחיב המדינה, היא תמצית הרשעות, מפלצת של ממש. תכונות של חמלה וחסד, אמפתיה ורגישות כלפי הזולת אינן קיימות בקשת תגובותיה. תמיד עווית של לגלוג ובוז בזווית פיה. אשה מפולות, ששום כלימה לא תחדור את שריון הקשקשים שלה, עד שמתגלה לקראת הסוף שאף היא נושאת עמה קלון שחוותה, הממרר את חייה. הרומן מותח עד כלות הנשימה. כל פרק חושף לאטו שאיפה המבקשת להתגשם, בלא דעת אם תתגשם אם לא. תמיד הצפנה מפתיעה מופיעה בחשאי ובאגב. ברומן הזה לא רצים ולא רוהטים אלא גומעים כל עמוד וכל פרק באטיות לשם עיון 1 התעמקות והארכת משך העונג. הקורא האקטיבי משוחח עם הטקסט. היצירה עשירה בנרטיבים המתנקזים לסיפור המקיף המצמת את כל הדמויות בצומת אח.ד זהו רומן סטריאופוני מובהק, בהשמיעו את הרב-קוליות שבה מדברים כולם על כולם ומאפשרים להציג זוויות ראיה שונות. גם הסגנון הישיר 1 החסכני 1 הפונקציונלי והעני מתוך בחירה .הוא בעל תעוזה רבה בהשוואה לסיפורת הסדנאות המסתלסלת בהתפייטות יתר. ערד לא עושה שום שימוש פיגורטיבי בלשון 1 לשונה שקופה, לא ניכית ולא מטאפורית. שפתה עכשווית ולא מרובדת, ורק פעם אחת מצאתי אותה משתמשת במילת סלנג "בולס", ולא במובן "בולס שקמים" המקראי. בהיותה בלשנית מדופלמת תהיתי לעתים כשתפסתי אותה, כך נדמה לי 1 בשגיאה. "התכרכמו שפתיה" (עמ' 277(, לא בקפצו 1 לא נתקמטו לא התכווצו. כלום קיבלו את גוון הכרכום, שהרי "נתכרכמו" הוא ציון של צבע. אבל מי עוסק בקטנות. יש להציב לאלתר את שבע מידות רעות בראש רשימת רבי המכר. סוף סוף סיפורת מקור מענגת, וזה עיקר. • יהודית אוריין אינו מסביר ציפור' אבן או ע r ישראל אלירז: לפני הדלת, ~p ~ר לקיץ' הקיבוץ המאוחד 2006,112 עמ' שירתו של ישראל אלירז שמלאו לו שבעים שנה (ייבדל לחיים ארוכים ופוריים) משולה בעי~י ליין מבציר ישן וטוב ויתרה מזו' יין ההולך ומשתבח עם השנים. אלירז / ש'ערק' משדות הפרוזה, המחזאות ותמלילי האופרות, ועבר לפני כעשרים וחמש שנה לחלקת השירה הצנועה, הוא אחד המשוררים הנפלאים והייחודיים שקמו לספרות העברית. אלירז השכיל' במףדע או שלא במףדע, לעשות שימוש ברודב האימג'יסטי שבאמצעותו' בין היתר' הוא סולל דרך מיוחדת במינה ומשמיע קול צלול וגבישי. פירושו של דבר' תנועה במרחב התייחסות שונה, כאשר התמונה מחליפה את הסמל' · תוך חתירה לצמצום מילולי מרבי ואף הבלעת האני השר עצמו לעתים. הדגש אצלו הוא על העין המתבוננת ועל הראייה כפריזמה חיונית לדמיון' שבהעדרה אין אחיזה לממשלת השיר . הניסיון האימג'יסטי לזכות במ~ין אובייקטיביות, מףעד מראש לכישלון . אמת. משורר' צייר ואפילו צלם המבקשים לתאר, כל אחד בכליו-הוא, עץ ביער, אינם יכולים להיות אלא אובייקטיביים יחסית. זאת מן הטעם הפשוט שהם בחרו בעץ מסוים ולא באחר' בזווית התבוננות כזו ולא אחרת. אלירז אינו נופל בפח הזה, ודווקא מתוך ריחוק יחסי' דווקא מתוך ההתמקדות בתמונה, בפואטיקה של העין המתבוננת, נוצר אצלו יחס חם ואישי למושאי כתיבתו. לאורך כל דרכו' אלירז אינו 'מסביר' ציפור' אבן או עץ' אלא מציע אפשרויות התייחסות שיש בהן צירוף של התבוננות פנימית בנופי הנפש, בתודעה ובהכרה, עם התבוננות בנוף הארץ ישראלי. ולא זו בלדב' אלירז ממצה בכתיבתו את חירות הדמיון' משיק למופשט ומשלב בכתיבתו אמירות פילוסופיות מושגיות קונקרטיות. למעשה, זהו · ניסיון לגעת 'בבטן הרכה' של זווית ההסתכלות האובייקטיביסטית ולפענח את המהות ה'ציפורית', ה'אבנית', ה'עצית', ונו', הספר שלפנינו משקף תמורה מסוימת בשירת אלירז. פוחת משקלם של היסוד התיאורי ושל ההתבוננות באובייקטים חיצוניים, ואל פני השטח מגיעים יותר ויותר זיכרונות המוליכים להרהורים על אודות סוף הדרך . העין המתבוננת מפנה את מקומה במידה רבה לעין ההוגה: "האור הנכנס אל הילד הוא/ הפרח העומד י~~~ לחלון; /ונאבק עם החרקים על;האדום האינסופי; /שלא חדל לנוע אל השמש./ /'J ~ה שאתה עוד הילד של זיכרונותיף'. // ח~.זכ Q. רוה מול ה~א~י המכיל ילקוט; קלמר דיו נייר- סופג גיר ~סק 1 צבעי-עץ מחדד חשבונייה;/ מחוגה, כיס, כיס בתוך כיס./ הכל כיס" ('האור הנכנס אל הילד', עמ' 7(, זו דרכו של אלירז • קטלוג לקוני של עצמים והיגדים שמתוכו הוא מחלץ את החד-פעמי' את רגע הקסם; כך הוא אורג מפרטי חיים קטנים את ה'יש' הגדול ש~ w י אין לו , כך הוא תוהה על סודות המצב האנו . שי והופך את ההתבוננות, את המבט לאחור' את תהליך ההיזכרות עצמו 1 לצלילים זכים, לנס של שיר: "יצאתי מן המקום אליו; לא אשוב לעולם;/ ולא זכרתי היכן הח~ינ:יי את נפשי; והאם נותר ממנה דבר; שהוא נצחי./ /מישהו אמר לילד, ,ט~~ ני~ן עוד לראות./ / הוא אומר: זו היד שלי; וזו היד המצביעה; על היד שלי"." ('יצאתי מן המקום', עמ' 21(, אך טבעי הוא שבהגיעו לגיל שבעים יערוך משורר חשבון נפש הגותי/פואטי 1 ייזכר בעבר וישאל את עצמו לאן מועדות פניו ומהו ערכה של שירה, בסופו של דבר: "אפשר לכתוב, אבל אי-אפשר באמת לכתו ".ב מצהיר אלירז וממשיך 1 "כפי שהשעה היתה יפה, היא; לא תהיה עו.ד" הווה אומר 1 אולי אי אפשר כלל להנציח את הרגע החולף. והשורות החותמות שיר זה הן: "איך נדע ישראל אלירז עד כמה נכון שבלך אחורה; בתוך עצמנו?/ /אני יושב על עק~י ועושה את חשבוני; בתוך בדולח ערב הקיץ" ('אפשר לכתוב אבל אי אפשר', עמ' 26(. השפה מוחקת את הזיכרון, לאמיתו של דבר • כך טוען המשורר בשיר ארס פואטי מרתק: "הזיכרון והלשון המוחקת אותו/ הם עניין אחד;/ שפעם יתממש לפנינו בכאב; ופעם . :יעל.ם מאחורי ;יכ;: התגלותו בשיר.// כל זה נראה כאש עצורה מאחורי הערפל.// איש לא ראה שהייתי פתאום לאח.ד; מבלי שאדע מתי."" ('הזיכרון והלשון המוחקת אותו', עמ' 72(. אין התחכמות בשירת אלירז. הוא עושה את דרכו במרחב מתעתע-לעתים של חושים ותחושות כדי להגיע אל מה ר~~~שלו 1 אל המטאפיזי 1 תוך חיפוש אחר אינספור חיבורים בין עפר ורקיע, בין סתמי למופלא, בין המילה לנקודת ה t\ כתיבה. זיכרונות · ל ילדףת ותמונות הורים שהלכו לעולמם מ w ווים לקובץ השירים שלפנינו ממד אישי יותר 1 צבעים חמים יותר . המשורר המישיר מבטו אל סוף הדרך 1 מובן שישוב אל ראשיתה: "שם, בתוכי' ליד; הדברים הלא גמורים;הייתי 1 כך נדמה, למה שהנני.// כל ח~י היו לפ~י ולא ידעתי מה; עושים עם הידיעה הזאת.// ולא היה די זמן בידי הילד; לברר אם היה זה הלך; נפש בלבד// כאילו עמד וגזר את הכיסים; מבגדיו ואין לו איפה; לקבל ולהסתיר;/ או היתה זו יקיצה אל חיים חדשים; שלא יחדלו להתהוות" ,םש'(בתוכי 1 ליד הדברים', עמ' 38 ג • עודד פלד מרץ-אפריל 13 של העברית בה כמהל חי: ומשום שתמיד מתנהל בה, טבעית, דיאלוג בין "צעיר" ל"עתיק", בין "כישרון אינדיווידואלי" לבין "מסורת", רציתי לכתוב שפתי אליבא דאליוט, ובין "הארי הטורף" וה"כבש", אליבא ודולרי - היא לא ישנים במלאות 90 שנה להולדת אמיר גלבע ועם צאת מבחר חדש של שירתו יוסי גמזו אמיר גלנע: הכל הולך 'רישומים ירמניים בערנה מאוחרת, הוצאת קשב לשירה 2006,139 עמ' ציתי לכתוב שפתי לא ישנים, בהחלט לא ישנים, פחות מכל ו ישני עפר. הזמן, הגומזני בין כל מבקרי-הספרות כולם, יודע <כמו בשירו של גלבע 'על דבר החיים ועל דבר השיר') כי "בקצה השיכחה מעיין נובע" ומשורר-אמת, להבדיל מעשרות קיקיוני אופנת הפוזה ה- in ית, השיינקינית, חי גם מעבר לחייו , אך תמיד בעומקם של חיינו - חיים, שבהם מוסיפה השירה להצמיח, על אף כל post mortem , שיער וציפורניים, אהבה וזיכרון , גם לאחר פטירתו עברית, יהודית וישראלית בנשימה בו-זמנית אחת <וכוחה, שהקדים ופרץ מסילות למודרנה של שנות החמישים בשירתנו' הוא שילוב מאוזן של "עתיק" ו"צעיר" ולכן גם פורה ו"מוליד"). שלא כאופנת "העברית הרזה", הזקוקה כל עונה ל- face lifting, מיישמת שירת גלבע - גם היום, למעלה משני עשורים לאחר מותו את התזות של אליוט ושל ולוי במידת חיוניות של "ירק-עד <ש>סביביו הדשא" <ככתוב בשירו הטלול תמיד "בחצרנו עץ חיים יפרח"). "אני זורם עמי זמנים זורמים" הוא אומר בשעה מפויסת <עם העולם ועם עצמו> ב"על דבר החיים ועל דבר השיר". הוא, שהיה גם ורחליך' גם ארץ ישראל' גם בנגאזי ומאלטה, גם הבעש"ט על בורות החימר בשואה, גם האח השותק של תש"ח - היטיב להבין' כי חדשן גדול הוא תמיד גם ממשיך גדול. "שמעת?" שואל מר עין-רואה בפמפלט הארס-פואטי השנון <והערם פואטי> - בספרו הכל הולך בהתייחסו לשירת זמננו "ברחוב כבר מזמרים אחרת." - "אחרת?" משתומם מר אוזן-ערלה, זה שטרם הסכין לאופנת השירה החפיפניקית -פסוודו-ביטניקית הזרוקה- הפרוקה שלנו' "מיהי זו' מה שמה?" - "שמה יברך שנתיים-שלוש," משיב לו בטעם הנשאל דק-הטעם, "והרי צעירה-של-תמול היום היא סבה" <עד כמה צדק ...( קשיבות זו אל עצמו' אל עצמו שהוא לחן בשני קולות, הקול העתיק והקול הצעיר' שדרכם מתעמתת שירה עברית, דווקא עברית, עם עכשווה ועם קרומיה - לא חיתה אצל גלבע רק רפלקס אינטואיטיבי. היא נתנסחה לו גם כ- credo למרות שחיתה לו טבעית כסוג-דם: "השורה תהי מפכה; חדשה ועתיקה" הוא כותב בהבל הולך' שראה אור הדפוס לאחר מותו. ואכן, פיכויה של שירה יהודית זו נמשל, כל חייו' לדלתא - כל יובל משירתם של היהודים לדורותיה נתנקז אל ימו האחד: ארמזי המקרא ב'שרי', 'יצחק', 'משה', 'רחב', 'שאול', 'שיבולת מתחילים ,'ט"ס 'על נהרות בבל' ועוד: הדי המדרש והליטורגיה ב'עזריה מן האדומים', 'אנא בכוח', 'ככה כמו שאני הולך', 'שיר של של יוצרה ה"עתיק וצעיר ומוליד". למה "עתיק"? למה "צעיר"? למה שניהם גם הפוך וגם יחד? ואיך זה שללא אותה סינתזה בין השניים - אין המשורר מוליד כי אם גבב אימפוטנטי' עקר וקר? הוא, שהיה גם ורחליך' גם ארץ ישראל' גם בנגאזי ומאלטה, גם הבעש"ט על בורות החימר בשואה, גם האח השותק של תש"ח - היטיב להבין' כי חדשן גדול הוא תמיד גם ממשיך גדול יום', 'הבדלה' וכיו"ב: ניחוחות פיוטי ארץ ישראל ושירת ספרד ב'מנופף באני', 'בקול דממה דקה', 'יחידתי סובבת תועה' וכד: ה- milieu החסידי , המזרח- אירופי , וצל השואה, ב 'רבי ישראל בעל-שם-טוב על בורות- החימר', 'רבי שואל והנכד', 'אלמד ג אדום' , 'רחוק רעמו היה זה ת.ס. אליוט, במבואו "-ל The Secret Wood ", שכתב כי על המבקר לראות בספרות גם שלמות, גם קבע. לשמור על המסורת, אם קיימת מסורת מפרה, ולראות את הספרות עצמה "לא כקרושת בזמן , כי אם כעומדת מעבר לזמן", היינו: בלי חציצה ופאטינה. והיה זה פול ולוי שהיטיב להגדיר , בהקשר אחר' כי קליטת השפעות מקודמיו' במקרהו הטוב של יוצר מקורי , אינה בבחינת אבות נזיקין , אלא "כבש מעוכל במעי הארי הניזון ממנו", וגלבע עיכל, כידוע לכל, לא כבשים בלבד' גם אריות. מבחינה זו מקיימת שירתו'לכל אורכה, רב-שיח פורה עם הרבה בארות של מסורת צלולה, ארטזית. זוהי שירה שחיוניותה ניחנה בסוג דם של סטאמינה אוקסימורונית: היא "צעירה" תמיד משום שהיא "עתיקה" תמי.ד היא איננה זקוקה לצחצוח זול של "בואסו" מחניף ל"מודה" דווקא משום שנחצבה ממכרות של פלדת אל-חלד. כל עסיסיה ויינותיה גליון 319 התותחים', 'נשמת יוסי בן אחותי ברוניה', 'פני יהושע' ואחרים: שירי הבריגדה העברית ו"הבריחה" ב'כן. ככה. לא רחום', 'אני רוצה לשיר', 'יתום', 'עיר זוכרת': הולדת המדינה, מלחמת השחרור ולאחריה, ב'ליל עם', 'שיר בבוקר בבוקר', 'ואחי שותק', 'שיח ליצחק' ודומיהם - כל אלה הם גוונים שונים של זר הניאות "לפזר פרחיו" <ככתוב בספרו איילה אשלח ארתך), אך השולחן שעליו הם פזורים הוא שולחן כתיבתו הסינתטית. בניתוח הספקטרום לשלל רכיביו מתגלות-מתמיינות השפעות שונות-צבע <הוא קשוב ב"לאות", עוד אפילו לביאליק <אגב, שניהם ילידי ורחליך>: ובשאר ספריו -לקרני , אצ"ג, וטוש, ישורון , בת-מרים, קובנו, זך>. אבל סך צירופיה של קרן האור האחת הוא "קרה שמשית '.'וז היינו: גלבע par excellence, אריה שעיכל אריות. מי שכתב "אני זורם עמי זמנים זורמים" - דייק. לא רק עמו זרמו זמנים אלא גם בתוכו <ושינוחו>. לא רק ה- panta rei ההיראקליטי צדק, אפוא <הכל זורם, לעולם לא תטבול באותו הנהר' באותם המים>, אלא גם הנהר לעולם לא יכיל בזרמו אותו איש, אותו גוף, אותה נפש. גם הטובל משתנה, הקבוע הוא רק השינוי עצמו <איך כתב שלונסקי באחד משיריו : "התמורות הן הקבע הנושם"), מ"שירים בבוקר בבוקר", בוקרו של אדם ובוקרו של עם ("פתאום קם אדם בבוקר ומרגיש כי הוא עם ומתחיל ללכת"), מאותו אופטימיזם וויטמני , בנוסח "1 hear America "singing <ואצל גלבע: "וחי השפעה וחי ההמון; בלילה של עם" בשירו 'ליל עם') נחתם המעגל באחרון ספריו ברזיגנציה: "פעם יצאתי אל הכיכר וחיתה; זו אשליה עצמית ש:ךשלתה; גם אחרים ושמחתי; שיצאתי אל הכיכר עכשיו; אני מדמיין שדה ריק ואני; מפוכח וריק בודד; בוהה אל אין הרחק; מעבר לכיכר שהשתרעה/ כאן בעבר; ושותק", השתכללות זו של "האני השר" בשירת גלבע, התכנסות זו בתוך עצמו "כחומט בין קשקשותיו" - אם לנקוט ניסוח קלאסי' ביאליקאי - דווקא מצד משורר שביטא חוויה לאומית של יחד ('שיר בבוקר בבוקר', 'שיר התודעה במצעד' ושורות נפלאות כ"אני דומה לרבים מאו.ד אני דומה לעם שלם" מן המחזור 'שירים ברחוב הגדול'> אינה סימפטומטית רק לו לעצמו' היא גם הד לשינוי ערכים שעברה השירה העברית כולה. אך אולי זו השעה, במלאות תשעים להולדתו' להציע לסדר-היום של דיון ספרותי ענייני , ערכי <לא ה- "catch as you can" האישי , הכסאחיסטי' המוחזק במחוזותינו' כמין לעג לרש, כ"פולמוס אמיר גלבע ספרותי") את מידת הצלחתה של השירה העברית כיום להתמודד, פיוטית ממש, עם תמטיקה קולקטיבית. מה שהיה בשנות החמישים מעתק טבעי, מוצדק ונחוץ, נקיעת-נפשה של שירה צעירה, מרדנית, מ"שירה פוליטרוקית" - לא רק שנתמסד לא פחות • ממה שנגדו התריע, אלא זה קרוב לחמישים שנה שהשמין' נתברגן' הזקין . קריאתו הנאיבית של אלתרמן הצעיר במסתו "סוד המונאות הכפולות") לצאת אל היום והלילה העבריים, לעשות את השירה מפולשת למה שנושם בשטח - דומה שהיא תקפה היום לא פחות מבשעת כתיבתה. גם בעידן הפרטת המדינה וזיהום האוויר המחניק- להחרידינג אין בריא לריאות הנושמות כבר שנים <באותה מסכת אב"כ, אותו אוויר מורעל עצמו> מרוח פרצים חריפה וטובה של ארץ ישראל שעוד לא נשתסעה בין כרישי נדל"ן' מקשב אמפאתי דרוך ורגיש לכל-העשקים אשר נעשים תחת שמשנו' משבר החלום הציוני שבין שבביו פתאום קם אדם בבוקר ומרגיש כי הוא עם מתפרק לגורמים. באקלים רוחני של התחכמויות הרבה וחוכמה מעט, אין ספק כי נכי-הבנת-הנקרא יזדרזו להזדעק: "געו ואלד' ז'דאנוביזם מזן חדש!" אך אפילו חוק הגנת הדייר של החדר האטום, הלא מאוורר' האנאכרוניסטי' אין בו כדי להפריך אמת אקולוגית בלה מיושן - כי לא האוויר זקוק לריאות, הריאות משוועות לאוויר. איך ביטא זאת גלבע בשיר הנפלא 'לי כל הארץ הזאת': "לי כל הארץ הזאת בשנת ובהקיץ אני רואה; חלום אחד ארוך חשות חשמלים מרחיף; סיעת סנוניות בסעיפי העץ סורג החלון; ועצמותי ובשרי ברוח סחרחרת על ארץ רבה; שכלה שלי", מי שאומר "תהי נשמתו צרורה בצרור החיים" שוכח שהיא כבר צרורה, ותהא כך תמיד' בצרורם של חיינו • אם מותר לומר על שירת גלבע רק שמונה מילים בלבד' הרי הן "היינו כל כך עשירים; ולא נתנו לדברים שם." <שירים בבוקר בבוקר> •• ח~ה ה~~~~ד 1 ר ~ן ס~ער ה~~ ~~עים נ; ;qwק 1 מ 1 ל ש~~ה~~ ~~עים נ; פ:~: 1 עם ~דד fכ " ס ~q ר;ן ע;ך נליpז~1 ~א~ל ~ל :ער מנוכה ך;ךמת :• :• T :•• • f כ"ס ~q ר;ן ע;ך נליpז~1 ע.ר ך n ;ל.ם ם;ע.ר ד w ~דז וה:פד 1 ר שז 1 ר :-- ד f ל ~ער !~ער fכ lj :~נכח w ער ~סר w ער וכל ר;איו T T : זה אל זה :· :· :· יא~ר 1 ודאי מעשה ידיו TT -:-•• - ~ל גער <מתוך הכל הולך 1 נדפס בגליון 67-66 של 'עתרן 1985 ' 77( מרץ-אפריל 15 1 וובוה ושקדמ ,לבריאה> השמ תא םהאד דהבוד זבמרכ ,הספרות אול תא םהמילי ,והסיפורים םשה םמעיקר סנכ יקולקטיב ילבנ תרבות. תזכויו ןשהזמ גרמן , ךמתו ךכ םהועצ סהמיתו יהמודרנ לש תהגאונו ,הספרותית וונולד תומצוו ןהזמ ןלה~ר גאלמו רבח פ םעמי תרבו תבשע תקריא םספרי לש םאחרי ףתוק יעל ייצר יואנ שמבק תלשנו םבה ,שינויים ץלקצ ןהיכ ישדעת המור יל לקצץ , רולהמי םסופי תוהתחלו ילפ יטעמ .שלי ןאי רהמדוב קר םבספרי ,גרועים ףוא ךהפו מכך . אדווק םספרי ראש םנושאי ןח יבעינ םמפתי יאות סלהיכנ לא ,תוכם גולנהו םבה וכאיל והי ימשל יואנ ירשא הבקריא השניי וא תשלישי תלשנו םבה ,מילים ,רעיונות רסד לש העליל וא ןהיגיו .הדמויות םלעתי ףא הנדמ יל יכ םא קר החית תניתנ יל תהאפשרו ףלצר ןבי ישנ םספרי ,שונים ראש םמחבריה לכל אל והכיר הז תא ,זה םולהתיכ ילכד רספ אחד , יהיית קמפי תתח יגאונ תספרו יוכוכב תספרו ראש ועבר גמיתו הדומ הלז לש יכוכב ,המוסיקה להכדורג ,והקולנוע רואש םשמ ךהפ רמכשי ישיווק בר ךער םלקידו .מכירות ךוכ הז רמספ תדורו ם<ומספר השונ ןבי תמקומו םשוני <בעולם ההשתלב תהמערכ תהספרותי ךבתו תתפיס םהעול ,הקפיטליסטית תהמתארגנ לע יפ תעקרונו םנוקשי לש ןקניי .ובעלות רהסופ ,כותב בלרו לבדו , ןנאמ חמכו ועצמ ללאידיא יהרומנט יהמערב חולרו םאינדיווידואליז ,קיצונית חושול תא בכת דהי לש היציר אשהו שח יכ הסיימ םלמוציאילאור . םא דאח םהמוציאי רלאו ץחפ תבהוצא האות ,יצירה אהו םחות לע החוז ימשפט םע בהכות ווב םמופיעי םהתנאי םהכלכליי םלפרסו .היצירה תבמרבי םהמקרי ילפנ תשמתפרסמ ההיציר המתמנ ךעור מקצועי , ילשונ יוספרות , ראש אקור תא בכת דהי ןומתק וב תשגיאו לש השפ ןוכ ליכו ,להציע בלכות וא תישירו אלמוצי לאור , ""שיפורים םסגנוניי ףוא םעלילתיי .בטקסט ךהעור ואינ הזוכ לע יפ ברו קבחל תמזכויו םהיוצרי ףמתוק ועבודת לע ,היצירה לאב הזוכ וששמ בייכת םבפני ;הספר ןוכ ושכר עקבו שמרא לוע ןכ חמובט ול ריות ימכפ חשמובט רהשכ בלכות .עצמו המשיט תזא ויצא קחל ןמ םהכותבי ,נשכרים רובעיק יכותב םהרומני ר<ובעיק ,באנגלית :כמובן> םשירי םוסיפורי םקצרי הקש ריות ךלהפו םלתסריטי םלסרטי .הוליוודיים לאב תהמרוויחו תהעיקריו ןמעיד תזכויו םהיוצרי יהנוכח ןה תהוצאו םהספרי תורשתו קהשיוו לש .הספרים םפרנסת לש ברו ,הסופרים דמלב ואל ראש והגיע דלמעמ לש םכוכבי םטלוויזיוניי םועט המצליח קלהפי תבקביעו תמרגליו רבי-מכר , ;דחוקה הדחוק אל ,פחות לוע יפ ברו ףא יותר , םפרנסת לש ברו םהמשוררי .