ע' קווירית

2010 בפברואר 24

פנזין לייצוגים קוויריים, גיליון ,25




על השחקנית וינונה ריידר אולי שמעתם בעשור  האחרון  רק  בהקשר  לגניבה

.2001

המביכה  בה  נתפסה  בדצמבר

היא   עודנה   שחקנית   פעילה

ואולם,

וכוכבת  לשעבר  של  סרטי  קאלט  לא

– מ"המספריים  של  אדוארד,"

מעטים

ועד	ל"הנוסע

"נשים	קטנות"

דרך

"נערה  בהפרעה"

וכמובן  גם

השמיני"

שפתיה   של

שם   היא   מנשקת   את

התגלית הטרייה אנג'לינה ג'ולי.

אנדרוגיני  ויוצא

ריידר  בורכה  במראה

דופן  שבעקבותיו  הרבתה  לגלם  את

המראה  שלה

הנערה  האאוטסיידרית.

סיבך אותה בצרות כשבילדותה נחשדה

מקרה

כילד  נשי  וחטפה  מכות  קשות.

קשה  שהוביל  אותה  להתחנך  בבית
במקום בביה"ס כל אותה שנה.










פוסטר כיס





















QueerEyeWorld.org




ע' קווירית
-2-



שליחות קטלנית 2
מפלצת התקציב הראשונה של ג'יימס קמרון )טיטאניק, אווטאר( היה סרט ההמשך ל"שליחות קטלנית" מ.1984- סרט ההמשך הנודע, שיצא לאקרנים ב1991- התהדר בתקציב שנחשב אז חסר תקדים – 100
מליון דולר. מאז כבר הספיק קמרון להכפיל ולשלש את תקציבי ההפקה שלו וגם להפכם למשתלמים. לשם ההשוואה – הסרט הראשון בסדרה שליחות קטלנית עלה 6 מיליון בלבד )התקציב של אווטאר נאמד
ביותר מ300- מיליון.(

הגוף הביוני העמיד והגוף האנושי המתכלה

"יום הדין" המנובא ב"שליחות קטלנית "2 היה אמור להתרחש בשנת .1997 השנה ההיא עברה

בשלום כבר לפני יותר מעשור, אך למרות הפרכת נבואתו, הסרט לא התיישן, והאפקטים שבו עודם מרשימים כמעט כשהיו במקור. איזה משל קווירי אפשר לצייר מסרט זה, המתאר עולם בדיוני של מכונות שקם על חורבותיה ושל האנושות? הדימוי של השלדים והגולגולות הנערמים ומתנפצים ומתרסקים תחת רגלי הברזל והפלדה של רובוטים אימתניים זכור, כמו גם מגרש המשחקים עולה באש תופת. הסרט, שבסופו ה"מחסל" )שוורצנגר( לומד את ערך חיי אדם, עוסק בין היתר במתח שבין האנושי לבלתי אנושי, על ההשלכות הפיזיות שיש לכך. "אם מכונה יכולה ללמוד את ערך של מחיי אדם, אולי גם אנחנו יכולים" מסכמת שרה קונור, האם הלוחמת, בסוף הסרט. אכן, המחסל, בהוראת ג'ון קונור הצעיר נמנע מלגזול חיי אדם, אך במקביל הסרט מתענג על הפציעות והפיצוצים המתרחשים בו – סתירה שבעיני
                                                     רבים אינה מתיישבת. למרות זאת, מדובר בסרט אקשן סוחף ועשוי היטב. אפשר להצביע על העיסוק שיש בסרט בגשמיות של הגוף ולאופן בו היא מיוצגת. במימד החבוי יחסית הסרט מעמת בין הגוף והרוח האנושיים לגוף המכאני, במרכזו העימות הראשי בין שני הרובוטים ה"מחסלים" מהעתיד, כל אחד הוא בעליו של "גוף" פיזי אחר. שוורצנגר, שבניגוד לתפקידו בסרט הראשון, נשלח הפעם להציל ולהגן על ג'ון קונור ואימו, ויריבו, רובוט משוכלל ממנו פי כמה המכונה T-1000 )בגילומו של רוברט

מגיחים לעולמנו עירומים כביום היוולדם וכורעים לתנוחה דמוית עובר. המחסל "הטוב" )שוורצנגר( עשוי מדגם מיושן, גוף

פטריק.( שני הרובוטים

עשוי שרירי פלדה קשיחה אך הוא פגיע, נשחק ומתכלה, ולפיכך אנושי יותר, לעומת הגוף הכל יכול והנזיל במובן המילולי של הT-1000- , שכחלק מנזילותו מסוגל להתגלם ללא קושי כגבר או כאישה ומהווה את סוכן הרוע בסרט. נזילות כזו של הגוף מתוארת למעשה בסרט
כמפלצתית.