והמתרגמים רבעב ונה תגר והי תשיטו תאחרו לש לגמו :ספרותי ךכ ללמש תמוכר ולנ ןמ תהספרו תהעברי ןח יבעינ םמפתי יאות ההכתיב תהחצרני לש תתקופ -תור ייד היציר ההעול ןלאי רשיעו לע ןמשקל לש תהיצירו ןכשה תנפרדו וז מזו . בבמצ הכז ףא אל יהיית עתוב יששמ עיופי לע תעטיפ רהספ .החדש לאב יאינ העוש ןכ שמחש אלהיקר עבריין . יחוק תזכויו םהיוצרי םהנוהגי םכיו ץבאר תובמרבי תארצו אדווק םספרי ראש םנושאי סלהיכנ לא ,תוכם גולנהו םבה וכאיל והי ימשל יואנ בהזה בספרד , זא והסתופפ םכותבי ירשא הבקריא השניי וא תשלישי תלשנו םבה ,מילים םבחצרותיה לש םעשירי ,ונגידים ,רעיונות רסד לש העליל וא ןהיגיו תהדמויו ווציפ ללגמו בנדי תתמור תפירו .שירתם לככ ההנרא םה אל וציפ רלאח ןמכ ל לגמו ףנוס לע לכ קעות קועות םמשיריה םוכתביה א<אל םא והקדיש שמחד תא דאח םמשיריה בלנדי ראח , רלאח בשהנדי ןהראשו ץקמ ולב אול ךתמ םבה יכפ .ציפיותיהם> תשיר שהקוד ,העברית להבדיל , הנכתב םפעמי תרבו יביד ינושא תמשרו םמטע הקהל , םחזני ,ורבנים ראש אל וציפ רלשכ ףנוס לע םהפיוטי ושפייט ילפנ ,קהילותיהם ןוכמוב םג אל והתנגד תלהפצ םפיוטיה תלקהילו תאחרו אול ודרש םבעבור .דיווידנדים יכדא קלהעמי ןולהבי תא דסו ההכתיב תהדתי תוא היחס ןלרעיו תזכויו םהיוצרי ןוהקניי יהרוחנ , ןכיוו השהכתיב המיסוד תכפעילו תאנושי אהי קעיסו :דתי ךכ והבינ ילוחש םהלחשי רבשומ דובאכ וכשהעל תא םנוסחותיה לע ,הכתב ךכ ןהבי םהאיסלא ובהתייחס תלהופע ןהקורא סכנ ן<ואכ ההי הז רהספ ןהראשו בהכתו ,ערבית> ךכ ןהבי ןיוחנ עוקב שברא ובשורת תא סהיח ןבי םהאלוהי ,למילה ךוכ והבינ תדורו לש םפרשני םיהודי ראש ורא יכ םהעול אנבר תדמאמרו רכאש רספ ההתור חמונ ילפנ להא םוקוד .למציאות תבמקומו םבה קר טמיעו תמבני-התרבו והחזיק דבסו ,האותיות והי םהעול אל וירא ןבעי היפ םמעשי וכאל לש תהתערבו תפוגע םבנכסיה םהרוחניי לש יבעל תזכויו .היוצרים םג םא תבעזר ישינו קהפר ןהאחרו ןברומ חנשכ ןב השמונ העשר השנ וופרסומ ובמתכונת ,החדשה ראעור םרבי רלחזו לא רהמקו תולהשוו ובינ ןלבי ההגרס ,השנייה האהי ןנתו הלתביע תמשפטי הואזכ ילכינו ,הלא-מחמיא ב"גנ ,ספרותי" םא חאק קר תא קהפר ןהראשו ןמ ןהרומ הואבנ וסביב ןרומ אחר , האזכ ילכינו אהמחמי דעו תפחו ""חקיין ן<חקיי אהו םאד להפוע םבעול אהמל הבחרד לש שחידו ,ומקוריות וואינ ןמוכ ץלאמ תא וכללי תולהסוו תא יצירותיו , תהמתייחסו ךדר עקב תליצירו תקודמו ול , ,כ"מקוריות") ןקדושת לש תזכויו םהיוצרי יבעינ יאנש תהאותיו םוהמילי אהי רדב המ ,חדש עהפוג תביכול רליצו חשי יתרבות המפר .באמת הקדוש וז , ההניזונ המאידיאליזצי תרומנטי לש רהיוצ ,כאלוהים-זוטא אהבור םעול שי ןמאי וכול יפר ומחשבת ה<אידיאליזצי ההמשכיח יכ םג ההתור הניהל גדיאלו םע תהספרויו ושקדמ ,לה ,האכדית ,השומרית ,הבבלית ,המצרית ,והכנענית אול ההעלימ תא ,המים ,התנינים םהתהו -והתוהו 16 ןגליו 319 אלו על פי רוב כוחני חדת אשר העתיקו ספרים <ובכך חגנו עליהם מכליה>, יסדו ספריות וכתבו ספרים חדשים; ואילו הספרות החילונית חיתה ספרות שבעל פח, אשר אינה מקפידה הקפדה יתרה על נוסחה המדויק, וודאי שאינה מקיימת יחסים של מקור והעתק בין גרסאותיה השונות <ועל כן אין נח מקום לזכויות יוצרים>. אפשר למעשה לדבר על מונופול של אנשי חדת על סוד הכתיבה בתקופות שונות, אשר הביא לאי-העתקה של ספרות חילונית עתיקה, לאי-כתיבה של ספרות חול חדשה, ולהמלצה ליודעי הקריאה שלא לקרוא בספרות החול; רק כאשר התרחב מעמד ביניים משכיל בערים, אשר אין פרנסתו בעיסוקי חדת, ואשר לא חיה תלוי בתיווך חדתי לצורך קריאת ספרים, חזרה אל הבמה גם ספרות חול כתובה ונח הקפדה יתרה על התנסחות אמנותית. העתקת ספרי קודש, העומדת ביסוד תרבויות רבות, ובהחלט ביסוד חתרנויות חמונותיאיסטיות, היא מקרח מעניין: איש לא יתבע זכויות יוצרים על התורה, אותם דברי אלוהים חיים, ואיש לא יתבע שכר בעבור זכותו של אחר לכתוב אותם <כמובן שסופר סת"ם יתבע שכר על עבודת הכתיבה עצמה>: אבל , למרות שעל פי התפיסה המשפטית בימינו כבר מזמן פגו זכויות היוצרים על התורה, לאיש לא תחיה זכות לשנות את הטקסט המקודש, והמערכת הדתית פיתחה שיטות <כגון ספירת אותיות, תיבות ופסוקים> כדי לוודא שכל סופר יעתיק את דברי האלוהים כפי שנקבעו בספר , בלי להוסיף או לגרוע. התורה כספר מקודש היא טקסט אשר במובן העמוק אין גם משמעות ל"שיפורו" על- ידי עריכה מחודשת, כיוון שח"טעויות" בתוכו זכו להסבר פרשני יצירתי ההופך אותן לבעלות ערך חיובי. אין אני עומד כאן ומציע להחזיר את העולם אל העידן חחצרני , והיפתחותה של הספרות מעבר לגבולות האריסטוקרטיה היא תופעה שיש לברך עליה <למרות שגם חירם, חובה לזכור ,היכולת לכתוב ולפרסם קשורה קשר הדוק בכסף, מעמד חברתי , חינוך , קשרים, מיקום גיאורגפי , ובעלות על חדר משלך ומחשב>. אף איני דורש שכמו במסגרת הדתית- מסורתית יחזיקו כותבים במשרות המשרתות את הקהל , ויכתבו לצדן ספרים שתוכנם פרשנות לספרים קדומים, למרות שזו בהחלט אפשרות שיתרונות רבים בצדה. אך מתמיהה אותי העובדה כי רוב הכותבים מקבלים עליהם את שיטת זכויות היוצרים <שנולדה כזכור , רק כדי שאפשר יחיה לתבוע סופרים על דברי פגיעה במלכות שיפרסמו בין גנוח ונמוך , בצורח שאפשרה את הפופולריות שלחן בקרב מעמדות רבים <משימה שהיא קשה עד מאוד לאדם יחיד הכותב מתוך בדידות>. עם חבר גלגלתי פעם רעיון שכזה, אשר איננו דורשים עליו זכויות יוצרים: הקמת אתר ,דוגמת אותם אתרים מרובים של כתיבה ספרותית, אשר מטרתו תהא כתיבת האפוס העברי הגדול , כאשר כל קהילת כותביו מוותרת מראש על זכויות היוצרים של כל פרט, ונונח ביחד סיפור שלם, כאשר כל אדם יכול להוסיף דבר מה לסיפור , לגרוע דברים אחרים, ולערוך את השאר. דרושים רק מספר מצומצם של יודעי טכנולוגיה, ומספר רחב של משוגעים לדבר , וכמה שנים או דורות של עבודה בלתי פוסקת. אם יצליח הדבר בעולם חוירטואלי החדש, אולי יחזיר מעט מעולמנו הלא וירטואלי אל הישן . איך יוסדר שכרם של הסופרים במצב זה <אשר ממילא אינו בטוב גם כעת>, זה כמובן נושא למסה אחרת. • ויליאם ג'י סמית' מאנגלית: רובוט וייטחיל בשן העולם שמתחת לחלון The World below the Window מ~דדי;ן ~l] ל;~י ~מל;לה ר~~~ בספריהם>, האוסרת עליהם חרבה מן העשייה הספרותית, ומקבלים T • • לידיעתי ע;ד~ 1 שם, טרם העבר' T •: •: T "." 0 :ז ושם ה 1 א ישאר בכל ע;ן אחש T : " ב שבככה הדבר . בלי בחינה את חאידיאל הרומנטי חאינדיווידואליסטי המצווה עליהם T •ז •• :•: :•דד -ז לעמוד לבדם ולכתוב, ולא לטפס על כתפי אחרים ולחידוש לכתביהם, " ושם ה 1 א ישאר בכל ע;ן אחש"ב ש לא תשש א;ני T:•::• ז- • כאשר ממילא זכויות היוצרים אינן מגינות על פרנסתם <כיוון שאין חם :ז ••ז• מתפרנסים למעשה מן הכתיבה>, ולעומת זאת חן מונעות את חפצת ~ל~ת"ס לרגסה מ 1 ל מ~סקים ~ת l]'י~;ל יצירותיהם בצורח רחבה. ה~~ ~ל ךרד-מ~ןח ~~t ה ~ק~ה :י~י~ אין משמעות לריתוך מרצון של יחיד על זכותו הבלעדית על יצירותיו , ואף אין לי האומץ לחיות הראשון לוותר . לשם כך זקוקה החלטה " : בכל ע;ד א n ב שעיני מ;צא;ת מעבר לעלים צ;מ · ש nים, 0 T : •: •• •• : -•• •: : •: T קולקטיבית. אבל ידוע לפני גם כן כי רוב ההחלטות אינן מתקבלות מתוך דיון מעמיק ושכנוע, אלא הזמן מכריח אותן . אם המהפכה שהביאה בסופו של דבר להמצאת זכויות היוצרים היא הדפוס, וכלכלת ההמונים שבאח אחריה, חרי שהאינטרנט חרא המהפכה בת זמננו המביאה אט אט לקצו של עידן זכויות היוצרים, ומבשרת אולי על שיבח לדגם קדם- מודרני של מושגי היצירה. באינטרנט אפשרי שתיאסף יצירה אשר אדם אחד יפתח, אחר ימשיך ויסיים, שלישי ישנה את סופח, רביעי ישמיט דבר מה מאמצעה, חמישי יוסיף לח דברי פתיחה ושירח, שישי יערוך חלקים נרחבים נח, וכן חלאה עד בלי סוף. כך נכתבו רבות מיצירות המופת של חתרנות הסינית במאות השנים האחרונות, עד חדירת רעיון זכויות היוצרים גם אליה, יצירות אשר חיה בכוחן לחיות רבות רבדים, בלי ההפרדה המלאכותית לארב;ת נע;ת במ;רן נהר' למים מפכפכים, • -::::-· TT -: T :-: ~פ 1 ק ~~זז?י ~ry סג 1 ת םי~י~~~ ,םיז:זךן~pז~ ~פ 1 ק ~~זז?י ~ממ#~ה ת~~~מ 1,ה~י~~ מהשמע המשמיע צפרים שבתע 1פה, ••: •ד: T : • :• • -• ----•• o/~IJ ~ים ה 1 א ~ע,~יק ,םי~[/ 1תר.~~ לא .עב~: מרץ-אפריל 17 גד קינר 0 יpז~ ע,ד:ד ~j?ך g י ,זר;ע;סיס :במף~ט;ת :ק??~ילה ך~ת י~~ים ה~~?? 7 זכ~ק ד~דים נינים צלופח~ים • T : • • סי~;ך~~ :ב~פף~ים ק;ך~ים תלשי נגדים, ע;ך' נשר' T T 0 T : •• : 0 ~~~קךעף ן~לף ה~~~ ~9 ~ןה השיר על בשר ישיר טיפול שורש 9 ת;ת פףר ~ w ר ~ירי :ב~פףד ס;~ר תכזיt~ייr.~ל~ נעשה חלףלים חלףלים חזףדים חזףדים נכמ; העדשה 0 0 0 0 T T -: T : • :-• :-:• :- ~ד ~~ע,לה סןצ;ן ן:,זרק.ר ~ן~~ינף ת~ן;~ב: ~~חףש #ה ~ ןע;ךנף לא :9 ~ר ע;ד w ר ה~י~~ב: רי~רב ק~ה. השיר על נשר שירי ירא את מ;רא הלילה שהףא לא י;ם לא •: T : --T •: ""T " 0 0 והאדמה תףכל להתמצע עליו : :T ז-: T : •• -: 0 -T T - ד:- TT לילה נ; אגהר עליו ואדענף ויז;ךך שבע פעמים •:00 0 :·: •ז••: • - :ז • ~~rכת .. .. . ויע;ךף נ; זמףיי המות ויחיף והנה הם : : . : -.. . ··: ןלא ~~קיר ~ל ~ךש; ד:· ת??ג דסע.~ב לא ס~~ו;נ: 7 ~ך~נף להסתיר א;תה מפנינף •• T 0 T 0 : -: כמ; עררה המכשה מפני האנס ·:·· : ז-:- :·: ד ז-ז ~ד ~.גף;כנף יףןד ן:~ע ~קצ;ת סע,~~ים ס q שף;כים ~ל ס~ד??ה מזאת תהתעדכנו ןלא עדי.r. ב;א~~ ןלא ~דע א;סה ןלא עדי.r. ע;ד ו~~ מתי התר;מם מחס;ם הרכבת אחרי שמחצה T -: T •: ••-: -•: •: -T : -•• : 0 -T א;תנף מתי חצינף את .גבףל האדישףת מתי -T •-: T : •: • T -T T ןלא נ;~יף 7.ה~~ד היף השחפים לכסי;ת זרחנ~;ת מע;פפ;ת : : :- T ע;ד. •ד:- ד:• ד• ~ח~ילף ~ע,ל.יסד ~ת :ב~~ים ~~טף א;-סן ןחנ;וד 9 קף ~~יו ז:יק!ה לtז;נ מתוך הספר הפרעות קשב העומר לראות אור ~ל ~~.r:ויסד גליון .319 צ'רלס בוקובסקי ]1994-1920[ נולד בגרמניה לחייל אמריקאי ולאם גרמנייה, והגיע לארצות-הברית בגיל שנתיים. עד גיל 35 עסק במלאכות שונות כפועל שחור' ואז החל לכתוב שירה ופרוזה. בוקובסקי היה הז'אן ז'אנה של הספרות בארצות הברית, וזכה לכינוי "מלך מנבלי-הפה של השירה האמריקאית" . יצירתו באה מן הרחוב, מן הביבים, מה~ךים, מחדרים בבתי-מלון בפרוטה, והיא מחוספסת, ישירה, בוטה, ואוטוביורגפית ברובה. שתייה, סקס ואלימות הם המרכיבים העיקריים ביצירתו של מי שבחר לחיות כזר ומנודה בשולי החברה. בוקובסקי היה יוצר פורה ופרסם עשרות קבצי שירה וסיפורת. בין ספרי שיריו: בוער במים, טובע בלהבה, אהבה היא כלב הגיהינום, רחוב האימה ודרך הייסורים, הימים בורחים כמר סרסי פרא בגבעות: בין יצירות הפרוזה שלו: מיומנו של אשמאי זקן' סניף הדואר' זיקפרת, פליטות זרע, חשפנרירת ושאר סיפורים על טירוף שגרתי' וידוייו של איש מספיק מטורלל כדי לחיות בין חיות, דורום של שרם צפרן . סיפורו "עכבר ה~ךים" עובד לקולנוע והוסרט. :p ל;ו:ור' ז\ם י~~ לא ע;~ה י~~ לא ,ה~;ע ןמ~~ה ry יא זה י~~~ לא מף~ן ע,ד:ז ל q רג א;~ף א; ל~ה " ב א;~ף ב~;כלף ןק~ל ,ף~;א ~דקז:וי על זאת א;~ךת י~~~ לא ך;~ה ןד~ר' של אמנףת ףממשלה T T : •: T T ."" צ'רלס בוקובסקי אל תתקרב ואם כן ... 'ן~ ,ח~~ ~ry ~ה ת:~~ ז\ם י~~ לא ~חףץ ~ל ז:וןפק ז\ם סא;ך;ת :p בף:ים א; ~ז:ו~ו:וע ק;ל;ת א; ~~קןא אז אףלי פרףסט : : -T ז\ם ~י~הף ן; ry ף ~רף 9 ט תסיr.~ לדלת א; את אחת מעצמ;תיו לתבשיל שלי' :•• --;• T ••-; --:• ב~~י לא :כ;ל לןו;ת ~9 ף א; ~.ןה מ~לפ;ן א; ו:רה w ג;נכר ~ז מ~כ;~ית ~לי י~~ ~םףק, י~~ ~o/,ע~ י~~ o~w ואלחים וכל מה -T : • •• ואףלי אני מ;תח חבל: שמחבל נרא~זה שלי ל~ר;ת ~~סה :כ;ל ןק~ל :-:-·..-:·:·::-•• ז: •T:•• ~ת סנןת;ן ~ל ל;מ~~ ~ז ~ם ז\ם סא;ך;ת ד;ןקים מרים נעת את הנידה שלי • ."' T 0 T 0 0 '." '- ו:וק~י~ה נא;ך אחר-צהרים :--T: ז- • t ה"ב .: ש לי ~ת .זה : ~~9 ח.י רך' ך~ת ~לים, ת~~~ ת;כןןpזז:; קיר;ת םיז:ז~:~~ :p ~~זףךים םי~~; ~ל .זה ,ת~~ לא 9 לףף, ושעה שןך;ך חףם : ."' T T ; צ;לל בשדה הרא~זה של חל;ני •••:•• ז: 'T:•-• ף~ט; 9 ים ש;ך~ים שףב ~ת ~~רי~ה נחל;ם נלה;ת מףאר באש •:• T T --: f ל ו:רה wי~~ ~ריר א~~~ ~ל ו:ו~ת 7o/ סז ז:;~רנזי~י o,תי~~ זפ;~ס Q ~יז ~לף ,o2 ,ת;נ;ר~~ ~מדק ם~~ש ~f ך;ן ~ל ךר;ך' ~ןן~ה t רינ:וית .זה תסיr. י~~~ע;נכי~~~י~~ י~~~י~~ ~י~~~י~ מאנגלית: עורר פלו ואתה ש;מע צלילים • • : -•• T -: ~ל ד r? י~ה א; ~;כלה א; r? יןה ~ל דןי; א; ~ןגףל Rת;ז~~ א; ת~;כ~ :p נ:וי~ה ל.ר ~פה, .זה לא מ~ז;ם w:ה~ ז; לא נףרףת ~ת;ך ח 9 ר ~ימףס, מל;ןה, מ לא ך;~ה ל~ג~ ~~לףם, ~;כלף לא כ;~ V? ~ש ל~~ ל~~~ים י~~א; g ף ך~י;ת ~ן ;:זסףג מד;ךש ~י.זה ~ךףך דע.י~יף מ~חל;ת, w~ry יף ~חל;ת ף~~ךף, ~ם ש.: · ןף ק~ת .. א; מ q ף - לא ;כ;לים ן fry ~ס ל~~י ~מ ry ~ל ~ry סר א; ~ק~ר א; ל~~י י~~~ ס.ל~~~ ןת;ך מרא;ת חדש;ת, לפני שהפצע -: ד-: .:••:·-:· ו:ר~ליר א; ~~סח לנצח ד:· Q ן~ה ה~~;א; 9 דדריץ' נ;ל;ד:ה א; לישך ~ל מ~~ה ז\ם ~סה לא צ;ך o ~ל;לה ד~סה :כ;ל ןד~ר ~ל ף~~~ זה לגמרי נ;רמלי: • T : :•• -: :• ~ו:ו~ים ~r? ים ע;דךים ~ל ף?לג ב~~י לא ~~9 ה ן~ךל ~הס~~ ~ז:ו~ק~ל דןמךבואך א; לקנ;ת 9r? ח.י ~'ו: לא ~o ~ש קןח; ~~9ה דק ן wry ~י ~o ם~י ע;ן ק~ת, ~ז ז\ם ~סה ן;~ק ל~~~ים ב~~י לא ע;~ה ד~יז f אז ז\ w ה שברתי אףלי את הלסת :• :• -:• -• : -T ב~~י ~o ~ש חףט ~ר.זל א; ך;ךף ~q רי מ~ך~רים בטפטים שלי, . :· . :· - 19 2007 מרץ-אפריל היא מושג אבסטרקטי ,אוסף של אידיולקטים. שפה דומה לא לאורגניזם אלא לזן •9 אם כך , לישראלית אידי ולקטים, סוציולקטים ודיאלקטים רבים. עם זאת, אני תוהה אם אכן ישנו ל~ט אותנטי אחד שמתיישב עם הכללים שמטיפים המורים הישראלים. האמת היא שמחנכים רבים עדיין מנסים לכפות דקדוק עברי על הדיבור הישראלי , כשהם מתעלמים מכך שלישראלית יש דקדוק משלה, אחר מזה של העברית. אני זוכר מורה אהובה מבית הספר היסודי שהעריצה את ההיגוי "הנכון" של יצחק נבון ושל אליהו נאווי <ראש עיריית באר-שבע לשעבר>. בשירו המפורסם 'אני וסימון ומואיז הקטן', כותב יוסי בנאי: "בנעלי שבת וכובע של בוס, ובעברית יפה עם ע' ועם '"ח ומתייחס להגיית העיצורים הללו בדרכם של עולים ותיקים מתימן למשל , כזו שכיום נשמעת לעתים רחוקות בהגייה הישראלית. ברם, בניגוד למה שישראלים רבים למדו , ההגייה התימנית של ח ו-ע היא תופעה שולית בקרב הצברים. במאמר שהתפרסם ב'ידיעות אחרונות' ב- s בספטמבר ,200410 מתאר הדר ליפשיץ מדוע מכבדים את הליכודניקים פחות מאשר את מצביעי מפלגת שינוי: מדוע, אם כן 1 דימוים של הליכודניקים נמוך 1 ועדר הכבשים של לפיד נחשב יותר? תשובה לכך נמצאת אקונומית המרכיבה · בשכבה הסוציו את התקשורת הישראלית. חברי מרכז שינוי והפרשנים באו מאותו הכפר. כמוהם כעיתונאים אשכנזים, בורגי אוניברסיטה, חילונים, צרכני תקשורת המדברים בלי ח' רע: הליכודניקים ספרדים, מסורתיים וחלקם חסרי השכלה אקדמית. לא פחות חמור . הם קוראים תהילים לא פחות מעיתונים. הם לא משלנו. הם גם לא · "און ליין". כשהתקשורת הישראלית מציגה את המתנחלים שהותקפו על ידי הטרור כמכשול לשלום, הליכודניקים מתייחסים אליהם כאחים גיבורים. לחלקם הגדול אין מחשב בבית. הם שכחו להחליף את הדיסק הציוני. כל זה אולי נכון , אבל האמת היא שהמזוהים הצעירים שנולדו בישראל , ממש כמו ה"אליטה האשכנזית", בקושי מבטאים את החי והע'! שאלו את עוזי כהן כמה מנכדיו מבטאים את העיצורים הללו! המתרגם והסופר אהוון אמיר ציין בפני פעם שתופיק טובי טען כי הישראלית שלו היא הכי טובה בכנסת. באופן פרדוקסלי בעיני , נראה כי ישראלים רבים מסכימים איתר . עוד טוענים, כי אף ישראלי לא יוכל לדבר ישראלית טוב יותר משדרן הרדיו זוהיר בהלול , שגם הוא ערבי ישראלי • טענות כאלה הן מטעות. שהרי כיצד ייתכן שכל ערבי משכיל שיודע ישראלית הופך באופן אוטומטי למודל לחיקוי עבור דוברים ילידיים של השפה? אפשר לראות נזיפות טהרניות כאלה ואחרות כביטוי לתופעה הנפוצה של דור שמרני מבוגר שאינו מרוצה מן השינויים ה"פוחזים" שמתרחשים בשפה <ראו, למשל, אייטצ'יסון 2001 ו-היל 1998(. ברם, תביעת החזקה על השפה הישראלית אינה מתיישבת עם המודל האופייני של ניסיון לכפות דקדוק והגייה של אליטה חברתית מסוימת על השפה. הבלשן המנוח חיים בלנק לקח פעם את בתו הצעירה לראות הפקה ישראלית של "גבירתי הנאווה". בגרסה זו פרופסור הנוי היגינס מלמד את אליזה דוליטל את השורה 'ברד ירד בדרום ספרד הערב'. הוא מנסה להקנות לה את ההגייה ה"נכונה" של העיצור ו כצליל רוטט מכתשי האופייני להגייה ספרדית <ומופיע, למשל , כלאדינו ובערבית>, ולא כצליל ענבלי רפה האופייני להגייה הישראלית <ומופיע בדיאלקטים של יידיש>. בסוף ההופעה שאלה בתו של בלנק בתמימות גלויה: 'אבא, למה פרופסור היגינס לימד את אליזה לדבר כמו העוזרת שלנו?' מופלאות השפה הישראלית (חלק (שני גלעד צוקרמן "המיתולוגיה העברית" התת-פרקים הבאים שואפים לחשוף כ''מיתוסים" כמה מההנחות שלשונאים מסורתיים - ולעתים גם רוויזיוניסטים - לוקחים כמובנות מאליהן. מיתוסים אלה מעמידים מכשול הן בפני הניתוח הסינכרוני והן בפני הניתוח הדיאכרוני (שלא לומר פוליכרוני 1 פאנכרוני> של הישראלית. פרסומיו הרבים של רוזן תורמים במיוחד לניפוץ המיתוסים המכשילים ניתוח סינכרוני של הישראלית. מיתוס "העברית השגויה, העצלנית" <כפיית דקדוק עברי על הישראלית> מחנכים ישראלים וסתם דוברים מתלוננים לעתים קרובות כי הישראלים "שוחטים" או "אונסים" את שפתם בדיבור "עצלני" של "עברית גרועה" מלאה בטעויות. s אמנם רוב הישראלים אומרים 'בכיתה ב' במקום ההיגוי הטהרני ב'כיתה ב' <השווה עם 'העיניים נעוצות ב"חרא" דשא', המיוחס לזוהיר בחלול>, אומרים 'עשר שקל' ולא 'עשרה שקלים', 'ברי-מזל' ולא 'בני-מזל', אבל דוברים ילידים אינם טועים! לישראלית יש את ההיגיון הפנימי שלה, השונה מאוד מזה של העברית. כפי שמצטט רוזן )1977, עמ' 19(, "צורם את אוזני רק מה שאומרים לי שיצרום". בעמ' 31 אומר רוזן )1977( בתבונה רבה: יש צורות דיבור מסוימות, שיש החושבים אותן לבלתי-רצויות, משום שהן נוגדות את הרגלי הלשון הקלאסית. זה ידוע, כי מרבים לדבר על כך. דבר 1 שמזכירים אותו פחות, הוא שלצד מניעות לשוניות כאלה, שאחדים מבינינו מטילים אותן על עצמם, יש גם מניעות הפוכות: לא רק כללי העברית הקלאסית מגבילים את חופש דיבורו של מי שדוגל בהגבלה זו 1 אלא אף להפך: השימוש בעברית התואמת את כללי הקלאסיות נמצא מוגבל בהחלט על ידי כלליה של העברית המדוברת. בוודאי נתקלתם בתשובות שונות לשאלה "מה את;ה עושה בחיים?" כמו למשל 'אני לומדת '.א.ב ישראלים מכירים היטב את הביטוי הצבעוני 'תצא בחוץ'. אם דוברים ילידים משתמשים בביטויים אלה, משמע שהם אינם שגויים, לפחות לא באידיולקט <כלומר הדיבור הייחודי של דובר מסוים> או הסוציולקט או הדיאלקט של הדובר . אחרי הכל , שפה גליון 319 ישראלי דנו תישראלי סמיתו ההשפ ההרז סבכנ תבאוניברסיט ןבר-איל רביק ןהבלש םמנח יצב יקדר תא רהסופ רהצעי ראתג תקר לע ךכ אשהו בכות הב"שפ ,רזה" ישמעת םרבי םאחרי םהמתגעגעי .לעגנון ןכשעגנו בכת ו'אשת המת ,עליו' אהו ןהתכוו אל-"הו "התאלמן )1944, והשו ל 1977-, 'עמ 13(, םא תקר ההי בכות ואות ,משפט אהו ההי ןמתכוו ול"אשת האהב ואות ,מאוד" ההבעי ןכא אהי םשישראלי םעורכי תהשוואו ןבי תקר ןלעגנו וכאיל וכתב םהשניי םבמשלבי םשוני לש האות .שפה םבר תקר ואינ בכות הבאות השפ וכמ עגנון . דבעו ןשעגנו המנס בלכתו תבעברי ב<לרו ,משנאית> רשברו אשהי האיננ תשפ ואמ ה<שחית ,יידיש> תקר בכות הכתיב תאותנטי תבשפ 'אמו .הישראלית הז אל תשקר בכות הבשפ ''רזה' אאל ןשעגנו בכת הבשפ ,'זרה' ,ישראלים םשבעבור תעברי אהי ההשפ ההזר ,הראשונה םאינ םמוכשרי תפחו .מאבותיהם םשפת האינ הרז רואוצ םהמילי םשלה ואיננ 'דליל קר .שונה ןאי תטענ בכות רמאמ הז לכל לוכל תששפ תספרו הצריכ תלהיו תכשפ !דיבור םאנשי םרבי םמאמיני יכ ראתג תקר יואורל םקסטל-בלו םכותבי וכמ םשה .מדברים ןאי רהדב .כך ,לדוגמה ךבדר לכל םה םמציבי תא להפוע ילפנ :השם ר'אמ 'שלמה אול ה'שלמ ,אמר' הכמ םישראלי םעושי תזא ?בדיבור רמספ םמבקרי לש הה"שפ "הרזה םטועני םשישראלי םצעירי םמכירי תפחו םמילי רמאש תהדורו ושקדמ .להם םה חלבט םמושפעי םמבן-חיי )1953(, רשאמ ת"א ,לשונו ןלשו ,דיבורו הקונ םאד לבעמ הוביגיע לש ,שנים הביגיע תמתמד לכ יימ ,חייו" ,ברם םהא ומישה םמה בחש םפע תברצינו לע רהמספ םהעצו לש םתחדישי םישראליי םבתחומי לש ,מחשבים תתקשור ?ומדע ןייתכ יכ םישראלי םצעירי םמעול אל ונתקל הבמיל ''משכונית י<כינו שלתי וא ליע םההולכי שברא רהעד םומושכי ואות <אחריהם לאב םה םמשתמשי םבמילי וכמ ת'מכונ 'אמת .ו-'פנטיום' לכש גה"הרינ "האדום רהמקש ןבי ת"עברי "שגויה תליכול יביטו הלקוי 'ול'דפ"ריות ההמשג יהלוג ההמכונ ג"הרינ "אדום לכול תהצג אנוש אל ירלוונט יכד תלהטו תא תתשומ בהל אמהנוש .המקורי ןהרעיו יהבסיס אהו חלנצ חבוויכו תבאמצעו הסטיי ןמהדיו רומעב אלנוש אחר . םמחנכי םישראלי םרבי םנופלי חבפ םוקושרי ןבי תידיע קהדקדו יהעבר ד<בניגו קלדקדו <הישראלי ןלבי רכוש .ביטוי םה םמבזבזי ןזמ דנכב תכלהורו םלתלמידיה יכ ראסו רלומ ''בכדי א<אל ('כדי' רואסו שלהשתמ -ב ''על-מנת תבמשמעו לש ,"כדי" תלמרו ושכולנ םיודעי "ש"טעויות גמסו הז תנפוצו דמאו בבקר םדוברי םרבי יבעל רכוש יביטו 'מצוין ללמש יעורכ ןדי .מצליחים בנכת רספ םשל קודיי םשישראלי ונדרש רבעב דללמו .לבגרות דתלמי ןשהפגי השליט רבספ ל<למש ב'כות רמאמ הז ובהיות <תיכוניסט בנחש ןבאופ יאוטומט רלדוב תעברי .צחה ךא המ ןבי הז ןלבי תיכול יביטו ואפיקחות ? םא םהמורי יבבת רהספ םהתיכוניי םמעונייני תבכנו םשתלמידיה ויהי יבעל רכוש יביטו םמרשי ,ומשכנע במוט ושיקדיש תא םזמנ ללמש דללימו ,לוגיקה ,רטוריקה הסמנטיק .ואפיסטמולוגיה לע םהסטודנטי רלשפ תא ההחשיב תהאנליטי ,שלהם תא תיכולו הההסק רוהקישו ןבי םתחומי ,שונים וכמ םג תא תיכולו 'הארגון ןהמיו תושליפ .המידע שי דלעוד םאות עלהימנ תמבינוניו תומרדידו תמחשבתי רולבק תטענו ,מעורפלות ,ריקות תציניו וא .אנטי-אינטלקטואליות ןאי קספ ששי תלת תא תהדע םג לע םנושאי םלשוניי קבמובה וכמ יאשת המת יעל יביטו ןרעיו םבמילי ,סדורות רכלומ ןבאופ 'ברור דח ימשמע רובהי ,<להוציא יאול .בשירה> ךא ללכ הז שי רקש טפעו םע רדיבו ת"עברי ,צחה" ההטענ יכ ,הניהיליזם ,הפטליזם רחוס תהאחריו ןוארנו ,הערכים םשמאפייני קחל המהחבר ,הישראלית םיסוד ץבאימו לש ת"עברי "רגועה המהוו רהסב .פשטני ןאי הז אאל ךמס .עשן שי תסיבו ,מגוונות תתרבותיו תוהיסטוריות-חברתיו תלהסבר םתחלואי ואלה.ו םא םמחנכי םרוצי תלהקנו םלישראלי ריות ךדר 'ארץ ןה ןבמוב יהישראל <<נימוסים ןוה ןבמוב יהייר <<כבוד קודיי חלבט ואינ תהכתוב !הנכונה ןאי אאל בלהקשי תלתוכניו חהאירו הבטלוויזי לע תמנ ןלהבחי םבישראלי םשיודעי הלכאור קדקדו יעבר ""נכון ךולפיכ םנחשבי םרהוטי .בדיבורם םע ,זאת םאות ידובר ת"עברי "צחה בלרו םאינ םמסוגלי רלייצ םסילוגיז .פשוט םלעתי תקרובו םה םמוצאי תא םמפלט ןבמגוו לש םטיעוני םמופרכי םשיסוד ןבהיגיו 'מעגלי רכלומ ןניסיו סלבס הטענ לע ןטיעו חשמני שמרא האות ,הטענה וא סמודו ספוננ ם<א A דיור ,גשם זא B ;קר B רק ןולכ A דיור ,גשם> ןוכמוב ןהטיעו יההרסנ ץהנפו לש ,אד-הומינם רכלומ תהתייחסו םלאד רהדוב אול לטענותיו . יאד-הומ םנ ""חיובי ,הוא 'למשל ה"הטענ והז הנכונ ימפנ רשהפרופסו ישל ראמ ,כך" םאול ההגרס ההנפוצ רביות לש םאד-הומינ אהי ,העלבה רכלומ רמעב ןמניסיו עלשכנ תבצדק העמד תמסוימ הלהתקפ .אישית ,לסיכום תלמרו םשקיי רקש יאפשר ןבי השפ תלהשטח ,התרבות יאיננ בחוש יכ קהדקדו יהישראל אהו ההסיב .לכך ישטח ילמד יועצלנ תאינטלקטואלי בלחשו םשא דנלמ תא תהדורו םהבאי דלהגי ה'עשר 'שקלים ויהי ולנ ןכא םאנשי םמבריקי וא םרהוטי .מחשבתית תמפא רחוס ,היריעה יאיננ סנכנ ןכא ןלדיו קהמרת לע habitus- ורא ומחקרי לש סה יוצ וול ג רפיי .נוודיה למרץ-אפרי יתר על כן , נדרשות מורכבות, הברקה ויצירתיות ליצור מילת סלנג ישעיהו. היא לא מתכוונת ללייבוביץ' אלא לנביא התנכ"י, כותב מאמר ו כמו 'הלמוט' "טירון במצב של הלם", תחדיש רב-מקורי המבוסס על זה התרברב פעם באופן דומה כששהה באיטליה: הוזמנתי יום אחד )1( השם הפרטי הגרמני 'הלמוט' ),. למעשה, ברוך שפינוזה. הבאתי עמי חבר ישראלי , ובזמן שפטפטנו לנו בשפת המצאות פופולריות כאלה - על ידי דוברי ה-'עשר שקל' - מזכירות אמנו בהפסקה, ניגש אחד התלמידים ושאל באיטלקית: Che cosa מאוד תחדישים רב-מקוריים כמו 'אקווה' <אקוויפר>, מפס היצור של israelianoparlate,? <"מה אתם מדברים, ישראלית"?). הוא מעולם לא האקדמיה ללשון העברית. במילים אחרות, אין הבדל מבני משמעותי שמע, כנראה על המונח ebraico, כלומר "עברית", מה שנחשב בעינינו בין creation populare לבין- creation savante למרות שבדרך כלל לגילוי מחפיר של בורות. תגובתי הכנה, ואף-על-פי-כן תמימה, חיתה המוטיבציות שלהן שונות <ראו צוקרמן noi parliamo ebraico, la lingua del vecchio testamento ! (, 2004No, ,אל"( אנחנו מדברים עברית, שפת התנ"ך!") מיתוס המובנות ההדדית איש אינו יכול לצפות, אם כך , שהישראלים יתרגלו בקלות לרעיון שייתכן ששתי השפות שונות מבחינה גנטית. במונחים אנגליים, יהא כמה פעמים שמעתם על מחקר עדכני המדגים כמה גרועים הישראלים זה כאילו ננסה לומר למי שאנגלית היא שפת אמו , ששפתו אינה זהה בהבנת הנקרא? האם שאלתם את עצמכם אי-פעם אם קיימת איזושהי לשפתו של שקספיר. ההבדל היחידי הוא, שבין שקספיר לדובר האנגלית אפשרות שיש משהו פגום במבחן עצמו? האם הוא בוחן את הבנת העכשווי , התקיימה שרשרת המשכית של דוברי אנגלית כשפת אם. הנקרא בישראלית או בעברית, המהווה שפה שנייה בעבור הישראלים? בניגוד לכך,בין ישעיהו התנ"כי לבין הישראלים של היום לא התקיימה האם לא כדאי לנו להשוות בין מבחני הבנת הנקרא בישראל לכאלו כל שרשרת כזו. בימי הביניים, למשל, לא היו אנשים שדיברו עברית בארצות אחרות, לפני שמסיקים מסקנות לגבי כישורי הבנת הנקרא כשפת אם, בזמן שליהודים היו שפות-אם רבות אחרות, שאינן עברית, של ילדינו לעומת תלמידים מעבר לים? כמו למשל יידיש. בואו נדמיין שהוחייתה שפה שלא דוברה במשך 1700 שנים. אפשר היה לצפות מדוברי השפה הזו שיבינו היטב ובאותה מיתוס המובנות ההדדית קובע כי ישראלית היא עברית, מפני שדובר קלות הן את השפה המקורית העתיקה והן את זו החדשה שהוחייתה. זה ישראלית יכול בקלות להבין עברית. אדוורד אולנדורף טוען שלו לא מה שקורה בישראלית. כאשר שואלים ישראלים מהי השפה הזרה ישעיהו הנביא היה חי כיום, הוא הראשונה שהם לומדים, ייתכן היה יכול להבין ישראלית. שעליהם לומר עברית ולא אנגלית, Wishful thinking! הסיבה שניתן כאשר שואלים ישראלים מהי השפה הזרה הראשונה מפני שהאחרונה נלמדת בבתי הספר לצפות מישראלים להבין את ספר רק מגיל שמונה או תשע, ואילו שהם לומדים, ייתכן שעליהם לומר עברית ולא ישעיהו - למרות הקשיים הרבים הראשונה נלמדת כבר מגיל שבע <עם אנגלית - היא מפני שהם לומדים שיעורי זאת, יש יותר ויותר בתי ספר תנ"ך בבית הספר במשך אחת שמלמדים אנגלית מכיתה ,)'ב עשרה שנים, ולא בגלל שהשפה מוכרת להם מחיי היומיום. נקמת המילים יתר-על-כן , ישראלים קוראים את התנ"ך כאילו נכתב בישראלית ולכן שוגים הרבה פעמים בהבנתו מבלי להיות מודעים לכך. כאשר ב 26- באוקטובר 1926, חוקר הקבלה המפורסם גרשום שלום כתב ישראלי נתקל בביטוי 'ילד שעשועים' המופיע בירמיהו <פרק 31, פסוק לפרנץ רוזנצווייג מכתב שכותרתו "הצהרת אמונים לשפה שלנו". 19( הוא אינו מבין "ילד נחמד", אלא "פלייבוי", "באו בנים עד משבר", במכתב זה טוען שלום שישראלים מחללים מילים עבריות בקלות דעת, בישעיהו <פרק 37, פסוק 3( מפורש בפי ישראלים כ"ילדים הגיעו ושיום אחד השפה העתיקה וה"פצועה", העמוסה בקונוטציות דתיות למשבר" )crisis(, במקום "ילדים הגיעו לפתח הרחם;לכיסא היולדת, ורוחניות, תנקום את נקמתה ותפנה את נשקה כנגד הדוברים המודרניים. כדי להיוולד", חשוב לציין כי אלפי הדוגמאות אינן מתייחסות רק הוא לא מספק דוגמאות, אבל נראה לי כי שלום חשב על מילים כמו לאוצר המילים: לעתים קרובות, ישראלים אינם מסוגלים לזהות היבטים 'תיקון' שאנו משתמשים בה כיום במשמעות של "תיקון המכונית", וזמנים המצויים נתב"ך . "נפילה גורלות ונרעה" <יונה א' , )'ן אינו "תיקון החלון השבור" ונו', שלום היה טוען שההקשר היהודי הרוחני עתיד מליצי; "ויהי השמש באה" <בראשית ט"ו >ז"י, אינו מתאר זריחה; הקבליסטי של מילה זו עוד ישוב ויתקון . וב-"אבנים שחקו מים" <איוב י"ד, ,)ט"י מה שחק את מה? ישראלים "מבינים" את התנ"ך מנקודת מבט ישראלית אך רובם בכלל לא מודעים שלום מדבר נגד ההתערות של משמעויות חילוניות חדשות במונחים לכך. דתיים <מיושנים>. הביטו למשל בדוגמאות הבאות: >א< המילה 'כנסת' שבעברית משנאית פירושה "התכנסות" והיום משמשת בישראלית למרות כל אלה, ילדים ישראלים עוברים שטיפות מוח המשכנעות ככינוי לבית הנבחרים; >ב< המילה 'משכן' שבעברית תנ"כית מתכוונת אותם להאמין כי התנ"ך נכתב בשפת אמם. במילים אחרות, בבתי ל"אוהל מועד , מקום התכנסותו של העם והמקום בו שיכן משה את הספר היסודיים בישראל עברית וישראלית הן , באופן אקסיומטי , אותו ארון אדוני במדבר", משמשת בישראלית לתיאור בנייד שהוקם למטרה הדבר עצמו • בכנס אקדמי בטמפה, פלורידה, פגשתי מורה באולפן , מסוימת, למשל 'המשכן לאמנויות הבמה' ו-'משכן הכנסת', שהכריזה בגאווה כי כאשר עולים חדשים מגיעים לאולפן שלה בארץ , היא מבטיחה להם שאחרי שנת לימודים אחת הם יוכלו לדבר את שפת תהליך זה כמובן איננו ייחודי לישראלית. למשל המילה האנגלית cell, 22 גליון 319 שפירושה במקור "תא מגוריו של נזיר" קיבלה משמעות מחודשת משדה הביולוגיה. 12 באופן דומה, המילה office שפירושה היה "שירות הכנסייה" היא כיום "משרד", עם זאת, הרעיון של "חשיפת גנוזות" ,13 כלומר אימוצן של מילים ארכאיות אל חיק העולם המודרני , נפוץ בישראלית באופן מיוחד. יש המכנים אותן 'מילים מתנערותו 14 ויש לציין שלא כולן מילים הקשורות בדת. כך למשל המילה 'אקדח', בעברית תג "בית משמשת המילה כשם לאבן פז אדומה לקישוט, 15 ומופיעה בספר ישעיהו <פרק 54, פסוק 12(, מי שטבע את המילה במשמעותה החדשה כ"כלי נשק" הוא אליעזר בן-יהודה המציין כי הושפע מן הפועל העברי 'קדח', 16 אם אליעזר בן-יהודה העלה בדעתו גם את הביטוי האנגלי drill full of bullets "אקדח מלא בכדורים", הרי שמדובר כאן גם בתרגום בבואה. בר-אשר )1995, עמ' 17 ( 8 תומך ב"עיקרון השאיבה מבפנים", שתואם את השקפתו של רבי יחיאל מיכל פינם )1893, עמ' 61(: "הגדולה 1 כל כך שונה ממנה. אין ספק ש"היסודות המתרוצצים" <ראו רוזן 1956: 83-106, וכן בן-חיים 1953:55(, יסודות מבנה שמקורם אינו רק מקראי אלא גם מתקופות אחרות של העברית, רלוונטיים כאן . עיקרון החפיפה לעיל מחזק את זה. ברם, אין הישראלית מבוססת רק על סוגי העברית השונים! מיתוס ההתפתחות הפנימית - המחזק את התפיסה השמרנית של הישראלית כהמשכה של העברית - הוא מטעה. שוב, כפי שהראה רוזן , המקרה של הישראלית שונה לחלוטין מזה של האנגלית המודרנית והיוונית המודרנית. המיתוס טוען - בין השאר בשל חוסר הבחנה מצערת בין בלשנות עברית לבלשנות ישראלית - שכל מרכיב בישראלית הוא תוצאה של התפתחות פנימית בתוך העברית. השקפה זו מותירה את שאלת היקף ההשפעה של שפות מערביות על הישראלית שנויה במחלוקת, לא מעט מפני שלשונאים טחוב ים מעדיפים שה"עברית המודרנית" תישאר שבמעלות למילה חדשה - אם איננה השפעת היידיש והאירופית הממוצעת הסטנדרטית חדשה"; וכן את דבריו של יוסף "בלתי מזוהמת". איננה אנקדוטלית, היא שיטתית למדי וכבר לא קלאוזנר )1940, עמ' 289<: "כדי ניתן "לטאטא אותה מתחת לשטיח" לחדש צריך למצוא מילה ישנה, שיש לה שורש עברי , שיש לה צורה עברית, שיש בה טעם עברי", כתגובה לנזיפותיו של בן-יהודה, כאילו אינו מחדש מספיק, משיב אהוון מאיר מזי"א: לא רק שאינני מתבייש בזה אלא שהנני , אדרבא, מרוצה מזה שהוועד קבע מילים רבות להתעמלות, לחשבון , למלבושים וכדומה, אבל רובן הגדול של אלה המילים, אינן אלא מילים ישנות ]."[ לא חפצנו לחדש כל זמן שביכולתנו להספיק את צרכינו מן המוכן בספרותינו העתיקה. 18 מיתוס ההתפתחות הפג ימית כאמור , רוב הישראלים חונכו להאמין כי שפתם שונה מן העברית התנ"כית באותו אופן שהאנגלית של הסופר האמריקאי ג'ון גרישם שונה מזו של ויליאם שקספיר . אחרים יעדיפו , אולי , להשוותה ליוו בית המודרנית המדוברת באתונה של ימינו ,שהיא ללא ספק שונה בתכלית מהיוונית של המחזאי אריסטופנס, ההיסטוריון תוקידידס או המשורר הומרוס בכתביו האיליאדה והאודיסאה, ואף-על-פי-כן היא נחשבת אותה שפה עצמה. אולם, השוואות מסוג זה הן פגומות ומטעות, שהרי , כפי שכבר ציינתי, תמיד היה מי שדיבר יוונית ואנגלית כשפת-אם, בעוד שעברית לא שימשה כשפת -אם במשך למעלה מ 1700- שנה. ולא ניתן להשוות בין התפתחות כשפה ספרותית וליטורגית לבין התפתחות כשפת-אם. מה שאליעזר בן-יהודה רצה אולי הוא שהישראלים ידברו עברית תנ"כית. כמו רוב מחיי השפה, הוא ביקש לשלול את הגולה, את הגלותיות, ולמעשה גם את ההכלאה שאפיינה את היהודים בגלות - ראו למשל את הרב-לשוניות <הגרמנית-סלאבית-רומאנית-ארמית-עברית> - וכך את הרב-תרבותיות - המשתקפות ביידיש עצמה. אם בן-יהודה היה מצליח להחיות את העברית התנ"כית, הדמיון בין הישראלית לבין העברית המדוברת העתיקה היה גדול יותר מהדמיון בין האנגלית של גרישם לבין זו של שקספיר , וזאת מפני שבפעולה מוצלחת כזו היינו מדלגים למעשה על אלפיים שנות התפתחות טבעית. ישראלים, מן הסתם, אינם מדברים עברית תנ"כית. השאלה היא מדוע הישראלית ישנם לשונאים המסור גים תא הישראלית בקטגוריה של בני שמי , מקומי , מודרני , כמו הערבית הפלסטינית. אולם השוואת הישראלית לשפות שמיות בעלות תכונות הודו-אירופאיות <כמו הישראלית> ושרשרת המשכית של דוברים ילידים <שלא כמו הישראלית> היא בעייתית. היווצרותה של הישראלית לא חיתה תוצאה של מפגש שפות )language contact( בין העברית לבין שפה עילית חזקה כמו במקרה של הערבית הפלסטינית שמושפעת מהאנגלית, או במקרה של הניאו-ארמית שהושפעה מהכורדית. מלכתחילה היו לישראלית שתי תורמות עיקריות: יידיש ועברית. בעוד שהכורדית היא שפה עילית של הניאו-ארמית, יידיש היא תורמת עיקרית לישראלית. שני המקרים, אפוא, אינם מקבילים, בשל מבני ההשפעה השונים. כל תשובה רצינית לחידה של הישראלית דורשת מחקר ממצה של ההשפעות המגוונות של היידיש ושל אירופית ממוצעת סטנדרטית על השפה, שהרי השאלה האמיתית היא האם ניתן להשיב שפה לא מדוברת אל החיים מבלי שתתרחשנה הפריה הדדית והצלבות עם שפת-האם של מחיי השפה <אני חושב שלא>. הטענה איננה שאין התפתחויות פנימיות בתוך השפה הצעירה והיפה הנקראת ישראלית. לדוגמה, ייתכן ש-'התפ~על' <הצורה ה"כפייתית" של בניין 'התפעל') היא התפתחות פנימית - ראו 'התנודב', 'התפרסו' ו-'התאובד' <אולם השוו גם לסביל הערבי>. ברם, לעומתן, הלח~י ה- portmanteau כמו 'תקליטור', 'ערפיח' ו-'מדרחוב' מבוססים דווקא על מכניזמים מורפולוגיים אירופיים של יצירת מילים. כמו כן , מבנה ההברה הישראלית )C)(C)(C)V(C)(C)(C( לא יכול להיות מוסבר כהתפתחות פנימית ממבנה ההברה העברית העתיק( CV(X)(C. השוו בין המילה הישראלית 'פלסטיק' לשם העברי 'אפלטון'. ה-א האפנתטית ב-'אפלטון' הוספה כדי להימנע מצרור העיצורים פל בראשית ההברה, בתרגום ישיר של השם היווני Plato, מפני שהדבר לא היה אפשרי בעברית. השוו גם את '9 פין' הישראלית ל-'אי 9 פלנית' העברית. וכך גם עם 'יש לי אותו' <ולא 'יש לי הוא'), 'ב~יתה ב" <לעומת 'ב~יתה ,)"ב 'עשר שקל' <לעומת 'עשרה שקלים'), וכן הלאה וכן הלאה, היריעה קצרה מלהכיל. השפעת היידיש והאירופית הממוצעת הסטנדרטית איננה אנקדוטלית כמו שמספר "מלומדים" היו רוצים מרץ-אפריל 23 לקוות. היא שיטתית למדי וכבר לא ניתן "לטאטא אותה מתחת לשטיח". מבנה הברה אינו דבר של מה בכך. גם לא סדר הרכיבים במשפט <ראה לעיל>, או מבנה פסוקיות ההשלמה <צוקרמן 2006 ,)'ב או אופני ההשוואה ונו' ונו'. למעשה, לא קיים בישראלית שום מרכיב-שפה 1 <מורפולוגיה, תחביר' סמנטיקה, פונולוגיה ונו') שלא ניתן לראות בו באופן שיטתי את טביעות האצבעות הלא-שמיות - ראו צוקרמן )2006 .)'