ההשוואה המתבקשת של העימות בין שני המחסלים היא למאבק בין גבריות "אולד פאשן" מחוספסת וגברתנית ובין גבריות "מודרנית" מטרוסקסואלית, המתבטאת גם בגוף נטול שרירים ואנדרוגיני. עימות כזה בין הגבר ה"ישן" לגבר "החדש" הופיע בסרטי הפארנויה של שנות השבעים כ"חקירה באפלה" Moves) ,(Night שהתמודדו, יחד עם משבר אימון חמור על רקע פרשת ווטרגייט, גם עם האיום של "הגבר החדש," שהיה נשי יותר, מתוחכם ומעודן יותר, לעיתים הומוסקסואל. בהתאם לכך הT-1000- , החדיש יותר, עולה על הדגם הישן בכל קנה מידה. יעיל וחסין באופן מפחיד. אם בסרט הראשון בסדרה היוו שרירי הברזל הענקיים של שוורצנגר את מוקד האיום, בסרט זה דווקא "רכותו" ונזילותו הבלתי מנוצחת של המשמיד החדש, היא היא האלמנט המבעית ביותר שבו. גמישותו להתגלם ככל חפץ או אדם מרוקנת את
עצמים\דמויות אלה ממשמעותם. מאיים במיוחד הוא היעדר הגבולות שנוצר כתוצאה מנזילות זו, במסגרתה הוא מתגלגל כ"יציר כלאיים"

כפי  שמומחש  בסצנה

אישה  בעלת  פאלוס–

מפלצתי  במיוחד:

המחרידה בה משפדת אימו החורגת של קונור T-1000) המחופש(
את בעלה על יד משוננת. האם, אינה אלא השחקנית ג'ינה גרשון, הבוצה החסונה שמתה מות גיבורים ב"שובו של הנוסע השמיני," גם
הוא של קמרון.

אבל דווקא הנזילות הזו היא שמעניקה לסרט את קסמו ומורכבותו. כחלק מהאווירה הכאוטית השורה בו, נחצים גבולות של מין ומגדר. ניכרת בו ה"פמיניזציה" של הגוף הגברי האופיינית לז'אנר

השמורים לרוב רק

שוורצנגר הופך למושא לקלוז  אפים חשקניים

גופו הא-נורמלי של

השרירים.

לשחקניות, כמקובל במקרים אלה, מוצג גופו כמתקשר למאמץ, פציעות וסבל בכדי שלא יעורר חלילה,

– לינדה

משיכה הומואירוטית. שותפיו של שוורצנגר למאבק מנטרלים גם הם את עודף הטסטוסטרון

המילטון )אשתו של קמרון בזמנו( בתפקיד האם הלוחמת ובנה בעל המראה האנדרוגיני )אדוארד פרלונג בן ה,(13- המיועד להפוך למנהיג המורדים בבגרותו. יחד עם המחסל הם יוצרים לא פחות ממשפחה אלטרנטיבית מתפקדת היטב. אין להקל בכך ראש – מעטים סרטי המיינסטרים שיעזו להחליף את דמות האב השלטת בד"כ, בתחליף מכני שעולה עליו. שרה קונור הצופה בבנה ובמחסל יחדיו מהרהרת: "כשצפיתי בו ובמכונה לפתע התבהר לי, המחסל לעולם לא יחדל, הוא לעולם לא יעזוב אותו, הוא לעולם לא יפגע בו, לעולם לא יצעק עליו או ישתכר ויכה אותו, לעולם לא יאמר שהוא עסוק מדיי בשבילו, הוא תמיד יהיה שם והוא ימות בכדי להגן עליו. מכל האבות שבאו והלכו עם השנים, הדבר הזה, המכונה הזו, היא היחידה שהייתה ראויה. בעולם חסר שפיות, הייתה זו ההחלטה
השפויה ביותר."




ז' קווירית
גיליון עליז

תחפושות לחג:

















מתוך "מכף ראש עד רגלאצבע" - הלבריטר




















             בר 'ע D_tv25@hotmail.com