א מיתוס ההתפתחות הפנימית מתקשר למיתוס העברית הנצחית, לפיו העברית לא מתה מעולם. מיתוס העברית הנצחית פעם בכמה זמן מופיעים מחקרים הטוענים כי העברית חיתה מדוברת בין המאה השנייה למאה העשרים - למשל הרמתי )2000 , 1992(. מחקרים כאלה טוענים שדווקא כן התקיימה שרשרת גנטית המשכית של דוברים ילידיים, ששימרו את השפה כשפת-אם מן התקופה העתיקה לזמן המודרני. יש בלשנים המאמינים כי חומסקי צריך להיות מוזכר בכל דיון על בלשנות, אז בבקשה: וויליאם חומסקי )1957:218( טען פעם: כשפת-אם. אם עברית חיתה אמנם מדוברת בנסיבות יומיומיות, מדוע יהודים אורתודוקסים תפסו את "תחיית העברית" כחילול שפת הקודש ולחמו מלחמת חורמה באליעזר בן-יהודה? נראה שהעברית לא בדיוק מתה, אלא התקיימה בתור "מת מהלך", או בניסוח אופטימי יותר' "יפהפייה נרדמת", במשך יותר מ 1700- שנים. שהרי העברית התקיימה כשפה ליטורגית וספרותית, ואמנם אנו יודעים על כתבים ופרסומים שונים שהופיעו באירופה בשפה העברית. ובכל זאת, ה"מוות הקליני" של השפה כשפה מדוברת הביא למחסור יחסי בטקסטים בכל התחומים, מחסור שייצר ריק משמעותי באוצר המילים. אל תוך החלל הזה הופיעה הישראלית בסוף המאה התשע עשרה וראשית המאה העשרים. מיתוס אילן היוחסין לפי מודל אילן היוחסין )family tree, Stammbaum (, לכל שפה יש הורה אח.ד מספר בלשנים, למשל יזרעאל )1986( וכרזו )2001(, הסתמכו במידה רבה על הדיון הבלשני בשפות קריאוליות בבואם לחקור טענה lt may be safely assumed that there were always somewhere in the world, especially in Eretz Yisrael, individuals or even groups, who could and did employ the Hebrew language effectively in oral usage. ניתן להניח בביטחון שתמיד היו היכן שהוא בעולם, בייחוד בארץ-ישראלו יחידים ואפילו קבוצות שיכלו ואמנם אימצו את השפה העברית באופן יעיל לצורכי דיבור. עם זאת, נראה כי מי שקורא הצהרות מסוג זה עלול בקלות לפרש את המצב באופן שגוי . אפילו השתמשו בעברית במהלך המאות שחלפו' היה זה כלינגווה פונקה <שפת תקשורת בין דוברים של שפות שונות>, ולא כשפת-אם. אם למשל הגיע יהודי פולבי לקהיר לצורכי מסחר' ייתכן שבירך את היהודי המצרי בברכת 'השלום לך?' <ולא 'מה נשמע?' הישראלי - ראה למטה>. אבל זה בדיוק כפי שפילולוג ישראלי ידבר לטינית עם עמית מאוניברסיטת פרינסטון: ייתכן שהם יהיו מסוגלים לדבר מפני ששניהם יודעים לטינית על נוריה, אך אין הדבר מהווה ראיה מספקת לכך שהלטינית מעולם לא מתה כשפה מדוברת. בלשנים משתמשים במונח דיגלוסיה >diglossia( כדי לציין מצב שבו שתי שפות מתקיימות זו לצד זו' למשל אחת ספרותית ואחת מדוברת. יהודים בכל רחבי העולם משתמשים בעברית בנסיבות מר גבלות בדיגלוסיה עם שפת-אמם, ולעתים עם מספר שפות אחרות. הכרתי פעם יהודי אוקראיני שהזכיר לי את הסיפור על מלך ספרד מהמאה השש עשרה ואמר לי שכילד הוא דיבר ארבע שפות: בבית הוא דיבר יידיש, בשוק רוסית, ובבית הכנסת עברית. "ומה השפה הרביעית?" שאלתי; "הר' אוקראינית, שדיברתי עם הסוס שלי". גניזת קהיר 'האוסף המפורסם של מסמכים יהודיים מימי הביניים שנחשף במאה התשע עשרה, כוללת מספר מכתבים שנכתבו בעברית על ידי יהודים במצרים מתקופת כיבושי האיסלאם ועד למסע הצלב הראשון בסוף המאה האחת עשרה לספירה. יש לציין כי לפני חשיפתו של האוצר הבלום הזה, הידע על התקופה הזו היה מוגבל ביותר. 19 אולם, גניזת קהיר גם היא אינה מ 9 פקת לביסוס הטענה שעברית שימשה זו במקרה של הישראלית. אין ספק שלקריאוליסטיקה תרומה חשובה בהבנת הבעיה של הישראלית. עם זאת, יש שוני ניכר בין שפה קריאולית לבין הישראלית. המונחים שפת-תשתית ושפה עילית, למשל, שאימצו בלשנים רוויזיוניסטים כדי לחזק את טענתם שהעברית היא ביסודה יידיש, משמשים לרוב בקריאוליסטיקה ובמחקרים של אבולוציית השפה, כדי לתאר את ההשפעה היחסית של שפה אחת על אחרת. מקובל לטעון כי שפת-התשתית היא השפה הבסיסית, הקובעת את היסודות המבניים של הקריאולית המתהווה. השפה העילית, כשמה כן היא, משפיעה על הקריאולית מלמעלה, בעיקר במה שנוגע לאוצר המילים. בלשנים רוויזיוניסטים טוענים שיידיש, שפת-האם של מחיי השפה, היא שפת התשתית, בעוד שהעברית היא בסך הכל השפה העילית. אולם, מונחים אלו, "שפת תשתית", ובמיוחד "שפה עילית", הם מונחים בעלי מטען פוליטי ולעתים קרובות מטעים במקרה של הישראלית. במאמרו המאלף "קרבת לשונות, משפחות לשונות, השוואת לשונות", משתמש רוזן )1993( ב"מודל אבא-אמא" <ראה שוכארדט> ומבחין בחוכמה בין אם <גנטית> לבין אב <טיפולוגי>. "ניישם מעתה את המונח 'אם' ללשון המעבירה לצאצאיה קווי אופי דרך תהליכים דיאכרוניים. מה שבא מן ה'אב' אינו בא במסלול הדיאכרוני-ההתפתחותי' אלא באמצעות מכניזמים אחרים שקשה למדי לתאר אותם ולהגדיר אותם" <עמ' 69(. ההבחנה בין אב לאם היא רבת-ערך. המציאות של התפתחות השפה היא הרבה יותר מורכבת ממערכת של אילן יוחסין פשוט. אולם בעוד שלרוזן ברור שה t\ ם של הישראלית היא עברית והאב הוא יידיש <עמ' 70(, ניתן לשאול שאלות לגבי תובנה זאת. אחרי הכל' מבחינה היסטורית העברית לא העבירה לצאצאיה קווי אופי דרך תהליכים דיאכרוניים "נורמליים". השוו את מה שנטען כאן למה שלאור )2005( אומר לגבי שירה: "ומעל לכל כך הרבה משוררים <אשכנזים> ניצבה היידיש כמחוז תשוקה אמיתי' מוכחש, כאילו הלשון העברית הגבוהה היא אב פרוטסטנטי אבלי' והיידיש היא חיק האם". בכל אופן' שפה לא-גנטית שהיא פרי ":ךנדףס חלקי" יכולה, למשל' להיות 40% עברית, 40% יידיש, 10% פולנית, 10% רוסית, 10% ערבית, 10% אנגלית, 5% גרמנית, 5% לאדינו' ו- 10% חדשה ... 24 גלידן 319 לפיכך , המתודולוגיה החשו ואתית של ,reconstruction20 כלומר רוזךr~ של מקורות הלשון מבפנים או מתוך השוואה לשפות אחרות, .וכן הלקסיקו-סטטיסטיקה ההשוואתית הידועה לשמצה 21- למרות שהן שימושיות במקרים רבים - אינן יכולות להסביר לבדן את הגנטיקה של כל השפות. עיקרון החפיפה <ראה לעיל> מחליש את מודל אילן היוחסין' שופך אור על ראשיתה המורכבת של הישראלית, ומסביר כיצד ייתכן כי סכום האחוזים בפיסקה הקודמת יהיה גבוה ממאה. הודות לחפיפה, מאפיין לשוני יכול למצוא את דרכו אל הישראלית ממספר שפות בו- זמנית. התרשים הבא מציג את תפיסת מאמר זה לגבי ההיווצרות המורכבת ביותר של הישראלית: ...1111 ..וו 1 " '11111 ישראלית במיוחד רכיבים \! במיוחד מבנים במיוחד מודע במיוחד בלתי-מודע בשייכות שאינה סמיכות. הישראלית מעדיפה את מבנה השייכות האנליטי היירי והאירופי , כמו ב- my grandfather, על מבנה סינתטי. כך, בעוד שבעברית נהוג היה לאמו 'סבי', הרי שבישראלית אומרים 'סבא שלי'. אך האנליטיות הישראלית ניכרת לא רק בצירופים שמניים. יש הרבה מבנים פריפראסטיים של צירופים פועליים. הביטו על ם~' צעקה' <לעומת ,>'קעצ' 'נתן מבט' ו-'העיף מבט' <לעומת 'הביט'). הן הרצון לבטא פעולה מהירה והן המבנה המורפולוגי האנליטי מקורם ביידיש ובאירופית ממוצעת סטנדרטית - ראו' למשל' את הצירופים היידיים gebn a kuk "לתת מבט", ton a kuk "לעשות מבט" ו- khapn a kuk "לתפוס מבט". לסיום, אל נא יחשוב הקורא כי המבנים הישראליים הם רק תרגומי בבואה אד חוקיים. המערכת הישראלית היא פרודוקטיבית, ולעתים קרובות צירוף פועלי אנליטי ספציפי בישראלית לא קיים ביידיש - למשל 'הרביץ מהירות', 'הרביץ ארוחה'. מבנה פרוזודי' פרודוקטיביות הבניינים ומעמד השורש בשפה הישראלית תורמת עיקרית עברית ~---~-~ י --r יידיש תורמת ע•קר•ת ההשפעה האירופית ניכרת למדי אפילו בצורות הפועל הלא-פריפראסטיות של הישראלית. ננסה להתאים את פולנית רוסית גרמנית אנגלית ונוי תורמות משניות "לאדינו" ערבית ארמית יונו transfer, אותו אני מכנה "גזע הפועל" <ראו להלן>, לתבנית של בניין :'ל~~, אתמול הוא 'זקךנס;כר', היום הוא 'זקר;נס~ר'. עד כה, הכל כשורה, רצף העיצורים מכיוון שקצרה היריעה מלהכיל' אדון כעת בשתי תופעות, מני עשרות, שמראות את השיטתיות בהשפעה האירופית על הישראלית: )1( אנליטיות הישראלית, סמיכות ושייכות (-ך 2( מבנה פרוזודי' פרודוקטיביות הבניינים ומעמד השורש בשפה הישראלית. אני בוחר בתופעות מורפולוגיות כדי להראות שאפילו במורפולוגיה, שהיא מרכיב שפה חשוב ביותר' ניכרות שפות אירופה, קל וחומר בפונטיקה, בפונולוגיה ובתחביר. אנליטיות הישראלית, סמיכות ושייכות בעוד שהעברית חיתה סינתטית, הישראלית הרבה יותר אנליטית, הן בשמות והן בפעלים. מוצ'ניק )2004( מראה שהישראלית הספרותית מעדיפה מבנים דקדוקיים אנליטיים. מאמר זה מציע שהאנליטיות שבספרות הישראלית נובעת מזו של הישראלית <המדוברת>, שמלכתחילה - עקב התרומה האירופית - חיתה הרבה יותר אנליטית מהעברית. במילים אחרות, לא מדובר באנליטיזציה פנימית של העברית מרובת השנים, אלא באנליטיות אב איניטי; של הישראלית, שהנה שפה חדשה בת מאה שנים. הביטו' למשל' על הסמיכות, תופעה שמית נפוצה. בניגוד לעברית, סמיכות המציינת שייכות איננה פרודוקטיבית. השוו את 'אם הילד' העברית ל-'האמא של הילד' הישראלית. יש שיטענו כי היחלשות הסמיכות מופיעה רק כשמדובר על שייכות. ברם, נראה כי סמיכויות אחרות מאבדות גם הן מהסמיכות שלהן' עוברות לקסיקליזציה, מתאבנות ונתפסות כמקשה אחת. השוו את 'עורך הדין' ההיסטורי ל- 'העורך דין' הנפוץ בישראלית. האנליטיות הישראלית ניכרת גם של הגזע transfer נשמר <שינוי התנועות הוא פחות חשוב>. אבל מה קורה בעתיד? לפי 'רגם-גורם-יגרום', הרי שהוא 'יטרנספ;ר'. מתעוררות כאן שתי בעיות: ראשית, רצף העיצורים טרנספ במילה 'יטרנספרו' הוא בלתי אפשרי כי הוא מפר את הכללת רצף הצליליות )Sonority Sequencing Generalization(, שבישראלית אוסר צליליות עולה מ- שיא )peak< ההברה לשוליים )margins( שלה <בשפות אחרות צליליות עולה מהשיא לשוליים היא הכרחית>. במילים אחרות, ב- Vtr.nstV ה- r יותר צלילית מה- t, וה- n יותר צלילית מה- s ומה- f. אך גם אם 'יטרנספ;ר' היה אפשרי' יש להניח שעדיין בניין 'פיעל' לא היה נבחר לארח ולשבץ את הגזע trensfer מכיוון שחוסר התנועה בין ה- r ל- n הורס את המבנה הפרוזודי של trensfer. זוהי הסיבה לכך שהגזע klik <ראו אנגלית click( משובץ בבניין 'הפעיל' ולא בבניין 'פיעל' או בבניין 'פעל'. בניגוד ל-'קילק' ול-'קלק', הצורה 'הקליק' היא היחידה שמשמרת את צרור העיצורים kl• מסקנה חשובה אחת היא ששיקולים פונולוגיים מבטלים שיקוליים סמנטיים: למרות ש- 'הפעיל' הוא היסטורית של בניין גרימה )causative(, הישראלית משתמשת בו - מסיבות פונולוגיות גרידא לשיבוץ הגזעים shvits ו- klik למשל וליצירת הפועל העומד 'השוויץ' והפועל האמביטרנזיטיווי <בדרך-כלל עומד> 'הקליק'. ואלו רק שתי דוגמאות מני עשרות. אין מדובר כאן על התפתחות סמנטית פנימית! השלכה חשובה אחרת היא שלמרות שהישראלית עדיין משתמשת בבניינים עבריים, הפרודוקטיביות שלהם נקבעת על ידי היידיש ושפות אירופיות אחרות השופעות מילים שהגיעו אל הישראלית והן מקורם של גזעים רבים בתוך הישראלית. בעוד שבעברית הבניין הפרודוקטיבי ביותר היה ,'ל~~, בישראלית הרי הוא .'ל.עי~' פרודוקטיביותו של מרץ-אפריל 25 1 'פיעל' איננה ניכרת רק בפעלים הגזורים משמות שיש התופסים אותם כזרים כמו במקרה של 'לשנורר,' 'לטרנספר' ראו' '.· ו'לחרופ למשל' 'לסמרטט,' 'לקודד,' 'לסבן' ו- 'לאותת.' מסקנה קריטית היא שחשיבות השורש השמי בישראלית אינה גבוהה כפי שהיא בעברית. כמו בת-אל )1994( חדת-העין ובניגוד לרוב שנורר' יש שורש. '· הלשונאים, אינני מאמין של ניתן למשול את הטענה שיש בפועל כזה שורש - למציאת מבנה עתיק בירושלים ולטענה הבלתי מתפשרת שמדובר בארמון דו.ד 'למגנט' לא גזור מ-'מגנ"ט' המוח של ההשקפה המסורתית, הוא השיג את מטרתו. אחרי הכל, מאמר זה מקדם את הרעיון של רב-סיבתיות, או ריבוי סיבות )multiple causation( אל מול ההסבר הפשטני , ילדותי ולעתים אפילו פנאטי של חד-סיבתיות. רוזן עצמו לא שש לדון בגנטיקה לשונית. ברם, כפי שהוזכר כבר קודם, ב 1993- הוא כבר הכיר בשרירותיות של המתודולוגיה ההשוואתית. בכל מקרה, גישתו התיאורית ואומץ מוחו האינטלקטואלי תורמים תרומה ניכרת להחלשת האמונה העיוורת ב-"אמיתות אלוהיות" אלא מהגזע magnet, שהוא במקורו אינטרנציונליזם. בהשוואה בחקר השפה הישראלית. • לאפופוניה המסורתית של שורשים עיצוריים, המערכת המוצגת כאן - עם זוגות מזעריים כמו 'לפקס' )focus( לפקסס' '· ו )fax(- דומה הרבה יותר <אם כי עדיין · רחוקה היא> ל Ablaut ההודו-אירופי כבגרמנית הערות sprOch <ראה spricht-sprechen-sprach-gesprochen-Spruch(8. למשל אתר האינטרנט: www.lashon.exe.co.il. וכבאנגלית sing-sang-song-sung) sOng 9. ראו מופוונה )2001(. (. יוצא שלמרות שעל פניו , הישראלית משתמשת ברכיבים שמיים <בניינים>, הרי שהשימוש בהם עונה על צרכים אירופיים. ההסוואה מושלמת! סיכום ממש לפני סוף המילניום השני' עזר וייצמן' נשיא מדינת ישראל דאז' ביקר באוניברסיטת קיימברידג' כדי לצפות בגניזת קהיר. הוצג בפניו 10. ראו http://www.ynet.eo.il/articles/0,7340,L-2972976,00.html 11. על חלקן מצביע גלאי )2004(. 12. ראו יוז )1988, עמ' 192(. 13. ראו בלאו )1981 ,עמ' 163(. 14 ראו סיון )1966, עמ' 200 ו גם 1995, עמ' 26(. 15. השוו לבן-יהודה )1959-1909, עמ' 373; וגם 1978, עמ' 250-249(. 16. ראו שם, וכן אצל סיון )1995, עמי 71(. 17. מוזכר גם ב-אקדם, 8 במארס 1996, עמ' 3• 18. ראו זכרונות ועד הלשון 4,1914, עמ' 42• הפרופסור המלכותי לעברית, פרופסור שמונה בידי המלכה בכבודה .19 לפרטים נוספים על גניזת קהיר, ראו, למשל, רייף )2000(. ובעצמה. שמע הנשיא 'עברית,' טפח על כתפו של הפרופסור ושאל: 'מה נשמע?' <תרגום בבואה של הביטוי ביידיש 'וו~ס הערט זיך' שמשמעותו המילולית "מה נשמע?" [יחיד נסתר] - ראו גם המקבילה הפולנית>. לתדהמתו הרבה של וייצמן' לפרופסור המכובד לעברית לא היה מושג קלוש על מה הוא מדבר. כמומחה לתנ"ך, הוא חשב שוייצמן רומז לתפילת שמע ישראל, אך מכיוון שלא ידע לא יידיש, לא פולנית, ובטח שלא ישראלית, לא היה לו שום סיכוי לנחש את המשמעות של 20. השוו, למשל, ל-הרק )1986(, אנטילה )1989( ו-מקמהון )1994(. 21. השוו ל-סוואדש )1952(. מקורות אייטצ'יסון 2001: הביטוי היפה והחסכוני הזה. ה~חתו של וייצמן אינה מפתיעה בהתחשב בתפיסות הרווחות לגבי Aitchison, Jean 2001. Language Change: Progress or Decay? Cambridge: Cambridge University Press. אנטילה 1989: טבעה של השפה הישראלית. אני מקווה שמאמר זה שפך מעט אור לא רק על מדוע הפרופסור מקיימברידג' לא הבין את וייצמן' אלא גם, ואף חשוב מכך' מדוע וייצמן לא חשד לו גע שהפרופסור לעברית לא Anttila, Raimo 1989. Historical and Comparative Linguistics. Amsterdam -Philadelphia: John Benjamins. (2nd Edition.) אקדם. ירושלים: האקדמיה ללשון העברית. היפני האגדי ~קיךה ק 1ר; 9 אןוה סיפור פשוט - ועדיין מתעתע במורכבותו יבין את שפתו . ביצירת המופת שלו מ 1950-, ךש;מ;ן )Rashomon<, מציג הקולנוען בלאו 1981: Blau, Joshua 1981. The Renaissance ofModern Hebrew and Modern - על אונס של אשה ;קי'~א~( קי;> ורציחתו של גבר א~( 9אי 1 קי מ;ךי>, Standard Arabic: Para\lels and Differences in the Revival of Two Semitic Languages. (=Near Eastem Studies, vol. xviii). Berkeley and Los Angeles: University of Califomia Press. בלנק 1965: ככל הנראה בידי שודד ;ךי~;ט( ~יפ 1.>ה~ הסיפור כולו מוצג דרך ההיזכרויות <פלאשבאקים> של מספר ~~פרים, המחפשים מחסה מן הסערה בשער-ושומרן המתפורר של העיר קיוטו. אנשים רבים צופים ברשומון כשהם מנסים להרכיב תמונה של מה שבאמת התרחש. אולם, הדיווחים הם כה מסועפים שנראה כי גישה כזו נדונה לכישלון • ושומרן אינו עוסק בקביעה כרונולוגית של האירועים, Blanc, Haim 1965. BYiddish Influences in Israe\i Hebrew', pp. 185-201 of The Field ofYiddish: Studies in Language, Folklore and Literature (Second Collection), edited by U. Weinreich. The Hague: Mouton . בן-אבי, איתמר 1961• עם שחר עצמאותנו: זכרונות חייו של הילד העברי הראשון. תל 26 ממש כמו שאינו עוסק בשאלות של אשמה וחפות. במקום זה הוא מתמקד בעניין הרבה יותר עמוק ומעורר מחשבה: חוסר היכולת של אדם אחד לדעת את האמת, אפילו אם הוא חושב שהוא רואה את הדברים בשיא בהירותם. הפרספקטיבה מעוותת את המציאות והופכת את האמת האבסולוטית לבלתי נגישה. אם המאמר הזה מצליח לזרוע ספק במחשבתו של הקורא, נגד שטיפות גליון 319 אביב. בן-חיים, זאב 1953. 'לשון עתיקה במציאות חרשה', לשוננו לעם 4:3-83• בן-יהודה, אליעזר 1959-1909. מלון העברית הישנה והחדשה. תל אביב: לעם •••)16 כרכים). בן-יהודה, אליעזר 1978. החלום ושברו: מבחר כתבים בעניני לשון. בעריכת ראובן סיון. ירושלים: דורות, מוסד ביאליק. ,בר-אשר המש 1995. ל'ע תחרוש םהמלי רבוע ןהלשו הוהאקדמי ןללשו 'העברית. ולשוננ תוכרובו עוד ןהלשו 1912•1928. לירושלים-ת .אביב םלע 47:3•18• :1957 Chomsky, William 1957. Hebrew -The Eternal Language. Philadelphia: The Jewish Publication Society of America. יחומסק רב רגשסרס 1928: Bergstrasser, Gotthelf 1928. Einfiihrung in die semitischen Sprachen: Sprachproben und Grammatische Skizzen. Ismaning: Max Hueber. :1960 יסור-סינ (Reprinted in 1993, Darmstadt: Wissenschafliche Buchgesellschaft .) Tur-Sinai, Naphtali Herz 1960. The Revival ofthe Hebrew Language. Jerusalem. לבת-א 1994: Bat-El, Outi 1994. 'Stem Modification and Cluster Transfer in Modem : 1988 זיו Hebrew'. Natural Language and Linguistic Theory 12.571-96. Hughes, Geoffrey 1988. Words in Time: A Social History ofthe English Vocabulary. Oxford: Basil Blackwell . ת'העברי ןכלשו תשמי ,חיה' 'עמ 90•148 לש ןהלשו העברית .1996 ,גולדנברג ןגדעו הבהתפתחות ,ובהתחדשותה תבעריכ עיהוש .בלאו :ירושלים ההאקדמי תהלאומי .למדעים ה'החית תתחיי תהעברי ?נס לע םתהליכי לש פידג'יניזציה .1986 ליזרעא , השלמ הוקריאוליזצי תיבציר תהערבי .המודרנית' ידבר סהקונגר יהעולמ יהתשיע ילמדע היהדות יגלא , ףאס 2004• י'פנ רהדו יכפנ 'הכלב. ביערזz,)29 .בספטמבר> 4:77•84• .ירושלים ,גלינרס ראליעז <<לואיס 1991. ר'למקו תהעברי ההחדש :המדוברת םעיוני רבתחבי יהסמו לש י"לפ "הסף ולווי .ילין' ולשרבנ :2001 כרזו •26 • 107 :55 Kuzar, Ron 2001 . Hebrew and Zionism: A Discourse Analytic Cultural Study (Language, Power and Social Process 5). Berlin -New York : יגרדנ :<מנוסקריפס> Gardani, Francesco (ms). •Borrowing of Inflectional Morphemes in Mouton de Gruyter . Language Contact.' (2005 ,לאור קיצח 2005. ה"מנוח הנכונ .מהעברית" ·הארץ )28 יביונ הר למנדווי 1723: : 1982 'מוסקוביץ וגורי de Mandeville, Bemard 1723. The Fable ofthe Bees or Private Vices , Moskovitch, Wolf and Guri, Joseph 1982. 'leksish-semantishe hashp6e Publick Benefits. London: Edmund Parker. (2nd Edition, lst edition: fun yfdish afn] modemem hebreish' (Yiddish Influence upon the Lexico -1714) Semantic System of Modem Israeli Hebrew). Proceedings ofthe World Congress ofJewish Studies 8, Division D, 69-75. Jerusalem: World סדוקינ 1916: Dawkins, Richard M. 1916. Modern Greek inAsia Minor.A Study of Association of Jewish Studies . the Dialects ofSi1li, Capadocia and Pharasa with Grammar, Texts, Translations and Glossary. Cambridge: Cambridge University Press . :2001 המופוונ Mufwene, Salikoko S. 2001 . The Ecology of Language Evolution . Cambridge University Press . קהר 1986: Hock, Hans Henrich 1986. Principles ofHistorical Linguistics. Berlin New York -Amsterdam: Mouton de Gruyter . :2004 קמוצ'ני Muchnik, Malka 2004.'ls Modem Hebrew a Synthetic or Analytic Language? Suffixed and Independent Pronons in the Writing of Haim סהורבא רוקסל · ו 1994: Be'er'. Folia Linguistica XXXVIII/3-4: 257-276. Horvath, Julia and Wexler, Paul 1994. •Unspoken Languages and the Issue of Genetic Classification: The Case of Hebrew·. Linguistics 32: ,מורג השלמ <<עורך 1987. תהעברי תב :זמננו םמחקרי .ועיונים :ירושלים .אקדמון )2 <כרכים 241-69. סהורבא רוקסל · ו 1997: Horvath, Julia and Wexler, Paul (eds) 1997. Relexification in Creole : 1914 המיי Meillet, Antoine 1914. ·Le probleme de la parente des langues', Scientia and Non-Creole Languages -With SpecialAttention to Haitian xv 35/3. Creole, Modern Hebrew, Romani, and Rumanian (Mediterranean Language and Culture Monograph Series, vol. xiii). Wiesbaden: Otto : 1914 מייה Harrassowitz. Meillet, Antoine 1921. Linguistique historique et linguistique generale 1. Paris, pp. 76-101. [reprint of Meillet 1914] לחי 1998: ס , Jane 1998. "'T Hill Oppositional Discourse in Mexicano (Nahuatl) Language ldeology, pp day There is No Respect": Nostalgia, "Respect" and : 1994 המקמ ןר שסוואד . McMahon, April M. S. 1994. Understanding Language Change. 68-86 of B. B. Schieffelin, K. A. Woolard and P. V. Kroskrity (eds ), Cambridge: Cambridge University Press . Language Ideologies: Practice and Theory . New York: Oxford University Press . : 1952 Swadesh, Morris 1952. 'Lexico-Statistical Dating of Prehistoric Ethnic :1994 Contacts: with Special Reference to North American Indians and Heath, J. 1994. ·Borrowing' in The Encyclopedia of Language and 'הית ס Eskim s'. Proceedings ofthe American Philosophical Society 96.452-Linguistics, R. E. Asher and J. M. Y. Simpson (eds), Oxford-New York 63. Seoul-Tokyo: Pergamon Press, vol. i, pp. 383b-94a . ,הרמתי השלמ 1992. תעברי החי תבמרוצ .הדורות מסדה • שסוואד 1966: Swadesh, Morris 1966. El languaje y la vida humana. Mexico: Fondo de Cultura Econ6mica . יהרמת , השלמ 2000. תעברי השפ .מדוברת דמשר .הביטחון רוקסל 1990: • 234 ,סיון ןראוב 1966. ן'לשו הבתחיית • תשיחו לע יחידוש .מלים' ולשובנ םלע :וו Wexler, Paul 1990. The Schizoid Nature ofModern Hebrew: A Slavic •175 ,סיון ןראוב 1995. ל'ע יחידוש .מלים' :ירושלים ההאקדמי ןללשו העברית . למרץ-אפרי Language in Search ofa Semitic Past. Wiesbaden: Otto Harrassowitz . 27 'רוש ןועמש 'א2000. דודג ינגמ הפשה ץראכ לארשי1936-1923. :הפיח דסומלצרה ,ןונגע לאומש ףסוי1953. ולא .ולאו לת-םילשורי :ביבא .ןקוש רקחל תונויצה הדומיללו- תטיסרבינוא .הפיח ,ןונגע לאומש ףסוי1977. יחתפ .םירבד לת :ביבא .ןקוש ות ןוסאמ ןמפואקו1988: פינם, <הרב> יחיאל מיכל 1893. 'דרב לעוסקי בתחיית שפתנו'. אהור 9)18(, ence. 1988. Language ח Thomason, Sarah Grey and Kaufman, Te צוקרמן 1999: ann, Ghil'ad 1999. Review Article of Nakdimon Shabbethay Contact, Creolization, and Genetic Linguistics. Berkeley: University of Califomia Press. Zuckenח Doniach and Ahuvia Kahane (eds), The Oxford English-Hebrew Dictionary. Oxford -New York: Oxford University Press , 1998. International Journal ofLexicography 12: 325-46. צוקרמן 2003: Zuckenחann, Ghil•ad 2003. Language Contact and Lexical Enrichment in Israeli Hebrew. London: Palgrave Macmillan . צוקרמן 2004: Zuckenחann, Ghil'ad 2004. ·Cultural Hybridity: Multisourced Neologization in "Reinvented" Languages and in Languages with "Phono-Logographic" Script'. Languages in Contrast 4.2: 281-318. חיה משב צוקרמן, גלעד 2006 ,'א עהברית כמיתוס. תל אביב: עם עובד. צוקרמן: ב' 2006 סגירת מעגל # ~ Zuckenחann, Ghil•ad 2006. ·Complement Clause Types in lsraeli', pp. 72-92 (Chapter 3) of Robert M. W. Dixon and Alexandra Y. Aikhenvald (eds), Complementation: A Cross-Linguistic Typology (Explorations in Linguistic Typology, vol. 111), Oxford: Oxford University Press. לזכרה של ב' גולומב סע.י~:ם ~פ;ע,ך;ת ז:וקןה קלאוזנר, יוסף ג' 1940. 'חמישים שנה של ועד הלשון.י לשוננו 10:289•278• ש~;ךד;ת נתחנה עד למסעד ה:פרסה :·:••·: ד ·:· ד --:·: קמפבל 1997: ת;ש~;ל~ ~ת~ת ~חית םיחףפןt ~ל ךאש;ן Campbell, Lyle 1997. American Indian languages: The Historical Linguistics ofNative America. New York: Oxford University Press. פירה של שני ... .. ... .. : :· :· .. אשל של שלישי רבין 1974: u' (Contemporary ח Rabin, Chaim 1974. Bhalash6n haivrft bat yame דסעךף ~~~tי?w ל ~ר~י:זי Hebrew), pp. 660-4 of haentsiklopedya haivrit (Hebrew Encyclopedia ,) שנע;ת מתחלת הזפאה לס;פה נתנףעת עפעפים -:--· -•: T : •:• ך;~נ;ת 7 ע.~ר ע,ל.י ס~~ט Vo\. xxvi . ד•: -·· ז רבין, חיים 1981. עיקרי תולדות הלשון העברית. ירושלים: המחלקה למינוח ולתרבות פ;תח;ת את סףגר הרףח הזפצ~צת. בגולה של ההסתדרות הציונית העולמית. ורבין 1945: :• •-: : --T -:• : Rubin, Israel. 1945. 'vegn der vfrkung fun yfdish afn geredtn hebreish in erets yisr6el' (On the Effect of Yiddish on Spoken Hebrew in Eretz Yisrael). Yivo Bleter (Journal ofthe Yiddish Scientific Institute ) XXV.303-9. רקויאם לקן מיותם משפרחה האמףנה רוזן 1952: T '.": T T : T 0 ." ' Rosen, Haiim B. 1952. •Remarques descriptives sur le parler hebreu ק~ן ס 9 ~ק modem spoken lsraeli חס israelien modeme' (Descriptive remarks ונס הבריאה etudes י Hebrew), GLECS (Comptes-rendus du groupe linguistique d chamito-semitiques) 6: 4-7. רוזן' חיים ב' 1956. העברית שלנו . דמותה כאור שיטות הבלשנות. תל אביב: עם T :• -•• : v? !ה ל; י~~ ~ךע;ש ~עקץ. שףב לא ~ס,מף ~~י~ים עוב.ד ~חר;ת על ~גאו ן q'ר~ ע;ךך ך; ry ש רוזן 1977: Rosen, Haiim B. 1977. Contemporary Hebrew (Trends in Linguistics 11 ). The Hague -Paris: Mouton. י~~ 7 ים :p ר"םב ;ד: ~ל י~י;~ך . רוזן, חיים ב' 1993. "קרבת לשונות, משפחות לשונות, השוואת לשונות", דברי האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, כרך 8, חוברת 4. ירושלים: האקדמיה ףשתי ניצים לע;לם לא T : • •• •• : הלאומית הישראלית למדעים. תצזפחנה :פנפים, ז:--:-ז לא · רייף 2000: Reif, Stefan C. 2000. AJewish Archive from Old Cairo: The History of Curzoney): ח על םל;~ך. s Genizah Collection. Richmond (Su י Cambridge University גליון 319 . יוסי עבאדי 0 הבוקר האור התעורר לפני שש שנים צפ;ר שברה ע~ךpו~iJ~דע;~י • T •• ry ~נ:ויז ג 1 ף . הן ~ל ~ל ~~אר T: T 0 ~ת ר~ף שנתי בצרחה מסת;רית • : • T T: • 0 T : • • • לג 1 ף ~ןp~~ד• ש 1 ב י~~~.ק~~~ ry יא נאה בהזמנת אל ii ים :• : : -: T T ד -• כמ; שליח צנ 1ר . -. : : ל;מר סליחה T • : שש שנים תמימ;ת • : • T •• זז:-: בהמתנה לה;פעת; TT : ח;פר נמב;כי םורידי הח;זרת ונשנית. .. : .: :· :· . :· .. : . . ~ין iJםי~~~ 1 םדת;~~יי:ז~~ על חרדה - :-ד T ךד 1 ~ה י~~ ןג 1~ ללא תחנ;ת נינים. .-.. -: -: ססר ס~ר ~ר~ o/ ל.י סע.~ק שרש סבלני • T : לפ 1 ר שנפל משכנע T : ".•: ~פ;ר ת~~~ -T :• ~סןק,~ה מ 1 ל סל;~י לראשה כתר ה 1 א Vi ~ז תמריא מעל הזפעל -. --. .: תגיע מעבר לזפעבר ·: .... -:· . ..-. :• :• T : את מספרי האישי ני נ;עצת מבט T -•: :• • • • T "T : " ."" מח;לל שבר. :· :· .. : ~~ךם סע 1 ף ~ryי;ת; 9ט 1 ך~ט ~ן~~~ ז:י~~ע ~ת;ך i] ~ת;ך ק~~ 71 ~ה 7;ל;א~ך~ ה:~ ~ל א;חז ני 1 בכל אשר לי • •: :-T ; • •• ץ~;פ~ 7 ~דרי ~ךץ ס~ךז ך iJי~~ 7 סל;ן :ג;ן נ; 9 ף היא נחה על -T T " ~פ;ר ~ן ע.ךז ך qQ לז "מתנ;ת" על ידי •• :-T י~~~~ ~q לז ~, ז~יז א;נ:ןי ס w ~ז ת;עמלנים שרעים • T T • T : 7ה~~ o/ ח;ר ~בקר ק,י~י נאמנים לאללה T : -; "T :• : :• 7ן~~ ~דלה של א;ג 1 סט אלפים ושש .. : .-: -: :· ~סלד ך qQ לז תל~~~ i]i] ~ה~~סד q ~ן ךסןח 1 ם ~~קךים 7 לא iJ, ז~~ה ~די נקר י~~ ~~ע;ךר ~ם א;ר הנקר הא;ר התע;רר לפני :•T•;••: ד- תקף קן~י ~ל ה~~~ר - נעינים אדזפ;ת בנינת ג'ניל .. : : : . : ~קן~ת ~ל -טרם ~·~; ליל ••:: : T ; -•: כ:צפ 1 י בביתי • •• : T :- . ~ש .ש~~ מ 1 לי לא םגנרלי הזפערבי . :·: ד · לא ם~~קדי רמי מעלה עם זר ג;ת אחד עשר םפסלי -: . TT - :ד • ז-:- . נ;צצ;ת של עלי זית .-.. -: :· : · ז · ה~~~ דק,~ת iJ~א~" "ר' i]ג 1 ף iJ קן~י דס~ .:ף w ~ז ה~~~~ ס זה שנבט -.:· ·: ס~ר f ח~ר ד:~ i]ר~;ז! ש 1 ב ךש 1 ב,ח~ ~נ 1 סת ע.ךז מרץ-אפריל 12.8.2006 מצד זה ~~~~~~~~~··~ עמוס ןלוית מוספים, ספרים, אירועים כיצד גויסה השואה נגד ישראל ספרו של פרופ' אלחנן יקירה מהאוניברסיטה העברית בירושלים פרסט-צירנרת פרסט-שראה: שלרשה פרקים על הכחשה, השכחה ושלילת ישראל <אוניברסיטת ת"א/ עם עובד' 270 עמ' 2006( הוא אולי תשובה פילוסופית ראשונה, שיטתית ואנליטית, חדה כאזמל' לספרות הביקורת הפוסט-והאנטי-ציונית של השמאל הרדיקלי הישראלי והעולמי מן השב ים האחרונות. <כזכור' כאשר התפרסם ספרו של עדי אופיר לשרן לרע בשנת 2000, שהוא חוד החנית בביקורת הזאת על ישראל' הייתי הראשון' ואולי היחיד שכתב עליו כאן במדורי זה>. פרופסור יקירה, שלא היה מוכר עד היום כמי שנוטל חלק בוויכוחים מעין אלה, מספר בהקדמה כיצד בכלל הגיע לכך: "הדרתן של שלוש המסות שבספר - הוא כותב - חיתה בשיחה תמימה עם סטודנטית צעירה שביקשה את חוות דעתי על רשימת קריאה שקיבלה בקורס אחר על מדינה ומשפט. הרשימה כללה את קול שמיט, חנה ארנדט וג'יורג'יו אגמכן. אם כי לא הופתעתי מהרכב הקאנון העכשווי של התיאוריה הפוליטית, חשבתי שיש מקום לומר משהו על היבט אחד משותף המאפשר לכל השלושה לדור בצוותא ולהוות בסיס מוצק לתרבות אינטלקטואלית של גינוי עקרוני למדינת ישראל' לציונות ולישראליות : השואה". כידוע, עיקר הדופי המוטח בישראל הוא הטענה, כי עשתה בשואה שימוש לצרכיה שלה על חשבון עם אחר . כוונתו של יקירה כפי שנתגבשה לכלל ספר בעקבות אותה שיחה, וכפי שהוא מכריז עליה בהקדמה, היא "להראות שהאמת היא הפוכה: יותר משהשואה משמשת את ישראל' היא משמשת את שולליה ומבקריה הבוטים". בעיקר מתמודד יקירה עם ספריהם של עדי אופיר <לשרן לרע>, משה צוקרמן <שראה בחדר האטום>, עדית זרטל <האומה והמורת>, חנה ארנדט <אייכמן בירושלים> וכותבים נוספים. בשני מישורים מתנהל הוויכוח, במישור הגלוי והמיידי <שהשלכותיו כבר מחלחלות להכרזותיו ולאיומיו של אחמדינג'אד> ובמישור העיוני המתנהל מאחורי מסך פילוסופי כב.ד שלא כמכחישי שואה מסורתיים, בעיקר בימין הצרפתי <פייר גירם, רובו פוריסון ונוספים, להם מקדיש יקירה את החלק הראשון של ספרו>, הרי בעלי השיח הביקורתי הישראלי <אותם הוא מכנה "כת הטרוניה הישראלית") אינם מתעניינים כל כך בשואה עצמה כמו בשימוש שנעשה בה, לטענתם, בידי ישראל. למעשה הם יוצריה ומנסחיה של הטענה שנעשתה כבר מוסכמה רווחת בעולם, כי הציונות ניצלה לרעה את השואה <טענת האינסטרומנטליזציה הידועה> לשם הקמת מדינת ישראל על חשבון הפלסטינים. אמנם בספרו הפילוסופי הגדול לשרן לרע <עם ערב;ן מכון דן ליו 2000( לא מושך אופיר ידו גם מעיסוק במספרים וטוען כי בשואה לא נספו שישה מיליונים ("הפיגורה הסמלית המקודשת">, אלא פחות: אך עיקר טענתו שם היא כי השואה בעשתה למעין "דת חדשה בישראל", עם מרכזי עלייה לרגל <אושוויץ> ועם ממסד דתי היררכי <יד ושם> העוסק בזיכרון ובהנצחה למטרות פוליטיות פסולות, קרי חיזוק מדינת ישראל. <מסתבר שגם טענה זו כבר נפוצה בעולם כפי שאפשר ללמוד מידיעה בעיתון 'הארץ' מה 11.02.01- המספרת על ניסיון חטיפה של אלי דיזל נסן פרנסיסקו ב 1 בפברואר השנה בידי מכחיש שואה אמריקאי שטען כי "דיזל הוא האפיפיור של דת השואה"). יקירה מראה כיצד במעין היפוך דיאלקטי- פילוסופי הפכו בשיח הרדיקלי הקורבנות <היהודים> לתליינים <של הפלסטינים> ונעשו בעצמם דומים לתלייניהם <הנאצים>. בהערת אגב נאמר' כי זהו הבסיס למה שאלן פינקלקראוט, הפילוסוף היהודי-צרפתי' קורא ה"אנטישמיות החדשה", המשותף למכחישי שואה מסורתיים ולבעלי טענת האינסטרו- מנטליזציה החדשים. בשיח הזה השואה טפלה לעיקר' שהוא אשמת ישראל והציונות. יש העוסקים בהכחשה <בימין המסורתי> ויש העוסקים בהשכחה <בשמאל הרדיקלי>, בטענה כי זיכרון השואה אחראי יותר מכל לאכזריותה ולכוחנותה של ישראל <כך טוענת, למשל' עדית זרטל>, ויש העוסקים בהפקעת השואה מידי קורבנותיה היהודים על מנת לשלול מהם את זכותם לנקודת מבט משלהם. <בעיקר עדי אופיר' שעמו מרבה יקירה להתעמת>. "נוצר קשר גורדי של רוע משוכפל - כותב יקירה בין השואה מזה והקמת מדינת ישראל מזה. השואה הפכה לטיעון מרכזי במאבק תיאורטי ואידיאולוגי נגד הציונות וישראל. השואה בעיני מתנגדי ישראל היא האמצעי האפקטיבי ביותר שמאפשר לישראל לקנות הן את תמיכתן של אומות העולם והן את שתיקתן לנוכח הרוע שהיא מייצרת כמו גם את הסכמתם של יהודי העולם לכך שהיא תנהל את חייהם" <עמ' )78(. עד כאן המסקנות הגלויות על פני השטח. אולם יקירה, כפילוסוף מקצועי' חושף גם את המסד הפילוסופי שעליו הן נשענות. על שלושה עמודי אשמה ניצב שולחן התביעה של אופיר. שניים מהם כבר הזכרנו' ההוגים הפוליטיים ג'יורג'יו אגמכן וחנה ארנדט <עליה מסתמכת בעיקר עדית זרטל>, בעוד הרגל השלישית, "האונוטולוגיה של המוסר", היא תרומתו המקורית של אופיר . יקצר המצע מלעסוק בכך בהרחבה, אולם כל ניסיון להתמודד עם טיעוניו של אופיר מחייב בירור מסוים שלהם. יקירה מסביר כי מבחינה פילוסופית אופיר פועל מתוך ההקשר של הפוסט-סטרוקטורליזם הצרפתי' כאשר בעיקרו של דבר מבקשת כתיבתו להפגיש בין שני נושאים: מוסר וקטסטרופה בתרבות ימינו <כשם מאמרו "טכנולוגיות מוסריות: ניהול האסון והפקרת החיים", 'תיאוריה וביקורת' 22(. את המסגרת המושגית לדיון הוא נוטל מפרקו ומאגמכן. מפרקו שאל את המונח "טכנולוגיות ניהול" <אשפוז' מאסר' וכדומה> ומאגמכן את "התיאוריה של הפוליטי" <המסתמך מצדו על קול שמיט, מהאידיאולוגים של חוקי נירנברג>. גליון 319 תפוליטי יכביטו לש תהחירו בבמרח "הציבורי ו<ואפיל התמכ תבשנו םהשלושי ובהקמת לש אצב ייהוד - ם"א האת ףמותק 'כיהודי ךעלי ןלהתגונ ,כיהודי" הכתב ,אז> יהר רלאח התקופ הקצר לש ,תמיכה השב הותקפ תבחריפו תא לישרא תוא 'בן-גוריון רבעיק הבספר לע טמשפ אייכמן . רהדב ושל תמתנגד טארנד רבעיק ו<ועלי םמסתמכי ןצוקרמ ר'אופי <וזרטל אהו תלנקוד טמב תיהודי לע .השואה טארנד אל החית המוכנ תשמדינ לישרא רתדב םבש ,הקורבנות אול הסלח הל השהתעקש תלהיו הלפ תלשש .המיליונים ישהר ,שוב 'כזכור רמדוב עבפש דנג תהאנושו אול דנג םהע 'היהודי אשהו קר <<במקרה למש יפילוסופ ןלעניי .זה ילפ ההשקפת תא טמשפ ןאייכמ ךצרי ההי םלקיי אלל םעדויותיה לש ,הניצולים השמ השהי םלה רלספ ההי יבלת ירלוונט המבחינת רלבירו וטבע יהפילוסופ יוהמשפט לש עהפש עשביצאייכמן • ןחלק לש תהעדויו הבספר השל םמצומצ ילמד ו םג ענגו אבל טמע .עוינות רכאש הידיד 'מנוער רחוק ההקבל םגרש ,שלום םהאשי האות רלאח םפרסו הספר . ןאייכמ םבירושלי רבהעד לש ת"אהב .ישראל" ההשיב טארנד יכ ה"אינ תאוהב םעמי אאל יבנ :אדם" התשוב החלול ההמסגיר יא ההבנ תיסודי לש .הסוגיה היקיר שמדגי יכ תשאל הזכות לש לישרא טלמב ייהוד לע ההשוא אהי אדווק השאל תאוניברסליסטי י<כפ םשבש ואות םאוניברסליז ,תובעים 'למשל םהכורדי וא םהפלסטיני ההכר הבשוא .שלהם> םארבעי םהשני ושחלפ זמא ,המשפט אהו ראומ ו'הוכיח הכמ אל תרלוונטי החית העמדת לש ,ארנדט הוכמ בהיטי הממנ רהמשור םחיי יגור ובספר לע טהמשפ ימאחור את ,הזכוכית ףא אשל ההי ההרג תדעו וא 'היסטוריון סלתפו תא וחשיבות .ההיסטורית םלסיכו ראומ היקיר יכ םג םא שי המיד תמסוימ לש תאמ תבביקור לע שהשימו השנעש הבשוא יביד תהציונו 'וישראל יהר תהאמ ההשלמ אהי :הפוכה שהשימו הלרע השנעש הבשוא לע ייד ימבקר תהציונו לוישרא אהו ההרב ריות ברח 'ואפקטיבי הולספר לש טארנד וכמ ילספר ,חסידיה שי דתפקי עמכרי ובהפיכת לש ןהטיעו ההז ללמקוב לבישרא הומחוצ .לה .ב.ב זמא םפרסו רהספ והתלהט דמאו תהרוחו .סביבו םביו ןעיו תבאוניברסיט את" והתעמת יבגלו יעד ראופי ןואלחנ ,יקירה ושהחליפ םביניה םג תקריאו יגנא "("מק-קארתיסט דמצ דאח "ו"פרוורט דמצ .שני> חויכו ךשנמש יבשנ םהמשכי למע ידפ עסופשבו לש .'מעריב' ןכא יאנ 'סבור המצוי תנקוד ןהאיזו :ביניהם היקיר ופ 10 י~-צי נו n1 ספו u. השוא {1) ןבלשו ,לרע ראומ ,יקירה המנס ראופי סלבס םג תתור רמוס ,אונטולוגית השב עהר אהו והיפוכ יהסימטר לש ,הטוב רכלומ התור השתנס רלהסבי תא תהתנהלו םהעול לע יפ לאידיא .הרוע ,ממילא ילפ התור 'זו םא ונרצח ,יהודים יהר אל ההי הז לבגל ,יהדותם אאל לבגל ערו יבלת יאינסטרומנטל רוחס .אינטרס היקיר המרא יכ וזה גמוש יבלת יקוהרנט לש עהרו יובלת יאפשר המבחינ .פילוסופית יא ראפש תלרצו תא עהר יכפ םשרוצי תא בהטו ק<ר .במהופך> םוא זרומ ראופי תלתור רהמוס לש ,קאנט רהמגדי תא ב"הטו וכאות רדב םשרוצי ואות קר לבשבי 'עצמו" יאז יא ראפש רלהגדי ךכ תא .הרע ךלפיכ ןאי עלר ואות דמעמ יאונטולוג ששי .לטוב 'מכאן םשא לכ ןהדיו ההז לאצ ראופי אל דנוע אאל עלהפקי תא ההשוא ימיד הקורבנותי ,היהודים יהר לשנכש םג :בכך י"עד ראופי לנכש ןכא םקוד לכ הבהצג יבלת תמדויק לש :העובדות אהו םג לנכש הבהבנ תפילוסופי לש יא תהאינסטרומנטליו לש .השואה ךא למע להכ אהו לנכש ,מוסרית ימפנ אשהו שמבק םא אל חלהשכי תא 'אושוויץ זא קלהשתי תא תנקוד טהמב לש ,קורבנותיה לש םילדיה לוש יבנ "עמם '<עמ 160(. קהפר ןהאחרו ה"חנ ,ארנדט ןאייכמ "וישראל אהו תהתחשבנו תנרחב םע רה תג תהדעו תהנודע םוע הספר ןאייכמ ,בירושלים ושאות העשת רד" תעדי לזרט ןלאב הפינ הבספר השל ההאומ .והמוות אל ךאארי קור ראומ השיקיר המתגל ןכא יכבק לגדו הבהגות תהפוליטי לש טארנד אוהו חמצלי תלהראו םג תא תהסתירו תהרבו הבמחשבת תוא רחוס העקביות לבכ עהנוג תלציונו .ולישראל לבכ םתחו טכמע לש ההגות ,הפוליטית תשולל טארנד תמהציונו לומישרא המ אשהי תמחייב ואות ןבאופ .אוניברסלי 'למשל תלמרו השצידד ה"בפעול התיאורי וז תמבטא תא ההתפיס יכ המהות לש תהריבונו המתגל תביכול תלהשעו תא ,החוק רכלומ בבמצ .החירום תהשעיי קהחו תיוצר סיח רישי ןבי ןהריבו 'לנתיניו ראש םאינ םאזרחי 'עוד אאל ינושא םחיי .גרידא יזוה ההקטגורי לש ם"קיו "עירום ץמחו קלחו למו .הריבון תא ההגדרת רבתו ר"הומ "סאקר לנט ןאגמכ ןמ טהמשפ יהרומ :הקדום ר"החומ "סאקר אהו ם"האד ,הקדוש" ראש םאמנ ואינ הזוכ תלהגנ ,החוק ךא לח םג ראיסו טמוחל להקריבו . ןכא תלדע ןאגמכ המתגל תהמהו תהנצחי לש יהריבונ לוש יהפוליט ובימינ רכאש ""המחנה '<אושוויץ 'גואנטאנמו ,קציעות םא <תרצו אהו יהביטו יהמודרנ לש ההקטגורי תהנצחי .הזאת לאצ ןאגמכ ןאי להבד ןבי ההמדינ תהדמוקרטי הלמדינ תהטוטליטארי םשהגילו קהמובה השל ,הוא 'כאמור 'אושוויץ תוהגבולו ןביניה .מטושטשים וזה חהלק יהמרכז לשנוט ראופי ןמאגמכ יכד דלייס תא ףרצ תהרעו ךהנמש ץמאושווי דוע .ישראל חהלק 'האחר בהחשו ףא ,הוא אהו תבהתעלמו לש ןאגמכ המההשמד תהפרטיקולרי לש םיהודי םואחרי ושהושמד ץבאושווי תוההתמקדו ושל ךא קור תבמשמעו תהאוניברסלי תוהעיוני .שלה 'אגמכן ףא קמרחי תלכ רואומ ה<במהדור תהצרפתי לש <ספרו יכ ץבאושווי ושמר תלפחו םהיהודי לע םזהות ,היהודית רדב עשנמנ ללמש ימעצור ןהטאליב םהמוחזקי םכיו ובגואנטאנמ יביד .האמריקאים ה<יקיר ןמציי רשכב רהזהי קארי ימארט הבסקיר לע רהספ ימפנ ם"התהו תהמוסרי האלי היכול רלהידרד חהשי ,הפילוסופי" 'עמ 133(, למכ םמקו ר"אופי בחוש וכמ 'אגמכן ץשאושווי אהי ההפרדיגמ לש המ ושהננ וכולנ - םתלייני תוקורבנו 'כאחד םמשטרי םדמוקרטיי םוטוטליטאריי ,כאחד" הנרא יכ ראופי ואינ שח םבשו םתהו הפעור 'לרגליו אל רכאש אהו המכנ תא קהפר לע ץאושווי ובספר םבש ש"קידו ,השם" ווכוונת האינ םליהודי ושקידש םבמות תא םש םהש 'באושוויץ אאל םלציוני ושקידש תא םש ץאושווי םלמטרותיה .שלהם םוג אל שח םבשו ם"טע "רע רכאש אהו המכנ ןב"לשו "לרע תא ההטענ תלייחודיו ההשוא ובאות ןאופ גמלגל םבש ת"אמונ "הייחוד א<שהי עכידו ההאמונ לבא דאח לאצ .היהודים> היקיר עמצבי לע ההמגמ דשביסו :הדברים ן"נית רלומ ןשלשו עלר אהו שברא הוראשונ ןניסיו עלהצי ןטיעו 'כולל טמפור יושיטת ושעלי ןנית סלבס תא תשליל םזכות לש םהיהודי תלנקוד טמב םמשלה לע .השואה השליל וז האמור סלבס המצד תא תשליל םזכות הלמדינ םמשלה עולהפקי םמיד תא םיכולת "להרע '<עמ 153(, 31 למרץ-אפרי ץשהחמי ,שנים" ןאי אהו ןמוכ דלהפסי העת רדב לומתחי הללוות רכב תמראשי :ההדירן ר"הבוק ישמעת הלראשונ תא תפעימו /לבך. לע ,המסך ,בהגדלה התשע םמילימטרי ךשל •.." '<עמ 11(. יואול ףא םקוד ןלכ עמרג הההפרי :עצמו י"התזת ךאות יבעינ ;המוות עשלרג בהס ופני ..." '<עמ 12(. רכב בבשל םמוקד ,זה תבעדינו הרב ךא םג הבעוצמ ,גדולה תמשמעו ההמעש - הההולד הכהתרס למו תהמוו - האיננ תנפרד ןמ ההמעש עצמו . ת"לת "יד רבשי אהב ופירוש ה"ז תלגע "במישהו '<עמ 13(, ""ציפרניים רבשי ושאחרי ןפירוש ם"מגיבי יבראש ;אצבעותייך ישתוכל תלגע םבחיי "בבטחה '<עמ 14(. היפ יבעינ רהקישו יהפרשני-ריאליסט .הזה עלרג ןאי רהמשור חשוכ הלאיז םעול אהו אמבי תא בתו , ו םג ואינ םמעלי ומאיתנ המ הז העוש :לו י"אנ לשכ יחי ;מילים האבד יל "הלשון '<עמ 16(, תובאמ הנרא יכ רהמשור יח שמחד תא וחיי םע ובת םוהשינויי םמעמיקי :ומשכנעים י"אנ טמרה ךלקראת תא ;המרווח ישבחדר ,הלב תא תעליי /הגג השתהי תשטופ ראו ..." '<עמ 20(. וז בהפיכת-הל תאמיתי ןואי אהקור רנות שאדי .נכחה למשל , רבשי ''משחק רכאש הילדות דשבעתי לש תהב ווילדות רשבעב לש ,האב תחוברו וז לזו , וול ובמחשבת דבלב '<עמ 25(. ןבי םא הנרצ ןובי םא נמאן , רקש תהדורו יהמשפחת דמהדה ןכא הבעוצמ הגדול אדווק תבאמצעו םהמילי תהשקטו תהמאפיינו תא רהספ : י"הבאת ךאות ;ממחשכים יכד לשנוכ רלדב תא "ואני '<עמ 30(, אול בכדי , יאנ סבור , ההמובא תהמשובצ חבפת רהספ אהי תממסכ המגיל ן("אב הטוב שי יבכרכ םהי הודר ,שמה ההושיב עבאמצ ההסעוד הומאיר םלה (כצהרים" תהיוצר רהקש ייהוד דמאו ר<מדוב תבמגיל ראסת גובח <פורים ץבאושווי דושר אלל והורי דע רשחרו ההמחנ ו<אבי חנלק דעו םקוד ,להשמדה רולאח תמו ואמ והסתיר ואות הכמ םנשי <אמיצות אל דשר ובסופ לש רדב תא ץאושווי תומ רבאוקטוב לש האות .שבה שהאי השקנ יימ תהולד אהי היציר תסוחפ הומרשימ השב ןמתחשב רהמחב םג םע הגרמני לש .ימינו ר<סיפו תהמסגר רמספ לע ונסיעת תהמתוכננ ץלאושווי רכאש ךבדר אהו ענפג תבתאונ םדרכי זומתאשפ תבבי םחולי טבפרנקפור וממנ אהו איוצ קר םע םסיו <הספר. ןברומ ידוקומנטר יבדיונ , רמשחז האורטג תא וחיי תוא יחי והורי לש ,הורבינק גזו םהיהודי ביאקו הוזופי יפבליציק ,מקרקוב תוא םחייה לש לכ םהאנשי קשהורבינ אב םעמ ,במגע לכול ,הנק ומאמצ ןהראשו רלאח רשחרו ,המחנה לוכ האל םשיכולי והי תלהיו קחל ומחיי , ול רנות .בחיים ההבחיר קבתינו םאיל קומשות רכגיבו וספר אהי תאפקטיבי דבמיוח. בכות :אורטגה א".ל עאכנ ילפיתו ךלהפו תא המחנ הההשמד קהענ לש אושווי r-בירקנאו רלצי ימרכז "בהיסטוריה. יאנ הרוצ קלדבו זולהתרכ ךא קור .בהורבינק יברצונ רלדב ועלי דבלב ש'אי ומלבד ואינ יראו םהיו יבעינ םלמילי ההאל 'שלי םמשו אשדווק ,הוא ,הורבינק אהו לסמ ההדממ ההנורא רביות השהשתרר הבהיסטורי זמא .ומעולם יאנ הרוצ קשהורבינ ףיוסי םויתקיי '<עמ 8(. ירפ ;וייכרט ראש ;דייך אגיור םלש .ן םעול שחד וספר לש ירפ ,וייכרט יהשיש ןבמניי ספריו , הכשנ ההראשונ ךלחיי ת<הוצא בקש ,לשירה 2007( אהו רספ םשירי לש בא ולבת .<בכורתו> רספ ,יפה ,מרגש לאב רכמשור ןמיומ ןודייק ןאי שהרג ומעביד לע .דעתו רבתו ב"א ;מאחר ראומ יכ חהוויכו אהו לע םעצ הקיומ לשישראל , וואיל ראופי ראומ יכ חהוויכו אהו לע הדמות לש ישראל , רכלומ שברא הוראשונ לע .הכיבוש יאנ רסבו יכ ישנ םענייני האל םקשורי הז .בזה יכ ךהמש הקיומ לש לישרא יתלו םג הבשאל םא לתחד ןמ שהכיבו םוא אתמצ ךדר תלחיו םע השכני .בשלום הלנקוד וז אל ןנות היקיר תא דעתו , ווז וחולשת , יכפ רשאופי ומצד רסבו יכ תהקמ ההמדינ המלכתחיל החית ,טעות ווז וטעות שלו . ץ"אושווי ןעדיי "כאן ךבדר ,מקרה לאב אל ,לגמרי ,כנראה ןנזדמ יל אלקרו םע םסיו וספר לש ,יקירה תא וספר לש ואדולפ הגרסי האורטג שהאי השקנ יימ תהולד :<מספרדית תעינ ןטלמו :,עורך לישרא ,פנקס תסדר נופך , תהוצא ןאב ןחוש 2007(. ש"האי השקנ יימ "הולדת אהו רהמחב ועצמ , ואדולפ הגרסי ,אורטגה דילי דספר ,1958, רסופ רמשור םמתרג ומו"ל , יוימ תההולד אשהו הקונ םה רעבו ,הורבינק דיל ייהוד ןב ,שלוש דשנול ץבאושווי אונמצ וב םביו רשחרו .המחנה יימ תההולד השקונ ול האורטג ובספר םנועדי ךלהארי תא וחיי רולספ תא וסיפור , ול רנות .בחיים ,"הורבינק ול שרד , ההי םהיו ןב םחמישי .ותשע אל רמבוג ימד ןלמע ,האמת יואול םג לבע ןזיכרו ,טוב ןזיכרו בטו ומייסר , השהי םגור ול םלסיוטי ,קשים םהשכיחי בבקר יניצול תמחנו ,ההשמדה" בכות האורטג תבפסק ההפתיח לש הספר . המעלי סמתנוס טמשפ דאח :ויחיד ץ"אושווי ןעדיי .כאן" טמשפ ךשבהמש אהו רמסבי תא פירושו : ."לא ץאושווי ןעדיי הקרוב .מדי ןאי אהי הרחוק לכ ךכ ןמ תהמציאו יכפ םשמצטיירי יבספר דהלימו תשמו םומושגי וכמ לטופ גר , ההמהפכ תהצרפתי וא "וטרלו '<עמ 7(. האורטג ואינ ייהוד , לאב ומבחינת ץאושווי ןעדיי ןכא אוהי הקרוב ול ריות הממ אשהי הקרוב יאול ילעד אופיר , תעדי לזרט וא החנ טארנד ה<שעמ םג אהו ,מתווכח> יכפ ףשנשק .מספריהם תא ודמות לש דהיל קהורבינ לנט האורטג ןמ ןהרומ לש ופרימ ילו .ההפוגה ופרימ ילו רמספ יכ לנתק וב םביו רשחרו ץאושווי לע ייד םהרוסי ב 7-2 רבינוא 1945• ם"ש דבאח םהדרגשי למוט ההי דיל ןב ,שלוש ןשנית ול םהש ,הור-בי-נק ןמעי תפרשנו הלכמ ןמ םההגיי םהמשוני עשהשמי .לפעמים ורגלי והי תמשותקו וועיני , ואחיזת ההיחיד ,בעולם ויר םזיקי רלעב םהחיי טבמב יפרא יואנוש תבע הובעונ .אחת" ,הורבינק דהיל קהמשות ,והאילם דשנול ןגליו לשיח הדורות הזה. השיר האחרון 'תפילה' הוא סיכום מעולה של כל הנאמר עד כה. הוא נפתח בשורות: "בחוץ חיכה לך אלף חדש; על שלל פורענויותיו ..." ומסתיים בשורות: "החלטתי להביאך; ולצייד אותך בתפילה" <עמ' 40(. 2• עולם ךהפו ספרו החדש של אשר דייך להפך ץ<הקיבו המאוחד סדרת ריתמוס, 2006( הוא אגוון שירים שנושאיהם מסודרים ואף בנויים בשיטת האלף- בית. בסדר השירים נמצא למשל' אבנים, בקבוקים, גברים, דאגות וכן הלאה, שמות שירים מאלף עד תיו. כל אות זוכה לשיר אחד ובדרך כלל יותר <באות קוף נמצא שלושה שירים בשם 'קולות'). השיר עצמו פטור מסדר אלפא-ביתי כלשהו ,אבל הוא מוקדש לכותרת שבראשו. הנה דוגמה מהשיר הראשון 'אבנים': "אבני שפה המלמדות בברליץ' מוקסמות מאבן החוכמה. /אבנים אתיאיסטיות מסרבות להיות חלק ממסגד , כנסיה; או בית כנסת. אבני העזר ואבני הרמז חזרו בשאלה./ אבן במישור מתפללת לסיזיפוס שלא יגלגל אותה ..." העיקרון די ברור' כל שיר מנסה לומר כל מה שרלוונטי , אם בדרך אסוציאטיבית ואם בדרך אחרת, על נושאו. בדוגמה שלפנינו מצאנו "אבני שפה", "אבני עזר", "האבן של סיזיפוס", כאשר בשיר כולו יש עוד "בית אבנים", "אבני חן", "אבן הטועים", "אבני גזית", "אבן השתייה", "אבן כליות" וסתם אבנים שאינן מטבעות לשון , כמו "אבני אובך הסובלות מאסטמה" או "אבנים מבויתות שהפכו לקבלני משנה" וכדומה. יש בכך יסוד בולט של שעשוע כאשר "אבני שפה" <שבשפת מדרכה> מלמדות שפות בברליץ: ויש בכך גם יסוד בולט של התרסה כאשר "אבני העזר" <אשר בחושן הכהן> חוזרות בשאלה. זהו ה"להפך" שבשם הספר ושבסופי שורות בשירים רבים, הבא לומר לנו שאין לקדש נוסח אחד של קריאה, כי אפשר גם להפך . למשל בשיר 'נשים': "בלונדיניות האוהבות רק גברים שחורים, ולהפך". לפעמים הוא גם מספק את המשמעות ההפוכה, כמו בשיר 'טווסים': "הטייס הקיטע מילדותי ולהפך:; ילדותי הקיטעת שחלמה שהיא טווס": ואז מתברר שה"להפך" איננו בהכרח סימטרי . במידה מסוימת אלה שירים שהם תרגילי שירה <ואין להקל בכך ראש, לתרגילי שירה יש תפקיד חשוב אצל המשורר> אבל גם להפך , תרגילים שהם שירה. ולעתים הם מגיעים לשיאים נפלאים כמו השיר 'ידיים' <שכבר צוטט, בצדק, על ידי רן יגיל ב'מעריב'>: [ידיים] "המורמות בכיתה וידיים המורמות/ בשדה הקרב לכניעה; יד שאחזה ברובה שיורה ויורה. שתאומתה נגדעה; במלחמה. ידיים שרוחצות ידיים ונשארות מזוהמות". וכן הלאה. 3• עולם האתמול ספרו של גיורא לשם הנה ימים באים <הוצאת קשב לשירה, 2007( "שיר ב-י"ז פרקים" הוא פרויקט מורכב, שאיני בטוח שירדתי לגמרי לסוף דעתו' אבל אין זה צריך למנוע ממני ומאחרים ובוודאי מן הקוראים מלנסות לפענחו. כבר משני עמודי המבוא, מתברר ההיקף שמועיד לו מחברו' כאשר בראשון הוא מביא ארבע מובאות מן המקרא הפותחות בדברי התוכחה "הנה ימים באים."" אחת משמואל ושלוש מנביא החורבן ירמיה. שלוש מהן הן תוכחות זעם וחורבן <על ישראל והגויים>, ורק האחרונה היא תוכחת נחמה ("הנה ימים באים וכרתי את בית ישראל ואת בית יהודה ברית חדשה", ירמיה לא, .>ל כמו כן מובא באותו עמוד הבית המפורסם משירי מכות מצרים של נתן אלתרמן על פשרן של מלחמות וצדקתן: "צדיק בדינו השלח, -/ אך תמיד בעוברו שותת,/ הוא מותיר כמו טעם מלח,/ את דמעת החפים מחטא". מעברו השני של הדף מובאים דברי אזהרה מפי וינצ'נזו גליליי לנגנים בלתי מיומנים בקתרוס, ובמיוחד כלפי אחד נאנטיוס, בנו של פיקטוס, עריץ לסברס. כאשר נאנטיוס הלז ניגן בקתרוס הקדוש התברר עקב חוסר כשרונו כי מקצת מהמיתרים היו ממעי הזאב ומקצתם ממעי הטלה. לפיכך , "עונשו הראוי היה, באכול אותו הכלבים". כלומר אזהרה, שמפנה המשורר כלפי עצמו' כנגד גודל המשימה שנטל על שכמו . ובאמת י"ז פרקי השיר מעידים על משימה שירית מורכבת בשלבם היסטוריה וביוגרפיה באופן סבוך למדי • בשל כך מקדים המשורר לרובם נתונים היסטוריים או ביוגרפיים קצרים. לפרק הראשון' למשל' "שבילי הנהר" נספח מבוא קצר על ריצ'ארד לב הארי )1199-1157( ועל טירת דינרשטיין , שבה הוחזק שבוי בשובו ממסע הצלב, ועל הכופר שנאסף לשחרורו ושמומן בחלקו על ידי היהודים. בפרק עצמו שלושה שירים, שני שירי נוף ליריים קצרים, ושיר שלישי שהוא מעין מונולוג דרמטי הנישא מחלון טירת דינרשטיין . על הפרק השני "הולדת הבתולה" מסופר בהערת המבוא על נהר הדנובה שמקורו בשני נהרות קטנים בגרמניה ושהיה במשך דורות הגבול המערבי של האימפריה הרומית. פרק זה מכיל שיר אחד המוקדש כולו לתיאור עמק הדנובה וליסודה של העיר וינה <היא "וינדובונה הישנה"). מפרק זה ואילך מתברר' בעצם, כי וינה היא גיבורת המחזור כולו. הפרק "זמורת זר", למשל, עניינו וינה בשנת 1440' שבה גורשו מהעיר יהודים שנחשדו בשיתוף פעולה עם הכופרים ההוסיטים. הנשארים בעיר החליטו להתאבד בשחיטה, וכדי שלא יתעללו בגוויות שפך עליהן יונה החייט שמן מנר התמיד והצית אותן )29(. חלק זה מכיל שלושה שירים שהם חשבון נפש יהודי , חיצוני ופנימי כאחד. שלושת הפרקים אחריו "מרש טורקי", "סופר המלך", ו"דברי הימים א' וינה 1683" עוסקים ברינה הניצבת מול ניסיונות חוזרים ונשנים של האימפריה העותומנית לברנשה. החל מן המצור של השרלטן הטורקי סולימן ב 1529- ועד הסרת המצור ב 1683- בסיוע המלך הפולני יאן סובייסקי. פולני תושב וינה, יז'י קולצ'יסקי שמו , הוא שפתח את בית הקפה הראשון ברינה, בהשתמשו במאה שקי קפה טורקי שנלקחו שלל מהטורקים, כפי שמספר לנו לשם, שם <עמ' 56(. הפרק השמיני "מדיה" מדלג אל וינה של מרץ-אפריל מתוך שבילי נהר הדנובה בראשית ימי הביניים, ומסתיים בהתפרקות הקיסרות לאחר מלחמת העולם הראשונה. עובדה זו היא בעלת משמעות, שכן למלחמת העולם הראשונה הוא קורא "התבערה הגדולה", ואינו מגיע כלל למלחמת העולם השנייה, שהיא, בלי ספק, תבערה גדולה הרבה יותר. ברור מכאן שלשם רואה בווינה ובקיסרות תקופה בעלת חשיבות הראויה למחזור שירים מיוחד . למה דווקא תקופה זו? למה דווקא עיר זו? מה המופת שביקש לספר לנו בי"ז פרקי השיר? לא ביקשתי ברשימה זו אלא להצביע על השאלות, לא לספק תשובות. • יעל שרף עפיפונים ס~~י ~ל ע;ך ~פ;ת iJ ~ד:ם o/ ל~ י~~~ iJ ש~~ מןה ~ס;ף הףא ~9 ךק א.ל~~~ף q רי~ים מע~נים מע~נים של עפיפ;נים מרחפים :•• ד · .:.. ז · .:·:-..:-:-. בלי הזנב המהדר המתפתל ברףח -ד --•• T -: • T "•. : T " : בלי ה~ד הא;חזת בחףט. -ד :•:• -T • : הראשונה ב 28- ביוני 1914 בסרייבו, והפרק האחרון "נעילה" העוסק במותו של הקיסר פרנץ יוזף ב 21-בנו נמנו 1916 ו בהתפרקות הקיסרות. השירים המאכלסים את י"ז הפרקים הם מרובי דמויות ואירועים ומספרים על היסטוריה נוצרית, יהודית ומוסלמית, כמו גם סיפורים אישיים וביוגרפיים שונים. מה המשמעות של כל אלה? מה שאפשר לומר בוודאות - מסיפור המסגרת ששורטטה למעלה - הוא שזהו מחזור שירים על "העולם של אתמול" , שהקיסרות האוסטרו-הונגרית ווינה כבירתה, עומד במרכזו . זהו מחזור המתחיל בייסודה של וינה 0 9~iJ ף 7o/ ף 9~iJ ף ~די iJ דיןה iJ~ W דה o/ ל ה;ךיף ת~;כ~ iJי~~ 9 ה ס~ז:וי~ה o/ ל ה;רי ryryת 1 ל 7o/ ף iJ ~לב o/ ?י ~כ;~ית :בסף~ך; ה~~?ב: o/ ?ף נרטיס~ת הא;ט;בףס המרפסת שלי • :• :• :• "•:.-T -• • : י~~;א iJנ o/ ר o/ ?ף 9~iJ דנכר o/ ?י ת~;כ~ :ב~ל lj1o/ ?ף מכ;נה להסרת שער שלי • •: T •• -T -: -T : iJ ~קףךים iJ ~כף~ים o/ ל ה;ךיף ההעדרףת של ה;ךי . -:• : T •• ב;א ךדקים .ה~ך~~י~ המאה ה 19- ואל לידתו של הקיסר פרנץ יוסף ב 18- באוגוסט 1830. המבוא לפרק זה מזכיר גם את התאריך 20 באפריל 1889 תאריך הולדתו של אודלף שיקלגרובר <הוא אודלף היטלר>. למעשה כל הפרקים שלאחר מכן עוסקים ברינה הקיסרית בימי תפארתה במאה התשע עשרה ועד סופה במלחמת העולם הראשונה במאה העשרים. בין השאר אנו זוכים כאן לפרקים בשם "טח ואום" על המלחין אנסוך ברוקנו )1896-1842<: פרק בשם "השיר על הארץ" על המלחין גוסטב מאהלו )-1860 1911<: פרק הנקרא "דברי הימים ב' - התבערה הגדולה" העוסק בפריצתה של מלחמת העולם פרמדיק יקר ע;~ה 7 י ךדףא lj ~ים. ש:. ד~ק ~ין ד v? י~ה ש:. ד v? י~ה ~ין ד w.ה~ ת~~ qiJ ל;ם ס~~ה ה~;ק~~ף ~ה;ם ~.ע w ה. ~ מ; 7 קףל;ת ~7R ~ל;ת R לל;ת פרףמ;ת סליל באימה T •• : • : : נצמן;ת אל הדפנ;ת. T : -•: T : " דשף, דשף ~ריר ~ל ~י כמ; סנר~ת מנטה חריפה T •-: T : •: -• T .•" : פ;ת n ת סתימ;ת בהנדה. --:· --ז גליךן 319 ברכה רוזנפלד הרדמה בסיכון גבוה ז;כי ~לא :דע ריס q דר ס~ת 1 חים טרם ערות, בהשפעת ההרדמה לא :דע ריס ~סד ז;כ~~יו ס~ם f ך ס~ים ~ע,לי סס~ים י~:ז~~~ ק;ל;ת ~ה 1 ~י בריח סכנה? ולא הבנתי דבר מכל אמרם TT --•• : :··-:· ד ד:ד · דד י~~ מ;~י~ה ~ת סףריד ~ליל ק;ל;ת ~לה ז;רח ~~לי לךקיןה :p מ; חלה א; א;ר ךאש;ן זי q רי סח~ך ךס~ה;ם עשר , תשע, שמ;נה, שבע, שש, חמש, ארבע -:-.. :·-::· ··-:· :· ז·· ו לא סי 1 ז:כלים, לא סי w1 מ;ת ס~ן~ה לא ס:ה ע;ןם ~ל ע.דדה ?~דה דק ~י.זה כ'ס ~~~ז;כית א 1 לי ס~נכה זאת ג 1 ~י ~ry ~ך t\ה~~וחבל -·.. : נתפר זיסר f ך ס:ינ:וי ואחה בראשית T "•. : ךס~~~ה א 1 לי ,ה~~;ר~ח א 1 לי ~ך~ה להטביע זrנ;גי בס 1 בסטנציה האחרית התעוררות האילן שבחלון :-:•-:T••: ••:•:דד::-: לא לח 1 ש ס:~ 1 רי סג 1 ף ~נ;ר;ת ~~כ;ז 7~7 ים ~ל ת;~י ~דן ~ל א ' ~ך ו~~~ ~ין ע,ד~יו עד שתש 1 ב אליו ותחזר ה 1 א נעזב מ~פריו -:· ·· ד :-:- ~נ;ר;ת ~~כ;ז 7~7 ים ז;כ~~י :·::יr. .:זז ד :p מ; חלז;ן ~ל w~ל 1 ל; דק מ~~א ר,ע~~ 1 ~יו ~נ;ר;ת ,םי~~~~~ ~~י~ים ש.ח~~ ~ת ;ר,ע~א 1 לי ן;ם עמדה למראש;תי ~נ;ר;ת ~~ק~ים - ז:ז ·:-:- א; רחפה כמ; ר 1 ח על פני ·:- ז :-- ז- מעל לנשימת אפי החל 1 שה Qqר Q~לנ 1ת ה iא ס :p~ב T -:-• --• : • -•• מעל לעפעפי הזפכסים תה;ם ךס~ין א;~ים :pנ 1 עים : -:-· -:-:-·· ~pל 1 ת ~~כ;ז 9 ךים כי המתינה כל העת T 0 1 ~סגר י~~ ~~ש 1 ~ה ?ח~זיח.ד נאחזת בגלגלי עתיד ן;הרים T T : 0 0 :-· • T •• -: -: :•:• ::• :• עם ג 1 ~י סכ;~ב 1 ~ע;ןי ~ת 1 דה ןס 9 די ן~~ סנ;~ךים א 1 לי התגלגלה, התגלגלה -·:-:: ז מ;ןה י~~ ז:כד~~יף ~ל ~ס w ~ס י~~~ ·:-:: ז ~ד~ל?י ~ב;א י;ז;כי ךר;~ה 7 ~עק ז:כ'~סה ~ל ~ס w ~ס את ס;ן הגלג 1לים נפשי . : .-". 71 ה;ן;ת ל~? ~ע,לי מ 7q יפ;ת מ;,ךק;ת ךא 1 לי הן~~~ ~~ק;~rז71 ~ל ~ע,ל;ת מ qל 1 קים מ;,ר ir ים כהשערה 1~י דק ל; ry ש TT : -: חם לי' הרטיב 1 שפתי -T : • -: • ~~ין זr~יר~ס? מתוך המחזור "יומן מחלה" 35 מרץ-אפריל 2007 יהיית בכל ו יצב רכנ :מיידיש ןאית ןבן-נת N יחי ה t\ הקצי ההראשונ יעבדת לאצ ןקצי יגרמנ .בעיר תלפנו רבוק ינהגת חלצחצ ובשביל תא םהמגפיי תוא םהנעליי תהאלגנטיו לש ואהובת בולהצי םאות ילפנ רחד ההשינ .שלהם םג לבשבי ,ה'ג;ספ;דיני' תמנהל קמש ,הבית יעשית תעבודו .שונות יניקית תא ,המטבח יגרפת תא רהאפ ךמתו רהתנו יוהדלקת 'אותו אוכשהי ההכינ םבשביל תא תארוח רהבוק יהדלקת תא רתנו םהאריחי להגדו 'שבסלון ראש םשבועיי ילפנ ןכ דעו ,היה וכמוה תכבי וכול ו'רכוש לש ןבן-ציו .מור ,האיש ושעסקי והי יחובק ,עולם ההי םהמו לכ ךכ ןבזמ ה t\ ,קציה דע ץשר הוניס אלהתחב תבסימט;נ ןשבי ישנ ,בתים דלנג םעיניה לש .ד~'נןרמים םהגרמני ופרצ קבצחו םרוע וויר וב .למוות יעשית םג תשליחויו תשונו לבשבי ,ה'ג;ספ;דיני' הונרא אשהי החית המרוצ .ממני ןהקצי וואהובת ונהג עלנסו םלעתי תקרובו רלעי ,המחוז קמרח העשר םקילומטרי 'מאיתנו הבכרכר הרתומ דלצמ .סוסים םבהעדר הנהג 'ה'ג;ספ;דיני שלהגי יל תקערי הדייס רוכיכ םלח םע .חמאה םחברי בשו אל והי .לי םכול ונלקח .ונהרגו קר םע הכמ םחברי םגויי דעו ההי יל האיז .קשר ברו םהיו יהסתובבת 'ב'יףדנראט יועזרת םלה זלארו ןולסמ תא שרכו םהיהודי ילפנ םשהגרמני ולקח אותו . רבוק דאח הציוות יעל 'ה'ג;ספ;דיני רלמה חולצחצ תא ומגפי לש הקצין . אהו רכב קהספי ללאכו תא תארוח רהבוק ושל 'לבדו יבל 'אהובתו הונרא ההי אשהו ןממתי לי . אהו רבח ול הרוב ךמתו רכתריס קכלי-נש ושהי ,לו זוא הפנ ,אלי םבפע ההראשונ זמא יהתחלת דלעבו 'אצלו :ואמר ""בוא! הז ףהסו ישל - ההלמ יב ההאימ - אהו ךהול תלירו .בי יהלכת ואחרי ,בשדות ודילגנ לע ,גדרות וחלפנ לע יפנ תבקתו ,איכרים תחצרו בושו .שדות עלפת 'נעצר סתפ תא ההרוב .וירה תארנב הזינק ולפנינ הוהחל הנס .בדילוגים דעו ,ירייה תוהארנב הנפל .מדממת ,"כלב ד"פק יעל עוהצבי .בידו יבל בלחשו יירדת לע עארב יומיהרת ,לשם וכמ ,כלב יובשינ יהבאת ול תא ,הארנבת ןשעדיי .פרפרה והלכנ 'והלכנו אהו לע םשתיי יואנ לע .ארבע הנדמ ההי 'לי תשא תשארי יחי רכב האעש לע .ארבע וכשעברנ דבאח םהכפרי ויצא םהאיכרי הבריצ םמבקתותיה יכד תלצפו רבנע יהיהוד לשהתגלג .בכלב תאחדו תמהכפריו 'הצטלבו תאחרו וצחק תואחרו וצפ ובנ .באלם 'השק~צימלעך יילד ,הגויים ורצ יאחר וובעט 'בי יואנ ינבחת יוייללת ,מכאב וכמ .כלב בטו ןשהקצי שגיר םאות ובאיימ םעליה ברובהו . םבצהריי והגיע ואהובת הוכמ םאורחי םגרמני ווהתפטמ םבפגרי 'שה'ג;ספ;ךיני ההתקינ .בשבילם רכאש ההגיש יל תקערי קמר הוב ינתח רבש ןשמ לש ,הפגרים יהתקשית עלבלו לבגל .הבחילה ךוכ והתחלנ תלצא דלצי לבכ 'בוקר אהו ןכקצי יגרמנ יואנ ככלבו . יאיננ רזוכ הכמ ןזמ ךנמש 'הדבר יאול שחוד יואול יותר . םיו דאח ו'כשהיינ ,בשדה יראית םשמוליכי תא תשארי ייהוד ההעייר לא תבי .הקברות םג יאנש 'ה'יףדנראט וצעד םביניה םבראשי .מושפלים ןזמ המ ראח ךכ ונשמע תקולו ייר תמבי .הקברות וכשחזרנ רכב החית ההעייר ,'יףדנריין' םפתאו ופגש יעינ תא יהגרמנ 'הקטן דמפק ם'המדי ,הכחולים' ההמשטר .הפולנית יהיית חבטו אשהו אב תלירו .בי ובאות םיו היר תבבי תהקברו םבא הובנ ושניס אלהתחב ןמ .הגרמנים עברג 'האחרון יאחר רשכב והפשיט ,אותם להתנפ ועלי 'הנער השהי ןכב שש .עשרה םה ונאבק ןזמ בר לע 'הארץ דע ראיו סהרכו אט ו ס שה w ץיי~ע יהפולנ קשעס תבחפיר רהקב אב תלעזר יהגרמנ עוהכרי תא רהנע תבמהלומ .את יביקשת 'מה'ג;ספ;דיני תרשו ןללו 'בבניין יכ תבי אל ההי יל .עוד אהי ההראת יל תא ףמרת ,הפחמים הוהשליכ יאל קש םפח קרי תלהתכסו .בו ,"זשיד~ק 11 הלחש יל רבוק דאח השיק 9 ,ע תאהוב 'הקצין ח"תבר 'מהר יכ םהיו אהו גיהרו !אותך 11 לאב יאנ אל ייכולת ,לברוח יכ יהגרמנ רכב דעמ .לידי יכמד םיו 'ביומו ויצאנ תלשדו דלצי. רכב יהבאת ול יבשינ ישת תארנבו ,ירףי;ת זוא ונקלענ ךלתו ריע קטן . יבל ,לחשוב יפרצת הבריצ יוהתחלת רלדהו בזיג t ג ןבי .העצים ימטח תיריו והשתולל 'סביבי ול יגל ומעלי . יהמשכת ץלרו םג רכאש ייצאת ןמ רהיע אול ישמעת דעו תא תקולו 'הירי דע ישנפלת תבאפיס תכוחו עבאמצ ,השדה המתקש בלהשי יל תא .נשימתי במרו תעייפו - .נרדמתי ""דשיו! רהעי יאות .קול ימעל עמד w ץייג~ ווביד למק וולצד רנע ןכב .גילי ם"קו 'ועמוד חרוצ "אלוהים! דפק יעל הוליוו תא ודברי תבחבט .מקל יהתחלת שלבק לע 'חיי לאב דמי יחטפת דעו תחבט למק תובעיטו .ממגפיו יהתחלת ,לדמם לאב זא הפנ ואלי ה w לייג~צ הקטן , השהי 36 ןגליו לקראק;ב," הדרך לא חיתה קלה. השתדלתי להימנע מלפגוש אנשים, וכאשר נתקלתי באיזה כפרי בירכתי אותו ב- Czezesc boze , "יברך אתכם האל", ונעניתי ב- Daj, panie boze , "לף ייתן לנו אדוננו". כשביקשתי פרוסת לחם מאיכרה שפגשתי בדרך 'היא הצטלבה ונתנה לי גם לחם וגם ספל חלב. אחר כך הביטה בי ואמרה: "אל תלך לקראק;ב - כבר אין שם יהודים," כנראה אחיו' וביקש ממנו שלא יכה אותי. לפתע עלה בי רעיון' והצעתי לנער להחליף איתר את בגדי. נראה, שההצעה מצאה חן בעיניו' כי אני לבשתי בגדי עיר ונעלתי נעליים טובות. שמחתי ללבוש את בגדיו הכפריים, אף כי התקשיתי ללכת יחף. רק עיני העידו בי שאני יהודי. "אתה רואה, שם, איפה שהשמש עומדת באמצע השמים," הצביע השייג~ץ באצבעו' "שם נמצאת קראק;ב, שבה עוד יש יהודים בגטו . • לך ישר' דרך השדות, דרך היער ומעבר לנהר' ומחר בבוקר תגיע נותרתי כחיה מבועתת ותעיתי אבוד בחלל העולם. ם;ק~~ סלב w נ:וינף ry יא wה~~ די אסתר דישרייט מגרמנית: פסח מיליד אסתר דישרייט )·Esther Dishereit (1952 נולדה בהפנהיים, חיה בבוליך. החל ב 1989- כתבה תסכיתים, טקסטים לתיאטרוך ומסות; כתבה גם את הסיפורים Joemis Tisch · ו Merryn בנושאים יהודיים; שיתפה פעולה עם אחרים בפרויקטים של מוסיקת ג'אז, ביניהם המוסיקאים יוהנס ניברגל, בולנט א~ס, פרידמך גרף וויי קצ'ינסקי . המחזה פרי עטה "נעליים אדומות" נבחר למחזה החודש. זכתה במלגות שונות, ביניהן מלגת מרכז מנדלסוך ללימודים אירופיים-יהודיים. אסתר דישרייט משתתפת בכנס 'כיסופים', כנס בינלאומי ואשוך לסופרים ומשוררים יהודים מהעולם, המתקיים בירושלים, 2007• 0 0 0 נ;לדתי לכם T : -• : -T • -: אני ישבתי :• • י.;~? 7 י ~ף כגלם את הפחד ע;ן המשים שנה ר~~~ T T • • -: הגלם שלי -..... ף? t\ר[/ ז~~ ~ת ~י~י ~ד ל~ן פתח לי כביתם f ר ~~ע;ךם לא • -T ה;?יר א;נ:וי לגף ~ת ס q ~ןה ן t:' ינ:וי ~חףץ לשףןה ף~?י}ום א;נ:וי י~~ ~t\ ~ם ך; t:' ים ~ןחים ~~~, ~ל הןpזס אתה מטאטא ד~לף אני ך;אה את הפרחים 0 T: •: T 0 -•• -: T : - ףנךיt;נ גדלים נגדכאף ק~~ T T : 0 :•• זה התצלףם ה~פה בי;תך ~נ:וים .. : : -:· --ד :· י.;~ל 7 י ~ף של בתי ד~לף ףנךיt;נ השירים מתוך הספר כאשר נפתח לי הגולם שלי' 1996 ~נ:וים 37 2007 מרץ-אפריל בן שמונה הייתי כאשר נשברו צבאותיו של היטלר מכוח ההתנגדות הסובייטית, בהנהגתו של סטאלין . זכורים לי הערבים ההם בבגדאד כאשר היינו' אבי ואני' יושבים ליד מקלט הרדיו הגדול מתוצרת 'פיליפ' ומאזינים לחדשות המלחמה. אבי השתמש במפה קטנה הלקוחה מאטלס בית-ספר כדי לעקוב אחר השמות המוזכרים במהדורות החדשות. עם שבירת עמוד השדרה של הוורמאכט ברור היה לנו שהסכנה שארבה לנו' יהודי המזרח התיכון' חלפה ללא שוב, וכי הפלישה המתוכננת של צבאו של רומל למצרים ומעבר לה שוב אינה בגדר ממשות, שכן הגרמנים נאלצו עתה להעביר את מיטב כוחותיהם לחזית הרוסית. שמחתנו על כך נכרכה בתודעתי' לפחות, בתחושות תודה והערכה לברית המועצות ולמנהיגיה. אלה הם המגיבים האמיתיים שלנו. הם נלחמו כאריות למען הדברת החיה הנאצית. בשנת 1948 <עדיין בעיראק>, עם פרוץ המלחמה בארץ' שטף את בגדאד גל אנטי-יהודי' שבראשו עמדו המפלגות הלאומניות הקיצוניות <שבעבר שיתפו פעולה עם משטרו הפרו-נאצי של ושיד עאלי בשנת 1941(. המפלגה הקומוניסטית העיראקית, שקיבלה בלא ערעור את הוראתו של סטאלין לתמוך בהחלטת החלוקה, נאבקה בחירוף הנפש כדי שליהודי בגדאד לא יאונה כל רע. חבריה נשאו שלטים שבהם נכתב "היהודים הם אחינו' הציונים הם אויבינו", ופעיליהם <שבהם בלטו יהודים צעירים לרוב> עשו הכל כדי לסכל אפשרות של פוגרום חדש, כמו זה שאירע בשנת 1941• באותה שנה רבים מהצעירים היהודים צעדו עם המפגינים נגד חידוש ההסכם הבריטי-עיראקי שנקרא "פורטסמות'". השתתפותם של היהודים <ואפילו' במקרה אחד' השתתף ראש הקהילה הרב ששון כדורי> צוינה על ידי השמאל העיראקי כהוכחה לאחדות העם העיראקי על כל עדותיו במאבק הלאומי' וכהוכחה לאפסות הטענות של הימין הלאומני. עם בואי ארצה נתקלתי בעודבה שהפלסטינים שנותרו במדינת ישראל נמצאים בין הפטיש והסדן: הערבים רואים בהם "בוגדים" שנותרו במדינה היהודית השנואה, והישראלים ראו בהם אויבים פוטנציאליים. המפלגה היחידה שבשורותיה פעלו גם יהודים וגם ערבים חיתה מק"י. תופעה זו קירבה אותי ביתר-שאת אל מק"י ואל פעיליה <בעיקר אל הסופרים והמשוררים של המפלגה>, וכפי שיסופר בפרק הבא, התחלתי, יחד עם ידידי דוד צמח, לפעול להקמת חוג ספרותי של יהודים כותבי-ערבית בתל אביב בחסות בלתי רשמית של אמיל חביבי וסמי מיכאל' מפעילי מק"י הבולטים באותם ימים. התפעלתי אמנם מהישגיה של התנועה הקיבוצית בארץ' ובעיקר מקיבוצי השומר הצעיר 'אבל למפ"ם, המפלגה של השומר הצעיר 'לא יכולתי להצטרף דווקא בשל היותה מפלגה שרק יהודים יכולים להיות חברים מלאים בה. במהלך שנת 1953 התנהל מאבק גורלי במפ"ם בין ימין ושמאל, כאשר בראש החלק השמאלי עמד ד"ר משה סנה. אנשי שמאל, ובעיקר חברים שגורשו מקיבוצי השומר הצעיר בשל תמיכתם בקו של סנה, ייסדו בשנת 1953 מפלגה קטנה משלהם בשם "שמאל", והוציאו שבועון פוליטי מצוין בשם 'שמאל'. שקלתי יחד עם חבר שלי, שהיה חייל ביחידתי, יהודי מצרי, אם להצטרף למפלגת השמאל, אבל התחוור לנו ש"שמאל" עומדת להצטרף למק"י <וכך אמנם קרה>. לפיכך' בתום ליל שימורים שבו הפכנו בנושא והפכנו' החלטנו שביכו להצטרף הישר למק"י . הייתי אז תושב העיר בת ים, שם התגוררתי עם משפחתי בדירה קטנה בשיכון של 'עמידר', ועד מהרה הגיעו לשם, כמעט במקרה, "עולם ישן עד היסוד נחריבה" ששון סומך ב טרם סיימתי את שירות החובה שלי בצה"ל, בספטמבר 1952' החלטתי להצטרף למפל גח הקומוניסטית הישראלית .)י"קמ< במשך כארבע שנים הייתי פעיל במפלגה, וגם לאחר שחדלתי להיות חבר בה לא ניתקתי את קשרי עם ידידי במפלגה, ולא עם המוסף הספרותי של 'קול העם'. רק בשנת 1967' עם כניסת הצבא הרוסי לפראג במגמה לדרוס את רוחות הדמוקרטיה שנשבו במפלגה הצ'כית • רק אז החלטתי על גט מוחלט מן הקומוניזם. אינני מתחרט או מתנצל על שנות חברותי במק"י' ועדיין אני מקיים קשרים טובים עם רבים מהחברים שם, שרובם ככולם חדלו להיות קומוניסטים פעילים. ובכל זאת אני תוהה מדי פעם על המניעים שדחפו אותי לעולם הקומוניזם. והלא בשנת 1954 כבר נתגלו בקומוניזם הסובייטי תופעות רבות הדוחות אדם עם השקפת עולם דמוקרטית <או מוטב • דמוקרטית · סוציאל במובנו המלא של הצירוף הזה>. ברה"מ התחילה לדבר על ישראל כאויב מושבע, וזאת לאחר שנה או שנתיים של "ירח דבש" סביב השנים 1948•1949• סטאלין <שמת ב 1953-( התגלה לכל כאנטישמי מושבע בעקבות חיסול הסופרים היהודים בברית המועצות ובעקבות משפט הרופאים <יהודים ברובם> שהואשמו ב"קוסמופוליטיות" וברצון לחסל . כרופאים • את מנהיגי ברה"מ <"קוסמופוליטי" היה כינוי עקיף ליהודי ;ציוני: אגב, משפט הרופאים בוטל' למרבה המזל' זמן קצר לאחר מותו של סטאלין>. גם במהלך משפטי פראג משנת 1952 התגלו נימות אנטישמיות שקשה לטעות בזיהוייך: ובמסגרת 'משפטי פינגווינים' אלה נשפט למאסר ממושך מרדכי אורן' חבר קיבוץ השומר הצעיר' ואחד מפעילי השמאל הבולטים בארץ. מדוע, אם כן' מצאתי לנכון דווקא בימים ההם לקפוץ למים הדלוחים של הקומוניזם? האם לא הייתי מודע לחורים השחורים בקומוניזם הסובייטי <והישראלי>? אכן הייתי מודע, וייתכן שדווקא מודעותי זו הולידה בי את העקשנות להצטרף לצד "הלא נכון" ובכך להודיע לעולם ומלואו שאין אני מוותר על החלום הגדול, החלום האוטופי. בהיעלמות החלום, ברגסתו הבולשביקית, היה משום הודאה שרעיונות הסוציאליזם והשוויון מתו ונקברו סופית <אני מדגיש את המילה "חלום" ולאו דווקא התגשמות>. גליון 319 1 ,הבולשביקית אל ההי ילגמר תדמו .מופתית העת החזר םלתודעת לש האל םשזוכרי תא תשנו םהשלושי תשור םהמשפטי ךשער ןסטאלי םוהחיסולי לש יטוב תהמנהיגו ,הסובייטית ןשהאחרו םשבה ההי וטו צקי , חשנרצ יביד בסוב וי לש ןסטאלי ובהיות במקסיקו . חלק ילמנהיג תהמפלגו תהקומוניסטיו ןזמ ץומר בר יכד רלהחזי קחל ימחבר תהמפלגו תלשגר םעבודת תהמפלגתי תבטענו ןכגו ל"ובכ :זאת םהא לנוכ חלשכו םאי-פע אשלול ןסטאלי וועמידת ההאיתנ אל ויכולנ רלהדבי תא רהיטל תוא םהפאשיז .הבינלאומי" הבאות ההשנ הפרצ םג תמלחמ יסואץ-סינ ."שלנו" ךבמהל ההמלחמ יגויסת יליחידת ,הצבאית השנותר ,בעורף יובשוב ההבית םכתו ההמלחמ ימצאת בשו המפלג תחסר תאחדו :ומשמעת דבצ יהערב תהזדהו תהולכ תוגובר םע םהנאצריז תוהזדהו תטוטאלי םע ההעמד תהסובייטי .הפרו-ערבית דבצ יהיהוד ענשמ יגינו לכול תלהתחברו לישרא םע תהכוחו םהקולוניאליי ,השוקעים הבריטני ,וצרפת ךא הפ םוש והושמע תהסתייגויו המעמדת תהאנטי-ישראלי תהנחרצ לש מברה" דנג ישראל , השב והשתלב אל טמע תנימו .אנטישמיות םהשנתיי ושתכפ הלמלחמ והי םשני ןשבה הנעש ןניסיו ראדי דמצ הההנהג תהראשי ,<מיקרנים ,סנה חביבי , ,וילנסקה <וילבו בלהשי תאחדו :למפלגה קור עהקר רשנוצ ןבי רנאצ ןלבי מברה" ףבסו תשנו ,החמישים בעק תהפיכ םקאס ,בעיראק בקיר תא םהערבי םוהיהודי לש ימק" הז הלז מ<ברה" התמכ העת תבנחרצו רבמשט יהרפובליקנ קבעירא הוהרגיז ךבכ תא רנאצ תוא ימיליונ ותומכי םבעול .הערבי> ילגב ,אישית החית הההפיכ תהעיראקי לש תשנ 1958 דמוק השהפנ תא יהתעניינות שמהמתרח ץבאר שלמתרח .בעיראק דבבגדא ושלט םהקומוניסטי לע ,הרחוב םוג יבאמצע תהתקשור החית םהשפעת טכמע .בלעדית םה ותמכ לבגנר ,קאסם טהדמוקר ההססן , ווגוננ לע ההמהפכ דשעמ :בראשה םאול לאצ םקאס ועצמ לגד שהחש ימפנ תהתחזקו ,הקומוניסטים הבמיד רשתאפש םלה לליטו םלידיה תא השלטון . רומאח אשל הבנ ולעצמ תחזי ומשל תבשורו ,העם תחזי עשתסיי ול תלהיו טשלי דמוקרטי , יהר רנות תבבדידו ,מחרידה ווסופ רשאפש ןלימי יהלאומנ עלבצ ההפיכ ונגד לולחס הבמכ תאח תא ומשטר תבשנ 1963. םקאס ועצמ אהוצ גלהור אבל .משפט יעקבת תבדריכו ראח שהמתרח ,בבגדאד אוהל דע ילפנ םשני תאחדו יהיית םש .בעצמי * * * רבאוקטוב 1958 ינרשמת טכסטודנ תבאוניברסיט לת .אביב האוניברסיט וז ההוקמ אבל ועידוד לש ןב ןגוריו ש<שחש םשע תהקמ האוניברסיט לבת באבי תתפח החשיבות לש ההאוניברסיט ,העברית לוש םירושלי .עצמה> ההאוניברסיט ההחדש השוכנ ןבבניי יארע רבאזו ראבו-כבי ,<יפו> קור תמחלקו תלימודיו תאחדו ופעל הב תבראשי .דרכה ןומכיוו אשל ההי הב זא גחו םללימודי םערביי וא חמזר ,תיכוניים ינרשמת םלחוגי תלספרו תערבי הולהיסטורי לש םע .ישראל ךבהמש יעברת גמהחו תלספרו גלחו ןללשו ,ערבית ווב יהתמקמת בהיט יוסיימת תבהצטיינו .יתרה תלמרו השבאוניברסיט ההחדש אל החית הספריי תאוניברסיטאי ההראוי ,לשמה ישקעת יבלימוד יוהיית ןספו הבספריי ההקטנ דע תשע .סגירתה הבאות תע יעבדת דכפקי קבנ רבאזו ההתחנ ,המרכזית יוהיית ענ קמהבנ הלאוניברסיט הוחזר לע יגב .אופניים ישנ תהמקומו ההאל וגזל יממנ תא לכ תשעו םהיו ,והערב יובסופ עהשבו יהיית ןמכי תא .שיעודי ברו םהנושאי ישלמדת העת והי םחדשי ,לגבי ןשכ םמעול הכמ הוכמ יממגורש .הקיבוצים והלל והי םארץ-ישראלי םברוב ד<בעו םרבי ימחבר ימק" םהוותיקי והי םעולי ושהגיע הארצ יאחר תמלחמ םהעול .השנייה> יהתיידדת םע םאחדי ,מהם יוהיית איוצ יבימ ,, ,בצהריים יועמ רחב וא החבר ףמסני מק"י , תלהפצ ,עיתונים רכלומ תלנסו קולדפו לע תהדלתו רולמכו קעות ןמגליו םיו ,, לש ל'קו ,העם' ןוכ רלדב םע ייושב תהדירו והלל תולנסו םלהרחיק המההסת תהאנטי-קומוניסטי השהשתולל זא .בארץ ברו םהדיירי וגיל העמד תאנטי-קומוניסטי השקש ההי ,לערערה ךא םלשבח רייאמ בשברו םהמקרי ושמר לע סיח יעניינ םלקומוניסטי ושהופיע חבפת ,דירתם ואפיל םבשני ,הבאות ןשבה העבר מברה" הלתמיכ תמפורש דבצ יהערב השבעקבותי הנולד תעסק קהנש .הצ'כית-מצרית םג םא הקש ט<כמע יבלת <אפשרי ההי עלשכנ תא יתושב תב םי הוזולת תלשנו תא ,דעותיהם יהר םעצ חהוויכו יהבלת קפוס ישניהלת תבשעו "ה"הפצה ההי וב םמשו שאישו הוהעמק הלאמונ ישל תבצדקדרכי , תוליכול עהשכנו ע<והשכנו <העצמי שלי . יכפ רשיסופ להלן , תלקרא עאמצ תשנו םהחמישי יהיית עמשקי ןזמ בר הבכתיב רלמדו יהספרות לש ''קול-העם םוג הלכתיב -ב'אל ,ג'דיד' ימד .פעם ךלפיכ יהיית רמשוחר תמפעילו תארגוני ,במפלגה קור "ה"הפצה לש םיו ישיש תופגיש אהת יהמפלגת בבער ימערב עהשבו והי החוב .קדושה ןכמוב ו,הי םרגעי לשכ יחבר ההמפלג והי םמגויסי תלפעילו ,ממוקדת רובעיק םברגעי .קשים םא רלהזכי ערג :כזה תבשנ 1956 ץפר דהמר יהעממ יההונגר דנג הההגמוני תהסובייטי ווהיינ וכולנ הבמצוק .קשה גהמנהי יהקומוניסט חאימו 'נוג זהכרי לע הנייטרליות לש וארצ , תוצבאו תברי -המועצות ודיכא תא דהמר ווהוציא ואות .להרוג חלק הל הלמפלג תשבועו אל םמעטי שלהתאוש המהמהלומ ,ההונגרית תולבנו תמסכ לש םטיעוני ושיצדיק תא ההפליש תהסובייטי תלאח ת"הדמוקרטיו ,העממיות" ןכגו תהטל ההאשמ הכול לע םגורמי ""פאשיסטיים םשה םבעצ םשרידי לש םהפאשיז יההונגר לש תשנו םהשלושי .והארבעים דועו הרוצ יאנ להזכיר , וול ,בקצרה ישנ םאירועי הקשורי p_ תברי תהמועצו .עצמה תבשנ 1954 ךנער סהקונגר ה 19- לש ההמפלג תהקומוניסטי .הסובייטית יגיאורג ,מאלנקוב ששיר תא ומקומ לש ןסטאלי גכמנהי מבברה" הומפלגת ,היחידה םנא ,בוועידה הוהנ יאנ ,קורא ןבי רשא םהדברי רשאמ א,שהו עקב תש"החקלאו תהסובייטי אהי .קטסטרופה" הקש רלתא תא ההתדהמ השאחז יב עלמשמ טמשפ .זה אוהל לכ םהקומוניסטי םבעול וכול וידע םלדקל תא ישבח תהחקלאו ,הסובייטית דוכיצ ההציל תא םהעמי לש מברה" במרע הואפשר םלה םחיי לש .רווחה קחל ומאיתנ ואפיל וידע דלהגי ךל הכמ םטרקטורי הוכמ םקומבייני שי ללכ תאח תמהרפובליקו תהמהוו תא .ברה"מ הוהנ ראומ יל רהמקו ךהמוסמ רביות בשהמצ תבחזי תהחקלאו .קטסטרופלי ,לכאורה ןאי הז אנוש ושעלי תנבני האמונ וא ,מתמוטטת םאול םעצ ההתחוש ךשבמש םשני יניזונת עממיד שקרי , יושאנ יעצמ יהפצת תא רהשק ,הזה ההי הב םמשו האכזב המר רוערעו ןהאמו תב"מולד ,הרוחנית" .ברה"מ שובחוד רפברוא 1956 ךנער סהקונגר םהעשרי לש ההמפלג .הסובייטית ונאומ לש הניקיט ,חרושצ'וב גהמנהי ,החדש עזעז תא תאמו םה~פי דולימ ואותנ לשכ המ ושידענ , כביכול , לע ןסטאלי ,"האגדי" לוע ושלטונ , רבשק יסודו . הז ההי רמשט ברקו יורודנ תבע הובעונ .אחת ןסטאלי ההי דאח םהעריצי םהגדולי השידע הההיסטורי ,האנושית הולמעש םג ןלני , למחול ההמהפכ 39 למרץ-אפרי לאוכ םלקיי תא םהמינימו שהנדר 'מחבר תלרבו "ה"הפצה תוהישיבו .השבועיות המעת תהפעילו ההיחיד ישל תבמסגר ההמפלג החית ההכתיב תבעיתונו תהספרותי .שלה ןייתכ קשהעיסו להכפו 'שלי הבאוניברסיט ,ובבנק ההי תבבחינ ץתירו חנו יעבור תלהתרחקו תמפעילו תפוליטי .ישירה םאול ףאוסי ןשעדיי אל יראית תא יעצמ םכאד טהמבי שבמתרח םבעול .באדישות ינשבעת אשל לאחד ךלתמו םבסוציאליז 'אנושי 'או םא 'תרצו םקומוניז .אנושי ההאלטרנטיב ,הקיימת תקבל ומושגי לש םהעול יהקפיטליסט ילסוג ,משטריו םמעול אל ההתקבל לע .דעתי ךלפיכ ינשארת םשני תאחדו דאוה לסבי גומסוי ומשה לש ם"עול ,המחר" ןולמע קהדיו - דע תשנ 1967. הבשנ 'זו יבהיות טסטודנ 'באוקספורד יעקבת ,בהתפעמות הבטלוויזי ההקטנ השחית 'בדירתנו ראח ךהמהפ יהדמוקרט לשח הבצ'כוסלובקי ובהנהגת לש ראלכסנד קדובצ' ךמהפ ,שהסתיים ,שוב תבפליש םהטנקי םהסובייטי וששטפ תא תרחובו גפרא וודיכא הב תא ההתנוע .הדמוקרטית ומאות םיו יחדלת תלראו תא יעצמ 'כאוהד וואפיל 'כידיד לש ההתנוע תהקומוניסטי .העולמית םהטנקי םהסובייטי וחיסל תא םחלו ם"הקומוניז .הדמוקרטי" • אל ילמדת תבבי רספ 'עברי-ישראלי ייr.ועידיו לע הההיסטורי לש םע לישרא והי תשטחיו .בהחלט תבאוניברסיט את" ילמדת םפרקי םשוני תמתולדו םע ,ישראל ךא םמתוכ ראזכי םשניי ושריתק יאות :במיוחד תתקופ תהבי יהשנ ה<שהמרצ יהמרכז קבפר הז ההי עיהוש 'אפודן דתלמי ,חכם חקשו ובתלמוד יואנוש דמאו וביחסי םע ,תלמידיך) תותקופ ןהשלטו יהאיסלאמ יוהעות'מאנ ה<שהמרצ יהעיקר הבמסגרת ההי יצב 'אנקורי השהתמח רבחק תהקראוי הבאימפרי תהעות'מאני בוסבי .לה) וואיל גבחו ןללשו תהעברי - יהתרשמת םמלמדנות לש םחוקרי םדגולי עכיהוש ובלא ל'יחזקא רקוטש ה'שלמ גמדר .ואחרים סהפרדוק ההי ןטמו ךבכ ישלמדת תא להכ לע ןלשו ,המקרא הדקדוק ,ותחבירה ימבל השחית יל תהיכרו תמבוסס םע םעצ טהטקס יהעבר המקראי . המ ישקראת רבספ ךהתנ" ילפנ ןכ ההי םבתרגו יערב וא .אנגלי ישקדת דמאו לע דלימו רספ קדקדו ןלשו אהמקר לש שגזניוס-קאוט ר<בת וגרמ ,האנגלי) יומ רשמכי תא רהספ ההז 'יזכור 'בוודאי טשכמע לכ הסטיי הקטנ לוכ הצור תייחודי טבטקס יהמקרא הנידונ הלגופ יבעמוד רהספ םהמרובי תבאותיו .זערערות ,לימים רכאש יקראת ףסו ףסו תא אהמקר 'במקורו הלראשונ הבצור ,סדירה יגילית ילהפתעת יולהנאת טשכמע לכ טהטקס ההז עידו יל ובהקשר יהדקדוק לבש תההערו תהלמדניו לש .קזניוס-קאוטש יעיסוק יהאובססיב 'בלימודי תבבחינ םאד אצמ עשמגי ףסו ףסו לא 'המעיין ףבנוס ילעבודת קבבנ אשל ייכולת ,להפסיקה אל ראפש יל ךלהמשי תא יפעילות 'במק"י ךוכ יהודעת אלת יהמפלגת ישל אשל 1 קפר ומספר שהחד לש 'פרופ ןששו ,סומך ךהכר יהשנ לש ההאוטוביוגרפי ,שלו עשיופי תבהוצא ץהקיבו דהמאוח 1 הבסדר ה"כבש .שחורה" ךהכר ןהראשו 1 דכגדא י לאתמו י עהופי תבשנ 2004 הבאות .סדרה 40 ןגליו לחשמל את התזמורת והסולנים תחת שרביטו. אלא שלמגינת הלב, לא הגיע גרגייב שחלה, ומנהל בית האופרה שלנו' אשר פיש, החליפו. ניצוחו אכיר הגיגית היו רהוט ומקצועי אלא שלעתים קרובות כיסה על הסולנים והיו קשיי אורנה לנגר האופרה הישראלית מארחת את בית האופרה של קירוב בהעלאת האופרה "פלסטף" מאת ורדי: ליברית - אריגו בויטו על פי המחזות "נשות וינזדור העליזות" ו"הנרי הרביעי" מאת ויליאם שקספיר. מנצח: אשר פיש: במאי: קיריל סרברניקוב. בהשתתפות המקהלה התזמורת והסולנית של בית האופרה של קירוב, המשכן לאמנויות הבמה, 20.3.2007 "... הכבוד ."! גנבים ." אתם נאמנים לכבודכם , אבירי מסדר הביזיון , ואני איני זוכה בנאמנות הראויה לכבוד אדון . אני עצמי חייב םלעתי לשים את יראת אלוהים בצד ." ונאלץ לעקוף את הכבוד ." לנקוט בתכסיסים , בתרגילים , בתמרונים , בתחבולות ערומה ." ואילו אתם , לבושים בסמרטוטים , בצחוקכם המבאיש. " יש לכם בן לוויה , הכבוד . זה כבוזז זו נפיחה , זו בדיחה "" הכבוד יכול למלא לכם את ?הבטן לא . ." מהו אם כןז .מילה מה יש במילה ?הזאת הבל-אוויר מרחף . תזמון רבים כין הזמרים לתזמורת. למי שציפה לפגוש ב"פלסטף" של ורדי - האופרה האחרונה שהלחין' ואשר יופיה טמון במורכבותה הגאונית של הדרמה השקספירית, זו שבמרכזה דמותו של גרב כרסתן' חמדן' אך גם אומלל ונלעג, ציפתה קומדיה צבעונית, משעשעת, וגדושה בהברקות נוסח נשים המתוועדות במספרה מודרנית או גיבורים הנעים על שלל מכוניות; אך הדרמה השקספירית העמוקה, התלת ממדית, המוהלת ליריות עם סארקאזם - נעדרה. בעידן של הפוסט-פרסטרויקה - ניכר במעצמת המזרח שהיא עדיין שקועה בצורך להפגין שהיא "ככל הגויים" ואף מערבית ו"מודרנית" יותר ממיטב הבמאים המערביים חמודונים. בניגוד לבימויים מערביים הנעשים לעתים כ"להכעיס" תפלים ומגושמים - היה הרבה חן קונדסי בבימוי ובשפע הרעיונות המבריקים. היער הקסום בו מתהלכים פיות ושדונים הלועגים לפלסטף הפך בבימוי זה ללהקת רקדנים הנודדים עם ענפים על זרועותיהם. אלא שלדגש על הבימוי המשעשע לא נלוותה עתרת קולות מרשימה. להוציא הגיבור הראשי פלסטף - הבריטון ויקטור צ'רנומורצב - ששר ושיחק את תפקידו בקול עתיר גוונים ובכישרון רב - וזמרת המצר-הסופרן המופלאה לריסה דיאדקובה, שהפליאה לשחק ולשיר את תפקידה של מים קוויקלי רוקמת את המזימות - היה במידת מה הבימוי המשעשע חלול וקר' משום שלא נלוותה אליו הרומנטיקה של שקספיר העורג לאהבה. נבטה זמרת הסופרן אולגה טריפונובה - ניחנה בקול סופרן קטן מדי ובעיקר "פלסטף" באופרה הישראלית כל הכבוד. " ." שלא בצדק , הכבוד מתנפח מחנופה , מושחת מגאווה , מוכתם מהוצאת דיבה . ולכן אני כשלעצמי , איני רוצה בו , ובאשר לכם, פושעים, נשבר לי מכבודכם . אתם מפוטרים . לכו תתכבדו על עץ התלייה ."11 מונולוג זה, בתרגומו המשובח של ישראל אובל, מאפיין את הדרמה השקספירית העסיסית. לא בכל יום מגיע ארצה בית האופרה של קירוב בהרכב מלא, עם התזמורת ועם המקהלה, ובעיקר עם המנצח הכריזמטי ואלרי גרגייב. ואכן הקהל גדש את האולם עד אפס מקום, בציפייה למפגש עם קולות בעלי עומק מופלא ועם תרבות שירה נדירה, ובעיקר עם מנצח בעל מעוף היודע עתיר וינוטר; לבן זוגה הטנור אגרריי איליושניקוב היה קול קטן וחיוור מדי: ככלל' היה נדמה שזו היא אופרה רוסית ולא אופרה איטלקית, בשל ההיגוי הכבד ונטייתם של הזמרים - כולל פלסטף - לשיר בפה סגור. דומה שלו היה גרגייב בוחר באופרה רוסית היו הזמרים מיטיבם לשיר ולשחק אותה. בעיקר הפריעו חיוורון שירתה של המקהלה, שנשמעה חלולה קמעא, והעדר הלכידות בשירת הגברים. משום מה, דווקא בגרסה זו' השמה דגש על הפן הקומי ולא על הטרגיות שבדמותו של פלסטף, מת הגיבור. זאת למרות הפוגה החותמת את האופרה "כל העולם הוא מהתלה", בה פלסטף שמח לאידו של פורר' שבתו נישאת לבחיר לבה למורת רוחו! ללמדך שבין ורדי' שהיה מעריצו של שקספיר ונאמן למקור' לבין הבמאי קיריל סרברניקוב, המרחק גדול עצום ורב •• מרץ-אפריל בקרוב זטכ~רויי !!Jתו i ןןוו ואלוןי ץב ישר ןננקוד רנאו O"l'ש . תיקוני טעויות בשיריו של משה דור שפורסמו בגליון הקודם נפלו טעויות מספר : בשיר ובכי' השורה האחרונה ,11 אנה אנו באים" , מיותרת ויש להשמיטה. בשיר וזמנים' לא צויר שם השיר בנפרד - השם צורף, בניקו,ד לשיר הקודם ומשמש כשורתו החותמת . בשיר ובכל שנה', המילה הפותחת את השורה השנייה תבבי השלישי צריכה להיות p :,גיב ולא ק:,גיב . Jתנ~~l§ ורנזי כרמית מירון האדם הוא מידת כל הדברים "אנטיגונה" מאת סופוקלס )497-406 לפני הספירה>, תיאטרון הקאמרי' תיאטרון הבימה, עיבוד ובימוי: חנן שניר' תרגום: שמעון בוזגלו' תפאורה: רוני תורן' תלבושות: עפרה קרנפינו' מוסיקה: יוסי בן-נון רבות הן הפלאות אך איך פלאי מן האדם (סופוקלס) אלפי השנים שחלפו מאז הציג סופוקלס את מחזהו "אנטיגונה" באתונה, לא המעיטו מעוצמת הדילמה שבמרכזו: בעת שנוצר ניגוד בין חוק המלך <המדינה> לבין מצפונו של האזרח, במה הוא יבחר? היישמע לחוקים שהוא לא קבע, או לקול האמת שלו? אנטיגונה - בתו של המלך האומלל אדיפוס, אשר הרג את אביו ונשא את אמו לאשה - עומדת בפני הדילמה החושפת לעינינו את התסכול המוסרי של חברה רודנית: ~טיוקלס ופוליניקס - שני אחיה אשר נלחמו זה בזה על מנת להשיג את כתרה של ס~אי 'נופלים בשדה הקרב. קרארן ,דודם, אחיה של המלכה יוקסטה, היורש את כתרה של תנאי והמדבר בשם החוק <מי קבע אותו?!), מצווה לקבור את הבן הנאמן למולדת ברוב פאר והדר , ואילו האח השני לא ייקבר ולא ייספו , "ונבלתו תהיה למשתה מלכותי לכל עוף השמים". כל העובר על חוק המדינה - אחת דתו למות. אנטיגונה, הקוברת את אחיה, ~~ךה את מצוות המלך ועליה לקבל את העונש שנקבע בחוק. ב"איליאדה", היצירה החומרית המתארת את מלחמת טרויה, אפשר למצוא תמונה בה שני לוחמים, האחד יווני והשני טרויאני , נזכרים כי אבותיהם כרתו ביניהם ברית של הכנסת אורחים. הם לוחמים על אדמת טרויה, והטרויאני מפסיק ללחום ביווני , כדי לקיים את ברית אבותיו . מעשה כזה לא יתואר במאה ה 5- של פריקלס. אנטיגונה של סופוקלס שייכת לתקופה אחרת. כאשר היא רוצה לקבור את אחיה, רצון אנושי , טבעי , אוסר זאת עליה חוק המלך: "גם במותו , אויב הוא אויב" - קובע המלך קראון , כי המדינה היא נחלת המלך . הוא גם צוחק לאלים. כאשר מתגלה שיד נעלמה קברה את פולינקס, מציע ראש המקהלה: "אולי יד 1 הטבע, פנתה המחשבה היוונית אל האדם: הסופיסטים בפילוסופיה, סופרים, משוררים ופסלים בספרות ובאמנות. בפעם הראשונה חושף הטרגיקון בפני בני האדם את צפונות לבם, את התנגשותו של האדם עם עצמו ועם הסובב אותו - עם החברה והשלטון , עם חוקי אלוהים ואדם. הטרגדיה של סופוקלס מפליאה בשלמותה מבחינה ספרותית, הלשון העשירה והמגוונת בצבעיה וההתפתחות העלילתית. גם אם "אדיפוס המלך" עולה עליה מבחינת המתח הדרמטי , משוררים ומבקרים רבים התפעלו מיופיה. הפילוסוף הגל ראה בה "טרגדיה כלילת השלמות". עימות אופייני בין נציג השלטון המדיני לבין נציג השלטון הדתי 1 מתרחש בין השניים: קראון: "שבט החוזים תמיד חמד זהב". אך ~ךזיאס לא טומן ידו בצלחת: "ושבט המלכים - תמיד הונף ."ע~~ל (תרגום: ט' כרמי) הרי כל גזרותיו של קריאון אחת מטרתן: לבסס את שלטון המלך הרופף בתחילת דרכו . הוא מדבר בשם המולדת, המדינה - אך מהי המדינה? יצירת מחוקק מדיני או הסכם בין אזרחים? האדם, כבול בשרשראות יחסי-החליפין , רואה בתהפוכות המזל את הגורל - "ואין אדם אשר ידע מה ילד יום", התנ"ך ידע זאת לפני סופוקלס: "רבות מחשבות בלב איש ועצת ה' היא תקום" <משלי יט, פסוק 21(, לשון ההצגה, בתרגומו החדש "אנטיגונה", אולה שור סלקטר של שמעון בוז גלו , זורמת וקלה ונשמעת מודרנית ומובנת. ההצגה כולה זוכה בשתי זכיות גדולות: בשיתוף פעולה מבורך בין תיאטרון הבימה והקאמרי - ובבימוי מעניין 1 מעמיק ומרתק של חנן שניר. התפאורה המצמררת של רוני תורן והמוסיקה של יוסי בן-נון מוסיפות נופך לאווירה המקאברית על הבמה. הטרגדיה נשמעת כמחזה בן זמננו , לא רק משום שהשחקנים קראו את הטקסט באורח חדש; והצטיינו בכך ארבעת חברי המקהלה: יוסף כומרן , אהוון אלמוג, יוסף קאנץ ואברהם סלקטר - אלא גם מפני רעננות הבעת המחשבות והרגשות. יגאל נאור , בתפקיד המלך קריאון , הצטיין הן בכוח רודנותו והן כשברונו. ריגשה עד מאוד אולה שור-סלקטר בתפקיד הראשי: אנטיגונה. האמנו לה, הן באהבתה לאחיה והן באהבתה לחיים. אלון והן צבע בצבעים עליזים ומשעשעים את תפקיד השומר ליד הקבר . הצטיינו במשחק: עיוו רוזנברג כהיימון ויוסי גובר כנביא העיוור תרזיאס. השתתפו עוד: אלכס פלג, יהודית גביש. זו ההצגה המזכירה לנו מהו תפקידו של התיאטרון בחברה המודרנית. האלים חיתה במעשה?" עונה לו קראון בלעג מר: "מספיק, עדת שוטים זנקים, האם נטרפת דעתכם העלובה? האלים!!! מחשבת תועבה". לא האלים, האדם - הוא העושה את המעשה הטוב או הרע." בתקופת פריקלס הזוהרת, במאה ה 5- לפני הספירה, חל שינוי מכריע בתולדות המחשבה היוונית. בעוד הפילוסופים הקדמונים עסקו בפענוח מרץ-אפריל • דורון סולומונס , "י ום קניות", 2006, מיצב וידיאו -video,HD5:00 דקות "הווה עכשיו ", אוצרת : טל כן צבי, רידינג , תל אביב נקודת מבט עבודות הוידיאו של דורון סולומונס מתמקדות באירועים הבנאליים של היומיום : עריכת קניות בסופר, וצפייה בחדשות . בעבודה "יום קניות" מתהלך סולומונס בין מדפיו הגדושים של הסופר כשהוא תר אחר מצרכים. בעבודה "הערב בחדשות'' ניבטות מן המסך פניהם המוכרות של קרייני החדשות : יונית לוי וגדי סוקניק, שהפכו זה מכבר לסלבריטאי -על . פעולת הקנייה בסופר מוטענת במתח רב. כל בחירה נדמית גורלית, ופס הקול המאיים סולומונס מצליח לבנות את הפואטיקה של חיי היומיום . הסופר והחדשות מבשר על הבאות . מרכיבים יחד שגרה בורגנית שקטה ומוכרת, מראית עין של סדר וביטחון. אולם, יבשנ המקרים מפולשת הבנאליה בדרמה בלתי צפויה: באחת מתנפצת השגרה ברעש, הובשניי בדממה דקה. בעבודה "יום קניות 11 ניצב הגיבור בחזיתו של הסופר, כששקיות םהמצרכי מוטחות מידיו ונחבטות על המרצפות ברעש. בעבודה "הערב בחדשות", נועצים םהקרייני מבטים במצלמה אך אינם מוציאים הגה . כמיהתנו למוצא פיהם נותרת בלתי .מסופקת פעולה זו מייצרת מבט רפלקסיבי על הכמיהה המופנית אל קריין החדשות: שידבר אלינו, שינחה אותנו 1 שיספק לנו תשוכרת. שתי הפעולות: הצפייה במסך ועריכת הקניות, מערערות את הגבול הפריך שבין סדר לכאוס. הפעולות שמתחוללות על המסך מטלטלות את הצופה באלימות מפתיעה: שקית הקניות שנשמטה מאחיזה מלמדת על איבוד שליטה; השתיקה הרועמת של גיבורי הטלוויזיה מייצרת תחושה של אי נחת. האוכל והמידע הם מרכיבים קיומיים חיוניים. בחברה שמקדשת צרכנות, קשה לקבל בזבוז והשחתה; במדינה בה החדשות מכתיבות את סדר היום, קשה לקבל שתיקה . האוכל המנופץ והאייקונים השותקים קורעים את הציפוי הדק והממותג שעוטף את חיי היומיום. הסכנה, המצוקה והאסון, מגיחים "באופן מפתיע" ממחילות עמוקות ובלתי צפויות. נוכחותם חושפת את המציאות כתערובת מעורפלת של ביטחון וסכנה: העודפות השבירה של המוצרים והזוהר הריק של הקריינים, חושפים כפל פנים זה. השגרה ניבטת אלינו במלוא מערומיה כהתנגשות מתמדת של ניגודים. אנחנו מצויים על הסף: נענים לתכתיבי הסדר ונבגדים על ידיו. • 71 'ה מרקוב' 1Y קצ,עה עוון 1 www.iton77.com